כבר זמן רב עולה בי הרצון לכתוב על הנקה. אבל בכל פעם שאני חושבת על זה, אני מייד מבטלת בתוכי את הרעיון. איכשהו התחום הזה אף פעם לא הצליח לקבל בתוכי את ההכרה בתור תחום שאני "מבינה בו" מספיק בשביל להגיד עליו משהו בעל ערך. ובכל-זאת, לאחרונה עולות בי שוב התובנות. הפעם קולן ברור מספיק בכדי להכתב ולהמסר הלאה.
רשימות בנושא תקשורת
1 במרץ, 2010
22 תגובות
22 תגובות
בזכות הסכסוך
מוקדש לידידי א.
אני לא מכירה משפחות שבהן הילדים לא רבים. עוד לא פגשתי כאלה. ולמרות שזאת תופעה נרחבת ביותר, וכולנו מכירים אותה מהעבר שלנו בתור ילדים-אחים, מההווה שלנו בתור הורים, וגם מההכרות שלנו עם משפחות אחרות, אנחנו עדין ממשיכים בכל דרך להתנגד לתופעה הזאת, לראות בה רע, ולנסות למגר אותה.
הדרך בה אנחנו מגיבים לסכסוכי הילדים נשענת על האמונות שלנו לגבי סכסוכים. רובנו מאמינים כי סכסוך מעיד על כך ש"משהו לא בסדר". הרי אם הכל היה בסדר הילדים לא היו רבים. אולי אני-ההורה לא בסדר, אולי הנסיבות לא מתאימות, אולי אחד מהילדים לא מתנהג כמו שצריך, אולי למישהו חסר משהו ועוד ועוד אפשרויות מאפשרויות שונות המוכיחות ש"משהו לא בסדר".