23 באוקטובר, 2012

הורות עם נכונות

הורות עם נכונות.

כבר במילה "נכונות" יש כל כך הרבה…

נכונות לשחרר, נכונות להקשיב, נכונות לעשות, נכונות להתכופף והרשימה לא נגמרת. אני בטוחה שכול אחד ואחת
יכולים להוסיף את המקומות שבהם חוסר הנכונות פוגש אותם.

איפה בחיי היומיום זה פוגש אותנו? הצורך ביכולת לצאת מעצמנו ולהיות נכונים להתמסר לצד השני, היכולת לשחרר את כל הידע שאנחנו חושבים שצברנו עד כה ובאמת להקשיב למה שהיצור הקטן הזה אומר לנו, למה הוא מתכוון?

"דברים הם לא תמיד כפי שהם נראים…" אני לא זוכרת כרגע מי אמר את זה אבל יש לי דוגמא מושלמת שתמחיש זאת: "אמי לקחה את עידו בן כשהיה בן שלוש בערך לטיול במושב, הם עברו ליד חצר של אחת השכנות ועידו התחיל לאסוף אבנים מהרצפה ולזרוק לתוך החצר.
אמי שאלה אותו למה הוא עושה את זה והוא ענה לה שהוא רוצה לשתול לה אבנים בחצר כדי שיפרחו לה אבנים…"
הנה מעשה שעל פניו נראה ברוטאלי, שהסתבר כמעשה מקסים מצידו של ילד קטן שרוצה לעשות טוב למישהו אחר. זה לא אומר שיש לתת לו להמשיך ולהשליך אבנים, אבל אני בהחלט אחפש דרך לא לבטל את המעשה המקסים הזה ועדיין להסביר לו שאולי אפשר לשתול פרחים או כל דבר אחר.

יש עוד הרבה הזדמנויות שפוגשות אותנו במהלך היום ושנותנות לנו את האפשרות לצאת מהקופסה, להיות פתוחים, לקבל עולם שונה משלנו וללמוד כל כך הרבה.
שוב, המילה "נכונות". הרי ברור שאנו רוצים לעשות את המיטב האפשרי למען הילדים שלנו, ועדיין יש משהו שתופס אותנו לא מוכנים ברגעים כאלה ואז האוטומט פועל וכל הקולות שהם לאו דווקא שלנו קובעים את המהלכים.

אם רק ניתן למילה "נכונות" לחלחל לתוך הגוף, אם רק נתחיל להתאמן, כמו שמתאמנים בכל דבר חדש, המילה הזו תתחיל לתפוס מקום ותאפשר לדברים חדשים לקרות, לפחדים להשתחרר, ליכולת להקשיב באמת, למבט של עין מול עין. זו שפה חדשה והיא לא תקרה מעצמה, דרושה נכונות להצליח ולשלוט בה, אך אני אמונה שלמה שברגע שהיא תהפוך לחלק מכם, ההורות שלכם תשתנה לאין שיעור.

אין עדיין תגובות   (רסס)

הוספת תגובה

(מומלץ להיכנס או )