טלי מאיר-צ'יזיק

http://www.mazon-izun.com/?page_id=1907

8 בנובמבר, 2012
7 תגובות

הטעות מייצרת את המרחב של הלא-נולד

לכתוב על טעויות זה אינטימי מדי. אין טעות שלי שאני רוצה לדון בה בפומבי. אין טעות שלי שהייתי רוצה להציג ולנתח, להניח שם בחוץ.
לא כי קשה לי להודות בטעות. ההיפך הוא הנכון – אני מודה ומלקה את עצמי. המלקות פוצעות וזיכרון הטעות כואב.
הטעויות שלי, או לכל הפחות – מי שאני חושבת שהן, מציגות את המרחק הכואב בין מי שאני לבין מי שהייתי רוצה להיות. הודאה בהן היא הודאה בכל מה שאני לא. כל מה שיכולתי להיות, שרציתי להיות, אבל אני לא.
אני חושבת שלא אוכל לתת להן פומבי.

טעויות הן הלא-נולד, זה שיכול היה להיות ושלעולם לא יהיה. המשך »

24 ביוני, 2012
12 תגובות

מסע הקיץ

"הקיץ. כמו בכל שנה. אנחנו יוצאים למסע".

כך פתחתי את הפתק שלי בפייסבוק. או אולי זה לא היה הפתק הזה, אלא הפירסומים שבאו אחריו.
כתבתי פתק בפייסבוק (זו מין שיטה כזו לכתוב יותר ממה שאפשר בסטטוס [למרות שעכשו אפשר די הרבה] ואז להוסיף תמונות וקישורים) שאנחנו יוצאים לתור את הארץ ביולי ובאוגוסט, ואז שלחתי את הקישור לתור את רשת האינטרנט עבור משפחות שירצו להחליף בתים איתנו.

המשך »

25 במרץ, 2012
13 תגובות

מקהל לקהילה

אורי שלי אוסף מסורות תזונה, אני אוספת מסורות קהילה. שני תחומי ידע שאיבדנו ושאנחנו מרגישים צורך עצום לשחזר. קחו את הליקוט – לפני 100 שנים בערך יכולתם לשאול נשים ערביות שהיו מדווחות על לפחות 100 צמחים שהן יודעות ללקט. היום, צאצאיהן, הם ידעו לספר לכם בערך על שלושה.

ככה החיים בקהילה – פעם זה היה כמו אינסטינקט. היום זה ידע שחלק גדול ממנו אבד וחלק אחר אנחנו צריכים לחצוב בדם. בסלע. בעור שינינו.

המשך »

18 באוגוסט, 2011
19 תגובות

מצרכנית לאדם (או: נמאס לי לדרוש צדק חברתי)

כשהעם דורש צדק חברתי, ממי הוא דורש אותו? מי הוא החלק הזה שהוא לא העם ואמור לספק לנו את הצדק החברתי המיוחל?

אני כבר ממש לא רוצה – אני לא רוצה לדרוש משהו ממישהו אחר. אני לא רוצה צדק כזה שמודדים אותו על מאזניים סטטיסטיות ומספקים לו הוכחות ומדדים כלכליים. ואני לא רוצה חברה, מין גוש כזה מאסיבי של אנשים שמנתחים אותו בכלים סטטיסטיים, סוציולוגים ואנתרופולוגים ואומרים לי באיזה עשירון אני ומה אני מרגישה מבחינה סטטיסטית.

המשך »
8 בדצמבר, 2010
3 תגובות

עשבים שוטים למאכל

יוצאים לעשב את הגינה? חכו רגע!

החורף הזה קייצי למדי, סתוי במקרה הטוב, ושחון מאוד.
סיורים רגליים מגלים שהטבע יבש וצמא.
כל זרע משתוקק למעט מים חיים ומרווים.
הגינות המושקות מצמיחות שלל צמחי בר ועשבים שמנצלים את ההזדמנות להעלות נבט ועלים.
גננים רבים בוחרים לעשב את העשבים שלא התכוונו לגדל וצמחו להם כך פרא, אולם רבים מהעשבים האלה טעימים ומזינים מאוד. למעשה, העשבים שצומחים כך נוטים להיות חיוניים יותר, עשירים בוויטמינים ומינרלים חשובים, באנטי-אוקסידנטים ובכלורופיל. כדאי להכיר אותם ולצרף אותם לסלט, לתבשילים, למרק ולשייק.
העלים של כל הצמחים שנציין כאן (חוץ מהלוף!!) מתאימים כתוספת לסלט, לשוׁק ירוק, למרקים (קצוצים כמו פטרוזיליה), לפשטידות (תעשו איתם מה שאתם עושים עם תרד),למילוי מאפים ולהכנת קציצות/לביבות.
הלוף והחומעה מצטרפים לסלט חם מיוחד, מתכון שמופיע בתחתית הרשימה.

המשך »

7 בנובמבר, 2010
10 תגובות

אם יש גן עדן

"אם גן עדן בארץ ישראל הוא, בית שאן פתחו" (בבלי, עירובין יט), אני חושבת שריש לקיש אמר, וכך יצא שאנחנו חיים לפתחו של גן העדן הישראלי. האמת היא שאם הייתי יודעת בדיוק איפה הפתח אז הייתי מנסה להיכנס בשעריו, כי שם – בגן העדן – בטח יותר קריר מאשר בגיהנום החם הזה שהוא פתחו.

לפעמים אני מרימה את ראשי, מביטה סביב ושואלת את עצמי – איך חיו כאן?

המשך »