תרגול ממושך של תנועות החוזרות על עצמן אינו הטכנולוגיה המתאימה לאורגניזם חי ואינו מה שהגוף האנושי מותאם לו.
כשמתעמלים 5 או 6 ימים בשבוע, יותר משעה בכל פעם, עם תרגילים שחוזרים על עצמם פעמים רבות לכל חלק בגוף – מטילים על הגוף עומס כרוני שהוא לא בנוי לו. למעשה כל מנגנוני ההסתגלות של הגוף בנויים להתמודד עם עומסים אקוטיים, לא כרוניים. ההתעמלות צריכה לדמות את הפעילויות שקיימו אבותינו הקדמונים; אנחנו אורגניזמים סתגלניים שמשגשגים ממגוון ושוני, לא מכונות המתוכננות לפעול כל זמן ברוטינה קבועה.
התוכנית האבולוציונית לאורח חיים בריא היא שילוב של אימונים קצרים אבל נמרצים (לסיבי השריר המהירים) עם מגוון פעילויות הכוללות תערובת אקראית של עוצמה ומשך (להפעלת סיבי השריר הבינוניים והאיטיים, עם פרצים קצרים של הפעלת סיבי שריר מהירים). גלגיליות, רכיבה על אופניים, הליכה, ריצה מהירה, טניס, כדורסל, הליכה מאומצת, וכן הלאה – כל אלה פעילויות המשלבות הפעלת סיבי שריר בינוניים ואיטיים עם פרצי הפעלת סיבי שריר מהירים.
פה הפעילות הגופנית היא עונתית.
בחורף – סוגים שונים של פעילות שלג וקרח (כל אחת מפעילה את הגוף אחרת), באביב כדורגל וגולף (גולף זה ספורט?), בקיץ פעילויות חתירה ושחיה ואופניים.
בסתיו קיטורים, אני מניחה.
זה כ"F הגיוני הרי. הגוף שלנו נועד לתנועה מגוונת וגם המיינד רוצה לגוון, לשנות, להשתמש בכל מיני יכולות וטכניקות ולא "רק" להיות מקובע.
אגב, בדיוק על העקרון הזה בנויה שיטת הקרוספיט. לא שאני עוסקת בזה, אבל זה נראה שווה ביותר!
מאז שאני אמא חשבתי רבות על זה שאני חזקה ובכושר יותר מתמיד, למרות שלפני כן התאמנתי בשחייה ובפעילויות אירוביות יזומות. אחרי הלידות אני בפעילות ספונטנית של הרמה, הליכה, עלייה וסחיבה- כל יום. בשלב מאוחר יותר- גם אפניים, שחייה, טרמפולינה ולפעמים גם משחקי כדור. אולי זה קשור לגיוון הפעילות שאתה מדבר עליו. אולי זה גם מסביר את זה שלאנשים קל יותר להתמיד בהוספת פעילות שהיא חלק מפעילות יומית (מדרגות במקום מעלית, הליכה במקום נסיעה) מאשר אימונים יזומים.
צריך להבדיל בין גברים ונשים כאן.
לאו דווקא. שני המינים צריכים גיוון בתנועות ולא עומס כרוני על אותם חלקים בגוף, וכן גיוון בעוצמות ובמשכים של הפעילות.