5 באפריל, 2011

לתלות את התינוק מהעורף

הרשימה הבאה מספרת על תובנות והתרשמות שלי מלימוד עצמי של נושא נשיאת התינוק במנשא ומחוצה לו. הכרותי עם הנושא התחילה בעקבות קשיים מוטוריים של בני, ונמשכה דרך מדידה והתאמה של מנשאים לתינוקות רבים כמשווקת מנשאים.

למיטב הבנתי, למידתי והכרותי עם הנושא, ישנם מאפיינים משמעותיים שהינם זהים במנשאים מסורתיים מכל העולם ושאינם מתקיימים במנשאים מערביים. למעשה אפשר לומר שאנחנו מסתכלים על כל הנושא הפוך.

יש הבדל משמעותי בין "להבין" מה צריך לעשות לבין לעשות את זה נכון. אני ממליצה לכל אחת לנקוט במשנה זהירות בכל ניסיון לחקות צורת נשיאה מסורתית. לנהוג בעדינות יתרה, להיות מאוד קשובה לתינוקך ולעצמך. ובעדיפות ראשונה ללמוד ממומחיות שלמזלנו מתהלכות ביננו (לדוגמה- ילידות אתיופיה).

הכל התחיל כשהגיעה אלי הביתה סינית בכדי למדוד מנשא. הייתה לה תינוקת כבת חמישה חודשים, והיא לא הסתדרה עם אף אחד מהמנשאים הרבים שקנו לה כאן בארץ.
אמרתי לה שיש לנו מנשא אנחנו קוראות לו מנשא סיני (מאי תאי) ושאולי הוא ימצא חן בעיניה. נתתי לה למדוד מנשא "טליה" ומיד כשראתה אותו אורו עיניה, היא תקתקה את הילדה על הגב וסיפרה שהיא נושאת כך תינוקות מאז הייתה ילדה בת שש.

אבל היא לא לבשה את המנשא כמו שאנחנו לובשות אותו. אנחנו, קודם כל קושרות את רצועות האגן, מכניסות את התינוק למנשא ואז מהדקות וקושרות את רצועות הכתפיים.
היא בכלל לא קשרה, אלא רק ליפפה באלגנטיות את הרצועות. אבל ההבדל המשמעותי היה שהיא הידקה קודם כל את רצועות הכתפיים ורק אח"כ סידרה את את רצועות המותניים.

אחרי שהיא הלכה חיפשתי ביוטיוב סרטון בו לובשים מאי תאי בצורה שהיא עשתה זאת. לא מצאתי.
כשדיברתי על כך עם אורית, הבוסית של ב"מנשא הנכון" היא אמרה- וואלה, אז היא בעצם קשרה אותו כמו שקושרים מנשא קוריאני. ואז הוסיפה שהמנשאים הקוראניים לא פופולריים אצלנו בגלל העובדה שאותם חייבים להדק קודם כל מלמעלה.
חשבתי על כך שאצלנו, דואגים קודם כל לכך שלתינוק יהיה בסיס יציב ושלא יוכל ליפול מלמטה ורק אח"כ מסדרים את החלק העליון.
הגיוני, לא???

אבל אם מתעמקים טיפה בעניין מגלים שבמנשאים אפריקאיים (כדוגמת הקנגה), מהדקים קודם כל את החלק העליון. ובקוריאניים כאמור גם נוהגים כך. ובעצם גם בסיניים, כשסיניות לובשות אותם.

אז למה הם עושים את זה כל כך הפוך, בלתי בטיחותי ובלתי הגיוני??

מה בעצם הם עושים?

  1. לוקחים תינוק ומנשא.
  2. ראשית מהדקים הידוק עליון.
  3. מותחים את המנשא כלפי מטה על גופו.
  4. ואז מהדקים הידוק תחתון.

והתוצאה:

  • חלק גדול ממשקל התינוק (בעיקר הראש) נופל על נקודת ההידוק העליונה ולא יושב על עמוד השדרה.
  • גב התינוק מתיישר באופן טבעי, שכן הוא "תלוי" מלמעלה. כמו כן, ככל הנראה הוא נמצא במתיחה קלה.
  • המנשא נמתח מאליו לאורך גב התינוק לתמיכה מירבית.
  • ההידוק התחתון מסדר את האגן והרגליים למנח הנכון (רגלי צפרדע), ומותיר את האגן משוחרר יחסית שכן חלק גדול ממשקל הראש לא מגיע אליו.

מה אנחנו עושים?

  1. ראשית לובשים חלק תחתון של מנשא.
  2. עליו מושיבים את התינוק בשאיפה במנח רגליים ואגן נכון (רגלי צפרדע).
  3. מותחים את המנשא כלפי מעלה ומהדקים.

והתוצאה?

  • עמוד השדרה נדחס ומסתדר תחת מלוא משקל התינוק.
  • סידור ההידוק העליון, כבר לא יכול להאריך ולמתוח את גב התינוק, אלא פשוט מצמיד אותו במצבו הנוכחי לגוף האם.
  • קל לפספס ולא להדק את המנשא כראוי לאורך גוף התינוק, דבר שגורם לתמיכה מופחתת.

לכן גם אם המנשאים נראים זהים, החוויה הגופנית של התינוק היא שונה למדי.

(את ההידוק התחתון של הבד מהדקים לאורך הירכיים והישבן, מתחת לשתי הברכיים.
ההידוק העליון תלוי בגיל התינוק וביכולת שלו לשאת את ראשו.
תינוק גדול בן שמונה ועשרה חודשים יוחזק מאזור השכמות, ממש מתחת לבתי השחי.
תינוק רך, יוחזק מאזור העורף, כך שמשקל הראש נופל על המנשא עצמו.)

המלצות לקריאה נוספת

17 תגובות   (רסס)

  1. מאת טינקטוריה:

    ולפי התיאורים והתמונות כולן קושרות את התינוק מאחורה.
    אני משתמשת כבר כמה שנים בתינוכיס עם קשירה קדמית ולוקח לגב שלי שנה להתאושש בין ילד לילד.
    אבל אי אפשר לשבת על כסא כשהתינוק מאחורה…

  2. מאת גלית:

    תודה! מאמר מאיר עיניים.

  3. מאת שני:

    בדיוק המילים שבאתי לכתוב:-)
    תודה!מאיר עיניים.

  4. מאת ענת:

    אני נושאת את ילדיי במנשא על הבטן. בגלל בעיות גב שלי אני לא יכולה להתמיד בזה הרבה זה תלוי במשקל הילד אבל לא מעבר למס חודשים בין 6 חוד ל 8.

    אני יכולה כמובן לשאת על הגב, אבל איך עושים את זה ללא עזרת מבוגר נוסף? אני מתכוונת מי יכניס את התינוק למינשא הקשור או ישמור אותו על גבי בשעה שאני כורכת את המנשא?

    תודה

  5. מאת מיכל:

    ענת, צפי בסרטון ששני קישרה (הקישור הראשון)
    הוא מראה כיצד ללבוש את התינוק על הגב ללא עזרת מבוגר נוסף.

    (זה עושה לי חשק לעוד, וזו בעיה, כי אין לי באמת חשק)

  6. מאת נעמה:

    וואו. אין לי מילים.
    תודה!

  7. מאת ורד לב:

    זה באמת נראה מעולה ונוח ביותר.
    מאחר ומדובר על נשיאה מגיל 0 אני תמיד תוהה לעניין ההנקה.
    אז נכון, כשמתרגלים כבר, אפשר לעשות את זה דיי מהר בטח, אבל אם צריך להניק בתדירות גבוהה, זה לא מסרבל את העניין?

    ואגב, דווקא נראה לי נפלא לענייני בעיות גב, כי זה לא מושך את הגב התחתון ומוסיף עומס, להיפך. שהרי גם כשכבר אי אפשר לשאת ילד מקדימה בגלל בעיות גב, עדיין נושאים אותו בידיים, לא? אז מה עדיף?

  8. מאת גלית:

    בקשר ל"אי אפשר לשבת עם תינוק מאחור" – אפשר אם לא נשענים. שרפרף, למשל. או על הרצפה, למי שזה מתאים לה.

  9. מאת שני_צור:

    היי ורד,

    גם אני תוהה לגבי ההנקה. נראה בתינוק הבא. הניחוש שלי הוא שבנשיאת גב אינטנסיבית הילד מנשנש פחות.

    לגבי בעיות גב- אני בטוחה שיש לא מעט אנשים בחברה שלנו שנשיאת גב תהיה להם יותר קשה מנשיאה על הידיים. בגלל יציבה גרועה.

    באופן כללי, אני מניחה שאם הייתי פוגשת אינדיאנית דרום אמריקאית ורואה מקרוב איך היא מסדרת את מנשא הצד שלה, אז הייתי מבינה איך עושים את זה טוב. טרם יצא לי. אשמח לשמוע.

  10. מאת לילך:

    תודה. מאמר מרתק. מקיף. עושה חשק.
    אבל לי יש שאלה אחרת:
    הרצועות העליונות נקשרות מעל החזה. למי שיש חזה גדול זה יכול להיות גם לא נוח וגם מביך (מדברת גם בשם עצמי)
    וחוץ מזה, עולה בי תהיה בתור יועצת הנקה לגבי איך זה מסתדר עם ההנקה. הגיוני שהרצועות תהיינה מספיק הדוקות כדי לחסום ולו במידת מה זרימת דם לשד, ניקוז וכו'. אפילו חזייה עם ברזלים או תיק צד כבד יכולים לגרום בעיות.
    ברור לי שאם חצי עולם הולך כך מתמיד זה כנראה בסדר.
    אבל אשמח לשמוע איך את מסבירה את זה.

    לילך

  11. מאת אפרת:

    האם יוצא מתוך כך שעירסול אינה תנוחה מומלצת?

  12. מאת שני_צור:

    לגבי חסימת צינורות חלב, אין לי מושג. אני יודעת שהאפריקאיות מהדקות מעל החזה ולא עליו. צריך להבין שחלק מהיציבה המוצלחת זה כתפיים משוחררות.
    אני יודעת שגוקהלה מדברת על כך שיציבה לא טובה יכולה לגרום לחסימה של זרימת דם לשד ולהפריע להנקה. היא מציעה למניקות לטרוח ולעשות את "גלגול הכתפיים" שלה מידי פעם.

    לגבי העירסול, גם אני תהיתי בנושא. ביקשתי מיונת שתשאל את גוקהלה והיא לא מחסידות העירסול. ומצד שני מומחי התפתחות הילד מערביים מאוד מאוד מחשיבים את התנוחה הזו כחשובה.
    אחת הנקודות שנחשבות חשובות בעירסול זה האיסוף של הגוף. זה אומר גפיים (ידיים ורגליים) ומבט נפגשים במרכז. את זה אפשר להשיג גם בלי הגב העגול.
    יש את האומרים שגם הגב העגול הוא חשוב. לא יודעת מה נכון.

    הכי בטוח- להקשיב לגוף של הילד, לגוף שלך ולגוון בתנוחות :-)

  13. מאת אילה בשדה הדגן:

    יופי של מאמר .
    לי זה נראה שיש הבדל בין מי שמשווקת מנשאים וחשופה לתביעות על הדרכה 'לא בטיחותית',לעומת לצפות בנשים אפריקאיות או אינדיאניות וכ' שפשוט חשות את התינוקות שלהן.
    לפי מה שראיתי , נשים ממוצא איתיופי בארץ (אלו שנושאות את תינוקותיהן ולא השתמשו בעגלות-זה נושא אחר .אני יכולה לכתוב הספד כל פעם כשאני רואה אחת כזו)-הן נושאות את הילד בקלילות .
    מה שראיתי מהתמונה הכללית זה כוח-דרוש כוח גופני כדי להלך בזקיפות, עם הילד, עם הקניות ,ועוד משהו משוחרר מעיסוק בדאגות שלא מוביל לשום מקום.
    והן לא עסוקות בלהדק טוב טוב טוב את הילד . הוא מטולטל בהליכה הנמרצת שלהן ונראה שעושה חיים משוגעים.
    תינקות מערביים ישנים במין ריכוז כזה , תינוקות אתיופיים ישנים ולא משנה מה.

    יוזמה: לבוא לכרמיאל, רמלה ,עכו וכ' ולבקש מהנשים ממוצא אתיופי לצלם יום בחיים שלהן.
    וגם אם אתן נוסעות לחו"ל-למקומות הנכונים , כמובן.

    לגבי הכוח הגופני- לא יודעת מה גורו גוקלה אומרת, אבל כל ההמלצות שלה דורשות שימוש בשרירים וסיבולת.לא צריך להיות מתעמל אולימפי כדי שתהיה יציבה טובה ,אבל כן צריך להפעיל את הגוף הרבה במהלך היום ולהיות אקטיבי-זו דעתי, אחרת פשוט אין כוח לשאת את הגוף.לסדר מסביב עצמך כריות כל היום, זה לא פרקטי.

    הנקה-לא נראה לי שיש סתירה עם נשיאת תינוק על הגב ובין הנקה.
    קודם כל בגלל שכל ההרצועות לא צריכות להיות מהודקות על החזה , אלא שהכל נושם ומטלטל .
    וגם זה עינין של ניהול הנקה.
    אני לא חושבת שביום שבו התינוק צריך הנקה אינטנסיבית-חולה,או קפיצת גדילה,דווקא זה יום שבו אני ממליצה על יציאה אינטנסיבית מהבית. ההפך.
    גם אמא צריכה לנוח,להקפיד על שתיה ואכילה בעצמה כדי שיהיה לה כוח לזה.ואם זה נמשך ונמשך- לקחת טיים אאוט ולצאת להתאוורר לשעה קלה ושהתינוק יהיה בהשגחת ובהנקת מישהי אחרת.

    ילד שיונק וסיים את מנתו-לפעמים זה כמה דקות ולפעמים זה שעה , לא משנה.להנקה יש התחלה אמצע וסוף(למעט המקרים הנ"ל).נשיאה על הגב זה טוב מאוד לאוורר תינוק/פעוט שהחליט שהעולם כולו מתרכז לשתי הפטמות,שמהן הוא במילא לא רק יונק אלא סתם ממשמש,צובט ומנשך.קצת מסתובבים ומקבלים גירוי וסטיבולרי ,רואים עוד חלקים מהעולם ולא רק ציצי מול הפרצוף, אויר צח, צעקות של רוכלים בשוק- בנדורה בנדורה ונגמר ה'ניגס'.

  14. מאת אפרת:

    הרהורים נוספים על עירסול : אני מניחה שבארצות בהן משתמשים במנשא מסורתי (רבוע בד) אין ערסול כלל כי המנשא מאפשר מנח אנכי בלבד. בדרום אמריקה (מנשא כתף) ובארצות בהן פשוט קושרים בד מנח העירסול אפשרי. מה ניתן להסיק מכך? אולי שיש מקום גם לעירסול אך אולי הוא מוערך יתר על המידה אצלנו ואפשר לגדל ילדים מגיל 0 במנח אנכי בלבד.

  15. מאת בשמת_א:

    "מומחי התפתחות הילד מערביים מאוד מאוד מחשיבים את התנוחה הזו כחשובה" -
    תלוי מי. אחד מבכירי האורתופדים לילדים בארץ מרצה כבר שנים עם שיקופיות ומסביר כיצד הנשיאה האפריקאית על הגב היא האופטימלית. הוא מתנגד לעירסול.
    על מה הם מבססים את המלצותיהם, אגב?
    לא על תפיסה ביולוגית אבולוציונית, זה בטוח.

    המאמר מרתק, מאיר עיניים, חשוב ביותר! הלוואי שהייתי קוראת אותו כשהילדים שלי היו בגיל הנישא!
    טוב, לנכדים אני כבר יודעת יותר טוב.

  16. מאת שרון_ח:

    מאמר מעניין ומלמד, נשמע כה הגיוני שלא נכביד על עמוד השדרה ועם זאת, כרגיל אנו עושים הכל הפוך….

  17. מאת טוליפ:

    לא יכולה בלי מנשא.
    התחלתי עם סנוגלי מלידה ועד 3 חודשים, עכשיו עברתי לעלית קרוזר כי הילד גדל. אני מאמינה שבהמשך ארכוש לי ארגו מפנק.
    כעיקרון אני ממש לא יכולה בלי מנשא כי אני גרה קומה רביעית בלי מעלית, וזה ממש מציל אותי.
    אני לא מסוגלת להחזיק אותו על הידיים לאורך זמן.
    הילד שלי ממש אוהב מנשא, חולה על מנשא ואוהב גם להירדם בתוכו, מרגיש את הדופק והחום שלי ונהנה מאוד. גם אני מרוצה מהשימוש בו עד מאוד. מכורה קשות.
    הוא משמש אותי בעיקר לעליה וירידה הביתה במדרגות.
    מחוץ לבית הילד בעיקר בעגלה של מקלארן- טכנו XLR טיולון מגיל לידה שגם ממנו אני ממש מרוצה.
    ממליצה לכל אישה להשתמש במנשא שיהיה לה נוח, זה אושר גדול.

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )