"הקיץ. כמו בכל שנה. אנחנו יוצאים למסע".
כך פתחתי את הפתק שלי בפייסבוק. או אולי זה לא היה הפתק הזה, אלא הפירסומים שבאו אחריו.
כתבתי פתק בפייסבוק (זו מין שיטה כזו לכתוב יותר ממה שאפשר בסטטוס [למרות שעכשו אפשר די הרבה] ואז להוסיף תמונות וקישורים) שאנחנו יוצאים לתור את הארץ ביולי ובאוגוסט, ואז שלחתי את הקישור לתור את רשת האינטרנט עבור משפחות שירצו להחליף בתים איתנו.
זו כבר השנה השנייה שאנחנו יוצאים לסיבוב כזה, אבל הפעם הראשונה שבה זה קורה עם כוונה.
לפני שנתיים טסנו לחודש וחצי בהולנד. היה מעולה אבל רק לא מזמן גמרנו לשלם על התענוג הזה.
אז בשנה שעברה אמרנו לעצמנו – נעשה מה שעשינו בהולנד, אבל בישראל. נחפש אנשים שיכולים לארח אותנו בבתיהם הריקים בקיץ.
פשוט שכשחזרנו לעמק זה מה שאהובי הבטיח לי. אצלי אהובי לא בונה לי בית – הוא בונה לי מגדלים באוויר. ואני הולכת אחריו. הוא הבטיח לי חופשה שנתית בקיץ. אז הסכמתי לחזור לכור מחצבתי. המקום היפה ביותר בעולם. בחורף. אחד המקומות החמים ביותר בארץ. בקיץ.
כשהיינו בהולנד היו משפחות שבאו לגור בביתנו בחלק מהזמן. אז למה שלא נלך ללון אצלן בזמן שהן כאן?
בשנה שעברה כתבנו לכל מכרינו, כי כל מי שמכיר אותנו ירצה שנבוא לגור לידו לפחות כמה שבועות, נכון?
אחרי שהבנתי שאצטרך לעשות חיפוש נרחב יותר הוספתי מודעות ברשימות תפוצה שונות והצלחנו למלא את הקיץ. בחלקו על-ידי החלפות (בעיקר של תל-אביבים, מה שאיפשר לנו לראות את המחאה מקרוב) ובחלקו על-ידי חברים שמצאו לנו דירות ריקות של שכנים שטסו לחו"ל.
ואז גיליתי את המסע.
חשבתי שאני רק בורחת – מהחום, מהשיגרה, מהבית, מה"אותו דבר כל יום".
וגיליתי שברחתי הישר לזרועותיו של מסע בחייהם של אחרים.
זה לא ממש כמו בסרטים האלה, שבהם פולש מאמץ את אורחות חייהם של דיירי הבית, זה יותר כמו מסע לגילוי הדברים שאנשים אחרים עושים בחייהם.
לגילוי קהילות אחרות.
ובעצם מה שעניין אותי זה הקהילות (זה ו-איפה קונים את האוכל פה??) – איך אנשים יוצרים קשר עם השכנים? איפה מקומות המפגש? סביב מה נפגשים? האם יש מרחב שמזמין יותר מפגש וכזה שפחות? מה היחס אלינו – הלא-קבועים, הבאים מבחוץ?
נכון שאי-אפשר להבין ולהכיר הכל בשבוע, אבל אנחנו באים עם הפריזמה של מי שאנחנו ונוטים לראות את הדברים שמעניינים אותנו. בהתחלה זה קצת מגומגם. משונה. אבל עם הילדות שלנו קשה מאוד להישאר בצד לזמן רב – איה יוצאת באופן מיידי לחפש איפה נמצאים כל הילדים. היא עשתה את זה בגרופית (כך מצאנו את הגן שם) היא עשתה את זה בפלך, באשחר, בקהילה המיוחדת שאירחה אותנו בירושלים ואפילו בלב תל-אביב. מובילה אותנו כך הישר אל לב העניינים ואל עיני האנשים (וזה כל-כך לא מתאים לאמא שלה… אבל אני לומדת מזה המון. למרות המבוכה).
השנה הפצתי מהתחלה את המידע על המסע שלנו ועל הבית שלנו כמה שיותר רחוק – אפילו כתבנו על זה בניוזלטר החודשי של אורי. קיבלנו הצעות להחלפה (משום מה בעיקר בשבוע השלישי של אוגוסט. אחרי הקייטנות כנראה), הצעות עבודה במקומות שונים והצעות נדיבות מאוד לשהות בבתים של משפחות שנסעו לחו"ל. בשרון, ברמת הנגב, בהרי ירושלים, במשגב ובגוש דן.
אם בשנה שעברה זכינו לחקור את נושא הקהילה, מעניין לאן יקח אותנו המסע שלנו השנה.
מרתק מאד מבחינה אנטרפולוגית ומנטלית,סקרנית לשמוע מה יעלה בחכתכם השנה,נתת לי רעיון לחופשה זולה
גם אני רוצה! נראה אם יצליח לנו הקיץ.
איזה כיף! גורם לי לחשוב, האם זה משהו שהייתי מסוגלת לעשות. (-:
חבל לי שלא הסתייע אצלנו… אולי בעוד כמה שנים…(-:
השנה יהיו בנידודים שמוסכמים על הבנות…
אם בא לכם להצפין…. מוזמנים.
גם ביולי 🙂
ושיהיה מסע קיץ מוצלח ושמח
נשמע מרתק..
מחכים לכם!
בואו כבר:-)
מגניב!
איזה כייף
מרתק! אבל זה אומר שבשבוע השלישי של אוגוסט בטוח לא תהיו…
נכון. לא נהיה.
זה היה השבוע הראשון שנתפר עבורנו בבית של חברים של חברים….
🙂
תשמרי לנו על הבית!
אנחנו גם מחפשים בית להחלפה ,אנחנו גרים בבית כייפי בכפר אדומים ליד ירושלים ,מעל ואדי קסום עם מים זורמים בשפע"ואדי קלט"