יצרנו חוקים, נורמות של התנהגות, בנינו חומות סביב עצמנו, ואנחנו לא יכולים לראות אותן, כי הן בתוך התודעה שלנו.

–אורסולה לה גווין, "המנושל"

לעתים קרובות אנשים חושבים שחופש מוגדר על ידי גודל הכלוב בו אתם נמצאים, שאם יש לכם כלוב גדול יותר אז אתם יותר חופשיים. אבל חופש לא קשור לגודל הכלוב, אלא ליד המחזיקה במפתח – המפתח לחייכם!

— שרה לורנס, הילד העצמאי

"בין האנשים בתרבותך, מי רוצה להרוס את העולם?"
"מי רוצה להרוס את העולם? עד כמה שידוע לי, אף אחד לא רוצה להרוס את העולם."
"אבל אתם הורסים אותו, כולכם. כל אחד מכם תורם מדי יום להרס העולם."
"כן, זה נכון."
"למה אינכם מפסיקים?"
משכתי בכתפי. "למען האמת איננו יודעים איך."
"אתם כלואים במערכת תרבותית שפחות או יותר מאלצת אתכם להמשיך להרוס את העולם כדי להתקיים."
"כן, כך זה נראה."
"כלומר, אתם כלואים – והפכתם את העולם עצמו לשבוי בידיכם. (…) אתה עצמך כלוא באופן אישי, לא?"
"איך?"
"(…) בשנות ה-60 אנשים צעירים רבים חשו כלואים. הם ניסו להיחלץ מהכלא באופן תמים ובלתי מאורגן, אך נכשלו בסופו של דבר, כיוון שלא היו מסוגלים למצוא את סורגי הכלא. אם אינך יכול לגלות מה מחזיק אותך בפנים, הרצון לצאת מתמסמס ומאבד את תכליתו."
(…)
"איך זה קשור להצלת העולם?"
"העולם לא ישרוד זמן רב כשבוי בידי האנושות. זה מצריך הסבר?"
"לא. לפחות לא לי."
"אני חושב שרבים מביניכם היו שמחים לשחרר את העולם מכלאו."
"אני מסכים."
"מה מונע מהם לעשות זאת?"
"אני לא יודע."
"זה מה שמונע מהם: הם אינם מסוגלים למצוא את סורגי הכלא."

— דניאל קווין, "ישמעאל"

הגבולות בין אזורים הם המקומות שבהם מתרחשים הדברים הכי מעניינים. בדרך כלל הגבולות הם החלקים הכי שופעים, מגוונים ויצרניים במערכת.

— דייוויד הולמגרן, פרמקלצ׳ר: עקרונות ונתיבים מעבר לקיימות

טוב שיש מטרה סופית למסע, אבל בסוף מה שחשוב זה המסע עצמו.

— אורסולה לה גווין (באנגלית זה נשמע טוב יותר)

לא נחדל מחיפושינו
עד שבסוף המסע
נגיע לנקודת ההתחלה
ונדע את המקום לראשונה.

— ת.ס. אליוט

כשמישהו לא עומד בקצב ההתקדמות של עמיתיו, אולי זה בגלל שהוא שומע מִקצב של תוף אחר. הניחו לו לצעוד לפי המנגינה שבאזניו, שונה או רחוקה ככל שתהיה.

— הנרי דוד תורו

להיות שלם זה להיות חלק,
מסע אמיתי הוא השיבה חזרה.

— אורסולה לה גווין, "המנושל"