9 באוקטובר, 2011

החינוך הביתי שלי

החינוך הביתי שלי משתנה. הוא אינו מה שהוא היה.
החינוך הביתי שלי היה טוטאלי, מאז שהבכורה נולדה, ואחיה הצטרף אחרי שנתיים ורבע.
החינוך הביתי שלי היה הקיום שלי, ההגדרה העצמית שלי, המהות שלי.
כל אלו משתנים, ואני צריכה להגדיר את עצמי מחדש.

הילדה שלי בחרה ללכת לבית הספר, לתקופת ניסיון בת 3 חודשים. זה לה השבוע השני, ומחר מתחיל חופש של שבועיים. היא פורחת, מאושרת, נהנית מהשיעורים, מההפסקות, מהחברות שסביבה. קל לה. היא יודעת שזו תקופת ניסיון והיא נהנית.
עד שהלכו לבית הספר, החופשות היו שמחות בעיקר בגלל שילדי השכונה היו פנויים לבוא ולצאת מביתנו, להזמין ולשחק עם ילדינו. כעת כל יום כך. והילדים פורחים.

הילד שלי בחר להיות תלמיד בכתה אלף. זה לו השבוע השני, ויתכן שגם האחרון. אני מגיעה לכתתו, מצטרפת לצוות ההוראה לשעה שעתיים, רואה כמה טוב לו להיות חלק מהרבה, וכמה קשה לו השיעורים המשמימים בהם צריך להיות בשקט 45 דקות תמימות, ארבעים וחמש דקות של קשב. גם לי זה קשה, ואני כבר לא בכתה אלף. אני צופה בו ומהרהרת לעצמי, "חינוך לנער על פי דרכו" ומחכה לשמוע מהי דרכו של הנער שלי.

לשיעורי הבית קיבל הנער בן השש משימה – לכתוב משאלה לשנה החדשה. בעיפרון מחודד הוא כתב משפט שלם ומנוקד בעצמו: "לחזור לחינוך ביתי". קראתי את המשאלה שלו ואני יודעת, חינוך לנער על פי דרכו כעת, בבית.

החינוך הביתי לפי תפישת עולם שלי זו האפשרות הזו להיות בבית, בלמידה אישית, חופשית, ספונטנית – עד אשר הרצון להיות תלמיד או תלמידה בבית ספר, עד שהרצון להיות כמו כולם – יפעם בעורקיו. כמו שפועם בעורקיה של אחותו הגדולה, וגם אז הבחירה, ההבנה שיש אלטרנטיבה לחזור הביתה – מאפשרת את החופש לבחור ולהנות מהבחירה.

אני רוצה להאמין שהתנסות זו תקל עלינו את השהיה ביחד, את ההנאה בחינוך הביתי והמשפחתי.

וכך או אחרת, תפתח בפני ובפני הילדים שלי צוהר לתובנה של "מה זה בית ספר" ו"איך זה להיות תלמיד" ו"לאהוב את מה שיש", ועבורי את התובנה ש"זה בסדר להיות כמו כולם", וגם להיות יחודית ומיוחדת זה טוב מאוד.

בברכה שנה טובה

עינבל

7 תגובות   (רסס)

  1. אחת מכאן הגיב:

    ענבל יקרה
    תודה על שהעלית על הכתב את השינויים אצלכם. הגיעו לי בדיוק בזמן והזדהיתי איתן מאד.
    גם בתי בת השמונה וחצי בחרה השנה ללכת לביה"ס על פני השארות בבית.
    לא קל לי. כולם מסביב בטוחים שזהו חסל סדר שגעון החינוך הביתי במשפחתנו ותכף אכניס את אחיה בן ה-5 לגן חובה ובא לציון גואל….ורק לי משום מה זה לא ברור כ"כ…..
    שוב – תודה לך מכל הלב (-:

  2. דריה הגיב:

    כתבת מקסים!

  3. בשמת_א הגיב:

    איזה יופי! גם כתבת מקסים וגם הסיפור מקסים וגם הילדים מקסימים ומעל לכל האמא (-:

  4. עינבל ויסמן הגיב:

    תודה על התגובות!

  5. תמי גלילי הגיב:

    מה שבשמת אמרה :-).

  6. רחלי בהרל הגיב:

    תודה ענבל. השיתוף מרתק עבורי. הבחירות של הילדים לפעמים מפתיעות.
    התרגשתי מהמשאלה שבנךכתב בעצמו בעיפרון המחודד…

  7. נטע_ש הגיב:

    בעיפרון מחודד הוא כתב משפט שלם ומנוקד בעצמו: "לחזור לחינוך ביתי" – מקסים!

הוספת תגובה

(מומלץ התחבר או )