רשימות בנושא לידה

18 במרץ, 2012
4 תגובות

ידע בלידה

מאז ומתמיד רציתי להיות דולה. ככל שגבר בי הרצון להיכנס להריון, כך הנושא נגע לי יותר. האמנתי שהידע שאצבור יסייע לי ללדת בצורה הטובה ביותר.

 שני עקרונות השאובים  מ"דמיון מודרך" ו-NLP הנחו אותי:

  •  המוח לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות. לדוגמא: אם אנחנו הולכים בלילה לבד ברחוב ומדמיינים שמישהו עוקב אחרינו, הגוף שלנו יגיב כאילו מישהו באמת שם, הוא לא יודע להבחין בכך שזה היה הדמיון שלנו.
  • כל סיטואציה, בין אם היא אמיתית או דמיונית, תחווה כיותר משמעותית כאשר יותר חושים מעורבים בה. ככל שניבנה מפה יותר מוחשית וברורה יהיה לנו יותר קל להגיע לנקודה הסופית המיוחלת.

כלי מרכזי להתוויית המפה המוחשית הוא ידע. הידע עוזר לנו לצאת מהתבנית האישית המצומצמת אל התמונה הגדולה ועל ידי כך לבנות מפה דמיונית שתוביל אותנו, לא רק אל המקום שאנו רוצים להגיע אליו כי אם גם לדרך שנבחר. ממש כמו להסתכל על מפת דרכים ולבחור את הדרך המועדפת עלינו.

המשך »

12 בינואר, 2012
10 תגובות

ללדת במים

כריש. אמנם מחייך, אבל בכל זאת, כריש.
מסביב שוחים דגים, דגיגים, אצות, בועות, הרבה צבעים. כולם שוחים סביב סביב, נראים מאושרים, למרות שהם מצוירים על בריכה מפלסטיק. הם לא מודאגים מהנזק האקולוגי של הפלסטיק, לא מודעים לתכלית קיומם, לא ערים לנס שעומד להתרחש בקרוב. הם מאושרים בדרכם, מקרינים את האופטימיות שלהם על כולנו.

המשך »

11 בדצמבר, 2011
5 תגובות

על מדע ועל אמהות

הנה, גילו את זה במחקר: מחקרים פורצי דרך מגלים שהאינסטינקט האמהי הוא לא יותר מביולוגיה.  יופי!

לא רוצה לזלזל במחקר. טובי בנינו מקדישים לכך את חייהם. מיטב כספנו מושקע במדע. מי אני שאטיל דופי בשיטה שכבשה לה מעמד של דת כמעט. אבל למסקנות הללו, ללא שמות ההורמונים, שמותיהם של חלקי המוח וימים של עבודה מאומצת, אפשר להגיע בדרך פשוטה בהרבה: התבוננות וסקרנות.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 11 באוקטובר, 2011
4 תגובות

ילד נולד עם שירו

במזרח אפריקה מתגורר שבט בו תאריך הלידה של הילד אינו נקבע על פי היום של לידתו הפיזית ואף לא לפי יום עיבורו. בשבט הזה יום ההולדת נחגג על פי הפעם הראשונה שבה עולה הילד בתודעתה של האם.

האם, מודעת לכוונתה להוליד ילד עם אב מסוים, פורשת ומתיישבת לבדה מתחת לעץ. שם היא יושבת ומקשיבה עד שהיא שומעת את שירו של הילד שהיא מקווה ללדת.

המשך »

4 באוקטובר, 2011
3 תגובות

אודות הקול

אילו קולות אני מפיקה כשאני מרוכזת? איזה סוג דיבור מול הילד שלי, מול זרים? מול האהוב שלי? מול חברה? בסקס? בצירים? בלידה? איך הכלי הזה משרת אותי ולמה הוא נובע ממני שונה בזמנים שונים?

המשך »

14 ביולי, 2011
3 תגובות

יוצרת ביד החומר

ראיון עם ליאת בן אדיבה, קדרית ותומכת לידה.

ליאת בן-אדיבה, בת 42, מתגוררת בהרחבה בקיבוץ להבות הבשן, בבית מחבילות קש ואדמה שבנתה בעצמה. קדרית מזה כ-17 שנים, מורה לקדרות, תומכת לידה ומדריכת הנקה.

איך הגעת להיות תומכת לידה?

גדלתי בבית שבו דיברו הרבה על הסבתא מהרי האטלס שהיתה מיילדת. כל סיפורי הלידה ששמעתי היו על לידות פשוטות, טובות, טבעיות. לא ידעתי שיש סיבוכים, מחלות וקשיים. במהלך ההריון הראשון והיחיד שלי, לפני 13 שנים, למדתי איך הגוף פועל בלידה ונדהמתי מהיכולות המושלמות של המערכת. הגוף יודע להתחיל את התהליך בזמן הנכון, להגביר את התהליך בהדרגה, לתת עזרה כשזה כואב, ובעיקר – לסיים את תהליך הלידה בשטף אהבה אמהית הנחוצה כל כך להישרדות התינוק ולשגשוג שלו. נפעמתי ממה שקראתי וחיכיתי להכיר את התינוק שלי. נשים בעבודה שחלקתי איתן את המחשבות שלי, צחקו עליי וסיפרו לי סיפורי זוועה – כל אחת והקרב שלה בחדר לידה. זה נשמע כמו מורשת קרב – תל פאחר, תל עזיזיאת, הקרב על הבופור…

המשך »

12 ביולי, 2011
2 תגובות

זמן לידה

בכל אחת מארבע לידותיי זה חזר והיכה בי. הזמן שינה את צורתו. ממימד קיים ובלתי מעורער הנמצא ברקע ההתרחשויות, הוא הפך להיות ישות מתנהגת. הזמן בצורתו המוכרת נעלם כליל והפך למשהו צמיג ודבשי שנמסך באיטיות וטפטף בכבדות בתוכי וסביבי. יכולתי כמעט למשש אותו, ללוש אותו, להתמרח בו וללעוס אותו. הזמן כמו הפך להיות "משהו" והוציא את עצמו מן המשחק. בכך הוא אפשר לחוויית הלידה כולה להפוך לעל-זמנית (ואולי אל-זמנית?). בתחושתי הפנימית תפיסת הזמן התערפלה בי כליל. וכבר לא יכולתי לדעת אם הזמן עומד מלכת או ששעות חולפות תוך דקות. הרגשתי שהחוויה הזו משרתת נפלא את תכלית הלידה. היא מאפשרת לי – היולדת, ולתינוקי – הנולד, להתכנס אל תוך בועה – מעין חללית על-זמנית, ולצאת למסע זמני אל מחוץ לזמן. ממרחק הזמן אני מבינה שזהו מסע הכרחי וחשוב מאין כמוהו. כי הרי לידה היא תהליך של התגשמות. ובכדי לאפשר את ההצטרפות הבלתי-נמנעת הזו אל המציאות יש לסגת ממנה תחילה. וזה הכרחי מכיוון שהזמן, אשר תודעתנו כה לכודה בו ביומיום הארצי, הזמן הזה הוא למעשה אשליה. המשך »

9 ביוני, 2011
20 תגובות

לאין חופש תלדו

רגע הלידה הוא רגע מכונן. המסרים שעוברים לאם ולילוד ברגעים הקריטיים הללו יטביעו את חותמם על עמדותיהם במהלך כל חייהם. מבלי דעת חשים בזה אלו המאיישים את התפקידים ברשויות המדינה, והם מוכנים להלחם על כך בכל האמצעים העומדים לרשותם. הם מוכנים לבזבז על המלחמה הזאת זמן יקר, כסף ומשאבים, ובלבד שלא יאבדו את שליטתם על הנשים.

המשך »
27 במרץ, 2011
8 תגובות

הנקה אינסטינקטיבית

ו

הנקה הינה תהליך משותף לאם ולתינוק. התינוק מצויד בכל מה שנחוץ לו כדי למצוא את השד ולהתחבר לפטמה ביעילות. ד"ר סוזן קולסון מצאה אצל התינוק שבעה-עשרה רפלקסים השותפים לתהליך היניקה (בתוכם רפלקסים שנמצאים גם אצל יונקים אחרים). כאשר האם נשענת לאחור והתינוק מונח עליה, התינוק יוכל לעשות את העבודה בעצמו. הוא לא אמור להיות פסיבי בתהליך זה. היניקה מתחילה אצלו עוד לפני שהפה תופס את הפיטמה. כל השלבים הקודמים ליניקה עצמה מובילים לתפיסה טובה של הפיטמה ויניקה יעילה.

המשך »
24 במרץ, 2011
9 תגובות

איך הכאב מעצב ומפסל

הלידה הנוכחית הייתה חוויה מתקנת עבור שנינו. בעוד לידת בתנו הבכורה הייתה ממושכת, לוחמנית, עיקשת וכאובה, הייתה לידתה של בתי השנייה פשוטה, רכה, מעשירה ומעצימה. המילה הראשונה שיצאה מפי לאחר שנפלט מתוכי הגוף הזעיר הייתה – הצלחתי! הצלחתי ללדת כמו שרציתי – בשקט פנימי וחיצוני, בשיתוף פעולה עם הגוף ועם העוצמות שאני מכירה בו, באהבה ובכוונה שלמה.

המשך »