בשבילי הגינון הוא חיבור.

קודם כל – חיבור לאדמה. ולא רק במובן הרעיוני, אלא ממש חיבור לאדמה הספציפית שנמצאת בגינה שלי. אני מכיר את האדמה שלי טוב. אני יודע איזה סוג אדמה יש בכל מקום, איפה היא טובה יותר ואיפה פחות, איפה יש הרבה חומר אורגני ואיפה מעט, איפה יש יותר סחף ואיפה פחות. אני אפילו יודע מאיפה הבאתי חלק מהאדמה, לאותם חלקים בגינה שבהם היתה אדמה גרועה במיוחד.

אני עוסק גם בטיוב ובטיפוח האדמה, ולא רק בגידול צמחים ואוכל.

דרך החיבור לאדמה אני מתחבר גם לעולם החי והצומח שמסביב. אני מתבונן מסביב ומכיר את צמחי הפרא שגדלים במקומות השונים. אני לומד להכיר את החרקים, הקרפדות, הפרפרים (והזחלים שלהם שאוכלים לי את הברוקולי), החלזונות, החשופיות, הציפורים, הכנימות, החומטים, הנמלים, הדבורים, ושאר בעלי החיים. אני מנסה ללמוד מי מהם עוזר לי ומי מפריע, ואיך אפשר למזער את הנזקים של אלו שמפריעים.

חיבור נוסף הוא לאוכל שאני אוכל. כמובן שלאוכל שמגיע מהגינה שלי, אני מחובר במיוחד. אבל גם אל הירקות והפירות הקנויים אני מחובר יותר מאז שאני מגנן. אני יודע איך נראה הצמח שהם גדלו עליו.  אני יודע איזה שלבים עבר הצמח, איך הנץ הניצן ופרח הפרח, ואיך התפתח הפרי מהפרח. כמה מאיתנו יודעים איך נראית חסה אם לא קוטפים אותה ונותנים לה להמשיך לצמוח?

והחיבור הזה לאוכל, מחבר אותי גם לחקלאים. למרות שאני לא עוסק בחקלאות אלא בגינון, וקנה המידה הוא קטן יותר, אני יכול להזדהות עם החקלאים הרבה יותר מאשר לפני שהתחלתי לגדל אוכל.  אני מבין את הצורך שלהם לתזמן את הגידולים נכון, את התקוה לגשם ואת החשש מנזקים של גשם חזק מדי וברד. אני מבין את המעקב הצמוד אחר מזג האויר ואת התחושה שהצמחים שלך הם כמו ילדים שצריך להגן עליהם ולטפח אותם. ואני גם מבין, מעבר להיבט הכספי, את הצער כשיש פגיעה מאסיבית בגידולים עקב קרה, יובש, וכדומה.

כמו החקלאים, גם אני מרגיש חיבור חזק יותר לעונות השנה ולמזג האויר, מעבר לחיבור האישי של קר-לי-חם-לי-רטוב-לי-יבש-לי. כשיורד גשם, מיד אני חושב על הצמחים שלי שנהנים, ועל כך שאפשר להפסיק את ההשקיה. כשחם ויבש אני דואג לצמחים, הולך לבדוק אותם, ומשקה קצת יותר אם צריך.

חוץ מהחיבורים שלי, אני שואף גם להתחבר לגינה ביחד עם הילדים שלי. לעיתים הם אוהבים לעזור לי בגינון (במיוחד בשלב השתילה והזריעה), ואני משתדל לשתף אותם במה שקורה בגינה (לספר מה מצליח ומה לא, איזה מזיק יש ואיך אני מתמודד או לא מתמודד איתו, לשתף בהתלבטויות מה לשתול ואיפה).

חיבור אחרון, שקיבל לאחרונה חיזוק משמעותי, הוא החיבור לגוף שלי. העבודה הפיזית בגינה תובעת לעיתים מאמץ גופני (במיוחד הטיפול בערימת הקומפוסט) ולכן היא דורשת הקשבה לגוף. לפני שלושה חודשים גרמתי לעצמי כאב גב חמור בעקבות מאמץ גדול בתנוחה לא טובה, בלי הרפיה או מנוחה. בימים הראשונים אחרי המקרה, היה לי קשה לזוז! בהמשך, הכאב התמתן בהרבה, אבל עד עכשיו הוא לא עבר לגמרי, וזו גם הסיבה שהגינה שלי עדיין לא עברה את מבצע "הכן גינתך לחורף". יש כמה ערוגות שבהן עוד לא שתלתי ולא זרעתי כלום, בעיקר משום שהגב שלי לא מאפשר לי.

אני ממליץ לכל אחד לחוות את חווית הגינון, גם אם זה רק כמה עציצים של עשבי תיבול ועגבניות שרי. תחושת החיבור והקשר, נותנים סיפוק רב והנאה.

נושאים: אדמה, גינון, חקלאות, קשר, תשומת לב