הכרות עם כוחות המרפא של הצמחים הנמצאים סביבנו 22 בנובמבר, 2011

טיפול בכינים

אני זוכרת, כשהייתי בכתה אלף או בית, אחות בית הספר היתה נכנסת והמורה היתה מודיעה "בדיקת כינים". כולנו היינו מתחילים להתגרד, בכלל בלי קשר לנוכחות או אי נוכחות כינים על הראש.

אחות בית הספר היתה מפשפשת לנו בין השיערות בכפפות לטקס (אותן כפפות חד פעמיות לכל הילדים בכתה, לא בדקתי מה לגבי שאר בית הספר). האמת שזה היה די נעים, מצוד ה"ביצים צמודות לשורש השערה" וחיפוש כינים רצות על הקרקפת. בד"כ כל הילדים היו מקבלים פתק הביתה המודיע שנמצא ילד נגוע בכתה וכולם צריכים טיפול נגד כינים.

סבתא שלי, עליה השלום, טיפלה לי בכינים בשיטות שלה, שכללו כובע ים של זקנות (עדיף כזה עם פרחים מגומי), שמן זית ולילה שלם.

סבתא היתה סורקת את שערותי (במסרק רגיל לגמרי), מושחת את ראשי בשמן זית סורי (מהשכנים הדרוזים, למרות שאני חושבת שזה לא משנה, אפשר מהסופר) עד שהראש כולו הריח כמו סלט לארוחת ערב. מתבלת במלח (סלט עד הסוף) ואוטמת בניילון נצמד, ועליו כובע ים גומי כזה (אפשר גם כזה או כובע רחצה). עם זה הייתה משכיבה אותי לישון. בהתחלה מרגישים עקצוצים קטנים. אח"כ עקצוצים גדולים, ואז גירוד בלתי נסבל. כשהתלוננתי אמרה סבתא שאלו הכינים – הן נחנקות,  גוססות ועוקצות חזק יותר. בכל אופן, אחרי שעתיים לפחות, או לילה שלם, תלוי בזמן, סבתא היתה משחררת לי את הראש מהטיפול, מסירה את הנילון, את הכובע, משחררת את השערות וסורקת במסרק הצפוף. הכינים היו מתות כולן, וגם הביצים היו מתות (איך יודעים? שמנסים לפצפץ אותן בין הציפרניים והן לא עושות פאץ- הן מתות).

למניעה, סבתא היתה חופפת לי את הראש במי בישול של עלים וענפים מהדסים.

אמא שלי טיפלה לי בכינים בשיטות שלה,  שכללו את החומר הכי כימי והכי פופולארי אותה עת, וסירוק במסרק צפוף ששונא תלתלים. עם השנים טופלתי ב"חפיף", "צ'יק צ'אק", "פרידום" ודומיהם. כולם חומרים רעילים מאוד. הנורא מכל הוא שהכינים פיתחו עמידות והחומרים הנוראים נעשו לא אפקטיבים. אבל הם צרבו יפה יפה את עור הקרקפת שהמשיך לגרד בלי קשר לכינים.

כך או כך, בידי סבתא או בידי אמא, הטיפול היה כרוך בהרבה כאב מבחינתי כילדה, ולא תמיד הווה הקלה נגד הגירוד (כי העקיצות נשארות עוד כמה זמן).

לצערי, גם כבוגרת ואמא לשניים, אני מוצאת את עצמי ממגרת כינים על בסיס דו שבועי.

הצעד הראשון שיש לעשות מרגע שיש חשד לכינים – הוא להרגע. אבל לא יותר מדי. צריך להזכר רגע במחזור החיים של הכינים בשביל להצליח לטפל בהן, ולדעת שטיפול בכינים זה עניין מתמשך, כי גם אם הראש נקי, ממשיכים להדבק בבית הספר, בגן הילדים ובפגישות עם חברים.

1. דע את האויב או האם כינים הן חיות מחמד?

מאיר שלו כתב את הספר הכינה נחמה כשכינים שרצו על ראש בתו בת השש. הוא סיפר לנו בעצמו, פנים אל פנים. למרות שהכינה נחמה היא חברותית ונחמדה, אני מעדיפה לוותר על ההאנשה הזו, ולא לתת לילדים שלי לגדל חיות מחמד מוצצות דם על הראש. באותה הזדמנות אני מגלה שגם לחתולים שלי אני לא מאפשרת לגדל פרעושי מחמד על השיערות. טפילים הם טפילים, ואני מעדיפה לא לחיות איתם בשלום. לא שלום – אז מלחמה.

קדימה לקרב.

בתמונה ניתן לראות שלבים שונים של כינים – החל מביצים וכלה בכינים מטילות. אל תגידו איכס. תסתכלו טוב טוב. הכר את האויב.

ניתן לראות, שיש שלושה שלבים של נימפות (כינים צעירות, קטנות, לא בוגרות) עד לכינה הבוגרת, ורק הכינה הבוגרת מטילה ביצים, 10 פעמים ויותר (10 ביצים ביום), במשך 30 ימים (סה"כ 300 לכינה. נניח שיש 10 כינים בוגרות, תעשו חישוב כמה ביצים מוטלות מדי יום).

2. שיטות טיפול בכינים (אמצעי לחימה)

למניעה, פעמיים בשבוע, אנו סורקים את השיער במסרק צפוף. אבל לא סתם מסרק צפוף, לפני כמה שנים, כשהייתי מורה, גיליתי מסרק מתכת מוצלח מאוד, שלוכד את הביצים ואת הכינים ממש טוב. המסרק נקרא 2000 ASSI.

עם אסי 2000 הסירוק עובד גם עם מרכך (מה שלא עבד עם המסרק של ילדותי). אגב מרכך, הידעתם איך כינה (ושאר החרקים) נושמת?

לא, לא מהפה.

כינים נושמות מצידי הגוף. יש להן חורים שנקראים טרכיאות, דרכם הן נושמות אויר.

יש חרקים שמסוגלים לסגור את הטרכאות לזמן ארוך וכך "לעצור את הנשימה". כך קורה שזורקים מקק – ג'וק חי לאסלה והוא לא טובע. הוא פשוט סוגר את התריסים של הטרכאות. ומסתדר. גם כינים, אבל לא לזמן רב.

יש חומרים שמצפים את הכינים ומונעים מהן לנשום, וכך הן נחנקות. השילוב שמן זית, כובע גומי ומלח שייך לאסכולה הזו. לחנוק את האויב. השמן מונע מהן לנשום והמלח מייבש מהן את נוזלי הגוף. גם מהביצים. גם מרכך סותם להן את חורי הנשימה. אז בעצם גם לילה עם מרכך בכובע רחצה יעשה את העבודה. ממש הדברה פיסיקאלית.

חומר חדש שיצא לשוק עובד על אסכולת "לחנוק את האויב". זה נקרא "חומר פיזיקאלי" או "הדברה פיסיקאלית".

הפעם ב-10 דקות, לא לילה שלם בכובע גומי, אלא 10 דקות עם חומר מבריק, המכיל שמן, סיליקון ואלכוהול. החומר הזה גם סותם להן את פתחי הנשימה (השמן והסיליקון) וגם מייבש אותן (אלכוהול). פגשתי עד כה שני מותגים שעושים את זה, ריזלטס וספריי נגד כינים של "נחמה קאר" (צחוקים, זה הליין של מכבי, משווק עם הספר של מאיר שלו. השמפו והמרכך לא רלוונטים, סתם שמפו עם רוזמרין. אבל הספריי- זה זה!). בקשו מהרוקח חומר פיסיקלי נגד כינים ואתם שם.

 

קניתי את שני המוצרים. נחמה קאר יותר זול מריזלטס אבל אצלנו הריזלטס היה יותר יעיל, ריכך טוב יותר את השיער לסירוק ולא גירה את הקרקפת. מבחינת יעילות מול הכינים – באותה מידה. סירוק עם אסי 2000 אסף כינים מיובשות וביצים מתות. להיט.

סירוק קבוע פעמיים בשבוע, עם מרכך- זה הטיפול הקבוע, המונע. אם אחת או שתיים במקרה קפצו לבקר (אחרי הקמפינג  בפארק הירדן,  מצאתי כינים בלונדיניות, שחורדיניות ואפורות. היה לנו אוסף גנטי מרשים) המסרק מוציא אותם, מים רותחים על המסרק הורגים אותן (או מעיכה בין הציפורניים. למדתי מאמא שלי ולא תאמינו כמה שזה מספק לשמוע את הפאץ הזה. ריגוש).

בבוקר, טיפה מאחורי כל אוזן של שמן רוזמרין או שמן לוונדר. עד שזה יתפוגג זה ירחיק כינים. למניעה טבעית, תערובת של שמן עץ התה, לוונדר, ורוזמרין יוצרת מיקס יעיל להרתעה של חרקים בכלל וכינים בפרט. יש כל מיני מוצרים דוחי יתושים טבעיים שמכילים את השילוב הזה. אפשר לרסס על הראש והצוואר למניעה. אפשר גם לצאת עם שמן זית עם השיער. זה נראה כמו שיער רטוב וכינים חדשות מתקשות לטפס על השערה ולהגיע לראש. סוג של הגנה פיסיקאלית.

הכי חשוב- להרגע. כולה כינים. פאץ.

17 תגובות   (רסס)

  1. מאת זוהר:

    תודה ענבל,
    מה לגבי שמן גרניום?
    בעבר הכנתי לביתי (שהייתה בשנתיים הראשונות לחייה מגנט לכינים), קרם ע"ב שמן גרניום ושמן רוזמרין. הריח היה מצויין והיה גם יעיל.

  2. מאת עדינה ניפו:

    אשמח להוסיף לרשימה גם – עראק!
    גיליתי את העראק לפני כשנה, אין דבר שמצאתי שעובד טוב כמו זה לטיפול בכינים.
    חברה סיפרה לי על זה לפני כשנתיים אבל מרב הספקנות אפילו לא ניסיתי את זה עד שקצתי בכל החומרים בשוק ומרב ייאוש שפכתי על הראשים של כולנו עראק.
    כיסיתי עם ניילון 10 דקות וסירקתי.
    חזרנו על זה אחרי 10 ימים שוב ומאז עברה כבר שנה ואין לנו כינים!!
    הידד.
    באמת עובד.

  3. מאת דפנה שטרן:

    תודה על השיתוף! מאד מעניין.
    הפאץ של הכינה בין הציפורניים היה מפתיע את הילדים שלי, שהתרגלו שכל דבר לא רצוי מוציאים החוצה בלי להרוג.

  4. מאת שירלי קניון:

    גם מיונז עושה את העבודה.
    עכשיו רק צריך להחליט על איזה ניחוח בא לכם יותר.

  5. מאת ניבה שקד:

    המתכון שלי: שני שליש שמן שקדים ושליש שמן לימון אתרי. משאיר ריח טוב והורג את הכינים תוך חצי שעה. צריך למרוח את התערובת על הראש בנדיבות, בשעות הערב בלבד (אסור לצאת עם שמן לימון לשמש). בסיום – לחפוף את הראש עם שמפו ומרכך, לחזור על הטיפול שוב אחרי 10 ימים, וזהו. עד ההדבקה הבאה…

  6. מאת יעל הרבורגר:

    מציעה בזהירות להתבונן גם על נושא הכינים ולנסות לזהות בו דפוסים ואולי אף דפוסים רגשיים.
    שמתי לב שאצלנו בבית יש כינים לחלק מהילדים חלק מהזמן למרות שהחשיפה לחיות המחמד היא קבועה.

  7. מאת עינבל ויסמן:

    עדינה, עם העראק נשמע מצוין, יופי של הדברה פיסיקאלית. העראק מייבש אותן (אלכוהול, לדעתי גם וודקה ב100 שקלים אבל עראק יותר זול נכון?) והניילון חונק אותן. עם איזה ניילון את עוטפת ראש? שקית רגילה או נצמד?

  8. מאת עדינה ניפו:

    שקית רגילה (-:

  9. מאת מתגרדת:

    באת לי בזמן. אני על סף ייאוש וקרחת.
    לא צריכה להיות בעיה עם נחמה-קאר בהריון, נכון?

  10. מאת שולמית:

    תודה ענבל על האינפורמציה ,בדיוק קניתי את הריזאלט נקווה שזה מאחורינו

  11. מאת נקודות_ורודות:

    עראק? ומה עם הריח?

  12. מאת עדינה ניפו:

    הי נקודות! הריח של העראק מתאדה מהר מאד. אחרי 10 דקות עם זה על הראש את חופפת ולא נשאר זכר לריח העראק.

  13. מאת תמי גלילי:

    תודה! ומקווה שלא אצטרך :-) .

  14. מאת לוסי:

    מה לגבי ביצי כינים? אני הצלחתי (סוף-סוף…) להיפתר מהכינים אבל הבעיה שלי היא הביצים,
    הדרך היחידה להוציא אותן היא בעזרת הידיים אחת אחת? כי עם מסרק הן לא יוצאות ולביתי יש שיער ארוך מאוד,
    גם ביצים של כינים יוצאות בשיטות הללו?
    אשמח לקבל תשובה,ותודה על המידע החשוב. (:

  15. מאת אמא נמרה:

    אח, איזו רשימה מוצלחת.

    מידע שתמיד שימושי…

  16. מאת ניר F:

    מה עם מעיכת שיני שום טריות על השער?

  17. מאת יעל:

    במסגרת חיפושי אחר משהו יעיל מצאתי המלצה על חיסון לכינמת של דניאל אלון, מישהו מכיר? http://www.2all.co.il/Web/Sites/DanielAlon/PAGE2.asp

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )