3 במאי, 2012

עקרת בית

(שם המחברת שמור במערכת)

מי את?
אני אישה, אני אמא.
ומה את עושה?
אני מגדלת את ילדי בבית.
וממה את חיה?
יש לי עסק עצמאי שמאפשר לי להיות בבית ולהתפרנס בצורה שמספיקה למשפחתנו.

לאחרונה אני מרגישה שאנשים מבחוץ מצפים ממני לעשות דברים אחרים, דברים יותר "יעילים".
עם משכורת קבועה בסוף החודש, עם אופציית קידום, ולא דברים "מגניבים" שבפי אחרים מכונים "עבודות סטודנטים".
משכורת קבועה זה בהחלט דבר שלא הייתי מתנגדת לו.
אבל קידום? קידום לאן קידום ממה? אני מתלבשת כל בוקר בהנאה ובשמחה יודעת שאני מקדמת את בני ביתי.

לקום כל בוקר מוקדם, לשלוח ילדים למסגרות בלחץ, לעבוד המון שעות מחוץ לבית – בשביל מה??
בשביל פנסיה? בשביל לראות עולם? בשביל לקבל הערכה מהחברה שאני שווה?
ואולי אני עצלנית ואלי אני התקבעתי ונהיה לי נוח להיות בבית ולכן אני ממשיכה את זה?

בעולם של ימינו העבודה מגדירה את האנשים.
מה את עושה – אני מורה/ מהנדס/ איש מחשבים/ מזכירה וכו'.
ואני תוהה – העבודה זו פרנסה או חלק ממבנה האישיות שלנו?

לגדל בבית ילדים זה משהו מוזר, שונה, שמתאים רק ליחידי סגולה. בעבר זה התאים לכולם, רק מיעוט הנשים עבד ופרנס את המשפחה, הרוב ישבו בבית.
והיום, היום אני עוף מוזר.
והמחשבות החיצוניות מערערות לי את הבטחון.
והתחלתי לחשוב על שנה הבאה ועל העתיד ואני מרגישה מבולבלת ותוהה האם העבודה זה משהו בלתי נפרד מהאישיות שלי וללא בטחון כלכלי פנסיה וקידום אינני שווה דבר או שאני שווה פחות מאחרים?
כרגע אני בשלב מהחשבות.
מקווה שהלב ילחש לי את התשובה האמיתית והנכונה ביותר לי ולבני ביתי.

2 תגובות   (רסס)

  1. מאת אפרת רובין ברד:

    תודה על הכתיבה שלך. גם אני עקרת בית. ואני מרגישה מכירה את תחושות הבלבול שעולות מהסביבה. אנשים מדברים על הגשמה עצמית וכו' וכו'. כשאני מספיק בהירה וברורה אני מבינה שיש ביני לבינם לפעמים פער גדול בהתייחס למשמעות החיים. כל אחד מאתנו מוצא בחיים כנראה משמעויות אחרות והמשמעות מכתיבה אולי את הבחירות.
    באמת קשה לבא לעולם עם האמת שלנו או המסע שלנו, מרגיש לפעמים כאילו אנשים מסביב מדברים בשפה אחרת וזה גורם לנו להרגיש "עופות מוזרים" אבל כשממתינים ושוהים מגלים שיש לא מעט אנשים שנטשו את הנתיב המוגדר מראש ויצאו למסע אישי, אחר, מיוחד, שונה.
    מאחלת לך תחושות לב בהירות !

  2. מאת כרמיאלית:

    חשוב שאת שלמה עם עצמך!
    הדעה של האחרים לא תפריע כל עוד לך זה לא מפריע באיזשהו מקום בלבך…

    היום שגם פעולות רגילות של בישול וגינון הופכים להיות "בישול טיפולי" ו"גינון טיפולי" וכיו"ב יותר ויותר יש מקום לבצע את מה שאנחנו אוהבים במקצועיות ובצורה שמקדמת אותך ואת הילדים בו זמנית!

    מאחלת לך רק טוב! ואיזון פשוט בין פרנסה המספקת את צרכייך(לפי אמת המידה של הצרכים האמיתיים שלך) לבין תעסוקה משמעותית (ומה משמעותי יותר מגידול ילדים בנחת…)

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )