מאת: ראדיארד קיפלינג
תרגום: יאיר לבנה
אם על שפיות תוכל לשמור
כשמלפנים ומאחור
כל סובביך משתגעים
ורק בך על כך פוגעים;
אם תבטח בצדקתך
גם כשספק יוטל בך,
אבל בכל זאת תתחשב
במה שהאחר חושב;
המשך »
רשימות בנושא תקופות מעבר
15 בספטמבר, 20113 תגובות
אִם
14 בספטמבר, 20113 תגובות
טקסי חניכה
בזמנים עברו היו טקסי חניכה שהובילו את הילד לבגרות, כשמבוגרים אחרים העבירו הלאה את החוכמה והאחריות המשותפת. אבל היום אין לנו טקסים. לא מובילים אותנו לבגרות; אנחנו פשוט מוצאים את עצמנו שם.
13 בספטמבר, 2011
17 תגובות
17 תגובות
מכתב לגוזל שפורח
אם הייתי מאמינה שתעשה מה שאני אומרת, הייתי אומרת שתתקשר עם כל שאלה, שתכתוב מה עובר עליך, שתספר במה אתה מתלבט.
אבל אני יודעת שבסוף אולי תשאל את סבתא או סבא, או הדודים, או החברים, או תשאר עם השאלה. או אולי תדע להרחיב לעצמך את מעגל האנשים שאפשר להתייעץ איתם, לשתף אותם, לסמוך עליהם.
11 בספטמבר, 20117 תגובות
בר-מצווה
(מתוך גיליון 38, מאי 2002)
לפני פתיחה: מזה זמן אני רוצה לכתוב ולספר גם על אלה מהילדים שגדלו. בין אם בצדק או שלא בצדק, קשה יותר לחשוף ספורי חיים של ילדים בוגרים יותר. הפרטיות חשובה להם יותר, הארועים שלהם, כמו אלה שלנו המבוגרים, נחווים על ידם כעניין פרטי ולא תמיד ברצונם לחשוף את עצמם בפני הציבור.
לכן ההתיחסות שלי לנושאים הקשורים בילדים בוגרים תהיה לכאורה לא אישית, התיחסות לגיל המסוים ולא ליחידים בני גיל זה, למרות שכל מה שאספר נובע מתוך נסיוני האישי ומתוך התבוננות בקורותיהם של ארבעת ילדי הנמצאים בשלב הזה של החיים.
4 בספטמבר, 2011
3 תגובות
3 תגובות
בתנועת המעברים
מעברים – עשר, עשרים שלושים ומשהו – עד לאן?
מעברים מקיץ לסתו מחורף לאביב
לנצח, כל הזמן.(מיכה שטרית ומזי כהן)
יובל, בן שנה וחודשיים, פוסע פסיעות ראשונות על השטיח. אני מתבוננת עליו, מתמוגג ומאושר מהיכולת המתפתחת שלו, צועד ומוחא לעצמו כפיים והפה שלו מתוח בחיוך אינסופי. בפעם השישית בחיי אני זוכה ללוות את אחד מילדיי במעבר הכל-כך מרגש הזה, מתינוק חסר אונים, לזוחל ומשם, בשביל אל-חזור אל הפעוט הצועד.
1 בספטמבר, 2011
5 תגובות
5 תגובות
מחסומים במעברים
יום לפני יום הולדת 18. חבורה של צעירים חופשיים, משוחררים , רודפי התרגשויות וחוויות מסעירות, צמאי ריגושים בטיול שטח ממונע. מגלים את העולם. חווים את המרחבים, את ואדיות וגבעות ארץ ישראל, נפרדים מוודאות הילדות בדרך אל מרחב הבגרות. בעוד רגע לובשים מדים והופכים לחיילים. פתאום אני מתעורר. השמש יוקדת בחוזקה בדיוק מעל הראש שלי. חזרה ממצב של איבוד הכרה. אני לא זוכר איך הגעתי לכאן, הפה שלי יבש, הראש שלי כואב מאד, חש את האדמה החמה מתחת לראשי וגבי, מרגיש היטב כל אחת מהאבנים שנעוצות בגב שלי. ריח של אבק ודם. שאלות וצעקות מסביבי איפה אתה גר? אתה זוכר איך קוראים לך? תבדוק אם יורד לו דם מהאוזניים, תשמור עליו שלא יזוז! צליל צמיגים על גבי אדמת כורכר – מניפים אותי לאלונקה ומשם למערה חשוכה ממונעת, בה אני מגלה כי אין לי תחושה בחלק הגוף התחתון. כך הפכתי לגבר.
31 באוגוסט, 2011אין עדיין תגובות
קץ העולם לזחל
מה שהזחל מכנה קץ העולם, מכנה העולם פרפר.
— ריצ'ארד באך, "תעתועים"
30 באוגוסט, 2011
9 תגובות
9 תגובות
שעון חול
שעון חול נשלף מבין דפי תוצאות הביופסיה, ומונח בעדינות על השולחן.
בעוד שנה וחצי, לכולם יהיה ברור שהיה כתוב שם:
היום הוא היום הראשון של שארית חייך!
אבל כרגע חלקם אינם רואים כלל את השעון.
חלקם רואים וממאנים וחלקם אומדים את כמות החול שנשארה.
המשך »
25 באוגוסט, 20115 תגובות
גיל המעבר הוא הארה
מאת: סוזן וויד
(מתוך ספרה Menopausal Years the Wise Woman Way)
אני מתעניינת במיוחד בפן האנרגטי של גיל המעבר. כתלמידת יוגה מזה שנים רבות, התרשמתי מקווי הדמיון הרבים בין תופעות גיל המעבר לבין העבודה הרוחנית שמטרתה ״לעורר את הקונדליני״. למרות שהרעיונות בפרק זה עשויים להראות מוזרים או קשים להבנה, יש בהם תובנות חשובות לגבי גיל המעבר שעומדות בלב גישת התבונה הנשית.
23 באוגוסט, 2011אין עדיין תגובות
שמחת גיל המעבר
מאת: איריס יוטבת
(מתוך גיליון 46, ספטמבר 2003)
אלפי גלי חום והזעה ספרתי עד היום, בלילות ובימים, שסימנו לי את המעבר המדהים והמיוחד הזה בין גיל הפוריות לגיל החוכמה. כמו שאומר השיר – אלף כבאים לא הספיקו לכבות אותי….
יחד עם הניסיון לשפר את המצב בעזרת הרפואה המשלימה, למדתי רבות על עצמי ועל תהליכי הגדילה שלי כאישה בדור הזה.