רשימות בנושא חופש

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 28 במרץ, 2012
אין עדיין תגובות

הידע המשחרר

חירות, שחרור, זאת חייבת להיות מטרתו של האדם. להיות חופשי, להשתחרר מן העבדות. אל הדבר הזה חייב אדם לחתור כשמצבו נעשה מודע לו אפילו במקצת. אין מזומן לו שום דבר, ושם דבר אינו אפשרי, כל עוד הוא עבד מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית. אך אין הוא יכול לחדול להיות עבד מבחינה חיצונית, כל עוד הוא עבד מבחינה פנימית. אי לכך, על מנת להיעשות בן חורין, חייב אדם להגיע לחירות פנימית.

הסיבה הראשונה לעבדותו הפנימית של האדם היא בורותו, ומעל לכל, בורותו לגבי עצמו. ללא ידיעת עצמו, ללא הבנה של עבודת המכונה שלו ותפקודיה, אין האדם יכול להיות חופשי ואין בידו לשלוט בעצמו והוא ישאר תמיד עבד וכלי משחק בידי הכוחות הפועלים עליו.

זו הסיבה שבכל התורות העתיקות הייתה התביעה הראשונה, בראשיתה של הדרך לשחרור: "דע את עצמך"

– ג.א. גורודייף

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 8 בספטמבר, 2011
תגובה אחת

בילבי הולכת לבית הספר

"…טומי ואניקה תמיד העיפו מבט מלא געגועים לעבר וילה וילקולה כששרכו דרכם לבית הספר. הם היו מעדיפים ללכת לשחק עם בילבי. לו לפחות היתה גם בילבי הולכת לבית הספר, זה היה עוד נסבל איכשהו.

המשך »

13 בינואר, 2011
2 תגובות

הורים מלמדים? אמונה

רבות עסקתי בעבר בלמידה. ההתבוננות בתהליכי הלמידה של ילדי ותוך כדי כך התגלו והתבהרו לי תהליכי הלמידה שלי. ההתבוננות בילדי ובי עצמי, תרמה רבות להבנתי את תהליך הלמידה. אבל במשך השנים מעט עסקתי במלמדים.

כיצד קורה הדבר הזה?
איך אנחנו בתור הורים, בני אדם שחיים לצד ילדינו מלמדים אותם?
אם אנחנו באמת מלמדים אותם?
האם הם באמת לומדים את מה שאנחנו מלמדים?
איך אפשר להגדיר את התפקיד הזה שהוא כל כך חמקמק ומשתנה מילד לילד ואפילו מיום ליום?

המשך »

25 בנובמבר, 2010
7 תגובות

דרך חדשה – פרק רביעי

יום שני, 2.8.10

הגרון חנוק. אני צריכה להתקשר לטלי – מנהלת ביה"ס בחוקוק ולהודיע לה שאנחנו מבטלים את הרישום של גילעד לשנה הבאה לבית-המעין, ובמקביל להתקשר לתיקי – מנהלת ביה"ס רמת-כורזים, ולהודיע לה שאנחנו מחזירים את גילעד לרמת כורזים – להיות כמו כולם.

המשך »

1 באפריל, 2010
אין עדיין תגובות

חופש, זכרון ובחירה

בחג הפסח אנו מצווים לזכור את יציאת מצרים, את שחרור בני ישראל מעבדות והפיכתם לבני חורין. באופן פרדוקסלי, מסר החירות הזה מועבר לנו דרך טקס ארכאי שאותו עלינו לנהל לפי כללים מוקפדים, ובציווי לזכור ולא לשכוח – האין שעבוד גדול מזה?

המשך »