בין האם לתינוק יש הרבה מעברים.
יש מעבר מאשה בהריון לאמא לתינוק, לפעוט, לילד.
יש מעבר מעובר ברחם ליצור חי, אדם קטן חדש.
ויש חומרים שעוברים בין האמא לילד ובין הילד לאמא, בהנקה. על זה נגיד כמה מלים.
המטרה הראשונה של חלב במחלקת היונקים היא לספק הגנה חיסונית לצאצא, משום שהמערכת החיסונית שלו אינה בשלה. מכיוון שהאתגרים החיסוניים משתנים כל הזמן, כך משתנה חלב האם, ואכן גם חלב האם האנושי אינו סטאטי: הוא מתאים את עצמו בכל שלב לצרכים של התינוק והילד. הוא משתנה עם הגדילה של הילד, הוא משתנה מהתחלת ההנקה עד סוף ההנקה, והוא משתנה בהתאמה למערכת החיסונית של הילד.

למעשה, בזמן ההנקה מופעלת מערכת תקשורת דו סטרית בין שתי מערכות חיסוניות: האחת בשלה עם ניסיון חיסוני מוצלח (שהרי האמא בגרה והצליחה להביא ילד לעולם), והשניה ראשונית ולא בשלה – ומשום כך היא נתמכת בכל רגע על ידי המערכת הבשלה האימהית. מעבר המידע בין שתי המערכות מתרחש באמצעות ההנקה ובאופן ספציפי במגע בין הרוק של הילד לפטמה של האם.

היום אנחנו רואים את מערכת החיסון ככלי רב עוצמה שמיועד לתיפעול יומיומי של הגוף, בניגוד לתפקיד הראשוני שיוחס לה בעבר: הגנה. זה אתגר לא פשוט, הקשה בעשרות מונים מהגנה בלבד. מערכת החיסון צריכה להחליט האם גורם זר שמגיע לגוף הוא מזון שצריך לעכל אותו ולכן יש צורך לדכא את המערכת החיסונית, או שזה וירוס או חיידק קטלני, שאז יש צורך להפעיל את כל מנגנוני האזהרה ולהגן על הגוף. במקרה השני מופעלים המנגנונים הנכונים בעוצמה הנכונה כדי להשמיד אותו. המערכת החיסונית לומדת לזהות את החומרים השונים ולאפיין את התגובה הראויה בהדרגה, לימוד שמתחיל כבר מהרחם אבל מגיע לשיאו עם הלידה והחשיפה לעולם.

חלב האם מתקשר בין המערכת החיסונית של האמא לזו של הילד, והוא מספק לה מידע והכוונה האם מה שהילד נחשף לו הוא מסוכן או לא. במובן זה המערכת החיסונית האימהית חונכת את המערכת החיסונית של הילד, ובכך מגדילה את הסיכוי כי הלמידה תהיה נכונה יותר והתגובות החיסוניות של התינוק יהיו נכונות יותר.

לדוגמא ניתן לתאר מה קורה כאשר התינוק או הילד היונק חולה או נחשף לוירוס או חיידק כלשהו במהלך היום. אומנם לעיתים הוא עדיין אינו מראה סימני מחלה, אולם כבר במהלך ההנקה, הרוק שלו מעביר את ה"מידע" על אותם וירוסים או חיידקים שנחשף אליהם אל תוך גוף האם, דרך הפטמה שלה.
גוף האם קולט את המידע, שמגיע ישירות למערכת החיסונית של האמא. תיכף ומייד היא נכנסת לפעולה ומתחילה לייצר נוגדנים לאותם וירוסים או חיידקים שהגיעו דרך הרוק של התינוק. המערכת החיסונית של האם מציידת אז את החלב באותם נוגדנים, כך שבהנקה הבאה הם כולם עוברים בחלב אל התינוק.
אם כן, בהנקה הבאה התינוק/הילד מקבל מנה גדושה של נוגדנים דרך החלב, שיתמכו במערכת החיסונית שלו להילחם בוירוסים או בחיידקים שנחשף אליהם ו"סיפר" עליהם למערכת של האמא במערכת התקשורת שלהם, שהיא ההנקה.

זה גם מסביר מדוע תינוק או ילד יונק ש"מפתח משהו" נוטה לינוק פתאום לעתים מאוד קרובות. הגוף שלו שולח אותו לעשות את הדבר ההישרדותי הבסיסי: לתקשר ולקבל תמיכה מיידית מהמערכת החיסונית הבשלה של האמא, שמחזיקה את המערכת החיסונית הבוסרית והתינוקית שלו, תומכת בה ומלמדת אותה. הוא זקוק לנוגדנים כל הזמן, וממשיך לשגר אל גוף האם מסרים לגבי צרכי הנוגדנים שלו.
לכן, הרבה מאוד מחלות עוברות על הילד היונק בקלות: הוא מעביר מידע ומקבל בחזרה נוגדנים בשפע. כל עוד מאפשרים לו להיצמד לאם ללא הסברים והתנגדויות ולינוק כל צרכו, הוא לא יצטרך להפגין סימפטומים של המחלה. די בכך שהוא מתחזק מהנקה להנקה בעזרת הנוגדנים שאמא מייצרת עבורו במערכת החיסונית שלה, והוא יכול להחלים במהירות וללא מחיר להישרדותו או לגדילה שלו.

אפילו הנקה אחת ביום מספיקה לשמור על התקשורת בין המערכת החיסונית של הילד למערכת החיסונית של האמא, באופן שימשיך לתמוך במערכת החיסונית עד שתבשיל בסביבות גיל 6-7 (תלוי בילד ובבריאותו), אבל ככל שההנקה חופשית יותר, כך מערכת התמיכה והתקשורת חזקה יותר. (-:

חשוב לציין כי הלמידה הנכונה של מערכת החיסון של התינוק בעת ההנקה תלווה אותו כל ימי חייו. קל לנו להבין ולקבל כי התינוק נושא את הגנים והמטען הגנטי שלנו, אולם מדהים לחשוב כי תפקידנו כמעבירי מידע המשפיע על תכונות הגוף של התינוק לא נגמר בעת יצירת המטען הגנטי אלא ממשיך בהריון ובהנקה.

למידע מקיף כדאי ומומלץ להאזין להרצאתה של ד"ר שרון ברנסבורג-צברי משנת 2008

נושאים: בריאות, הנקה, מחלות, תינוקות