רשימות בנושא צרכים מיוחדים

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 28 במרץ, 2011
תגובה אחת

להתעלות מהפגיעה

אם אי אפשר לתקן את הפגיעה, יש להתעלות ממנה.
– אורסולה לה גווין
22 במרץ, 2011
2 תגובות

צרכים של ילדים שמנים

לאחרונה אני נמצאת בתהליך למידה של  קבלה עצמית על אף החולשות שלי ועל אף הציפיות שלי מעצמי. אני רואה איך קבלה של עצמי מאפשרת לי לקבל יותר את ילדי על אף חולשותיהם ועל אף הציפיות שלי מהם. מתוך העיסוק שלי אני פוגשת הורים לילדים שמנים ועלו אצלי מחשבות הקשורות לתהליך הקבלה של ילדים כאלו על-ידי הוריהם.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 17 במרץ, 2011
5 תגובות

חיים מלאים

המתמטיקאי הגדול ביותר במאה העשרים, פול ארדוש, היה כל כך מוזר עד שאיינשטיין היה נראה נורמלי לעומתו. הוא לא קשר את שרוכי נעליו עד גיל 11, לא הכין לעצמו טוסט עד גיל 21, ומעולם לא בישל לעצמו ביצה. הוא נהג לנדוד מכנס לכנס, ללא כל רכוש מלבד מחברות מתמטיקה ומזוודה או שתיים. חייו היו מלאים במתמטיקה בלבד.

– קליפורד גולדשטיין, מתוך "פרד המלאכים"

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 13 במרץ, 2011
3 תגובות

הליכה מעבר למגבלות

בסוף שנות ה-70 נהגתי מדי יום לאכול ארוחת צהריים עם חבר או שניים בקפיטריה באוניברסיטת קיימברידג' שבה למדתי. לפעמים בשולחן הסמוך אליי ישב גבר בכיסא גלגלים, שבדרך-כלל התלוו אליו שלושה או ארבעה אנשים. יום אחד, כשישב בדיוק מולי, לא יכולתי שלא להתעכב עליו במבטי, והזדעזעתי. הוא נראה משותק כמעט לחלוטין. גופו היה מצומק, ראשו היה שמוט. אחד ממלוויו האכיל אותו, והשני החזיק צלחת תחת סנטרו כדי לאסוף את המזון שנשפך מפיו. מפעם לפעם האיש פלט מפיו צלילים לא מובנים, ואחד ממלוויו קירב את אוזנו לפיו, ולתדהמתי הרבה, פירש את מה שהאיש ניסה לומר.

שאלתי את חברי אם ידע מי האיש הזה. "כמובן", ענה לי, "הוא פרופסור למתמטיקה, והאנשים שנמצאים איתו הם הסטודנטים שלו. יש לו מחלה ניוונית עצבית מוטורית, שמשתקת בהדרגה עוד ועוד חלקים בגופו. נתנו לו עוד חמש שנים לכל היותר. זה הגורל האיום ביותר שיכול ליפול בחלקו של אדם".

כעבור כמה שבועות, כשיצאתי מן הבניין, הוא נכנס לתוכו. בעודי מחזיק את הדלת פתוחה כדי שיוכל להכנס עם כיסא הגלגלים, נפגשו עינינו. הופתעתי לראות שעיניו צלולות. לא היה בהן זכר לאומללות. מיד ידעתי שהוא ויתר על ההתנגדות; הוא חי מתוך כניעה וקבלה.

כעבור כמה שנים, כשקניתי עיתון בקיוסק, הופתעתי לראות את תמונתו מתנוססת בשער של ירחון בינלאומי פופולרי. לא רק שהוא עדיין חי, הוא גם הפך לפיזיקאי התיאורטיקן המפורסם בעולם, סטיבן הוקינג. הייתה במאמר שורה יפהפייה שאישרה את תחושתי כאשר הבטתי לתוך עיניו שנים רבות קודם לכן. בדברו על חייו, הוא אמר (בעזרת סינתיסייזר קולי): "מי היה יכול לבקש יותר מזה?"

(אקהרט טולה, מתוך הספר: ארץ חדשה)

9 במרץ, 2011
11 תגובות

כרוניקה של תהליך השלמה

כשהוא נולד, רציתי רק שהוא יהיה בריא ומאושר…. והיה לי כל הזמן שבעולם.

בגיל שנתיים הוא אובחן כאוטיסט, ורציתי רק שיירפא מהאוטיזם ויהיה נורמלי ודפוק כמו כולנו… ולא היה לי זמן! רק שנה או שנתיים, ואז חלון ההזדמנויות נסגר!

גיל שלוש. גיל ארבע. ההתקדמות המטאורית, הנסיגה הגדולה, ועוד התקדמויות ונסיגות קטנות יותר. רציתי שהוא "יהיה רק אספרגר"… והיו לי לכל היותר עוד שנה או שנתיים.

בגיל חמש, מאגרי התקווה והמאבק התחילו לאזול. רציתי רק שיהיו לו חיים בעלי משמעות – לכשיגדל. ועדיין הייתי במירוץ נגד הזמן.

גיל שש. הוא עדיין לא דיבר. רדופת סיוטים לגבי עתידו, רציתי רק שיהיה עצמאי – לכשיגדל.

גיל שבע יחול בעוד חודש ומשהו, והתקווה ההיא מתה סוף סוף. איזו הקלה.

עכשיו, אני רוצה רק שיהיה בריא ומאושר…. ויש לי כל הזמן שבעולם.

(שם המחברת שמור במערכת)

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 7 במרץ, 2011
אין עדיין תגובות

גם סבל

העולם מלא בסבל. אבל הוא מלא גם בהתגברות.

– הלן קלר (עיוורת-חרשת-אילמת)

3 במרץ, 2011
15 תגובות

התנועה המעגלית שלי

להיות לקוי שמיעה זה מאמץ אקטיבי, מעייף, מלחיץ, להקשיב. לקרוא לכל הצלילים לבוא אלי, במין ריכוז מאד נחוש שלא לפספס אף חוט של צליל, שלא יברח למקום אחר.
למשוך אותם בכוח, ואז כאשר הם באים, בבליל של קולות ורעשים, לעבד את הצלילים המוזרים, לשלב אותם עם תנועות שפתיים לא ברורות, להשלים מהרמזים והנתונים החלקיים תמונה מלאה. בליל צלילים שצריך לקשר למלים, מלים שצריך להבין ולקשר למה שמתרחש כרגע בחוץ.
כל זה זה לוקח זמן.
וכך כאשר כולם כבר בדבר הבא והמשיכו הלאה, לקוי השמיעה אומר לעצמו: אה! הבנתי!
מיד מתחיל שוב המירוץ הסיזיפי להבין מה קורה עכשיו, ומי אמר ולמה זה קשור ומה זה אומר לגבי המצב ולגבי עצמו.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 2 במרץ, 2011
תגובה אחת

הדברים הכי טובים

את הדברים הכי טובים והכי יפים בעולם אי אפשר לראות או אפילו למשש – צריך להרגיש אותם בלב.

– הלן קלר (עיוורת-חרשת-אילמת)

רעיונות לפתיחת נושא חדש לדיון 1 במרץ, 2011
2 תגובות

צרכים מיוחדים

, , ו

לכולנו יש צרכים מיוחדים, כמובן, אבל החברה שלנו מכוונת יותר לענות על צרכים מסוימים ופחות על אחרים וכך לחלק מהאנשים נשארים צרכים שקשה לענות עליהם והופכים אותם לחריגים, אולי מוזרים, לפעמים גם דחויים.

איך זה לחיות עם צרכים מיוחדים? איך מגדלים ילדים עם צרכים מיוחדים? מה עושים כאשר אדם רגיל ופעיל הופך לבעל צרכים מיוחדים?

האם "צרכים מיוחדים" מצביעים בהכרח על איזושהי נכות, או שאולי עצם החריגות טומנת בחובה דווקא הזדמנות? או מתנה?…

בעלי הצרכים המיוחדים הם לרוב אנשים נחבאים שאינם רגילים לאור הזרקורים. מתוך רצון להגביר את המודעות לסיפוריהם הייחודיים, אנחנו מזמינות אתכם הפעם להפתח ולחשוף סיפורים אישיים (אפשר גם בעילום שם אם זה יותר נוח), ולשתף אותנו באינספור הפנים של הנושא המרתק והמגוון הזה.

10 בפברואר, 2011
5 תגובות

המישור הוא בעיני המתבונן

לשדה הראייה של האשה המהורהרת עם סלי הקניות, נכנסים שני אנשים.
היא מבחינה בכסא הגלגלים.
המבט המהורהר נמחק ומפנה את מקומו למבט סקרן, שמפנה את מקומו למבט כללי שמתחלף במבט מרחם ושוב במבט סקרן שמשתדל לשוא להיראות אגבי.

המשך »