2 בנובמבר, 2010

לא בזיליקום, או: מה לשתול עכשיו

את ראשית דרכי הגננית ניתן לאפיין באמצעות משל זרעי הבזיליקום, הטומן בחובו את כל שיש לדעת על איך לא לגדל בזיליקום בפרט וצמחים בכלל.

היה זה חודש נובמבר אפרורי, לפני חמש עשרה שנים. אנוכי, סטודנטית צעירה בירושלים הבנויה, חפצתי להשקיע במרפסת חדרי השכור ורכשתי, לאחר לבטים בוטניים ופיננסים מרובים, חבילת זרעי בזיליקום. זרעתי את כל חבילת הזרעים באדנית קטנה וחבוטה ולאחר זמן לא רב נבטו בה עשרות, אם לא מאות בזיליקומים קטנים שהופקרו לקיום אכזר וצפוי במרפסת הקומה הרביעית, רגע לפני בוא החורף הירושלמי.

ואכן החורף הגיע ועמו שנת הלמודים, המלצרות ולבטים הרי גורל (איך השער שלי נראה מאחור? קפה הפוך עכשיו או בהפסקה? והכי חשוב – לאן נעלמו כל הבחורים השווים?). פרט למזיגת מים אקראית מפעם לפעם, הבזיליקום נשכח לו.

היה חורף קר במיוחד, ובדצמבר כבר ירד שלג. יוסי השותף ואני בנינו איש שלג במרפסת עם פרוסות מלפפונים ומלחייה בתור פרצוף. לקח לנו זמן לקלוט שהגבשושיות למרגלות מתקן הכביסה המושלג הן נבטי הבזיליקום הלומי הכפור.

בטפיחות קלות ניערנו וחשפנו את הבזיליקום. כל בזיליקום אחר כבר היה מתייאש מזמן, אבל לא הבזיליקום הזה. הוא המשיך, חבוט ואומלל. קשה לומר שגדל או לבלב, אבל גם נבילה חד משמעית לא נצפתה. אכן, היה זה נס הבזיליקום בעיר הקודש.

סופו העגום בא עליו מידיי ודווקא בראשית האביב. בבדיקה אקראית חשפתי חיות בבסיס העלים (חיות שכאלה. לא התעמקתי, מיד נלחצתי) ובהתקף פאניקה של ראשית שנות ה-20 לחיי לקחתי את התרסיס הקרוב ביותר (k-500 מתחת לכיור המטבח) והוצאתי לבזיליקום את המיץ באופן סופי.

ולסיכום: לא ככה.


לגנן המתחיל, המתלבט כיצד להפיק בעונה זו את המרב מן הנתונים האקלימיים העומדים לרשותו, אמליץ על מספר פריטים. בזיליקום אינו נמנה עליהם, על אף שכבר נתקלתי באוהדי בזיליקום שנשבעו בכלל שושלת היוחסין שלהם בעמידותו הפאן-חורפית של השתיל שברשותם.

יש כמה דברים פשוטים ונחמדים מאד שאפשר לעשות בחודש וחצי הקרובים:

אפשר לזרוע כובע הנזיר, תרגול מצוין לילדים ולמתחילים. קונים שקית זרעים או לוקחים ממשהו שליקט בשנה שעברה (אני! אני!), דוחפים בעדינות עם האצבע לתוך האדמה ומחכים. לא מוכרחים להשקות, הם ינבטו עם הגשמים. אם הם כבר נבטו ואין גשם בכלל (עצוב אבל אפשרי) כדאי לעודד אותם עם לגימה חד או דו-שבועית של מים, תלוי במידת היובש. הנביטה קלה לזיהוי – שני עלים שמזכירים קצת רגלי ברווז. העלים בהמשך עגולים, חריפים וטעימים. גם הפרחים טעימים מאד.

מה עוד? פשוט ונוח לקנות שקית של בצל ירוק (המון בצלצלים בתוך רשת), לעדור עבורם ערוגה ולטמון אותם בתוכה. התוצאות מידיות, השמחה רבה ואספקת הבצל הירוק לחורף הקרוב – מובטחת. אל תוציאו את הבצל מהאדמה כמו שקונים בחנות, אלא גזרו במספריים את הכמות הדרושה לכם. בסוף האביב הבצלים פורחים – הגבעולים מפסיקים להיות שטוחים ודקים והופכים נפוחים וחלולים. הפרחים נראים כמו פונפונים גדולים ולבנים.

בשלב הזה אפשר לאסוף זרעים ולהתקדם לשלב ב' (זורעי הירקות), אבל לא מוכרחים.

ועוד ברשימת הפריטים הנחשקים לגנן המתחיל – פקעות.

בראש טבלת "הפקעות שהכי פשוט לטמון ונותנות המון פרחים" ניצבות הרקפת, הנורית והכלנית. יש פקעות נהדרות, אבל מכיוון שרובן דורשות זמן המתנה ממושך, או פורחות פעם אחת וזהו, נתמקד בשלישיה הזאת, שבה היחס בין כמות הפקעות למספר הפרחים מעודד ביותר.

נתחיל מהרקפת. קונים פקעת במשתלה, שואלים בלי להתבייש איזה צד למעלה וככה טומנים. אפשר לשים בשמש וגם בצל אבל לא בתוך הבית, כי הן אוהבות קור. אם טוב וקריר להן – יפרחו זמן ממושך.

הנוריות נראות כמו תמנונים מכווצים. משרים אותן שלוש-ארבע שעות במים וטומנים באדמה עם הרגליים למטה. לא צריך להשרות 12 שעות כמו שכתוב על השקית. הן עלולות להינזק. הכלניות נראות כמו מצנפות גמדים לא מגוהצות. הכלל הוא – לטמון את המצנפת עם החוד למטה. גם אותן משרים שלוש ארבע שעות במים. וזהו.

הכלניות פורחות בינואר-פברואר, הנוריות בסביבות מרס-אפריל. בשאלת המרווחים בין הפקעות – אני מאסכולת המצופפים. זה נראה טוב. אם מרווחים כדאי לזרוע משהו בין הפקעות (כמו כובע הנזיר למשל!) כדי שכל העסק לא יראה מדולדל מדי.

לרשימה הבסיסית הזאת אפשר להוסיף אפונה ריחנית, ציפורני חתול, תורמוסים, פרגים, אשולציה (פרג קליפורני) – כולם צמחים העושים מלאכתם נאמנה ואף יודעים לנבוט בכוחות עצמם בשנים שלאחר מכן.

ברבע השעה האחרונה אני מוצאת את עצמי יושבת מול המסך, מקלידה ומוחקת לסירוגין פסקה מסכמת וממלמלת התנצלויות לכל מי ששורשיו נדחקו מן הרשימה. קשה לוותר.

רגע לפני סיום, זה המקום להזכיר: עם העמל והחדווה צפוי מפח נפש בלתי נמנע אל מול היקפו ויופיו הבלתי ניתנים לחיקוי של הטבע בחודשים אלה. תשימו רקפת, הוא ימלא יער אורנים שלם. תארגנו ערוגה, הוא ישחק אותה במרבד. אז לנשום עמוק, להתאזר בענווה וקדימה – כך הולכים השותלים.

20 תגובות   (רסס)

  1. מאת אפי:

    מהמם ! כל מילה בסלע !

  2. מאת חגית נובק:

    איזה יופי של רשימה. ממש עושה חשק לעוד…המון תודה, ואם תשרה עליך הרוח (והגשם), אל תהססי להוסיף ולהעשיר אותנו.

  3. מאת עינבל ויסמן:

    רשימה נפלאה! מחכה לעוד…

  4. מאת עשב_השדה:

    תודה שירלי
    איזה זרעים כדאי בנוסף לכובע הנזיר?

  5. מאת שירלי קניון:

    לעשב השדה – כפי שכתבתי ברשימה – המתגמלים והנוחים ביותר בעיניי הם זרעי אפונה ריחנית, צפורני חתול, תורמוסים, פרגים, פרג קליפורני – ויש עוד רבים וטובים. כדאי להציץ בדוכני הזרעים במשתלות פעילות ומקצועיות (שם יקפידו לרענן את מלאי הזרעים ולהחליף בין זרעי קיץ לחורף)

    וכמה עצות זריעה – כשמדובר בזרעים קטנים כדאי לחרוץ פס באדמה ולפזר בו את הזרעים (כאילו ש"ממליחים" אותו) ואז לכסות בעדינות. לא להדק. ככה תצוץ שורה נאה של נביטות ויהיה ברור שזהו פרי עמלכם והשאר הם העשבים. גם בזרעים גדולים אפשר לסדר שורות (מרווחות יותר) או לשים מקלות/שיפודי עץ. זה עוזר למי ששכח מה ואיפה, במיוחד אם לזרעים לוקח זמן לנבוט (לתורמוסים יש קטע כזה). אפונה ריחנית כדאי לטמון שלושה ביחד. הזרעים יגדלו היטב בצוותא. זרעים קטנים מאד, כמו פרגים או פטוניות, כדאי לערבב עם חול ואז "להמליח". דילול הזרעים בחול ימנע נביטה בצפיפות גדולה מדי.

  6. מאת אורלי:

    אלופה. באת לי מזה טוב :-) שתלנו לפני שבועיים כובע הנזיר. באמת מהממים! :-)
    עשית לי חשק לאפונה ריחנית ותורמוסים.

  7. מאת אילה:

    אבל אין ממש חורף…
    :)

  8. מאת שגית רי:

    כן, לגמרי עושה חשק..
    הגינה שלי ואני מודים לך!

  9. מאת שרון:

    גם הומור גם קפה הפוך בהפסקה וגם גינה מרהיבה …..חסר לנו רק חורף גשום והחיים יהיו מושלמים!

  10. מאת שירלי קניון:

    אל יאוש אילה! אין חורף כי עכשיו סתיו
    החורף מגיע באופן מובהק בשלהי דצמבר
    אז נהיה קר יותר בצורה משמעותית (הכי קר בפברואר) ובעניין הגשם…הבה נתפלל.
    עד מחצית דצמבר כדאי לזרוע, כי אחר כך הנביטה והגדילה קשות לקטנטנים בגלל הקור.
    בינואר פברואר מה שכבר נבט מתקדם, בדרך כלל, לאט מאד ולא פורח עדיין או פורח מעט (להוציא צמחי בר שזו שעתם היפה כמו ציפורניות, רקפות ואחרים) ואז, במרס, מתחיל פסטיבל האביב הפרוע.
    יש לי עוד המלצה – ככל שהבקרים והלילות הופכים לקרים יותר מוטב להמנע מהשקייה בשעות האלה ולהשתדל לא לרסס מים על העלים פן יבולע להם (מכות קור ופטריות, לא עלינו).

  11. מאת בני:

    תודה. כתבה נפלאה.
    בצלים ושאר ירקות/תבלינים מומלץ לזרוע/לשתול במרווחי זמן ע"מ שלא יתקבל יבול גדול מידי בזמן קצר (קרה לי עם בצל ירוק…).

  12. מאת לימור:

    אפשר לשתול אותם בערבוב או שעדיף כל סוג בנפרד?
    יש לי גינה לא גדולה ואני רוצה שזה יכסה את רובה..

  13. מאת שירלי קניון:

    לערבב או להפריד? זאת השאלה.
    מה נעלה יותר? לחלק באורך רוח לשורות ומקטעים
    זרעים בגדלים משתנים, חלקם זעירים וחלקם קטנטנים,
    או אם חמושה בהם לצאת מול אמא אדמה,
    למרוד ולזרעם בכל כיוון שבא?

    התשובה נעוצה בהעדפתך. והעדפתך יכולה להשתנות. אפשר שנה אחת לזרוע מסודר ולראות איך כל צמח נראה כשהוא עם החבר'ה שלו בגוש. שנה אחרי אפשר ללכת על מראה האחו המשתולל. או להיפך. או חלק ככה וחלק ככה. תנסי ותראי.

  14. מאת משי:

    תודות רבות. ועל אילו ירקות של ממש היית ממליצה בעונה זו

  15. מאת שירלי קניון:

    שלום משי! תרשי לי להפנות אותך לעמוד החביב הזה, פרי מקלדתו של אורי וייס שמסביר בקצרה ובפשטות יחסית אודות גידולי חורף
    http://hasviva.co.il/?p=10071
    התחלתי לכתוב הערות וטיפים אבל יש כל כך הרבה. מן הראוי שאפנה אותך למקורות מידע מגובשים ומקצועיים. תרשי לי להמליץ לך על שני ספרים:
    הגן הפורה / שלמה אילן
    גן עדן בפתח הבית / טליה שניידר
    שניהם טובים ומעניינים.

  16. מאת משי:

    שירלי יקרה, תודה רבה את ממש עשית לי חשק לגינה (על גגות תל אביב) ועכשיו עם הקישור ששלחת יש מצב שזה גם יצליח. נ ה ד ר ת

  17. מאת ריקה_קיקה:

    שירלי תודה רבה!
    בקרוב עוברת לדירה החדשה (והראשונה שלי) בירושלים היפה והקרה
    בשנה שעברה התעקשתי במשך שנה שלמה על אבוקדו שלא צלח.
    הייתה לי פקעת של רקפת שלצערי התייבשה ביום שהחזרתי אותה לטיפול הוריי
    והנענע והלואיזה ליבלבו ומילאו לי את הלב.

    וגם הבצל הרגיל- הוציא עלים ירוקים יפהפיים ולא איכזב!

    אשמח לעצה, אילו גידולים מתאימים לתוך חדרי הקר שחודר אליו אור מהמזרח?

    אני מקווה שגם לי, בעוד 15 שנה, יהיו זכרונות מתוקים כאלו מחיי הסטודנטיאליים :)
    כל טוב !

  18. מאת שירלי קניון:

    ריקה קיקה –
    בתוך הבית – צמחי בית, ביחוד מכיוון שבמוקדם או במאוחר החימום יופעל (ירושלים! אין מנוס) וחדרך הקר לא יהיה קר כל כך. צמחי גינה יסבלו מחוסר אור וזרימת אויר מועטה ויחטפו כל מיני חולרות. אנחנו לא רוצים שזה יקרה.
    על החלון מבחוץ תוכלי לשים רקפות. הן אוהבות קור! בתוך החדר ואם יש אדן חלון פנימי אולי גם שרך חסון או איזה סוקולנט (צמחים בשרניים), אבל חוץ מזה – צמחי בית בלבד (פוטוס, פילדנדרון ואחרים).
    יש בדרך בית לחם משתלה שנקראת "גינת תמר". אחד הבעלים נקרא איל – הוא עתיר ידע ואמין ביותר. כשתתפני לעיצוב חדרך מהזוית הבוטנית, גשי אליו (אחרי מסילת הרכבת הישנה, מצד ימין, אם את באה מהסינמטק). אני מכירה אותו כבר שנים רבות, ויכולה להמליץ על עצותיו וצמחיו בלב שקט. הוא ינחה אותך בבטחה בדרך החתחתים של גידולי החורף הירושלמי…

  19. מאת ענת:

    איזו רשימה כיפית!
    מקווה שתשרה עלייך הרוח ותכתבי גם משהו לשלהי פברואר.

  20. מאת לאה:

    לגננית הנהדרת! הרשימה יפה ומביאה חשק כבר ברגע זה ללכת לעדור, לזבל, ליצור ערוגות, לזרוע ולשתול ולחכות לתוצאות היפות שיבואו , אם נחכה ונטפל בגינה באהבה. הטיפול המסור, ישא פרי.

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )