הקשבה למחשבות של מישהו או לקיכלי על ענף או למה שנאמר, ללא תגובה של המחשבה, מולידה משמעות אחרת לגמרי מזו שמולידה תנועת המחשבה. זוהי אמנות ההקשבה, ההקשבה בתשומת-לב מלאה: אין שום מרכז שמקשיב.

(ז. קרישנמורטי מתוך: יומנו של קרישנמורטי)

לדממת ההרים יש עומק שאין לעמקים. לכל אחד מהם דממה משלו; הדממה השוררת בין העננים וזו השוררת בין העצים הינן שונות במידה רבה; הדממה בין שתי מחשבות אין בה זמן; דממת העונג והפחד הינה מוחשית. הדממה המלאכותית, שבידי המחשבה לייצר, הינה מוות; הדממה שבין הרעשים הינה היעדר רעש, אך היא איננה דממה, כפי שהיעדר מלחמה אינו שלום. הדממה האפלולית של קתדרלה, של מקדש, היא רבת שנים ויופי, היא נבנתה בידי האדם במיוחד לשם כך; ישנן דממת העבר ודממת העתיד, דממת המוזיאון ודממת בית-הקברות. אך כל זה איננו דממה.

(ז. קרישנמורטי מתוך: יומנו של קרישנמורטי)