טיילתי בקיבוץ וראיתי נעל יתומה על הדשא.
חשבתי שזה יכול להיות אוביקט מעניין ולא שגרתי.
נשכבתי על הדשא וצילמתי מזוית נמלה.
ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לבתגובות אחרונות
- המומינים על חורף קסום בעמק המומינים / טובה יאנסן
- נועה על טיפים למעבר דירה
- בננה מתגלגלת על אייקידו, חיבור גוף-אני
- ריקי על המחול המחלים
- הודיה לוי על מתוך: מר אל כאן אנה / פין
חיפוש
יפה
כמה כוח היא מקרינה! ממש יש לה אופי, לנעל הזאת.
הנעל נראית לי בדרכה לבעליה!
לרגע חשבתי שמצאת את הנעל התואמת של המגף שמצאתי אני לפני שנתיים… מגף UGG מרופד בפרווה לימים קרים…
אבל לא… זה לא זה…
🙂
אולי ניצור פינה של "נעליים בודדות מחפשות את בנות זוגן"…???
אני אוהבת את הצבעים החמים ואת התיאורה הנעימה והחמימה.
מעניין שמשהו יוםיומי כמו נעל (ולא מדובר בנעל "יפה" במיוחד) יכול להיות כל כך יפה!
תודה רבה על התגובות.