רשימות בנושא אקולוגיה

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 5 בספטמבר, 2012
אין עדיין תגובות

גבולות רחבים

כאשר שני תחומים נמצאים זה לצד זה, כדי לשמור על השלמות של כל אחד מהם, לא מספיק להפריד אותם בגבול חד. בהרבה מקרים, ובמיוחד במערכות חיות, נדרשים יחסי גומלין, חליפין, מעברים, סינון עדין, מקומות מפגש לפרטים המגיעים משני הצדדים.

— כריסטופר אלכסנדר, טבע הסדר

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 26 באוגוסט, 2012
אין עדיין תגובות

לעבור את הגבולות הטבעיים

כדור הארץ הוא סופי. צמיחה של כל דבר פיזי, כולל האוכלוסיה האנושית עם כלי הרכב שלה, הבניינים וארובות המפעלים, לא יכולה להימשך לעד. אבל הגבולות העיקריים לצמיחה אינם הגבולות למספר האנשים, המכוניות, הבניינים או הארובות, לפחות לא באופן ישיר. אלה הם הגבולות לתפוקות – לזרם האנרגיה והמשאבים הנדרש כדי לקיים את האנשים, המכונית, הבניינים והמפעלים. האוכלוסיה והכלכלה תלויות בזרם קבוע של אוויר, מים, מזון, מחצבים ודלק מהעולם. והן פולטות חזרה פסולת וזיהום לאדמה, לאוויר ולמים. הגבולות לצמיחה הם הגבולות ליכולת של כדור הארץ לעמוד בקצב אספקת המשאבים והאנרגיה, ובקצב ספיגת הזיהום והפסולת.

… גם אם מצליחים להתגבר על גבול כזה, המשך הצמיחה יביא במהרה להתקלות בגבול אחר, במיוחד אם קצב הצמיחה הולך וגובר.

… ככל שהחברה מצליחה להתגבר על יותר גבולות באמצעות התאמות ארגוניות וטכנולוגיות, כך עולה הסבירות שבעתיד היא תתקל בכמה גבולות בו-זמנית. ברוב התסריטים שבדקנו, זה לא שנגמר כל השטח החקלאי, או כל האוכל או המשאבים או הקיבולת האטמוספרית לזיהום; מה שנגמר זה היכולת להתמודד עם בעיות. … כאשר הבעיות מתרבות בקצב הולך וגובר, אפילו אם אפשר היה להתמודד עם כל בעיה בנפרד, הכמות המצטברת של הבעיות מגדישה את היכולת של החברה להתמודד איתן.

מעבר לגבולות הצמיחה מאת דונלה מדואוז, דניס מדואוז, ויורגן רנדרס

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 21 באוגוסט, 2012
תגובה אחת

גבולות התרבות

"בין האנשים בתרבותך, מי רוצה להרוס את העולם?"
"מי רוצה להרוס את העולם? עד כמה שידוע לי, אף אחד לא רוצה להרוס את העולם."
"אבל אתם הורסים אותו, כולכם. כל אחד מכם תורם מדי יום להרס העולם."
"כן, זה נכון."
"למה אינכם מפסיקים?"
משכתי בכתפי. "למען האמת איננו יודעים איך."
"אתם כלואים במערכת תרבותית שפחות או יותר מאלצת אתכם להמשיך להרוס את העולם כדי להתקיים."
"כן, כך זה נראה."
"כלומר, אתם כלואים – והפכתם את העולם עצמו לשבוי בידיכם. (…) אתה עצמך כלוא באופן אישי, לא?"
"איך?"
"(…) בשנות ה-60 אנשים צעירים רבים חשו כלואים. הם ניסו להיחלץ מהכלא באופן תמים ובלתי מאורגן, אך נכשלו בסופו של דבר, כיוון שלא היו מסוגלים למצוא את סורגי הכלא. אם אינך יכול לגלות מה מחזיק אותך בפנים, הרצון לצאת מתמסמס ומאבד את תכליתו."
(…)
"איך זה קשור להצלת העולם?"
"העולם לא ישרוד זמן רב כשבוי בידי האנושות. זה מצריך הסבר?"
"לא. לפחות לא לי."
"אני חושב שרבים מביניכם היו שמחים לשחרר את העולם מכלאו."
"אני מסכים."
"מה מונע מהם לעשות זאת?"
"אני לא יודע."
"זה מה שמונע מהם: הם אינם מסוגלים למצוא את סורגי הכלא."

— דניאל קווין, "ישמעאל"

מאמרי מערכת לסיכום נושא 31 בינואר, 2012
2 תגובות

בבואה

תכונה מיוחדת ופלאית יש למים. בהביטנו במקווה מים נשקפת בם דמותנו. וכפי שכותב ביאליק בשירו "הברכה" על ברכה אחת צנועה הנמצאת במעבה היער, הם שמחים לשמש לנו כמראה:

הַבְּרֵכָה בְּשָׁעָה זוֹ, אִם תִּזְכֶּה וְאִם לֹא-תִזְכֶּה
בְּקֶרֶן זָהָב אַחַת מִגָּבֹהַּ –
תִּתְעַלֵּף- לָהּ בְּצֵל מָגִנָּה רַב הַפֹּארוֹת,
מֵינִיקָה חֶרֶשׁ אֶת-שָׁרָשָיו וּמֵימֶיהָ יִשְׁלוּ;
כְּאִלּוּ שְׂמֵחָה הִיא בְחֶלְקָהּ דּוּמָם
שֶׁזָּכְתָה לִהְיוֹת רְאִי לַחֲסִין הַיַּעַר.

המשך »

10 בינואר, 2012
4 תגובות

גינה חסכונית במים – תשתית האדמה והקומפוסט

אם נעשה בגוגל חיפוש תחת הכותרת "גינה חסכונית במים" נמצא מאמרים רבים אשר יתארו את עיקרי הרעיונות המנחים: התקנת מחשב השקיה, פריסת צנרת טפטוף מדויקת והשקיה במרווחי זמן רחוקים, בחירת צמחיה חסכונית במים, חיפוי קרקע ברסק עץ, צמצום או חיסול המדשאות. כל אלו טובים ויפים אך קודמת להן היא התשתית:

אדמה עמוקה ועשירה בקומפוסט.

המשך »

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 8 בינואר, 2012
תגובה אחת

נבטים ישראלים של שנות האלפיים – חזון אחרית הגשם

מאת: אמיר יחיאלי
(מתוך גיליון 56, פברואר 2005)

הכל התחיל בליל סגריר אחד לפני שנתיים, כאשר קול רעם החריד את תושבי שכונת רמת שרת בירושלים. למחרת הוזעקתי לבית-הספר לאמוד את הנזקים. למרות ההרס לא יכולתי שלא להתפעל מעוצמתו של הטבע. 70 מ"מ שירדו בן לילה התנקזו למפלס התחתון המאוספלט של בית הספר, ששימש כמגרש משחקים. חורי הניקוז הקטנים לא עמדו בספיקה והמגרש הפך לבריכת מים בעומק של כ-60 ס"מ. משקל המים, כ-400 טון, מוטט קיר תמך בגובה של 10 מ' והמדרגה כולה גלשה כנהר בוץ, אל הכביש הראשי העובר למרגלותיה. אך נס הוא שהדבר אירע באישון לילה ואיש לא נפגע.

מכפלת כמות הגשם בשטח בית הספר העלתה שנפח המים ההרסני הגיע ל-400 מ"ק שהיוו בזמנו צריכת מים חודשית של בית הספר. הדבר לא נתן לי מנוח במשך שבועות. זכרונות סיני והנגב צפו ועלו ועימם ההחלטה לרתום את שטפונות בית הספר לתועלתו. לשמחתי, הנהלת בית הספר במימון נדיב של קרן דבורה אפשרו לי להגשים את חלומי ולייצר גרסא נבטית/ירושלמית יחד עם תלמידי מנשה אליישר ברמת שרת.

המשך »

15 בדצמבר, 2011
2 תגובות

על שפת המים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 71)

כדי לבוא במגע עם מים עלינו, מעל לכל, לדעת לשחות. בכדי לשחות באופן יומיומי, בריכות, פלגים ומאגרי מים צריכים להיות פזורים ברחבי העיר כך שכל אחד יוכל להגיע אליהם בתוך דקות.

כבר הסברנו בדפוס בריכות ונחלים כמה חשוב לבוא במגע עם מים – ועד כמה יכולים מקווי המים הטבעיים, במידה וישארו נגישים, להפוך למרכיב טבעי באקולוגיה היומיומית של קהילה.
בדפוס זה נוסיף להעמיק ונשים את הדגש על השחייה.

המשך »

8 בדצמבר, 2011
3 תגובות

בריכות ונחלים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 64)

מוצאנו מן המים. גופנו מורכב בעיקר ממים. למים תפקיד מהותי בפסיכולוגיה שלנו. אנו זקוקים למים בסביבתנו. לשם כך עלינו לנקוט ביחס של הערכה ויראת כבוד למים על כל צורותיהם. אבל בערים, באשר נפנה, נגלה כי מקורות מים טבעיים אינם בהישג יד.

אפילו באקלימים ממוזגים, בהם מצויים המים בשפע, נגלה כי מקורות מים טבעיים יובשו, הוחבאו, כוסו ואבדו; מי גשם זורמים במורד הביובים, מאגרי מים נחסמים ומגודרים, בריכות שחייה ציבוריות רוויות בכלור ומגודרות, ואגמים הזדהמו כל כך עד שאיש אינו קרב אליהם עוד.

המשך »

6 בפברואר, 2011
7 תגובות

התנועה לגאולת חפצים

מאז שאני מכיר את נעמי אני תוהה על היצר הזה שלה לקחת חפצים ישנים, לחדש אותם ולתת בהם טעם אישי. היא לוקחת צעצועי פלסטיק ישנים, עוטפת אותם בעיסת ניר וצובעת, אוספת שקיות ניילון ותופרת מהן בובות ומחדשת בגדי ילדים ישנים. אפילו כשהיא קונה משהו חדש מן החנות היא טורחת להסיר ממנו חלקים ולהוסיף אחרים. ההיגיון הצרכני שלי פוטר את מעשיה כסוג של מוזרות אומנותית. הבגד שהיא משקיעה בו שעות של עבודה בתפירה ותיקון, עלה שלושה-עשר שקלים. בזמן הזה אפשר היה לקנות עשרות כמוהו. אין שום הגיון מסחרי שיצדיק השקעה כה מרובה.

אתמול, בשעה שהקשבתי לרחשי מכונת התפירה (נעמי מתקנת בגדי תינוקות לקראת הלידה) עלה בי הרהור חדש, ובו אני מבקש לשתף אתכם.

המשך »

28 בדצמבר, 2010
3 תגובות

גינות קהילתיות, או הלהיט הירוק התורן

לאנשי הסביבה, כמו לאחרים, יש אופנות, אג'נדות, ויכוחים מהותיים וכמובן פרויקטים צודקים וירוקים שעצם קיומם יגרום לשינוי מעמיק בתפיסת "הלא ירוקים" את הטבע והסביבה וחשיבותם, והיא היא שתביא מזור לעולם.

לא בצחוק, ברצינות, יש כאלה. אני יודעת, אני אחת מהם.

המשך »