כשאינו על מקומו נלחם כשנלחם אינו על מקומו
קראתי את הרהורי הפתיחה שכתבה יונת לגיליון בנושא “ידע" ונעצרתי על השאלה "האם מידע הופך לידע?"
אני אוהב להיתקע על משפט אחד כשאני קורא טקסט ולקרוא אותו שוב ושוב. אני אוהב שאלות. למילה מידע אני אדיש והמילה ידע מעניינת אותי. בידע יש יישום של המידע, בידע יש משהו עתיק. ידע מועבר ממורה לתלמיד; מידע פשוט קיים ובדורנו מאד זמין; ידע הוא ברשות האדם. לפי ויקיפדיה: ידע הוא מידע אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה. אולי זאת תשובה לשאלה: האם מידע הופך לידע? מידע הופך לידע לאחר שעבר לרשות האדם.
(מוקדש באהבה גדולה לחברי הטוב – ברק)
אני נזכר במילים הראשונות שאמר לי: נדרש צליל שמח על מנת לסובב את העולם.
הוא היה מגיע לבקר במרפסת. לא נדחף, יושב ברקע, מתמזג באווירה. משתתף בדרכו המיוחדת בשיחה, שולח לאויר חיוך מדבק ומכווץ עיניים. עם החיוך היה שולח מסר להתבונן פנימה – לפקוח עיניים ולהביט פנימה ולשאול את עצמך שאלה פשוטה – האם אתה מרוצה מהחיים שאתה חי?
יום לפני יום הולדת 18. חבורה של צעירים חופשיים, משוחררים , רודפי התרגשויות וחוויות מסעירות, צמאי ריגושים בטיול שטח ממונע. מגלים את העולם. חווים את המרחבים, את ואדיות וגבעות ארץ ישראל, נפרדים מוודאות הילדות בדרך אל מרחב הבגרות. בעוד רגע לובשים מדים והופכים לחיילים. פתאום אני מתעורר. השמש יוקדת בחוזקה בדיוק מעל הראש שלי. חזרה ממצב של איבוד הכרה. אני לא זוכר איך הגעתי לכאן, הפה שלי יבש, הראש שלי כואב מאד, חש את האדמה החמה מתחת לראשי וגבי, מרגיש היטב כל אחת מהאבנים שנעוצות בגב שלי. ריח של אבק ודם. שאלות וצעקות מסביבי איפה אתה גר? אתה זוכר איך קוראים לך? תבדוק אם יורד לו דם מהאוזניים, תשמור עליו שלא יזוז! צליל צמיגים על גבי אדמת כורכר – מניפים אותי לאלונקה ומשם למערה חשוכה ממונעת, בה אני מגלה כי אין לי תחושה בחלק הגוף התחתון. כך הפכתי לגבר.
שורה של נעליים מסודרות בקפידה. שורה שגדלה ומתפתחת כלמידה של הקבוע במרכז הדוגמא. למידה של הציר במרכזו של המעגל. בתחילת דרכה של הקבוצה הגיעו התלמידים, חלצו את נעליהם בערבוביה ועלו על המזרן. המורה תמיד הניח את נעליו באותו האופן, באותו המיקום בקצה מזרן, עלה על המזרן. התיישב על ברכיו, גב כף הרגל במגע עם המזרן. המתין, זקוף. קד קידה. נעמד בתנועה בריאה, ניגש למרכז המזרון. קד קידה לחזית אולם האימונים. קד קידה לתלמידים והאימון התחיל. אט אט עם האימונים, השבועות והשנים, הסתדרה לה מתוך הערבוביה קבוצת נעליים מסודרת בקפידה בצמוד למזרון. תלמידים ותלמידות. מתיישבים על הברכיים והעקבים, גב כף הרגל במגע עם המזרן. ממתינים בזקיפות, קדים קידה ומתיישבים באותו האופן בשורה מסודרת. העקרון נלמד מתוך הדוגמא.