בפתרון חידות יש חשיבות להפשטה – היכולת להתעלם מפרטים לא רלוונטיים – שמספקת אופן התבוננות חד יותר בבעיה שמנסים לפתור. אני רוצה להדגים זאת באמצעות פתרון מקסים לחידה חביבה.
החידה היא כדלהלן: יש לנו שולחן צר וארוך, ועל השולחן הולכות נמלים (לא ידוע כמה יש, או מה המיקומים ההתחלתיים שלהן). הן לא מסוגלות לפנות הצידה, כי השולחן צר; לכן הן הולכות רק קדימה ואחורה. כששתי נמלים מתנגשות זו בזו, הן פונות לכיוונים ההפוכים, אבל פרט לכך הנמלים נעות כל הזמן בקו ישר. אם נמלה מגיעה לקצה השולחן היא נופלת.
אורכו של השולחן הוא מטר, ומהירות ההתקדמות של כל נמלה היא מטר לדקה. השאלה היא: מהו פרק הזמן המינימלי שאחריו מובטח שכל הנמלים יפלו מהשולחן?
אני מציע לכל הקוראים לקחת מספר דקות ולנסות לפתור את החידה. גם אם לא תצליחו (אני לא הצלחתי, בשעתו), עצם החשיבה מספקת הבנה יותר טובה שלה, ואז הפתרון קופץ מאליו באמצעות רמז קריטי אחד.