12 בספטמבר, 2010

יציבה בגידול ילדים – ראיון עם אסתר גוקהלה (חלק ב)

בחלק הראשון של הראיון (יציבה טבעית), אסתר גוקהלה סיפרה על היציבה הטבעית שהיא ראתה בחברות מסורתיות לעומת היציבה הלא בריאה שאפשר לראות אצלנו, ועל החשיבות הגדולה של היציבה לבריאותנו וחיינו. כהורים, אנחנו משפיעים על היציבה של ילדינו וכך על בריאותם בהמשך חייהם. את החלק השני של הראיון הקדשנו לשיחה על ההשפעה הזאת.


עיצוב התינוק

הזכרת את המונח "מסורת קינסתטית". מה זה אומר?

בחברות מסורתיות, העברת הידע לגבי היציבה קורית בעיקר באמצעות דוגמא אישית ובאמצעות מגע גופני, מה שאני קוראת לו עיצוב (molding) – הצורה שבה התינוק מוחזק, התחושות הטקטיליות שלו. יש גם מידע שמועבר באופן שכלי, אבל הוא פחות מודגש ביחס למקובל אצלנו.

בכפר באפריקה, למשל, יש מספר קטן של צורות שבהם מחזיקים ילדים, מעין נוסחאות קבועות.
[זה מזכיר את הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר לתכנון ובניית בתים, כי גם הם נוסחאות קבועות המאפשרות התפתחות אורגנית, וגם הם מבטאים מסורות שאבדו בתרבות שלנו. -יונת]

לזה אני מתכוונת בביטוי מסורת קינסתטית: הידע הלא כתוב הזה, שמגיע מהדוגמה האישית שלנו ומהצורה שבה אנחנו מעצבים ילדים כשאנחנו מחזיקים אותם [ובצורה שהרהיטים מעצבים אותם ואותנו -יונת]. וגם מה שאנחנו מלמדים בצורה שכלית, פחות בחברות מסורתיות ויותר בחברה שלנו.

לנו חסרות הנוסחאות האלה להחזקת תינוקות. למה כדאי לנו לשים לב כשאנחנו מחזיקים ומעצבים אותם?

חשוב להתחשב בצורה הטבעית של עמוד השדרה [המתוארת בחלק א של הראיון] ולא להרגיל אותם לקשת את הגב ולכופף אותו ולעקם אותו. כדאי שהרפרטואר התנועתי שלהם יכלול את התחושה של גב ועמוד שדרה תקינים.

אם מרגילים אותם לגב עקום זה מכוון אותם לישיבה בגב עקום כשיגיעו לבית הספר ויבלו שעות רבות בישיבה. ישיבה בגב עקום גורמת ללחץ גדול על הדיסקים ואפילו על קצות החוליות, ומביאה להתחלת שינויים ארתיריים וניוון הדיסקים, לפעמים בגיל צעיר מאוד. לא סתם ל-60% מבני נוער היום יש כאבי גב, אחוז מזעזע להחריד. אני חושבת שהרבה מזה נובע מכך שהילדים של היום התחילו את חייהם עם ההרגל הרע של תנוחה עוברית בישיבה, בנסיעה במכונית, וכו'.

אם נחזיק אותם היטב כתינוקות זה יישאר להם גם כשיתבגרו?

אם כתינוקות וילדים מחזיקים אותם בצורה טובה ונותנים להם תמיכה מתאימה, זה נותן להם התחלה טובה מאוד. זה לא מבטיח שהם ישמרו על היציבה הזאת כי הם גם מעתיקים את חבריהם, את המורים, ואת כל שאר מי שהם רואים בחברה המודרנית. אבל זה נותן להם התחלה טובה מאוד.

מה לגבי ההחזקה בזמן ההנקה?

אני חושבת שההנקה היא הזדמנות חשובה לקשר והתרגעות והזנה – העברה של אנרגיה גופנית ונפשית. התהליך הזה מושפע לטובה כאשר האם המניקה רגועה וחסרת כאב ונינוחה. יש הבטים גופניים לנוחות של האם שמאפשרים את זה.

ההנקה היא גם הזדמנות לעצב את הילד. למעשה, בכל פעם שמחזיקים אותם זה מעצב אותם בכל מקרה. ככה שההנקה היא הזדמנות לעשות זאת בצורה טובה, עם האחוריים של הילד מאחור, והגב מוארך ודי ישר, והכתפיים פתוחות והשכמות בולטות לאחור והזרועות לצדי הגוף וכו'. זה נותן לילד תחושת נוחות ומרגיל את הגוף שלו לצורה הבריאה – מעצב אותו.

לגבי האם, תנוחה נוחה כמובן טובה לה, אבל גם לקשר עם התינוק – החלב יכול לזרום טוב יותר כשהכתפיים שלה מגולגלות לאחור ומקלעת הזרוע (brachial plexus) פתוחה ואין חסימות בעצבים ובכלי הדם. זה משמעותי לקשר הגופני שקורה בהנקה.

בקיצור, אני חושבת שההנקה היא הזדמנות ללמד את התינוק יציבה בריאה והזדמנות לאמא לתרגל יציבה בריאה, וזה זמן שבו רצוי להימנע מתחושת מתח, כאב, וחסימות. במקום זה רצוי להעביר לילד את התחושה שהחיים רגועים, שאין לחץ. כשהיציבה טובה אז השרירים משקפים את המסר הזה ומעבירים את התחושה הזו, החלב זורם היטב, והתנוחה לא מעודדת היווצרות דלקת שד וסתימות בצינוריות החלב.

עקרון הרצף

מה הקשר בין מה שאת מלמדת לבין עקרון הרצף?

בשביל שהילד יוכל לחוות את החיים באופן פאסיבי על מבוגר פעיל, המבוגר צריך להיות מסוגל להחזיק אותו עליו בנוחות. זו הנקודה שבה נכנסת היציבה: מה שאני מלמדת מאפשר לאנשים לשאת את ילדיהם ללא מתח. כי אם מחזיקים את הילד עם מתח, זה עובר אליו. אני חושבת שזה מעביר לו את המסר שהחיים זה משהו שמצריך מתיחות.

יש כאן התאמה מושלמת: מצד אחד העקרון שחשוב להחזיק את הילדים עלינו רוב הזמן בלי לנטוש אותם אבל גם בלי לעשות להם פוצי-מוצי, אלא פשוט לעסוק בפעילויות שלנו כשהם עלינו. ומצד שני לרוב האנשים יש קושי פיזי לשאת את ילדיהם לפרקי זמן ממושכים. אני מלמדת אנשים איך לפתור את הקושי הזה באמצעות יציבה בריאה.

מה הדבר הכי חשוב לעשות כדי לשמור על הגב כשנושאים תינוק?

הכי חשוב להפעיל את "המחוך הפנימי" – שכבות השרירים הפנימיות שמקיפות את הבטן והגב – כי תינוקות הם כבדים וכשנושאים אותם זה דוחס את עמוד השדרה וזה עלול לגרום לבעיות. לכן חשוב להפעיל את השרירים של המחוך הפנימי כדי להפוך את הגוף לגליל גבוה ורזה יותר ששומר על עמוד השדרה.

[אפשר להוריד בחינם את הפרק על הפעלת המחוך הפנימי מתוך ספרה של אסתר 8 צעדים לגב בלי כאבים -יונת]

מה דעתך על החזקת תינוקות בתנוחת ערסול?

ממה שראיתי בפורטוגל ובאפריקה ובברזיל, כשהורים נושאים את ילדיהם ללא כל מתקנים הם לא מערסלים אלא מאריכים אותם, מותחים אותם לאורך.

למשל, כשהייתי במערב אפריקה בבורקינה פאסו, ראיתי שכשנולד תינוק מגיעה מומחית (לא המיילדת) שנותנת לתינוק עיסוי כל יום. היא גם נותנת לאם עיסוי יומיומי למשך כמה שבועות. העיסוי לתינוק הוא נמרץ למדי וכולל פתיחת הזרועות וכל מיני תנועות שנועדו להאריך וליישר אותו מהתנוחה העוברית. מהצפיה בעיסוי מתקבל רושם חזק שהם לוקחים ברצינות רבה את העובדה שהסתיימו ימיו כעובר ושהוא מוכן לפרושׂ את גופו ולהיות בעולם.

אבל זה מרגיע תינוקות כשמערסלים אותם, לא?

לדעתי חשוב להבחין בין עיטוף הדוק (swaddling) ומגע חזק, לבין עיקום התינוק. אני חושבת שמגע ולחץ ואפילו עיטוף הדוק יכולים להועיל, אבל עיגול התינוק וכיפוף גבו לתנוחה עוברית… זה יכול להיות בסדר אם זה לנוחיות ורק לחלק מהזמן, אבל אני לא חושבת שזו צריכה להיות הצורה העיקרית שבה התינוק מוחזק. אולי יהיה בסדר אפילו לעשות את זה לפרקי זמן ממושכים, אבל אני חושבת שצריך לאזן את זה בפעילויות ותנוחות שמעניקות לתינוק הארכה ויישור ושנותנות לו הזדמנות ללמוד את הצורה שבה גופו ישא אותו בחייו כבן אנוש, להבדיל מחייו כעובר.

אז איך כן להחזיק תינוקות?

בפורטוגל, למשל, מחזיקים תינוקות על אמת היד של המבוגר, כשהתינוק עם הפנים למעלה, והישבן שלו מתעקל למטה אל תוך כף היד של המבוגר. יש קצת זווית בין האמה לבין כף היד כדי שהישבן יוכל להתעקל אחורה. ככה שהתינוק נח עם גב ישר על אמת היד. כשהתינוק גדל הם עוברים להחזיק אותו בצורות אחרות.

מה שבלט לי בכל התרבויות האלה זה שהם מחזיקים תינוקות בצורות שתומכות בעמוד שדרה מוארך וישר, ועם האחוריים מאחור. במלים אחרות: עמוד שדרה בצורת J ולא בצורת S. צורת J לעמוד השדרה [כלומר, ישר בקירוב לכל אורכו, ומתעקל לאחור באגן] היא הצורה הבריאה לכל הגילים.

איזה עוד נוסחאות להחזקת תינוקות יש?

בהודו ובהרבה מקומות אחרים מחזיקים תינוקות על המותן. לצורת ההחזקה הזאת יש יתרון גדול באופן שהיא מאפשרת לאגן של התינוק להסתדר בצורה טובה, עם האחוריים מאחור, ועם הרגליים מופנות החוצה סביב הגוף של המבוגר. זה, לדעתי, מקנה הרגלים מוקדמים חשובים מאוד לתינוק. הנשיאה על המותן מאפשרת גם להאריך את הגב של התינוק, כי אמת היד של האם תומכת בגב של התינוק ומרימה אותו וכך מאריכה במקצת את הגב התחתון.

אז זו למשל תנוחת נשיאה נפוצה בהרבה מקומות – על המותן וקרוב לעמוד השדרה, כך שהתינוק לא כל כך מלפנים אלא יותר בצד ואפילו טיפה לאחור. זה מאפשר לזרוע של האם להיות מאחור [עם כתפיים פתוחות], מאפשר לתינוק להיות קרוב לעמוד השדרה של המבוגר כך שמבחינה מעשית הכובד שלו זניח, ומאפשר לתינוק לרכב על המותן.

באפריקה, אחרי שחבל הטבור נושר, נושאים את התינוק על הגב באמצעות בד – יריעה מלבנית של אריג כותנה במשקל בינוני. נושאים את התינוק על הגב כשהבד פרוש על גבו ומושחל מתחת לישבנו. אין קשרים בשיטה הזו, הכל רק ליפופים והכנסת קצוות. זה אחד הדברים הכי טובים שלמדתי בגידול ילדי, כי זה מאפשר לעשות הכל בנוחות רבה – אין משקל על הכתפיים, התמיכה היא בעצם החזה – והתינוק נמצא קרוב ככה שאפשר להיות איתו בקשר אינטימי. הוא יכול לבחור אם לפנות פנימה או החוצה לעולם – להפנות את הראש לצדדים כדי לצפות במתרחש או לסובב אותו קדימה כלפי הגב של ההורה. כשהוא מתעייף הוא יכול לנמנם לו שם בשלווה.

מנשא בד אפריקאי (סרטון בהקלקה על התמונה)

בשבילי זה היה נפלא. יכולתי ממש ליישם את עקרון הרצף ולקחת את התינוק איתי בעוד אני עוסקת בפעילויות יומיומיות. למשל, טיפלתי בחלק מהפציינטים שלי באקופונקטורה עם תינוק ישן על הגב, ביקרתי חברים עם תינוק על הגב, למדתי סקי במישור עם תינוק על הגב. זה מאוד משחרר – כל מה שצריך זה את הבד שלך ואת הציצי שלך, ואת מוכנה ליציאה. הבד משמש גם לנשיאה וגם כמשטח להחתלה, ולגיהוק, ושמיכה להניח עליה תינוק – כל מה שצריך.

זה מאוד מעצים והייתי רוצה לראות את השיטה הזו זוכה לאימוץ נרחב. לא מצאתי אף מנשא טוב כמו הבד. אבל הוא באמת דורש קצת השקעה ראשונית בלימוד השימוש בו. וזה משהו שאני מלמדת, גם בטלסמינרים דרך האינטרנט.

ציוד מעצב

למה לשים לב כשקונים כסא בטיחות לרכב?

חשוב מאוד שהתינוק לא ישב בתנוחה העוברית, ככה שכדאי לחפש כסאות בטיחות שהמשענת שלהם ישרה כמה שיותר. למרבה הצער, משענות ישרות הפכו לנדירות – רוב כסאות הבטיחות החדשים מכניסים את הילד לתנוחה העוברית.

ועגלות תינוק?

כמו בכסא בטיחות, כדאי לחפש עגלה שתהיה ישרה בחלק שבא במגע עם הגב של הילד. כשהילד גדל כדאי לתת לו אפשרות לשבת עם הפנים קדימה, ובשביל זה חשוב שהוא יוכל לשבת עם האחוריים לאחור ופלג הגוף העליון זקוף. [כלומר, שהמשטח שעליו הוא יושב לא יהיה מוטה לאחור.]

ב-15 השנים האחרונות אני רואה יותר ויותר עגלות שמעקמות את הגב לצורת C או תנוחה עוברית, ולדעתי זה שינוי לרעה. אני רואה שלבני נוער ואנשים צעירים יש בעיות יציבה קשות במיוחד, כי כמעט אף פעם לא היתה להם הזדמנות לפתח מבנה בסיסי בריא. כשאני עובדת עם בני 50, בדרך כלל היתה להם יציבה טובה כילדים, ורק מאוחר יותר בחייהם הם פיתחו הרגלים לא בריאים. אבל אצל בני נוער כיום אני רואה שקשה יותר להחזיר אותם לתנוחה הבריאה של האגן, ואני חושבת שזה בגלל שאף פעם לא היתה להם הזדמנות להיות בתנוחה הזו – ישר מההתחלה הם הונחו בעגלות וטיולונים בצורת C. וגם כשלקחו אותם על הידיים נשאו אותם בתנוחה עוברית, כי אם מניחים את הילדים ברהיטים שיש להם צורה כזאת, הגוף שלהם יתאים את עצמו – שרירים מסוימים יתכווצו ואחרים יתארכו בהתאם לצורה שהסביבה כופה עליהם. ואז גם כשמחזיקים אותם על הידיים הם ייטו להישאר בצורה הזאת. ככה שאם ההורים לא יודעים ושמים לב, הם כנראה יחזיקו אותם באופן שמחזק את התנוחה בצורת C.

מה לגבי מנשאים?

צריך לנסות ולראות מה נוח לך. מהיצרנים שאני מכירה, במנשא ארגו יש מקום לאגן של התינוק להתיישב בצורה שנראית לי בריאה. רבים מהמנשאים האחרים, כמו בייבי-ביורן, מכניסים את האגן יותר מדי – הם שטוחים מדי באזור האגן.

כאמא לא ממש השתמשתי במנשאים כי הייתי מרוצה כל כך מהבד שהשתמשתי בו לנשיאה. אבל אני רואה הרבה תינוקות במנשאים האלה, וזה נראה לי בסדר לחלק מהזמן, אבל אני לא בטוחה שכדאי לשאת ככה תינוק למשך כל היום. אם הייתי לוקחת תינוק במנשא, הייתי דואגת גם להזדמנויות לפרוש אותו, ולהחזיק אותו סביב החזה כך שהגב התחתון נמשך למטה, ולעשות את כל הדברים שבכל התרבויות התעצבו כמשחקים שפורשים את התינוק, מאריכים אותו, מותחים את השרירים, וכו'.

איך מותחים בדיוק?

פשוט בדברים שעושים באופן טבעי כשמשחקים עם התינוק: מניפים אותו באוויר, או מנדנדים אותו, או מחזיקים אותו כדי להביט בו. אפשר לעשות את הדברים האלה ברגע שהתינוק מוכן לאינטראקציה, והוא כבר ידאג לתת משוב ברור אם זה מוצא חן בעיניו או לא.

זה ממשיך להיות חשוב כשהוא גדל, אז למשל שני מבוגרים יכולים לאחוז בידיים של ילד משני הצדדים ולהניף אותו: 1, 2, 3, ו-…

או שמבוגר אחד מחזיק את הילד בשתי הידיים ומניף אותו סביב, אם כי חשוב להיזהר מתנועות פתאומיות ולא להשתמש ביותר מדי כוח.

אני חושבת שאלה שיטות שהתעצבו כדי להאריך את עמוד השדרה, ושזה דבר טוב.

אצל ילדים גדולים יותר, יש סולמות שנתלים עליהם, וטבעות, ועצים – כל הדברים האלה מועילים מאוד.

חינוך ליציבה בריאה

איך הורים יכולים לעודד יציבה בריאה אצל ילדים?

דבר ראשון, להפסיק לתת להם הנחיות מזיקות ליציבה. הדבר הכי נפוץ שהורים אומרים לילדיהם זה לשבת ישר ולעמוד ישר, אבל למעשה זה מביא יותר נזק מתועלת [כי זה גורם להם לקשת את הגב ולאמץ את השרירים]. אז כדאי להפסיק להגיד להם את זה.

דבר שני, ללמד אותם מה כן בריא לעשות: להראות להם תמונות (יש הרבה תמונות מתאימות בספר שלי, או כשהולכים למוזיאון), להפנות את תשומת ליבם לאנשים עם יציבה בריאה.

דבר שלישי, להתחיל לתת להם הנחיות מועילות, למשל:

  • זנב ברווז, לא זנב מוחבא (ducky butt, not tucky butt)
  • לסדר את החוליות בצורת עמוד (stack your blocks)
  • לשבת כמו נסיכ\ה (sit like a prince/ss)

כמובן שקודם צריך להסביר להם מה זה אומר כדי שהם יבינו את הכוונה. אז יש קצת לימוד ראשוני, ואחרי זה תזכורות קצרות.

הדבר הבא הוא לשנות את היציבה שלך עצמך, ולתת לה חשיבות בחייך כדי שהם יקלטו שזה חשוב. זה גם נותן להם דוגמה בריאה לחקות, כי הילדים מחקים אותנו בין אם אנחנו מתכוונים לכך ובין אם לאו, וגם בין אם הם מתכוונים לכך ובין אם לאו. אז כדאי שהדוגמה לחיקוי שאנחנו נותנים להם תהיה בריאה.

ולבסוף, אפשר לשקול גם לימוד יציבה מסודר. התחלנו עכשיו להציע קורסים לילדים, ואנחנו מתכננים להציע קייטנה בשנה הבאה עם דגש על יציבה.

עוד דבר שיכול להיות טוב זה לנסוע לבקר במקומות שבהם לאנשים יש עדיין מבנה גוף בריא, מקומות מהסוג שחקרתי שהם גם יעדי תיירות.


עולות מאתיופיה באגמון החולה, הולכות בגלישה כל כך חלקה שהן יכולות לאזן בקבוק על הראש

למרבה השמחה, לא צריך לנסוע רחוק: כשאסתר היתה בארץ היא מצאה דוגמאות ליציבה בריאה אצל הדרוזים בגולן והבדואים בנגב. ובחברה שהיא קיבוץ גלויות, אני בטוחה שאפשר למצוא עוד דוגמאות רבות ליציבה בריאה – אם רק פותחים את העיניים ומחפשים.

5 תגובות   (רסס)

  1. מאת שני צור:

    רציתי להעיר לגבי המנשאים-
    שניתן להחזיק את התינוק בתנוחה המומלצת על פיה (התנוחה שרואים אותו במנשא הבד שלה) בכל המנשאים המסורתיים שאני מכירה.
    זה אומר- מנשא צד מתכוונן (טבעות). מנשאים סיניים, קוראניים וכמובן בבד ארוך (לא נמתח- כמו שהיא נשאה בו.) ולדעתי גם בבד אלסטי בגילאים הצעירים.
    מה שחשוב זה שהתינוק "תלוי" מאיזור השכמות ומתחת לברכיים ובין לבין יש לו אפשרות להתארגן.

  2. מאת שני צור:

    דבר נוסף לגבי ההחזקה שאולי לא קשור ליציבה אבל כן להתפתחות.
    זה נכון שההחזקה המסורתית מותחת את הגב, אבל היא כן מקפלת את הרגליים לכיוון הבטן. זה מאפשר ומעודד את הידיים לאחוז בכפות הרגליים.

  3. מאת שני צור:

    ועוד משהו,
    רואים יפה מאוד בתמונה של היונק שהידיים שלו אוחזות בשד והן בעצם אסופות. שזה גם מאוד חשוב.

    בקיצור, אני הייתי מחדדת- גב מתוח, טוסיק בחוץ אבל עם ידיים אסופות, ורגליים פסוקות אך גם אסופות לכוון מרכז הגוף.

    היא אומרת מותחים לאורך, אבל צריך להתייחס גם לרוחב. למה עושים עם הגפיים.
    וזה מבדיל בין פרישה שמתרחשת במנשא מסורתי, לבין פרישה שמתרחשת בעגלה, או סתם שכיבה שם הגפיים לא בהכרח מוצאות אחת את השנייה.

  4. מאת יונת שרון:

    תודה, הערות חשובות!

  5. מאת טוליפ:

    אחלה מאמר. השכלתי! תודות.

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )