9 בנובמבר, 2010

כשהריון מסתיים בטרם עת

לפני שהכרתי את יעל לא חשבתי שזו אפשרות, לא ידעתי שאפשר לתת לגוף להפיל בקצב שלו, כמו ללדת.

יעל התקשרה אלי לשאול מה לעשות. היא בשבוע 13 להריון והרופא גילה שאין דופק. חברה משותפת הפנתה אותה אלי, בתקווה שאני אוכל לעזור לה.
"אני לא יכולה לעזור לך, אני לא יודעת מה אפשר לעשות."
יעל החליטה לחכות. אחרי שבועיים היא התקשרה לרופאה הנחשבת כבעלת גישה אלטרנטיבית לגוף האישה.
"זה חוסר אחריות, מי הרופא שלך, גשי דחוף לעשות גרידה."
יעל בחרה להמשיך לחכות. היא פנתה לרופא אחר, המוכר בכישוריו ותעוזתו לטפל בנשים שבוחרות ללדת קצת אחרת. הרופא ביצע עוד אולטרסאונד ותחם את זמן ההמתנה לשישה שבועות.
בתום חודשיים, שבהם לא התרחש שום מאורע שקידם את ההפלה, פנתה לרופא שלישי וסיכמה איתו על טיפול של נר נרתיקי לריכוך צוואר הרחם ולמחרת גרידה.
הרחם התרוקן בלילה.
יעל עדכנה אותי, ובעצם פתחה לי את השער לתחום מילדותי שלא היה לי בו מושג.


בהתאם לגישה הרפואית השמרנית, ממליצים על סיום ההריון כאשר מתברר בוודאת שהעובר לא מתפתח. אם ממליצים על המתנה לפני ביצוע ההליך רפואי מקציבים לה עד שבועיים. לאחר תקופת זמן זו, כמעט כל רופא ימליץ לסיים את הריון הנפל בגרידה. גם כשההפלה מתחילה, ההמלצה תהיה לסיים בגרידה ולא להמתין לסיומה טבעי.

עוברים שמפסיקים להתפתח, רחם שלא מחזיק הריון, שליה שלא מתפקדת ולא מאפשרת לעובר להמשיך להתפתח, הן תופעות שכיחות. אנחנו לא שומעות על זה ולא מספרות את זה מספיק. זה לא מדובר ולכן כביכול לא קיים. כשזה "לא קיים", ובכל זאת זה קורה , עלולה האשה להסיק מכך שהיא "מקולקלת", שמשהו אצלה לא בסדר. מכאן הדרך ל חדר הרופא קצרה. שם "יתקנו" את "הקלקול".

בחלוף הזמן, ובעקבות עוד נשים שפנו אלי, התחיל להצטבר אצלי מידע על הפלות שמתרחשות ללא התערבות רפואית. המידע הזה לא מבוסס מחקרית, אלא נאסף על-ידי נשים שלא נרתעות מההקשבה לגוף, שלא מהססות לבחור בדרך שונה מהמומלצת על-ידי הרופא, שמוכנות לקחת אחריות על גופן ולחוות את ההפלה כחלק מהחיים.
אותן נשים הראו לי איך קורית הפלה טבעית. מהן גם למדתי כמה הרבה ווריאציות יכולות להיות להפלה, במשך הזמן, באפיונים הגופניים, בתחושות ובתגובות.

אני נזהרת לא להמליץ, לא לכוון, לא להדריך ולא להחליט. אני כן מוכנה לשתף בידע שנצבר, לספר על ניסיונן של אחרות, ולעזור למי שרוצה בכך למצוא את הדרך הביתה, אל האמון בעצמה ובגופה.
כל אחת בוחרת לעשות את המסע שלה בדרכה. כל אחת יכולה לשנות את דעתה בכל שלב, למצוא במי להעזר ומתי. כל אחת מחליטה איפה עובר הגבול שלה, כמה סבלנות יש לה, כמה כוח, כמה היא מוכנה להשקיע ובאיזה מחיר.


איך זה קורה

הגוף, הנפש, הדמיון, הרגש והרצון עושים עבודה משותפת של פרידה מההבטחה שהייתה טמונה בניצוץ הזה שכבה ומחפש את דרכו החוצה.
בגוף – מתרחש שינוי הורמונלי שמפסיק את בניית רירית הרחם, הזנת העובר והשליה ויצירת תאים חדשים.
הנפש – מחפשת את הדרך להישאר מחוברת לעצמה, מחפשת דרך לאמונה.
בדמיון – "רצים סרטים" שגורמים לנו לטעות ולחשוב שזו המציאות.
ברגש – צפים רגשות אבל על אובדן התינוק, התמודדות עם רגשות האשמה כאשה וכאם.
ברצון – התמוטטות היסודות של התכניות והציפיות מובילה להשלמה עם המצב החדש.

התסמינים הגופניים של תחילת הפלה: דימום, כאבי בטן, חולשה, אי שקט. התסמינים יכולים להופיע ביחד, או לחוד או לסרוגין.

המתנה

כמה זמן אפשר לחכות להפלה טבעית?

משך הזמן לא קבוע, לא ידוע, לא תחום וכרוך בהמון אי וודאות.

ההחלטה כמה זמן לחכות, ראוי לה שלא תיקבע מראש, אלא תישקל בכל יום מחדש.
ההחלטה אם ומתי לקבל עזרה, ראוי לה שלא תיקבע מראש, אלא תישקל בכל רגע מחדש.

זמן ההמתנה תלוי ביכולת הסבלנות האישית, מידת הלחץ הסביבתי/משפחתי, הכניעה ללחץ הסביבתי/משפחתי, החסינות הפיזית, השקפת העולם האישית ותמונת הנסיבות הנוכחית.
אם מדובר על טרימסטר ראשון, אפשר לחכות חודשיים בלי לחץ. ובכל זאת, ככל שעובר יותר זמן, הסיכוי למהלך חלק מסיבוכים יורד.

רופאים לא ממליצים לחכות להפלה טבעית. הם לא מכירים ולא יודעים שאפשר גם אחרת משום שבמשך תקופה ארוכה קיימת המלצה גורפת לסיים באופן יזום הריון שלא מתפתח, על-ידי הליך רפואי כלשהו. הם מכירים את הסיבוכים, את הבעיות. הם לא התנסו בהפלות ספונטניות והם מפחדים. מפחדים מדימום, מזיהום, מבעיות פוריות עתידיות, מדברים שאין להם שליטה עליהם.

גם נשים רוצות להיות "אחרי זה". הן לא רוצות סיבוכים, לא רוצות סיכונים, לא רוצות לסחוב גוויה בבטן. לא רוצות להיות קרובות למוות.

אמצעים חיצוניים שיכולים להעריך את המצב הגופני:
אפשר לעשות בדיקת דם פעם בשבוע, כבסיס להשוואה –

  • רמת ההורמון בטא HCG – עליה ברמתו מראה על התפתחות עוברית תקינה. אחרי ההפלה, רמה כלשהי בדם מראה על שרידים של רקמה ברחם.
  • תפקודי קרישה – למרות ששיבוש בתפקודי קרישה אופייני לשלב מאוחר יותר של אובדן הריון.
  • ספירת דם – לבדיקת רמת המוגלובין, והתאמת טיפול לתוצאת הבדיקה, כדי לא להגיע לאנמיה וחולשה בעקבות דימום.
  • סוג הדם – אם לא ידוע.

מתי כדאי לבקש עזרה, להתערב?

האם להתערב? האם לזרז? מנסיוני, כל ניסיון זירוז הוא התערבות במהלך הספונטני (כמו התערבות במהלך לידה), ועלול לשבש את האיזון ההורמונאלי העדין ולגרום להפרדות חלקית של השליה מדופן הרחם ולכן גם לדימום יתר.
יחד עם זאת, לפעמים, התערבות שפותחת חסימות, מסירה עכבות ומרפה יכולה לעזור. למטרה זו אפשר להעזר בדיקור, הומאופטיה, דמיון מודרך, שיאצו, רפלקסולוגיה או שאכטה מרגיעה.
אפשר לחזק את הגוף בתוספים- ויטמין C,  B קומפלקס, סווידיש ביטר, או/ו כל תוסף אחר על פי בחירתך.

התערבות חיצונית, מצילת חיים, בבית חולים נדרשת כאשר:

  • הדימום רב
  • עולה פחד
  • אין תמיכה וקשה בלעדיה
  • את מרגישה שזה מה שאת צריכה עכשיו בלי קשר לסימנים חיצוניים

ההתערבות הרפואית השיגרתית:
הרדמה כללית, הרחבת צוואר הרחם באמצעים מכנים או תרופתיים, ואז, לפי גיל וגודל ההריון- שאיבה או גרידה. לשתי ההתערבויות סיכונים וסיבוכים.

תרופות בשימוש רפואי:

  • ציטוטק – מכווץ את הרחם ופותח את צוואר הרחם. נכנס לשימוש בבתי חולים במקום גרידה. ניתן בנרות ווגינלים או בכדורים לצורך תחילת הפלה או כסיכום להפלה טיבעית. מחייב אישפוז וטיפול רפואי בבית חולים.
  • למינריה – אצה בצורת נר ווגינלי, האמורה לרכך את צוואר הרחם. מתאימה לנשים בהריון חוזר, לפני ביצוע גרידה.

גלים

איך אדע מתי ההפלה הסתיימה?

החלשות של ההתכווצויות והדימום יכולה להעיד על סיום ההפלה.
יחד עם זאת, להפלה יכולים להיות כמה גלים.

גל אחד – יהיה כזה שבסופו הרחם יתרוקן לחלוטין מכל תוכן ההריון. הרחם יתכווץ, הדימום יחלש בהדרגה ויפסק לאחר ימים ספורים.
גל שני – יתכן שיופיע אחרי יומיים עד שבוע  מחזור נוסף של דימום, יתכנו גם התכווצויות. אחרי הגל הזה, הרחם יתכווץ והדימום יחלש.
גל שלישי – יתכן שיופיע אחרי שבוע-שבועיים
כל אחד מהגלים הנוספים יכול לכלול דימום של כמה שעות, כאבי התכווצויות, או רק הפרשה קלה או כבדה של קרישי דם או שאריות שליה.

בדיקת אולטרסאונד נחוצה למי שרוצה לדעת אם הרחם התנקה לחלוטין. אפשר לבדוק מיד בתום הדימום, כמה ימים אחרי, או בתום הוסת הראשונה. הווסת הראשונה אחרי הפלה יכולה להיות כבדה יותר ולרוקן את הרחם משאריות קטנות. אפשר גם לא.

דימום
לפעמים, דימום יהיה הסימן הראשון לקיומו של הריון, אם לא נעשתה בדיקה לאישור הריון קודם לכן.
לא כל דימום יסתיים בהפלה, יתכן שמדובר במקור אחר לדימום ויתכן שמנוחה והתחזקות ישמרו את ההריון. אך אם כבר נקבע בבדיקה מוקדמת סיומו של ההריון, הדימום יעיד על תחילת ההפלה.
הדימום יכול להיות מועט או רב, קבוע או משתנה לפי התנוחה.
קשה לאמוד כמות, קשה לדעת מתי הדימום רב, ומתי הוא רק נראה כך.

סימן ראשון לאבדן דם מרובה הוא סחרחורת בשינוי תנוחה, חולשה, קוצר נשימה במאמץ ו/או מראה חיוור.
בכל מיקרה, לא טוב להשאר לבד בזמן הפלה, יש לדאוג שיהיה מישהו שיוכל לטפל ולעזור במקרה של דימום רב.

לפעמים אפשר לראות את תוכן ההריון בתוך מגוון ההפרשות, אבל לא תמיד. בשבועות מוקדמים בדרך-כלל העובר והשליה יצאו ביחד, אבל קיימת אפשרות שהשליה תצא רק אחרי כמה שעות או בגל השני.
אפשר לבדוק בטבלאות לפי גיל ההריון מה צפוי להיות גודל העובר.
הצבע של הדם – אדום; של הקרישים – אדום כהה, בורדו; של חלקי עובר ושליה – אדום בהיר, כמעט ורוד.

כאב
ההתכווצויות של הרחם יכולות להיות מורגשות במידה מועטה ולפעמים בכלל לא. אבל הן יכולות גם להיות חזקות מאוד, להזכיר צירי לידה, להמשך כמה שעות, לכאוב מאוד.
כאב דומה יכול להופיע גם בדלקת בדרכי השתן (ואז תיתכן גם הופעת דם בשתן), או כשההריון מחוץ לרחם (יורגש יותר בצד אחד). האבחנה תיעשה באולטרסאונד.

התאוששות
במהלך הפלה הגוף עובר תהליך אינטנסיבי בדומה ללידה. לאחר הפלה הגוף צריך להתאושש, בדומה להתאוששות אחרי לידה.

התהליך מורכב הן מתחושת האובדן, הריקנות, והן מהעוצמה של החיים, המוות והגוף.
אם התהליך ההורמונלי מתרחש כסדרו, ללא הפרעה, יתכנו תחושות התעלות והתרגשות, תחושות של עוצמה חזקה, של שלמות גופנית ונפשית עמוקה.
כל אשה תמצא את הדרך שלה להתמודדות ואת הטיפול התומך. חשוב שגם האשה וגם הסביבה יבינו את הצורך במנוחה, שקט, זמן ומרחב. רצוי לפנות שבועיים למנוחה לפני חזרה לשגרה.
הדימום אמור להפסק תוך 4-6 ימים. אם הוא לא נפסק או נחלש, יתכן וצפוי גל נוסף.

טיפול אחרי ההפלה:

  • אם היה אובדן דם מרובה, יש מקום לשקול מתן תוספי ברזל. תזונה משובחת ותוספים אחרים לחיזוק, כגון: ויטמין C ויטמין E ואבץ.
  • סוג דם -Rh – למרות הסיכוי הנמוך למעבר דם כשאין התערבות במהלך ההפלה, ההמלצה הרפואית היא  לקבל אימונוגלובולין ((Rho(D במינון של 50 מיקרוגרם), כשההפלה קורית משבוע שמונה ומעלה, או בלי קשר לשבוע, בשל החשש למעבר דם והתפתחות ריגוש בדם.
  • מדידת חום פעם ביום, לזיהוי מוקדם של סימני זיהום.

כמה זמן לחכות לפני הריון נוסף?

אין תשובה חד משמעית לשאלה הזאת. אם התהליך עבר ללא התערבות, הרחם התנקה בשלמות, הדימום נפסק והאשה מרגישה טוב, אין צורך לחכות לוסת, הגוף כנראה מוכן לעוד הריון. יחד עם זאת, כדאי לתת זמן להחלמה רגשית, לחוות את האבל לפני שמפנים מקום לילד נוסף.


ולסיום, בקשה:

לפעמים, נשים מבקשות עצה ועזרה, עוברות את התהליך, אך שוכחות לחזור אלי לספר איך היה. אני מבקשת מכל מי שעוברת הפלה בבית, שתעדכן, שתספר, שתשתף אותי. ככה יוכל הנסיון להצבר ועוד נשים יוכלו להנות ממנו.

104 תגובות   (רסס)

  1. מאת גלי:

    כשהדופק נדם בשבוע 10, אחרי שנה קשה של טיפולים (הריון ראשון אחרי 5 שנות ניסיון), ונאצלתי לעבור הפלה, המחשבות על מה שנמצא אצלי בבטן לא נתנו לי מנוח ורק רציתי שיוציאו אותו. הרגשתי כמו דמות מתוך הנוסע השמיני.
    לא לכל אחת יש את הכוח הפנימי לעבור חוויה שכזו..

  2. מאת גילה:

    שרהלה, אני כל כך שמחה שכתבת!
    תודה.

  3. מאת אורלי_ברלב:

    שרהלה,
    תודה!
    אין עליך.

  4. מאת ניצן_אמ:

    ממש מצווה הרשימה הזו. תודה.

  5. מאת רותה:

    אני מוסיפה תאור מצמרר אך חשוב לעין ערוך של הפלה טבעית.
    תודה על העלאת הנושא החשוב כל כך.

  6. מאת טלי מאיר-צ'יזיק:

    תודה.
    מאוד חשוב שיהיו תיאורים ברורים ונגישים לחיפוש ברשת.

  7. מאת שגית רי:

    הנה מתגלה לי עוד מקום שבו לא שמתי לב איך מה שטבעי ובריא הפך ל"תהליך רפואי".
    כשאני חושבת על זה, הרי פעם ידעו על סיומו המוקדם של ההריון רק כשהתחילה ההפלה עצמה…

    לא היו דרכים משוכללות לזהות את סיום ההריון לפני כן ולכן באופן טבעי, העובר המת היה נשאר ברחם עד תחילתה הטבעית של ההפלה.
    ולמרות שאין לי מושג על היחס בין הפלות שעברו בשלום לבין כאלה שהסתבכו, כנראה שבכלל היו הרבה הפלות ושהרוב עברו ללא סיבוכים..

    זה טוב, נכון ובריא יותר שלצד האפשרות שקיימת היום לסיים את ההפלה וההריון שנגמר באופן יזום ורפואי, אנחנו נזכרים שאפשר גם אחרת. כמו שתוכננו.
    תודה!

  8. מאת שגית רי:

    לגלי – חיבוק.
    לפעמים, יותר מהצד הגופני, קשה ההפלה מהצד הריגשי והנפשי..

  9. מאת מתחדשת:

    _למינריה – אצה בצורת נר ווגינלי, האמורה לרכך את צוואר הרחם. מתאימה לנשים בהריון חוזר, לפני ביצוע גרידה._

    שרהלה, יכול להיות שהתבלבלת? למיטב ידיעתי נוהגים להשתמש בלמינריות בעיקר לצוואר רחם שעוד לא עבר לידה.

    חוץ מזה רציתי לומר לך תודה רבה על המאמר.
    אתן חושבות לעשות פעם "מדברים על הריון ולידה" בנושא אובדן הריון?

  10. מאת שירי:

    כשאני רציתי הפלה טבעית, אך הגעתי לבית חולים בגלל דימום רב וחזק, עזרה לי מאוד לעמוד מול לחצי הרופאים שיחת טלפון עם אייל פוליטי, שהוא מטפל ברפואה סינית בנשים מצפת. הוא מאוד תמך בי לחזור הביתה ולתת לגוף לעשות את מה שהוא ממילא יודע. אצלי עברו כמה שבועות עד שהגוף התרוקן לגמרי. התחלת ההפלה היתה כשבוע וחצי אחרי שנודע לי על חוסר התפתחות שק ההיריון.

  11. מאת לירון קסטר:

    תודה ששלחת
    ותודה לכל המגיבות
    במיוחד לגלי, הראשונה
    לירון

  12. מאת סיון:

    אני 4 ימים אחרי הפלה ספונטנית בסוף שבוע 5, בהריון ראשון. בהחלט סוג של טאבו שלא מדברים עליו, והבנתי פתאום שקורה המון. תודה על המאמר, הוא מאוד עוזר, במיוחד אחרי שבבי"ח גרמו לי להרגיש ש"נכשלתי בהפלה" אחרי שהרחם שלי לא התנקה תוך יומיים…הצלחתי "לוותר" על גרידה, הדימום הולך ומאט, הבטא יורדת לאט, ואני והגוף נפרדים מגרגר השומשום הקטן ששימח אותנו כ"כ למשך 3 שבועות…
    האם תוכלי לפרט יותר לגבי נושא הקרישיות? הבדיקה?
    ושוב-תודה על האלטרנטיבה והנחמה שאת מציעה

  13. מאת שרה_לה:

    הריונות שמסתיימים במות העובר בשלב מאוחר יותר של ההריון- שבוע 24 והלאה, עלולים להיות מסובכים יותר בזמן ההמתנה ללידה. אחד הסיבוכים הוא הפרעה בקרישת הדם, מה שעלול לפגוע בתפקוד תקין של מערכות הגוף במקרה של דימום. לכן, יש צורך לעקוב אחרי השינויים באמצעות בדיקת דם.
    לעיתים, הפרעות בקרישיות דם הן אלו שגרמו לחוסר יכולת של הגוף להמשיך את ההריון, אבל אז מדובר בדרך כלל על קרישיות יתר. זאת לא בדיקה שכיחה לאשה ההרה, מפני שבתהליך הקרישה משתתפים גורמים רבים, אבל זה בירור שעושים למי שעוברת הפלות רבות.

  14. מאת שיר:

    שרה_לה שלום, משהו לספר +שאלה אלייך:
    עברתי הפלה טבעית, מבלי לדעת אם זה מקובל או לא, מותר או לא..הלכתי הבייתה אחרי בדיקת האולטרסאונד העצובה בשבוע 8 שבה נאמר לי שאין דופק (אחרי שכבר היה) ובאינטואיציה פשוטה החלטתי לתת לזה להיפרד ממני מתי שמתאים לגוף שלי. זה קרה מהר, אחרי 5 ימים. הייתי כל כך אסירת תודה שלא היה עליי לחכות הרבה. זה הלך בדיוק כמו שקראתי עכשיו בתיאורך- 3 גלים של התגברות הכאב והדימום וזה נמשך חודש. היה עצב ובכי, במיוחד כשרואים חלקים גדולים ולא מבינים מה זה בדיוק.. אבל זה מאפשר להתאבל.
    ועכשיו לשאלתי: אני אחרי הווסת הראשונה (שהתקבלה שבועיים אחרי סיום הדימום) ובאולטרהסאונד רואים שיש עדיין תוכן רחמי, אם כי מועט. הביתא שלי נמוכה מאוד.
    שאלתי היא מה לעשות כעת? האחיות לא אומרות לי דבר, מלבד שאצטרך לעשות צילום רחם (לא רוצה!! כואב!) האם כדאי לחכות לווסת הבאה ולקוות שעד אז הכל ייצא? האם יש משהו טבעי לקחת כדי לעודד זאת? תודה מראש.

  15. מאת שרה_לה:

    הסיפור מעלה כמה שאלות, עוד לפני התשובות.
    זה נכון שדיברתי על שלושה גלים, אבל אולי יש ארבעה? אולי זו אינה הוסת הראשון ש"אחרי", אלא הגל הרביעי. אם זה המצב, אז המתנה היא התשובה הנכונה, כי בשבועות הקרובים תגיע וסת ותגרוף את השאריות המדוברות.
    אני לא מבינה מאיפה האחיות הקריצו את הצילום של הרחם? מה בדיוק מטרתו? זה לא תפקיד הרופאים להמציא כל מיני בדיקות כדרך טיפולית? אם יש שאריות ברחם, הטיפול המוצע הוא בדרך כלל ציטוטק, שאמור לייצר את ריקון הרחם, או לחלופין- גרידה. האם התייעצת עם רופא? מה דעתו?
    לגבי משהו טבעי, אני לא בטוחה שצריך. הגוף שלך עשה את העבודה כל כך יפה עד עכשיו, אולי אפשר להמשיך לסמוך עליו? אם האינטואיציה שלך מכוונת אותך לעזור לגוף, תוכלי למצוא תמיכה בטיפולי דיקור, צמחי מרפא או הומאופטיה. (על פי נטית ליבך)
    אם הדימום נעצר, אין התכווצויות, אין סימני זיהום ואין סימני מחלה, אולי אפשר לחכות לוסת הבאה, ולאחריה לבדוק באולטרסאונד את חלל הרחם.
    ועוד נקודה קטנה- תבדקי אם את נמנעת מ"לסגור עניינים" גם בתחום אישי אחר. יכול להיות שעבודה במקום ההוא תפתח ותנקה גם את הרחם.

  16. מאת שיר:

    וואו, את כל כך מדייקת! העלית דמעות בעיניי.. ה נכון פחות או יותר לגבי כל התחומים בחיי. ופתאום אני חושבת שבעיקר בתחומי הפרידה. אני נפרדת כל הזמן, אבל אף פעם לא עד הסוף, תמיד משאירה חלק שלי בעבר/אצל האחר או סוחבת משהו ממנו…מנסה לעבוד על זה אבל כנראה גם בעבודה שלי על זה יש שאריות..גם מהחלק שלי שלא נפרד קשה לי להיפרד.
    תודה שרה, אעדכן.
    נ.ב- אני חושבת שזה כן היה וסת כי ספרתי שבוע שלם שהיה נקי לגמרי, וגם היו לי את כל הסימנים ההורמונליים של מצב רוח, כאב בשדיים וכו' כמו בווסת. בנוסף, דיברתי עם הרופא והוא המליץ על הצילום (כמדומני נקרא היסטרוסקופיה?), ביקש שאמנע מיחסים בין אישיים עד אז, כנראה כי מסוכן להרות? זהו, אני אהיה עם זה קצת ונראה מה אחליט. תודה!

  17. מאת שרה_לה:

    בצילום רחם מכניסים חומר ניגוד לרחם ורואים את הפיזור שלו. זה נועד לאבחן ליקויים מיבניים ברחם, בבירור אי-פוריות. לא הבנתי את הקשר לשארית חומר הריוני ברחם. אני לא מנסה לפתוח דיון אלא לכוון אותך לבדוק למה הומלץ לך לבצע את הבדיקה הזו.

  18. מאת יוליה גרינברגר:

    וואו, כמה חשוב ומשמעותי נושא ההפלה והאופן בו היא מתרחשת.
    כמה עמוק זה נוגע בבטן… וכמה חשוב הידע שעובר כאן.
    מאיזה שבוע מדובר על לידה שקטה?

  19. מאת איילת:

    שרה'לה, מאמר חשוב מאין כמותו.
    סיפור ארוך ושאלה בסופו:
    עברתי 3 הפלות בשנה האחרונה. הראשונה היתה בבית ופשוט קרתה בשבוע 7+ מבלי שציפיתי לה. הגעתי לבית החולים יום אח"כ והכל כבר יצא. האמת היא שהרחם היה כל כך מרוקן שהרופאים חשדו שאולי מדובר בהריון חוץ רחמי והשאירו אותי להשגחה באשפוז.
    בהפלה השניה רציתי כבר "לגמור עם זה" ובחרתי בציטוטק (שבוע 9). אחרי גל 1 של התכווצויות כל התוכן יצא.
    בהפלה האחרונה (לפני 10 ימים) דווקא רציתי לחכות לתהליך טבעי, אבל לצערי באותו יום בו נקבע סופית שאין דופק בשני העוברים (הריון תאומים ועדיין לא הצלחתי לעכל את האובדן הנוראי), גם כן בשבוע 9 (לא היה דופק כבר קודם, ולמעשה העוברים הפסיקו להתפתח בשבוע 6), חליתי בשפעת קשה ואושפזתי עם דלקת ריאות ודלקת בדרכי השתן. ממש התמוטטות פיזית קשה. עקב כך, החלטתי להפסיק את ההריון ושוב בחרתי בציטוטק.
    אתמול הייתי בביקורת (אחרי 10 ימים) ונשארו שאריות (כנראה שליה) בגודל של 1.7X1.0 ס"מ (יש זרימת דם) ורירית הרחם עדיין מעובה. הרופא כמובן המליץ על גרידה מיידית, אבל אני בחרתי לחכות עוד שבועיים, עד לוסת. הוא עשה "פרצוף" והפחיד אותי מסיבוכים אפשריים. הלכתי הביתה (קיבלתי עוד שני כדורים, לשים מתחת ללשון, אבל האפקט שלהם היה מאוד חלש וכמעט ולא היו דימומים). בבית התחילו החרדות. אני מאוד רוצה הריון נוסף (יש לי 2 מקסימים בבית), אבל בשל גילי (אני עוד מעט בת 41) נראה לי שהנסיון הבא יהיה האחרון.
    האם מנסיונך כדאי להמתין עד לוסת או שמא באמת שאריות הריון עלולות לגרום להדבקויות ולסיבוכים?

  20. מאת שרה_לה:

    אין לי מספיק נסיון לענות לך משהו ודאי.
    בכל מקרה, שבועיים או שלושה עד הוסת הבאה נשמע כמו זמן מספק ולא מוגזם כדי לבדוק אם הגוף עוד יכול להוציא את השאריות או שנדרשת התערבות.

  21. מאת איילת:

    תודה. מקווה שהשאריות תצאנה עם הוסת.

  22. מאת היי שרהל'ה:

    בתחילת החודש גיליתי שאני בהריון מאד משמח בבדיקה ביתית. למחרת חויתי דימום בינוני וכאבי מחזור חזקים ונאמרלי במוקד שהיייתה לי הפלה כימית. עברו שבועיים מאז ומדי פעם יש לי דימום קל עד בינוני לזמן קצר והתכווצויות כמו במחזור. הבטא ירדה רק מעט. הייתי בחדר מיון אתמול כי הפחידו אותי מהריון חוץ רחמי. רופאה מקסימה ועדינה (מראה נדיר במחוזותיי), ראתה באולרסאונד שק הריון בלי דופק ואמרה שכנראה הייתה הפלה לא שלימה (לפי החישוב שלי, אתמול הייתי בשבוע חמש+2
    אני מרגישה בהריון, אפילו יצאה לי בטן….הבטא נראית ממש לא מתאימה להריון תקין – 650 והרופאה המליצה לי לקחת ציטוטק או לעשות גרידה. חיכיתי עד עכשיו. הסימפטומים נסבלים (רק קשה לי כשמחייכים אלי ושואלים באיזה שבוע אני..). נראה ששום דבר לא ממש נע כלפי החוצה ואני מ-א-ד רוצה כבר להיכנס להריון נוסף ותקין. מה נראה לך??

  23. מאת שרה_לה:

    לפעמים, עד שהגוף משתף פעולה ומבין שמההריון הזה לא יוולד תינוק במועד, לוקח זמן. לפעמים הרבה זמן, הרבה יותר ממה שמתאים לך או ממה שאת מוכנה לחכות.
    בכל מקרה, יש לך אפשרות בחירה, וזה כל הענין. את יכולה לחכות או שאת יכולה לבחור ב"זבנג וגמרנו". אין "הכי טוב" מוחלט, יש "הכי מתאים" לך.
    תחזרי לקרוא את הכל מההתחלה, ואז תבדקי מה מתאים לך, ואם החלטת לחכות, את לא מתחייבת לחכות לנצח, אלא רק לאותו יום. ולמחרת, שוב, תבדקי מה מתאים לך, ואם החלטת לחכות, אז ההחלטה תקפה רק לאותו יום. וכן הלאה.
    עם כל הקושי שבדבר, יש משהו אחר בהמתנה הזו, חורג מהמקובל, דורש ממך הקשבה, אמונה וחוסן, באופן שאינו יומיומי במחוזותינו.

  24. מאת היי שרהל'ה:

    תודה רבה לך. הדברים שאני קוראת כאן נותנים לי הרבה כוח.

  25. מאת טל:

    לפני כ-10 ימים עברתי הפלה טבעית, 5 ימים אחרי שנודע לי שאין דופק בעובר כבר שלושה שבועות. שבוע אחרי ההפלה נראתה בבדיקת אולטראסאונד רירית רחם בעובי 25 מ"מ ושאריות הריון, כמו כן נצפתה אספקת דם מועטה.הרופא הפנתה מיידית למיון. בחרתי לתת לזה עוד קצת זמן תוך טיפול בדיקור, הומאופטיה וצמחי מרפה. היום שלושה ימים אחרי הבדיקה לא התרחש דימום משמעותי או הפרשה של קרישים גדולים, יש רק דימום בהיר,קרישים קטנטנים או גושים בצבע אדום בהיר. המתח עולה ואיתו הפחד מכל מיני סיבוכים. חשבתי לחכות עד מחר, אבל אני לא לגמרי שלמה, מה לעשות????

  26. מאת שלומית נצח אמנות הראיה:

    שלום לכן, נשים יקרות-
    נהדר שאתן משתפות ומשתתפות בידע ובחוויות חשובות אלו – מעניין ומחכים ומעודד ותודה לכן.
    צמחי-מרפא ומזונות – שחלקם, יומיומי – קיימים מתמיד בארץ ישראל – ארץ זבת חלב ודבש, ארץ זית שמן…….
    יש, שמסייעים להפלת עוברים מתים וגורמים להפלה טבעית נכונה יותר. מסייעים בניקוי הרחם – כולל הוצאת השילייה – ומערכת המין הנשית כולה. ולאחר מכן, מסייעים בהופעת הווסת.
    יש, שמטפלים במניעת עקרות. חלק מהצמחים זהים לנשים ולגברים וחלק, כמובן, שונים – לפי הצורך ההורמונלי.
    יש, שמונעים הפלות – אם נכון לעשות כך.
    ויש צמחים שמשפרים את המערכת ההורמונלית בכלל ומיטיבים עם מערכות המין – הנקביות-נשיות והזכריות-גבריות.
    המחזור החודשי שלנו, כולל ימי הווסת וזמן הביוץ, צריכים ויכולים לעבור בשלום וללא מצוקות, כאבים, הפרעות וכדומה. כך, בתנאי, שהגוף מצוי באיזון תזונתי ומערכת העיכול עושה מלאכתה נאמנה. יהיו לגוף החומרים הנדרשים לכל תקופה ותקופה, רזרבות מספיקות. הגוף הבריא, באופן טבעי, נברא למצבים אלו, לנהל אותם בשלום ובקלות.
    ההיריון אף הוא מצב נורמלי-תקין טבעי ובריא של גוף האישה וכנ"ל – צריך לעבור בשלום וללא כל כאבים, מצוקות ומרעין בישין אחרים.
    "כאבי מחזור" – גב, בטן, ראש וכדומה, בחילות בהריון, רגליים נפוחות, בצקות ודומיהם – סימן ברור הם לחוסר איזון הורמונלי, לתזונה בלתי מאוזנת וגמישות משובשת בחלקי הגוף הכואבים.
    אנחנו יכולים להקדים "רפואה למכה" ו"מי שטורח בערב שבת…"
    בורא העולם ברא לנו את הכל בטבעיות מאוזנת, בדרך כלל – נכון, יש יוצאים מן הכלל.
    ברא לנו את המזונות הנכונים שצומחים ממש על-ידינו.
    באותה מידה, ברא לנו את כל המחלות, השיבושים, המצוקות והמכאובים ויחד אתם את כל הפתרונות הטבעיים, די בקלי-קלות.
    ככל שגוף הגבר והאישה יהיו בריאים יותר לפני ההריון – כך, ייוולדו תינוקות בריאים יותר והדורות ילכו וישתבחו. כך, יהיה להורים קל ונעים יותר לגדל את ילדיהם.
    ניסיוני האישי ממש, מריפוי מיומה-שרירן ברחם, שחלה מוגדלת וציסטות, רמה הורמונלית ירודה ביותר – כשהפרופסור לגניקולוגיה הציע את הפתרונות המקובלים של הוצאת איברים אלו מהגוף.
    בחרתי בפתרון טבעי של אכילת מזונות צמחיים מתאימים ומיוחדים לפתרון בעיות שכאלו.
    הכל נירפא לחלוטין בשמחה ובטוב-לבב. אמנם, באופן די-שולי ערכתי, בכל זאת, בדיקות דם ואולטראסאונד מעת לעת.
    הרווח מהתייחסות טבעית כזאת לגופנו שלנו הוא ענק. כך, מתחסן הגוף גם לעתיד לבריאות איתנה יותר.
    מתוך כך, למדתי תחום זה יותר ובמהלך השנים הוספתי מידיעותיי לנשים ולגברים, כחלק מעיסוקי בריפוי טבעי לעיניים בעיקר.

    בברכת בריאות נאמנה בשמחה תמיד
    וקיץ בריא יותר

    שלומית נצח

  27. מאת orit:

    מדוע אתם סומכים על דעות דרך האינטרנט? יש דברים שמצריכים בדיקת רופא.
    כל טוב ובהצלחה

  28. מאת orit:

    לכותבת שכתבה בדיוק לפני (שלומית), לא ראיתי את מודעתך משום שפרסמנו במקביל. אז ההודעה שלי לא היתה מכוונת כלפיך, אלא כלפי אנשים שלא מתמצאים בתחום.
    מכתיבתך הבנתי שאת בעלת מקצוע, הבאת מידע מפורט ועל כך תודה רבה!

  29. מאת סמדר:

    אורית, כותבת המאמר היא מיילדת ותיקה ומנוסה.
    חלק מהמגיבות מכירות אותה אישית, ואפילו ילדו בליוויה. אחרות מכירות כאלה שילדו איתה. זה לא סתם "עצות מהאינטרנט" מבחינתן.
    בשום מקום במאמר או בתגובות לא נשללה בדיקת רופא.

  30. מאת שרה_לה:

    לטל- לפי מה שאני מבינה מהסיפור שלך, לא הכל יצא בגל הראשון, ויש סיכוי גדול שייצא בגל השני. קשה לדעת מתי זה יקרה, ותבדקי עם עצמך עם איזו בחירה את מרגישה הכי "שלמה".
    גם אם קיבלת המלצה לסיום מיידי של שארית ההריון, משמח לשמוע שיש רופאים אחרים,
    שאינם חשים להמליץ על גרידה אלא תומכים באפשרות ההמתנה.

  31. מאת ורד:

    שלום שרה'לה,
    קודם כל אני רוצה להודות לך על קיומו של עמוד זה. אין הרבה מידע על הפלה טבעית ואפילו אני שרגילה לפנות בכל בעיה לפורום, התקשיתי למצוא פורום מתאים כי גם ב'אבדן הריון' נהוג לעשות הפלה רפואית.
    לפני כמעט 5 שבועות כשהייתי בשבוע 8+4 גיליתי שהעובר שלי הפסיק להתפתח בשבוע 7+4. חיכיתי חיכית חיכיתי, וביום שלישי האחרון, חמישה שבועות ויום אחרי שהעובר הפסיק להתפתח, התחיל דימום – קל. ברביעי בבוקר היה דימום מסיבי יותר עם קרישים שנראו כמו כבד. הדימום היה דחוף כאילו משהו צריך לצאת ממני ומהר. היו קצת כאבי רחם אבל לא משהו דומה לצירים. זה קרה במשך כמה שעות והפסיק. מאז (היום מוצ"ש) יש לי דימום חלש יחסית, לפעמים טיפה יותר אבל לא משהו דומה בכלל למה שהיה אז.
    לפי התיאור שקראתי בעמוד שלך – יצאו רק קרישים, לא עובר. האם הייתי אמורה להרגיש עובר בגודל 7+4 יוצא. קראתי באיזה מקום תיאור של 'כדור טניס' שיוצא. את זה בטח לא הרגשתי. או שיכול להיות שהעובר יצא 'בחלקים' ולא כגוש אחד ?
    אני לא כל כך רוצה ללכת לרופא לאולטרהסאונד משום שהוא לא מאוד תומך בהחלטה שלי לחכות ולא ללכת להפלה רפואית. אני חוששת שאם יראה שהעובר או שאריות עדיין שם, הוא ילחץ יותר על גרידה ואני מעדיפה לא להתעמת כרגע.
    כמה זמן לדעתך אני יכולה לחכות ? האם יש איזו סכנה אם העובר לא יוצא ואני מחכה אפילו עוד כמה שבועות?
    מקווה שיגיע עוד גל בקרוב ויוציא הכל החוצה…

    שוב תודה,

    ורד

  32. מאת ורד:

    רציתי להוסיף שאני עדיין סובלת מבחילות ורק בימים האחרונים חלה הקלה מסוימת אך לא מלאה בבחילות. האם זה יכול להעיד על משהו ? כמובן שבמקור חשבתי שזה שיש לי בחילות מעיד על זה שיש עובר עם דופק, אך התבדיתי.

    ורד

  33. מאת שרה_לה:

    את צריכה להבין, ורד, שכל מה שאני ממליצה לך לא יכול להחליף בדיקה גופנית, שימוש באמצעים הקיימים רק בבית חולים ו/או אינטואיציה אישית שלך.
    בהתחשב בהסתיגויות, אני סבורה שאת נמצאת בתהליך פעיל של הפלה. התהליך, כמו שהבנת כבר, פנים רבות לו. הקושי הגדול הוא אי הודאות, וכשהוא מעורב בדאגה לבריאותך, הוא נעשה יריב ממשי לאמונה ולסבלנות.
    מהסיפור שלך נשמע שההפלה לא הסתיימה. אני לא יודעת אם חלק יצא או כלום, אבל זה נשמע כאילו עוד יש שם משהו. עד שהמשהו שנשאר לא יצא, ימשיכו הדימום והצירים. כרגע, לא נראה שיש סכנה לבריאותך, מפני שהדימום אינו רב, את מרגישה טוב ויש לך סבלנות לחכות. אז אולי אפשר לחכות ולראות לאן זה מתפתח. לא נשמע שזה יקח שבועות, יותר במסגרת של כמה ימים.
    תבדקי עם עצמך, בכל יום מחדש, מתי הפחד להתעמת והפחד לבריאותך משנים את היחס ביניהם, מתי את מוותרת על האחיזה בכל אחד מהצדדים ומוכנה לקבל את המציאות, בלי להתווכח איתה. בלי פחד.

  34. מאת ורד:

    תודה רבה על תשובתך :-) . עדכון קצר –

    התחלתי לחשוב שאולי זה כן היה הגל הרציני – קראתי עוד כמה סיפורי הפלה טבעית וראיתי נשים שאצלן היה דימום דומה לשלי, בלי צירים חזקים ממש ובלי להרגיש 'כדור טניס' יוצא החוצה.
    ומה שיותר חיזק אותי הוא זה שכמות החלב (אני עוד מניקה) אצלי חזרה – ואם אני לא טועה זה קורה כשהשליה ניתקת ויש ירידה ברמת הפרוגסטרון. וגם הבחילות עברו כמעט לגמרי.
    אז החלטתי כן לקבוע תור לגניקולוג, מתוך תחושה שאהיה חזקה מספיק לא להתרגש מהרופא גם אם ימליץ על גרידה. התור היה אמור להיות היום אבל אמו של הרופא נפטרה היום… והתור נדחה לעוד שבוע וחצי. אראה מה יקרה בינתיים :-) .

    שוב תודה על העזרה,

    ורד

  35. מאת ורד:

    היי, ביקשת שנעדכן סופית אז אני מעדכנת שהייתי אצל הרופא והרחם נקיה – כך שזו כנראה כן היתה ההפלה – בלי כאבים רבים ובלי דימום נוראי – שעתיים שלוש, כמה גושים ודימום קל במשך שבועיים שאחרי. אני מאוד שמחה שבחרתי בדרך הזו ולא הלכתי לגרידה :-) .

    תודה שוב על המידע בעמוד הזה!

    ורד

  36. מאת שרונה:

    שלום שרה'לה ותודה על העמוד. אני בעיצומה הפלה טבעית שהחלה בדימום קל בשבוע 9, הרופא אמר "אני מצטער", העובר, מסתבר, פסק להתפתח בשבוע 7. הרופא המליץ על גרידה ואף שהאמנתי בגופי הלכתי לקבוע תור בבי"ח, שם אמר לי הרופא שאכן, לשמחתי, גופי הצליח לבצע כבר את חלק הארי לבדו ואין צורך בגרידה. מעקב שמרני הראה ששק ההריון מסרב לצאת. בגל השני הדימום היה חזק וגושי במיוחד אז נטלתי שני סיבובי ציטוטק, אחרי השני יצא ממני משהו גדול במיוחד, מקווה שזו היתה השיליה שהאולטרסאונד הראה שנשארה שם. עכשיו הדימום נחלש, ההפרשה כתומה בהירה ויש לה ריח של גווית חתול שנשכחה בין השיחים. אני חלשה, יש לי חום נמוך ומעין צינון, וכל קימה מישיבה לעמידה מלווה בסחרחורות. מה עכשיו? כל השילוב בין הטבעי למודרני מעייף אותי מאוד. יש המלצה?

  37. מאת שרהלה:

    נוכחות ריח רע מההפרשה יכול להיות סימן של זיהום. חום וחולשה תומכים באבחנה. אני לא מכירה אפשרות לטפל בזיהום כזה בדרך אחרת מלבד אנטביוטיקה. אולטרסאונד ומשטח מההפרשה יעזרו לוודא.

  38. מאת גילה רונאל:

    שרהל'ה, כתבה נהדרת ומקצועית מאוד. ישר כוח!

  39. מאת ענבל:

    תודה, מרתק, מגביר את האמונה שלי ליכולות הגוף, ואת הכוחות הטמונים באישה!

  40. מאת נעמי:

    שרהלה שלום,
    אני בת 44 נשאוה ואם לשני בנים. אני גיליתי לפני 3 שבועות שאני בהריון. לפני 10 ימים בדקנו באולטרסאונד וראינו שאין דופק. היום אני בשבוע 8 להריון עם שק הריון ללא דופק עוברי. אני קבעתי מחר בערב אצל הגינקולוג החדרת 3 כדורים לנרתיק להתחלת הפהלה. אני מורה ליוגה ולצערי עברתי 2 הפהלות יזומות בעברי. אני בצד אחד רוצה ליהות אחרי וצד השני לדעת שהגוף והנפש לא יסבול נזק מהתהליך. מה את ממליצה לי לעשות? האם ללוות את התהליך בדיקור סיני?

  41. מאת שרהלה:

    מתי הגוף ו/או הנפש סובלים יותר? האם הערכת הסבל הצפוי מבוססת על איסוף נתונים עכשויים או על יצירי דמיוננו הפורה? אפשר להיות גם אחרי וגם ללא סבל. זה לא סותר. את לא צריכה להחליט שום דבר באופן מיידי, אין מה למהר. אפשר לדחות את התור עד שתהי שלמה עם ההחלטה לקחת את הכדורים. או לא לקחת. בבינתיים, אפשר לנשום ולחכות לתשובות, ולא לפחד- לא מההמתנה, לא מהקושי ולא מלעשות את מה שמתאים לך.
    דיקור סיני יכול לעזור מאוד או להתחיל משהו שיגרור דימום רב. הוא התערבות, וככזה ראוי לשמור אותו כשיש צורך בהתערבות, לא באופן גורף.

  42. מאת אחרי הפלה:

    מאמר חשוב מאין כמוהו לכולן!
    אני קראתי את הרשימה הזו חודשיים\שלושה לפני שגיליתי על הפסקת הדופק, זה גיבש אצלי דיעה בנושא, כיוון של המתנה למקרה הצורך והרפיה. לימים הבנתי שהמאמר מכוון יותר לטרימסטר ראשון ואני כבר הייתי בטרימסטר שני, אבל שאבתי ממנו ומשרהלה המון כוחות של סבלנות והמתנה ובחינה מחודשת של המצב בכל יום – זה ממש נתן לי כח של המתנה – תודה שרהלה!
    אני חושבת שנשים שלא נפגשו עם אבדן הריון (ובעזרת ה' גם לא יפגשו), תאורים של סיפורי הפלות פחות נוגעים בהן – אבל הרשימה הזו מדוייקת, קלה לקריאה וחשובה מאד לכולן.

    משהי כבר כתבה – ממש מצווה הרשימה הזו – תודה.

  43. מאת אחרי הפלה:

    סיפורי ההפלות בשבועות מוקדמים רבים, אבל משבוע 15 ומעלה יש מעט סיפורים ברשת, כנראה גם במציאות זה פחות שכיח…
    בכל אופן – הסיפור שלי —
    עובר ללא דפק שבוע 16, חיכיתי להפלה טבעית שלא התחילה במשך כ-חודש. הרופאים ממליצים כדורי ציטוטק (שמחכים הפלה טבעית) ואח"כ גרידה, לשאלתי האם גרידה הכרחית? ענו שזה נוהל רוטיני למנוע סיבוכים.
    הפחדים שלי היו: 1)איבוד דם 2)גרידה ללא צורך
    אוסיף שלפי כל הברורים (רפואה מערבית וטבעית) – בגלל השבוע המאוחר שלי יש סיכוי גבוה לשני החששות הנ"ל
    1)איבוד דם רב גרידה ודאית

    החלטתי: לקחתי כדורי ציטוטק בבי"ח, התחילו כאבי צירים הדרגתיים, כעבור שעות יצא עובר – ללא איבוד דם כלל!
    מצד הרופאים – לא מחכים לשיליה- זה השלב שעוברים לחדר ניתוח לגרידה.
    הרופאים לוחצים עכשיו גרידה (מתוך דאגה זו שליחותם)
    אני מקשיבה להסברים שלהם ומפחד לאיבוד דם פתאומי בוחרת בגרידה…
    - בטלפון בהתייעצות סותרת לרופאים עם שרה_לה: לחכות לשיליה ולבקש אולטרסאונד.
    ואז — עזבו אותי למשך זמן ממושך, כנראה היה ניתוח אחר וראו שאני לא בסכנה.
    ההמתנה – היא מתנה מה'
    בנתיים בשעה הזו (רק מה') יצאה השיליה – ויצאה שלמה!! (אמרו לנו ש100% היא לא תצא שלמה) – יש דימום לא רציני.
    אחרי כל זה ויתרנו על הגרידה (חתמנו סירוב, לא קל לי אבל הייתי שלמה)

    בבוצר אולטרסאונד (אחרי התעלמות ממושכת מצד הרופאים- אפילו בביקור רופאים של הבוקר דילגו עלינו) : אכן יצאה שיליה שלמה, כן יש שאריות בעובי 26 מ"מ בדפנות הרחם.
    כל הלא מוסמכים- טכנאית אולטרסאונד,אחיות – אומרים שזה הרבה וצריך גרידה,
    אבל הרופאים הולכים בדרך שלנו וזה קצת מלחיץ -שולחים אותנו הביתה בלי גרידה, רוצים ביקורת אולטרסנד בעוד שבועיים ואומרים שזה ייצא לבד…

    עכשיו אני בבית עם דימום מזערי – לא מבינה איך הוא יכול להוציא 2.5 ס"מ? אולי יש קרישים שדבוקים לדופן? בע"ה מקווה ומאמינה שהגוף ינקה את עצמו אחרי הווסת.

  44. מאת אחרי הפלה:

    איכשהו נשמטה שורה ממה שכתבתי:
    בגלל השבוע המאוחר שלי (16\20) יש סיכוי גבוה ל:
    1)איבוד דם רב
    2)שיליה שלא יוצאת שלמה —->מובילה לאיבוד דם וגרידה

  45. מאת שולמית:

    בשבוע ה- 9 להריוני גילו שאין דופק לעובר והמליצו על הפלה.
    בחרתי באפשרות של ציטוטק. רציתי להעביר מסר לנשים עד כמה חשוב לבצע את הציטוטק בהשגחה רפואית.
    אמרו לי בבית החולים שלאחר לקיחת הציטוטק יהיה לי דימום חזק ואם לא אשתלט על זה שאגיע למיון. חשבתי שיהיה דימום קצת יותר ממחזור.
    בפועל היה איבוד דם רב ולא יכולתי להשתלט על הדימום.ראיתי את השיליה יוצאת. זה היה מפחיד ביותר. התקשרתי למיון והם אמרו לי שאם אני מרגישה חולשה וסיבובי ראש אגיע אליהם. החלטתי לחכות מעט בבית. לאחר שיצאה השיליה זרימת הדם נחלשה מעט ואיך שהוא עברתי את זה.
    מזל שבעלי דחק בי כל הזמן שאשתה מים. גם הנחיה זו לא קיבלתי בבית החולים.
    אין ספק שאם הייתי נשארת לאישפוז הייתי חוסכת ממני את רגעי האימה.
    בתקוה לבשורות טובות!

  46. מאת אחרי הפלה:

    בביקורת א"ס לפני שבוע ראו ירידה מ26 מ"מ ל-7…

  47. מאת אחרי הפלה תרופתית:

    שלום
    עברתי הפלה תרופתית לפני 4 שבועות
    בשני מעקבים אולטרהסאונד אחרונים-ראשון לאחר שבועיים ושני לאחר 4 שבועות, נצפו שאריות הריון. באחרון היתה ירידה משמעותית.
    הרופא אמר שאם לא עדיין ישארו שאריות יצטרכו לבצע גרידה בעוד שבועיים לאחר א.ס נוסף.
    אני מנסה להמנע מהגרידה.
    האם ניתן לעזור לשאריות הריון להפלט בדרכים טבעיות?
    תודה על תשובתך.

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )