טיילתי עם אפי ביער האיילים שבהר אודם. בתמונה רואים את כתבת הצפון של ידיעות אחרונות אשרת נגר לויט מאכילה אייל. באמצע התמונה יש אייל שכל הזמן רצה לאכול. אולי הוא בעצם רצה להצטלם… בחרתי להתמקד בו ולא בשאר הדברים.
12 בינואר, 2011ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לבתגובות אחרונות
- המומינים על חורף קסום בעמק המומינים / טובה יאנסן
- נועה על טיפים למעבר דירה
- בננה מתגלגלת על אייקידו, חיבור גוף-אני
- ריקי על המחול המחלים
- הודיה לוי על מתוך: מר אל כאן אנה / פין
חיפוש
תודה זיו. התמונות שלך גורמות לי להבין שיש עוד דברים בעולם שלנו חוץ מפוליטיקה ודאגות קיומיות.
תודה אילה. שגית שאלה אותי לפני כמה תמונות שאלות על הצילום. אז אני עונה: אני בוחר מה לצלם לפי כל מה שנראה לי מעניין. בכל נושא: חיות, נופים, צמחים, אנשים, ילדים, אבל אני הכי אוהב לצלם בעלי חיים.
לגבי כמה אני מצלם, פעם הייתי יכול לצלם ביום 500 תמונות והייתי משאיר 200. אבל היום אני משתדל לצלם פחות. בכל זאת אני מצלם כל מה שמעניין אותי, אז אם צילמתי הרבה אני בוחר מתוכן את הנבחרות בעיניי. הנבחרות הן הכי טובות מבחינה מקצועית והכי יפות לעין.
לגבי השאלה איך מגיבה הסביבה כשאני מצלם, אז למשל כשאני מצלם ילדים, אז אני שואל אותם אם הם מסכימים. אבל למשל בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי, בל"ג בעומר, אז לא יכולתי לשאול את כולם. רוב האנשים שצילמתי אותם לא ממש התעניינו כי הם היו עסוקים. חלק חייכו אליי והיו גם כמה שעשו לי תנועה עם היד או עם הספר שהם החזיקו, ואז לא צילמתי. הרב בחתונה למשל, לא התייחס לצילומים שלי. היו שם עוד אנשים שצילמו.
זיו, אני מאוד אוהבת להסתכל על התמונות שלך. הן תמיד מעלות אצלי מחשבה נוספת, או חיוך נוסף, או שניהם ביחד. תודה לך.