רשימות בנושא מים

ספרים, סרטים, ומוזיקה שאהבנו 17 בינואר, 2012
3 תגובות

יש ים בירושלים – ספר מאת מיריק שניר

אני אוהבת את הספרים של מיריק שניר, כי הם ספרים חינוכיים. אבל בניגוד לדעה הרווחת שמי שזקוק לחינוך הוא הילד ולכן הרבה מאד ספרי ילדים מעבירים מסרים חינוכיים לילדים, בספריה של מיריק שניר המסר החינוכי מועבר להורים. לא מתוך רצון לחנך וללא מוסר השכל אלא תוך כדי תיאור רגיש ועדין של המציאות. בכל ספר אפשר ללמוד משהו על עולמו של הילד שזר לכל כך להרבה הורים, אפשר גם ללמוד משהו על הורות, על היחסים בין הורים לילדים ועל הדרך להתנהג עם הילדים בהתאמה לגילם ולשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

"יש ים בירושלים" מספר על ילד אחד ירושלמי שאהב מים, וכשמגיע הגשם הוא יוצא לשחק בשלוליות. זה מה שכל ילד רוצה לעשות ולא תמיד מרשים לו – כי הנעלים ירטבו ויתקלקלו, כי הבגדים ירטבו וקר, כי עכשיו אין זמן. ויש עוד סיבות טובות מאד לאסור על הילד לשחק בשלולית, אלא שהן אינן מתחשבות בצרכים של הילד אלא בצרכים של ההורים.

המשך »

12 בינואר, 2012
10 תגובות

ללדת במים

כריש. אמנם מחייך, אבל בכל זאת, כריש.
מסביב שוחים דגים, דגיגים, אצות, בועות, הרבה צבעים. כולם שוחים סביב סביב, נראים מאושרים, למרות שהם מצוירים על בריכה מפלסטיק. הם לא מודאגים מהנזק האקולוגי של הפלסטיק, לא מודעים לתכלית קיומם, לא ערים לנס שעומד להתרחש בקרוב. הם מאושרים בדרכם, מקרינים את האופטימיות שלהם על כולנו.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 11 בינואר, 2012
אין עדיין תגובות

החיים הם ריקוד המים

המים, טבור החיים.
לחיים המים הם החומר והמצע, המקור והתווך.
המים הם החומר הכי יוצא מן הכלל!
כמעט כל התכונות שלהם אנומליות, וזה מה שאיפשר לחיים להשתמש בהם לבניית המנגנונים הדרושים לקיומם.
החיים הם ריקוד המים לניגון החומר.

– אלברט צנט-גיורגי

10 בינואר, 2012
4 תגובות

גינה חסכונית במים – תשתית האדמה והקומפוסט

אם נעשה בגוגל חיפוש תחת הכותרת "גינה חסכונית במים" נמצא מאמרים רבים אשר יתארו את עיקרי הרעיונות המנחים: התקנת מחשב השקיה, פריסת צנרת טפטוף מדויקת והשקיה במרווחי זמן רחוקים, בחירת צמחיה חסכונית במים, חיפוי קרקע ברסק עץ, צמצום או חיסול המדשאות. כל אלו טובים ויפים אך קודמת להן היא התשתית:

אדמה עמוקה ועשירה בקומפוסט.

המשך »

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 8 בינואר, 2012
תגובה אחת

נבטים ישראלים של שנות האלפיים – חזון אחרית הגשם

מאת: אמיר יחיאלי
(מתוך גיליון 56, פברואר 2005)

הכל התחיל בליל סגריר אחד לפני שנתיים, כאשר קול רעם החריד את תושבי שכונת רמת שרת בירושלים. למחרת הוזעקתי לבית-הספר לאמוד את הנזקים. למרות ההרס לא יכולתי שלא להתפעל מעוצמתו של הטבע. 70 מ"מ שירדו בן לילה התנקזו למפלס התחתון המאוספלט של בית הספר, ששימש כמגרש משחקים. חורי הניקוז הקטנים לא עמדו בספיקה והמגרש הפך לבריכת מים בעומק של כ-60 ס"מ. משקל המים, כ-400 טון, מוטט קיר תמך בגובה של 10 מ' והמדרגה כולה גלשה כנהר בוץ, אל הכביש הראשי העובר למרגלותיה. אך נס הוא שהדבר אירע באישון לילה ואיש לא נפגע.

מכפלת כמות הגשם בשטח בית הספר העלתה שנפח המים ההרסני הגיע ל-400 מ"ק שהיוו בזמנו צריכת מים חודשית של בית הספר. הדבר לא נתן לי מנוח במשך שבועות. זכרונות סיני והנגב צפו ועלו ועימם ההחלטה לרתום את שטפונות בית הספר לתועלתו. לשמחתי, הנהלת בית הספר במימון נדיב של קרן דבורה אפשרו לי להגשים את חלומי ולייצר גרסא נבטית/ירושלמית יחד עם תלמידי מנשה אליישר ברמת שרת.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 5 בינואר, 2012
אין עדיין תגובות

אמבטיה לתינוק

לא חייבים לעשות לתינוק אמבטיה בכל יום.
לא חייבים לעשות לו אמבטיה בכלל. לרוב התינוקות בעולם לא עושים אמבטיה. יבוא זמן – אולי בגיל חודשיים או שלושה – שתינוקך יהיה מוכן להינות מהרגשת החופש שבעירום, ומפני שיוכל לתמוך בראשו וצווארו, הוא לא יהיה מבועת כל-כך שמא יפילו אותו. אז תוכלו שניכם להתחיל לגלות את האמבטיה כאחד ממקומות המשחק הטובים ביותר. עד אז, אם לא את ולא הוא נהנים מזה, לא חייבים לעשות זאת.

– פנלופי ליץ', "החודשים הראשונים", אלפא/זמורה ביתן 1988.

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 3 בינואר, 2012
3 תגובות

תינוקות נקיים

מאת: רותי פולדן
(מתוך גיליון 28, מאי 2000)

הטבע בנה אותנו בצורה נפלאה וחכמה.
כנשים גופנו נמצא בשיא היצירתיות במהלך ההריון. תינוקינו גדלים מוגנים היטב בחיבוק האוהב של הרחם, בליטוף מי השפיר החמימים שבהם הם צפים, כשגופם מכוסה בחומר לבן ושמנוני בשם "ורניקס".
איזה דבר מדהים! יש רק להתפעל כל פעם מחדש.

אך התרבות שלנו החליטה שיש להתבייש מחלק מפלאי הטבע. שנוזלי הגוף וההפרשות הטבעיות שלנו מלוכלכים ולא אסתטיים, ושיש לשטוף אותם בכל הזדמנות, ולכסות את ריחם בריחות אחרים.

המשך »

1 בינואר, 2012
8 תגובות

המים שעוברים מאמא לתינוק

כשתינוק יונק
המים שעוברים מאמא לתינוק ומגיעים אליו מכילים כל מה שצריך בשביל לגדול, בשביל לחיות. הם מתאימים בדיוק בשבילו. עוברים בהם הטעמים של המזון שאמא אוכלת, והרכיבים שלו. אני מדמיינת מים מתוקים הנושאים בתוכם ארומה של מנגו או פסיפלורה, מים מלוחים בטעם סלרי או זעתר. מים בטעם לואיזה, קינמון והל, עם ניחוח של חסה או מנגולד, וטעם עשיר של אגוזים. הטעמים שיקבל תינוק תלויים בבחירות של אמא, במגוון המזונות שתאכל, במידת ההקשבה לחשק שלה, שאולי גם הוא משפיע עליהם.

המשך »

15 בדצמבר, 2011
2 תגובות

על שפת המים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 71)

כדי לבוא במגע עם מים עלינו, מעל לכל, לדעת לשחות. בכדי לשחות באופן יומיומי, בריכות, פלגים ומאגרי מים צריכים להיות פזורים ברחבי העיר כך שכל אחד יוכל להגיע אליהם בתוך דקות.

כבר הסברנו בדפוס בריכות ונחלים כמה חשוב לבוא במגע עם מים – ועד כמה יכולים מקווי המים הטבעיים, במידה וישארו נגישים, להפוך למרכיב טבעי באקולוגיה היומיומית של קהילה.
בדפוס זה נוסיף להעמיק ונשים את הדגש על השחייה.

המשך »

8 בדצמבר, 2011
3 תגובות

בריכות ונחלים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 64)

מוצאנו מן המים. גופנו מורכב בעיקר ממים. למים תפקיד מהותי בפסיכולוגיה שלנו. אנו זקוקים למים בסביבתנו. לשם כך עלינו לנקוט ביחס של הערכה ויראת כבוד למים על כל צורותיהם. אבל בערים, באשר נפנה, נגלה כי מקורות מים טבעיים אינם בהישג יד.

אפילו באקלימים ממוזגים, בהם מצויים המים בשפע, נגלה כי מקורות מים טבעיים יובשו, הוחבאו, כוסו ואבדו; מי גשם זורמים במורד הביובים, מאגרי מים נחסמים ומגודרים, בריכות שחייה ציבוריות רוויות בכלור ומגודרות, ואגמים הזדהמו כל כך עד שאיש אינו קרב אליהם עוד.

המשך »