לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה.
— רבי טרפון, אבות ב', ט"ז
27 במאי, 2012ארכיון לפי נושאים
אהבה אורסולה לה גווין אמהות אנתרופולוגיה אקולוגיה בחירה בית-ספר בריאות גבולות גוף ונפש גינון הגוף הוראה הורות הקשבה הרגלים התחדשות התפתחות אישית חיים ומוות חינוך חינוך ביתי חרות טבע טעויות ידע ילדים כריסטופר אלכסנדר לידה למידה מודעות מוזיקה מים מסעות משפחה מתמטיקה נשיות עבודה פעילות גופנית צרכים מיוחדים ריקוד שינוי תינוקות תקופות מעבר תרגום תשומת לבתגובות אחרונות
- המומינים על חורף קסום בעמק המומינים / טובה יאנסן
- נועה על טיפים למעבר דירה
- בננה מתגלגלת על אייקידו, חיבור גוף-אני
- ריקי על המחול המחלים
- הודיה לוי על מתוך: מר אל כאן אנה / פין
חיפוש
השבוע הבנתי את המשמעות של האמרה בעוד היבט – ביחס לרצון האישי. הבנתי שהתקדמות בעולם היא כמו סחיבת אבן במעלה ההר וגילגולה במורד. בשונה מסיזיפוס, ההרים משתנים, הרצונות משתנים, והמטרה היא לא להעמיד סלע בפסגת ההר (מה יש לו לעשות שם?) אלא לגלות ולהתגלות. כשאנו פועלים עם הרצון שלנו, אחריותינו היא לעשייה בכיוון, קטנה ככל שתהיה. זאת סחיבת הסלע, וזוהי חובתנו כלפי עצמנו "ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". מרגע שפעלנו, תפקידנו לשחרר את הלחץ והדאגה לגבי התוצאות – מה יקרה? איך יהיה?. "לא עליך המלאכה לגמור".