כמה דקות לפני שהשמש שקעה, הלכתי למקום שהכי קרוב, כביכול, לשקיעה.
ראיתי ספינה שמתקרבת לשמש, וקיוויתי שהיא תספיק להיות מולה או מתחתיה.
שמחתי כשזה קרה.
הספן בטח לא ידע שיש על ספינתו מטען סמוי – השמש.
ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לבתגובות אחרונות
- המומינים על חורף קסום בעמק המומינים / טובה יאנסן
- נועה על טיפים למעבר דירה
- בננה מתגלגלת על אייקידו, חיבור גוף-אני
- ריקי על המחול המחלים
- הודיה לוי על מתוך: מר אל כאן אנה / פין
חיפוש
היא הגיעה ליעדה, ואתה "צדת" את הרגע.
מה שאני אוהבת זה את הרכות של השמש, הרוגע של הגלים הקטנים, ה"זמן" שיש לספינה שלך
והכוח של הספינה לשאת את המשא הנעלם ונמוג הזה – שמש מתפוגגת.
יום אחד בטח אבקש ממך להתלוות אליך ליום צילום…
מקווה שתסכים
תודה על התצלום
אילה
זה צילום מכושף.
סיפור מיסתורי קורה שם, שרב הנסתר בו על הגלוי….
הספינה שלוקחת את השמש בערב… ומסך הלילה יורד…
הייתי שמחה שיהיה אצלי פוסטר כזה.
אילה שלום.
תודה רבה על תגובתך הפיוטית. את מוזמנת.
תמרול_ה שלום.
התגובה שלך מאוד יפה. תודה.