(מתוך הספר בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט)

כשילדים מתחילים ללמוד לדבר, הם משתמשים לעתים קרובות בשם-עצם אחד כדי לציין משפחה שלמה של עצמים. בספר "כיצד לומדים ילדים" סיפרתי על ילד שקרא לכל חיות-השדה "פרות", אפילו לסוסים ולכבשים. מספר סיבות חשובות שכנעו אותי כי ראוי להימנע מתיקון שגיאות מסוג זה:

1. נימוס: אם היינו מארחים איש חשוב מארץ זרה, לא היינו מתקנים כל טעות שלו באנגלית, גם אם הוא היה מעוניין מאוד ללמוד את השפה, כי זו גסות-רוח. אנחנו לא רגילים לבחון את התנהגותנו לילדים במושגים של נימוס וגסוּת אבל מן הראוי לעשות זאת.

המשך »

ילדים רוצים וזקוקים וראויים וזכאים לקבל, ברגע שהם רוצים בכך, הזדמנות לעשות עבודה מועילה. זהו פשע למנוע מילד שרוצה לעשות עבודה מועילה, או מאדם בכל גיל, את ההזדמנות לעשות אותה. ההבחנה, או אפילו הסתירה, שאנחנו מכניסים בין לימודים לעבודה היא שרירותית, לא מציאותית, ולא בריאה.

— ג'ון הולט, The Underachieving School

מתוך הספר בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט

"אם לא מתחילים מוקדם, זה מאוחר מדי". זהו אחד מהמיתוסים הגדולים בתחום המוזיקה. אך הוא אינו נכון.

הייתי שמח מאוד אילו מישהו היה עורך מחקר מקיף ורציני בתחום זה. בעצם הייתי שמח לעשות זאת בעצמי, אולם יש לי יותר מדי התחייבויות אחרות. אבל אפילו החקירות הלא-רשמיות שאני מבצע מדי פעם העלו עדויות רבות כי דעה זו היא רק אגדה.

המשך »

ילדים רבים יותר היו לומדים חשבון, ולומדים טוב יותר, לו הוצא לימוד החשבון מחוץ לחוק.

— ג'ון הולט