28 באוגוסט, 2013
8 תגובות

שנה טובה

עכשו כבר אמצע אלול
ימים של סליחות והזדמנות
להתבונן אחורה, על השנה שחלפה,
מה הביאה עימה;
אלו אתגרים, הזדמנויות,
תהומות ומקפצות –

בשנה הזו אני מרגישה שגדלתי והתבגרתי לאין שיעור.

המשך »

5 ביוני, 2013
13 תגובות

לידה מהירה וקלה

"אוף אמא המחשב כל כך איטי..!" אני שומעת את ילדי מתלוננים כמעט מדי יום. איך הסתדרנו לפני הSMS, הווטצאפ הפייסבוק? האם אנו זוכרים שהתקשורת האנושית היתה "איטית" יותר פעם?

כשהייתי קטנה הייתי מחפשת תקליט אצל השכנים, אצל חברה, או מחפשת מישהו שיש לו את התקליט עם השיר שאני אוהבת. לוקחת אותו, שמה על הפטיפון ומחכה לשיר. זה היה לוקח זמן. הזמן היה חלק בלתי נפרד מהתענוג בהקשבה לשיר.

פעם פעם, לפני שגם אני נולדתי, היינו זורעים ומגדלים את החיטה ומחכים שתצמח, ואח"כ לשים, מתפיחים ואופים לחם.

היום, הנף מקש והופ! מצאתי שיר אהוב, חברה מהתיכון, משמעות של מלה מוזרה ולא מוכרת, ואפילו לא עברו שתי דקות.
צריך ללמוד מהר לקרוא, צריך ללמוד מהר לנהוג. אין זמן. צריך להספיק לעשות תואר ראשון ושני לפני הילד הראשון.

המשך »

חרוזונים קצרים בנושא ילדים ולמידה 6 בפברואר, 2013
2 תגובות

שקט קשה

את מבקשת שקט
ואני משתדל.
אבל השקט הזה קשה לי
ותמיד הוא מתקלקל.

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 5 בפברואר, 2013
אין עדיין תגובות

המוות מובנה בחיים

בן אדם הוא מוצר מתכלה. אנחנו אמורים לכלות.

– סטיבן הארוד ביונר

יצירות של ילדינו 4 בפברואר, 2013
7 תגובות

יציאה

טיילתי במדרשת שדה בוקר.
ראיתי שלט שמורה את כיוון היציאה ממנה.
במשך דקות ארוכות ישבה על השלט ציפור, ועד שלא התקרבתי אליה מרחק מטרים ספורים היא לא ברחה.
נראה היה שהיא עצמה מתלבטת האם לצאת למרחבי המדבר או להשאר.

יצירות של ילדינו 30 בינואר, 2013
2 תגובות

ספורט תחרותי

אני תמיד מגיע אחרון בריצה,
יבחרו בי מכולם אחרון לקבוצה.
אבל אף אחד לא יודע שאמציא בקרוב
ספורט מיוחד שבו אהיה הכי טוב.

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 29 בינואר, 2013
תגובה אחת

החיים מוצאים דרך

תולדות האבולוציה מראים שהחיים חומקים מבעד לכל המחסומים. החיים פורצים לחופשי. החיים מתרחבים לשטחים חדשים. בכאב, אולי אפילו בצורה מסוכנת. אבל – החיים מוצאים דרך.

– מייקל קרייטון, פארק היורה

יצירות של ילדינו 28 בינואר, 2013
2 תגובות

הסוואה

לחרדון הזה שמתי לב רק כשהוא זז, מכיון שההסוואה שלו היתה כל כך טובה.
הוא נראה לי כמו אבן או ענף.

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 22 בינואר, 2013
6 תגובות

אני ויוקו והתמודדות עם המוות של אחותי

מאת: לילך רם שצופק
(מתוך גיליון 46, יוני 2003)

יוקו: "אמא, מחר אני אבכה וביום שישי אני אמות, אני אהיה עם אילת."
אני: "יוקו את מתגעגעת אל אילת? גם אני."
יוקו: "בא לך גם למות איתי? אז ביום שישי נמות?"
אני: "אני רוצה לחיות, יוקו, אני רוצה שתחיי איתי."
יוקו: "למה?"
אני: "כי אני אוהבת אותך ואני אוהבת לחיות, ויש לי עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות בחיים האלה ואני רוצה שתהיי לידי ואיתי כשאני עושה אותם."
יוקו: "אמא, למה אילת ברחה מהבית?"
אני: "לא הכל אני מבינה, יוקו, אבל אילת בעולם אחר, והיא גם איתנו, למשל בזיכרונות שלנו ודרך כל הדברים שהיא השאירה לנו. אני חושבת שאילת כנראה גמרה מה שהיה לה לעשות בחיים פה, בעולם הזה."
יוקו: "אז אמא, למה את עצובה שאילת לא פה? בא לי שהיא תבוא."
אני: "אני מאד מתגעגעת אל אילת, היא איתי כשאני חושבת עליה, אבל בא לי להתחבק איתה, בא לי אפילו שהיא תכעס עלי, בא לי שהיא תפנק אותי ואותך."
יוקו: "אמא למה אילת מתה?"
(שחזור של שיחות עם יוקו בת 4, ושאלות בלתי פוסקות שלה בתקופה האחרונה, בעקבות המוות של אחותי.)

המשך »

יצירות של ילדינו 21 בינואר, 2013
2 תגובות

החרמון שאחרי הסערה

עוד תמונות של ינאי