עבודה יכולה להיות עבדות. עבודה יכולה להיות גם הגשמה אישית.
לכאורה מדובר פה בשני מצבי קיצון. הגשמה אישית שהיא היא החרות בכבודה ובעצמה מול עבדות שהיא שלילתה של החרות.
עבודה יכולה להיות עבדות. עבודה יכולה להיות גם הגשמה אישית.
לכאורה מדובר פה בשני מצבי קיצון. הגשמה אישית שהיא היא החרות בכבודה ובעצמה מול עבדות שהיא שלילתה של החרות.
נקודת המבט של הבודהיזם על העבודה לוקחת בחשבון את תפקודם של לפחות שלושה היבטים: לתת לאדם את ההזדמנות להשתמש ולפתח את יכולותיו. לאפשר לו להתגבר על המרכוז העצמי על ידי הצטרפות לאחרים במטלה משותפת. ולקדם את יצירת המצרכים והשירותים לקיום. יש אינספור השלכות הנובעות מתפיסה זו. לארגן את העבודה כך שהיא הופכת להיות חסרת משמעות, משעממת, מאבנת או שוחקת עבור העובד כמוהו כפשע. פירושו שמצרכים חשובים יותר מבני אדם – הדבר מבטא חוסר אהבת אנוש ותלות הורסת נשמה בצדדים הפרימיטיביים ביותר של חיי העולם. באותה מידה, המאבק לפנאי כאלטרנטיבה לעבודה יחשב כחוסר הבנה מוחלט של אחת מהאמיתות הבסיסיות של הקיום האנושי, דהיינו, העבודה והפנאי הם חלקים משלימים של אותו תהליך חיים ואי אפשר להפריד ביניהם ללא הריסת השמחה שבעבודה והברכה של הפנאי.
— מדברי הכלכלן שומכר בתרגום חופשי שלי
אפשר לראות את העבודה כחלק מתרבות ההוויה,
לא תרבות ההתכוננות, ולא תרבות ההישרדות,
אלא תרבות ההוויה,
הרי היא הדרך של האדם ליצור בעולם, להגשים את עצמו במרחב חוץ עצמי.
אין הוא עובד כדי שיהיה לו כסף לנוח ולא נח כדי שיהיה לו כוח לעבוד.
לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה.
— רבי טרפון, אבות ב', ט"ז
קרל מרקס הבין שעבודה ללא בחירה היא שלשלאות עבדות. אבל הוא חשב כי שבירת השלשלאות משמעה להפיל את פרעה ואז לבנות פירמידות בשביל עצמנו, כאילו שבניית פירמידות זה משהו שאנחנו לא יכולים להפסיק לעשות כי אנחנו אוהבים את זה כל כך.
— דניאל קווין
בהשראתו של מאמר של ברטראנד ראסל "בשבח הבטלה" אני מבקש לכתוב את הדברים הבאים שנעשו אף רלוונטים יותר בימנו.
אלה הטיעונים העיקריים:
בשפת היקואנה לא קיימת המלה "עבודה". […]
קיימות מלים לפעילויות השונות, אבל לא מונח כללי.
— ג'ין לידלוף
מאת: אניטה תמרי
כבר שנים שאני מנהלת אותה שיחה, בכל פעם עם פקיד או פקידה אחרים, במקומות שונים. אני ממלאת טופס – שם, כתובת, אפילו מיקוד, מספר טלפון, תאריך לידה, מקצוע. ובמשבצת "מקצוע" אני כותבת "אימא". הבירוקרט התורן נושא אלי מבט שכולו בוז, "אימא זה לא מקצוע", הוא אומר. "מה כן מקצוע?" מקשה אני. "עקרת בית זה מקצוע." "אולי," אומרת אני, "אבל אם תראה את הילדים שלי ותראה את הבית שלי, תבין שאני אימא ולא עקרת בית".
באחד מדפי באופן, טבע רועי שרון את המונח "הסבר מעלית". נדמה לי שהיה שם נסיון למצוא "הסבר מעלית" לחינוך ביתי. כלומר, לתרגם רעיון מורכב, אישי, משמעותי, למשפט או שניים, שיעזרו למקשיב להבין את משנתנו הסדורה. הבעיה בהסבר מעלית לשיטת "העבודה" (או לכל דבר אחר כמעט), היא שאין דרך להעביר ככה את כל הקסם, את הניצוצות, את האופן שבו היא יכולה לשנות לאנשים את החיים.
אני זוכרת שקראתי את הדף של שיטת "העבודה" באתר באופן טבעי. זה לא אמר לי כלום. לחברים שלי, אני לרוב מדגימה. "תנו לי איזו מחשבה מלחיצה", אני מבקשת מהם. ואז אנחנו יושבים וחוקרים אותה לפי שיטת העבודה. אני אוהבת את הברק שנדלק להם בעיניים אחר כך. "וואלה", הם אומרים. "זה עובד".
הרבה אנשים מפספסים הזדמנויות כי הן מגיעות לבושות בסרבל ונראות כמו עבודה.
— תומס אדיסון