הרהורי סיום

מאמרי מערכת לסיכום נושא

מאמרי מערכת לסיכום נושא 30 בדצמבר, 2010
תגובה אחת

לעובדה ולשומרה

סבא משה זכרונו לברכה, תמיד עבד בגינה. גם כשכבר היה מבוגר מאד, המשיך לגזום את הורדים בגינות החברים בקיבוץ. היה עובר מגינה לגינה עם המזמרה שנראתה כאילו היא מאז ומתמיד, לובש את בגדי העבודה שלו, חובש את כובעו, ומעל הנעליים, רגליו מלופפות במין בד שעד היום איני יודעת לשם מה נועד. היה עומד ומתבונן, מביט מכאן ומכאן ובעדינות גוזם כל ענף וענף.

את התמונה הזאת אני משחזרת עכשיו בראשי כשסבא כבר לא בין החיים. היא נחרתה בזכרוני על כל פרטיה, אבל רק היום, אחרי שחברה הדריכה אותי בסבך אומנות הגיזום, אני מצליחה להבין מה הוא עשה.

המשך »

מאמרי מערכת לסיכום נושא 31 באוקטובר, 2010
5 תגובות

על מתמטיקה ובני אדם

איזה יופי שמוטל עלי התפקיד לכתוב הרהורי סיום, ואני נדרשת לכתוב על מתמטיקה, כי אני אוהבת מתמטיקה. אז למה אני נדרשת כאן ל"תפקיד"? מה, אסור לי לכתוב על מתמטיקה סתם ככה כי אני רוצה?

ובכן, המחשבות בראש שלי אומרות לי שלא. הרי איני מומחית לתחום, ולא רק שאיני מומחית, אלא שידיעותי במתמטיקה דלות למדי. אז מי אני שאכתוב רשימה על מתמטיקה?

המשך »

מאמרי מערכת לסיכום נושא 26 באוגוסט, 2010
2 תגובות

הגוף – הרהורי סיום

כשאני חושבת על גוף, אני חושבת על משהו גשמי, בעל צורה מוגדרת, נפרד מכל מה שנמצא סביבו. תמיד אוכל להבחין היכן מתחיל הכסא והיכן מתחיל הישבן המונח עליו. אבל התבוננות מעמיקה יותר מגלה שהגבולות בין הגוף למה שמחוץ לו אינם כל כך מוגדרים. האוויר הנכנס אל תוך הריאות, האם הוא חלק מהגוף? והיכן נמצאים הקולות שאנחנו שומעים, האם מחוץ לנו, או שמא בתוכנו?
החושים אם כן, הנם השער לעולם, מטשטשים את הגבול בין הגוף לבין כל מה שהוא לא גוף.

המשך »

מאמרי מערכת לסיכום נושא 10 במאי, 2010
2 תגובות

הרהורי סיום

פעם כשהעלון היה יוצא מודפס על נייר, היינו כותבים את הרהורי הפתיחה בסיום העבודה על הגליון. במשך חודשים היינו "חיים" את הנושא, קוראים עליו, מגלים אותו מבצבץ בעיתון שקראנו, בספר שהתגלגל לידנו, בתוך אחד מארועי חיינו. לאט לאט היה מתחיל להצטבר חומר, והגליון היה מתחיל לקבל צורה, ומתוך העבודה היו נולדים הרהורי הפתיחה שהיו למעשה הרהורי סגירה.

היום בעידן הוירטואלי, הרהורי הפתיחה אינם יכולים להדהד עם התהליך שקרה במהלך העבודה, שנבנה מיום ליום, משבוע לשבוע.

ולכן, כמו שבוירטואלי הכל הפוך, החלטנו לנסות הרהורי סיום.

המשך »