איך להעביר ביקורת

עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

_יש ביקורת - וביקורת.
זו תגבורת ; זו תקבורת_ / חנניה רייכמן

העברת ביקורת היא אחד מכישורי התקשורת החשובים ביותר שיש.
איך להעביר ביקורת?
את זה לא לומדים כמעט בשום מקום.
בית הספר**: בבית הספר לא לומדים איך להעביר ביקורת. למעשה בבית הספר לא לומדים בכלל כישורי תקשורת.
בבית ההורים**: רובנו לא לומדים אצל ההורים איך להעביר ביקורת, כי הורים שלא יודעים להעביר ביקורת לא יוכלו ללמד את ילדיהם איך להעביר ביקורת. ההורים לא יודעים להעביר ביקורת כי הם עצמם לא למדו את זה בשום מקום. חנניה רייכמן אמר פעם:
_אם לתיקון מידות נִכספתָ
דע, לתיקון הנכדים
יש להתחיל בסב וסבתא
בעוד הללו ילדים_
בחברה, בצבא ובמקומות העבודה**: עודד, תעשה לי טובה. תראו איך אנשים מעבירים ביקורת בחיי היום יום. (בשבוע שעבר שכרתי מכונית. אחד העובדים במקום לא היה מרוצה ממה שעשו האחרים. הוא פתח את דבריו בטון רך, אבל במלים "אני לא מבין למה אתם מתנהגים כמו חיות").
שפת השיחה** - אפילו הספר הנפלא שפת השיחה, התנך של מיומנויות התקשורת, אינו מסביר איך להעביר ביקורת. הוא כן מסביר איך לקבל ביקורת, אבל לא איך להעביר ביקורת.

הדף הזה מיועד לאסוף עקרונות וכלים מנחים, דעות ודוגמאות על השאלה איך מקבלים ביקורת (כן, דוגמאות! גם לחיוב וגם לשלילה: אין טוב כמו דיון על דוגמאות). הוא מיועד גם לשיפור עצמי של המבוגרים וגם למלמדים את ילדיהם או ילדים אחרים. אין כוונה לפתח מרשם לביקורת, אלא ארגז כלים. בהמשך אפשר יהיה לעשות ממנו שעור בקבלת ביקורת, כאשר יהיה בצ'יק צ'ק טקסט נפרש.

בקשת רשות לפני שמעבירים ביקורת

בקשת רשות סוללת את האוירה והדרך להמשך השיחה. היא מרככת את העמדה של הזולת. אם בקשת הרשות נתקלה בתשובה שלילית - תמיד עדיף לסגת. אם היא נתקלה בתשובה חיובית - הדרך פתוחה יותר מאשר ללא בקשת הרשות. משפט כמו "אפשר להעיר משהו?" רומז שעומדת לבוא ביקורת. אם הזולת מגיב בשלילה, הוא בדרך כלל יגיב בשלילה מותנית ("לא עכשיו", "לא כרגע"), ואז באמת עדיף לא להעיר לו. אם הוא מגיב בחיוב (וזה המצב ברוב המקרים), אז חילופי הדברים הקצרים סוללים את הדרך לביקורת ומביאים את הזולת למצב תודעתי שונה: הוא הרבה יותר מוכן לשמוע ביקורת - הרי הוא הסכים כבר לרמז שאמר "הנה מגיעה ביקורת". הוא גם זכה לכבוד ממך בכך שביקשת את רשותו להעביר ביקורת: לא התפרצת והתקפת, אלא היכרת בזכותו שלא לקבל ביקורת.

לא להכליל אלא לציין מקרה

ציון מקרה מתייחס למציאות. הכללה היא פרשנות, אשר יכולה להיות עליה מחלוקת. גם אדם שלעיתים מפשל, אינו בהכרח "פשלונר". הרבה יותר הוגן, וגם הרבה יותר נח לאדם להתמודד עם ביקורת כמו "שברת שתי כוסות בחודש האחרון" מאשר "אתה שובר כוסות".

לדבר על עובדות, לא על תכונות

עובדות מתייחסות למציאות שעליה טוענים. תכונות מתייחסות לאדם שמולך. העובדות הן נכונות או לא. קביעת תכונות של האדם היא התקפה יותר ישירה עליו. אם אומרים לאדם "איחרת לפגישה שלנו" - יכול להיות שהיתה לו סיבה טובה. יכול להיות שהוא שלם עם האיחור. יכול להיות שהוא מצטער עליו. בכל אופן - הוא יכול להתייחס לקביעה. לעומת זאת אם אומרים לו "אתה לא מסוגל להגיע בזמן לפגישה / אתה תמיד מאחר / אתה מאחר כרוני" - הרבה יותר קשה לו להתמודד עם זה.

להיות עובדתי, לא שיפוטי

עובדות מתייחסות למציאות. שיפוט מתייחס לאדם. שיפוט זה לא רק לקבוע תכונות, אלא גם לקבוע את מעמדן המוסרי. אמרנו כבר שחשוב לדבר על העובדות. הפן הנוסף הוא שאסור להיות שיפוטי. להגיד "גביתם ממני כסף, אבל המכונית לא תוקנה" זה ניסוח עובדתי, וזה משאיר את השיחה ברמה העובדתית (אם המוסכניק מספיק בוגר). לעומת זאת "אתם פשוט לא מקצוענים. אתם לא מסוגלים לתקן נזילה פשוטה." זה שיפוטי: קובעים עובדות על האדם. זו גם הזמנה לעימות טעון רגשות, לא לדיון תבוני. חנניה רייכמן כתב:
_כשמתקרבת השיחה
אל נקודת הרתיחה
מיד יורד ההגיון
אל נקודת הקיפאון_

לספר מה המצב גרם לך, בלי להיות התקפי

זה ממחיש לזולת את הבעיה בפעולתו מבחינתך. זה גם מכניס נימה אישית לשיחה. המשפט "החזרת את המכונית שעה אחרי הזמן שסיכמנו" אינו מהווה דווקא סיבה להיפגע (מבחינת השומע). לעומת זאת, הפגיעה הרבה יותר ברורה לשומע אם אומרים, "החזרת את המכונית שעה אחרי הזמן שסיכמנו, ובגלל זה איחרתי לפגישה". לא להיות התקפי - כי זה מוריד שוב את העברת הביקורת למצב של עימות. למשל "החזרת את המכונית חצי שעה אחרי הזמן שסיכמנו, ובגללך איחרתי לפגישה חשובה. תראה מה שעשית לי." (גם הסיומת, וגם המלה "בגללך" הם התקפיים).

פרטיות

ביקורת יש להעביר כאשר רק שניכם נוכחים. עד כמה שהנסיבות מאפשרות זאת, אין להעביר ביקורת בפרהסיה ולא כאשר אנשים נוספים שומעים. מספיק שמקבל הביקורת סופג את הפגיעה בערכו העצמי. אין צורך להוסיף את הפגיעה באיך שאנשים אחרים רואים אותו (נכון יותר - איך שהוא מתאר לעצמו שאנשים אחרים רואים אותו). חז"לנו אמרו "המלבין פני חברו ברבים - כאילו שופך דמים". אם הארוע שיש לבקר עליו מתרחש בפומבי, יש לסור לרשות הפרט, או להמתין עד שייווצרו תנאים לשיחה פרטית. אני ארחיק לכת ואגיד שלדעתי עדיף אפילו שהורה המבקר ילד ישתדל לא לבקרו בפני אחיו או בפני ההורה השני.

לבקש שינוי בעתיד

הביקורת הועברה על העבר. היא הביאה לירידה בערכו של האדם שאליו הופנתה הביקורת (לפחות לירידה במה שהוא תופס כערכו בעיניך, וגם זה חשוב). עתה הרגע לתת לו דרך לשקם את כבודו בעיניך: אמור מה אתה רוצה שיעשה בעתיד - משהו המנוגד לביקורת. יותר מכך - כאשר מדברים על העתיד משתנה ההקשר של כל השיחה: הדיון עכשיו נתפס פחות כהטפה לצורך פסילה אישית, ויותר כשיחה לצורך תכנון ומניעה של תקלות בעתיד. לדוגמא, הביטוי הקשה "החזרת את המכונית באיחור של שעה ובגלל זה אני איחרתי לפגישה" יכול להתרכך קצת עם התוספת "בפעם הבאה שאתה מתעכב, תודיע לי בבקשה בהקדם האפשרי, כדי שאני אוכל להזמין מונית בזמן".

שאלה ושיתוף בגיבוש הפתרון

את הבקשה לגבי העתיד אפשר, ועדיף, לגבש במשותף. כך, למשל, אפשר לומר "החזרת את המכונית באיחור של שעה, ובגלל זה איחרתי לפגישה. אני לא רוצה לאחר בעתיד. איך נוכל למנוע מצב שאני אאחר שוב?". נקודה קטנה אבל חשובה: אם זה אפשרי אז עדיף שהשאלה תהיה על עצמך, ולא על הזולת: "איך אפשר למנוע מצב שבו אני אאחר שוב", ולא "איך אפשר למנוע מצב שאתה מחזיר את המכונית מאוחר".
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

למתנדבים בעם

אנשים חכמים כתבו על העברת ביקורת. שווה לדעת מה הם כתבו.
מי שרוצה לתרום לנושא וקורא אנגלית בקלות מוזמן לעשות סקרשת (סקר-רשת, המקביל לסקר ספרות) - לחפש בגוגל את "How to criticize"

מקורות נוספים:
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

הספר אסרטיביות מאת גייל לינדנפילד מתאר איך להעביר ביקורת (פרק 6, בתרגום העברי זה עמוד 49).
אני מביא את הדברים כפי שהם, גם אם חלקם חוזרים על עקרונות שכבר הוזכרו. הרווח מכאן הוא כפול: גם שילוב של רעיונות חדשים, וגם הבטים אחרים על רעיונות שכבר הועלו מרחיבים את ההבנה שלהם.

אין דומה השונה תלמודו מאה פעמים לשונה תלמודו מאה ואחת פעמים (משהו ממסורת ישראל)

להיות ממוקדים

(זה מה שמכונה למעלה "לא להכליל אלא לציין מקרה"):
  • הרבה יותר מועיל לומר "אינני חושבת שצבעים עמומים הולמים לך" מאשר "אינך יודעת להתלבש".
  • במקום לומר "אינך מסוגל לנהל תקציב", עדיף לומר "עברת את תקציבך שלוש פעמים בשנה זו.

להכיר בחלק החיובי

אם אפשר לכלול בביקורת גם הערות חיוביות, אז כדאי לעשות זאת.
לדוגמא: "יש לך שיער נהדר, אבל אני מעדיף את הצבע הטבעי שלו".
נקודת זהירות: לא להגזים: להימנע מלעטוף את הביקורת במעטה עבה מדי של גינוני נימוס.

חנניה רייכמן כתב:
_איש גס אומר: "בזה התחום
פלוני הוא אפס ולא כלום"
לא כן אדיב. הוא רק אומר:
"כשרונותיו - בתחום אחר"_

להיות אמפתי

להבין ולהביע הבנה להרגשה של הזולת במצב הביקורת.
לדוגמא: "אני יודע שמה שאני עומד להגיד עלול לאכזב אותך, אבל אני מעדיף..."

להישאר שקטים ורגועים

אם יש לכם נטיה לאגרסיביות, או להיפך - לפחד במה, מומלץ לבצע כמה תרגילי הרפיה לפני שנכנסים להעברת ביקורת. לא להרים את הקול, ולהימנע מתנועות מאיימות.

להיצמד לנושא

אל תתפתו להוסיף את כל טענותיכם הנוספות שתסטנה את הביקורת מהנושא, ואל תתנו לזולת להסיט אתכם מהנושא.
תכופות, כאשר אנחנו מעבירים ביקורת, אנחנו מרגישים במצב של קונפליקט. במצב כזה אנחנו נוטים "להכות חזק יותר", ולהסלים את הקונפליקט. המכות הנוספות הן ביקורות נוספות על אותו אדם: מתחילים להזכיר לו חטאים ישנים וחסרונות שאינם קשורים, ומסיימים ב"ואתה גם מכוער".

להתמקד בהתנהגות

לא לתקוף את האדם כולו, אלא את התנהגותו או פרט אחד של הופעתו החיצונית.
במקום "אתה האדם הכי בלגניסט שפגשתי" אפשר להתמקד ולומר "כבר כמה פעמים שהשארת את חדר האמבטיה בבלגן נוראי".

להימנע משימוש בתויות או סטריאוטיפים

לדוגמא:
  • זו תגובה נשית אופיינית.
  • כשתגדל - תבין.
  • אתה מתנהג בצורה ילדותית.
  • חזיר פאשיסטי.
אנונימי

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי אנונימי »

עודד,
ביקשת דוגמא מהחיים? בבקשה:
אתה אף פעם לא זוכר דברים שאנחנו מסכמים וסוגרים אותם סופית, ובמיוחד, כשזה קשור אלי ול כסף.
זה כבר קרה המון פעמים! אפילו אמרתי לך באחת השיחות הקודמות בנושא הזה, שאני צריכה לכתוב את כל זה על דף ולהחתים אותך עליו, כדי שלא אצטרך למצוא את עצמי שוב פעם בשיחה הזאת.
אתה יודע איך זה גורם לי להרגיש? כאילו שאני בכלל לא חשובה לך ושהשיחות שלנו הן פשוט בזבוז זמן! כי אתה לא טורח לזכור אותן בלאו הכי!!!

נו, לפי כל הכללים, אה?! (טוב, ברור שבהפוך, אבל בכל זאת... ;-) )
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

ליאת, פתאום היתה לי הארה בעקבות דוגמתך:
זה מסר שמשכפל את עצמו (ר' לואיז היי ).
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

טוב, כאן אני אנסה לפרק את מטען החבלה המילולי שליאת הדגימה.
ליאת, תודה על האתגר!
הערה: מי שרוצה לשפר - עדיף לערוך מאשר להוסיף הערות למטה. לכן מן הסתם במשך הזמן הטקסט כאן לא יהיה רק שלי

סביבה חברתית ותקשורתית

  • לוודא שאתם לבד.
  • לא להטיח את כל המקלחת בבת אחת. לתת לו לענות באמצע.

בקשת הרשות להעביר ביקורת

הפיסקה המקורית: (אין)
הצעות לפיסקת בקשת הרשות:
  • (פניה בשם. אדם אוהב לשמוע את שמו, אפשר גם כינוי חיבה), אני יכולה להגיד לך משהו עכשיו?

פתיחה במחמאה (הכרה בחלק החיובי)

הפיסקה המקורית: (אין)
הצעות לפתיחה במחמאה:
  • זה מצויין שאנחנו יכולים לדון על דברים ולהגיע להסכמה.

ההכללה

הפיסקה המקורית: אתה אף פעם לא זוכר דברים שאנחנו מסכמים וסוגרים אותם סופית, ובמיוחד, כשזה קשור אלי ול כסף
הצעה לפיסקה חלופית: אחרי שאנחנו מסכמים משהו, חשוב לי שנעמוד בזה. בשיחה שלנו על הוצאות בשבוע שעבר סיכמנו שלא קונים אביזרים למכונית ביותר ממאה שקלים לחודש, אבל קנית במאתיים חמישים. אני מרגישה לא נח עם האובר-דרפט. סיכמנו גם שאתה משאיר לי את המכונית ביום שלישי, ולא השארת אותה. אני הייתי צריכה להודיע ברגע האחרון שאני לא מגיעה לפגישה. הפגישה הזו תוכננה חודש מראש, וזה היה חשוב לי להגיע אליה.

העקרונות שהינחו את הפיסקה הזו:
  • לספר מה המצב גרם לך בלי להיות התקפית (חשוב לי, אני מרגישה לא נח).
  • לדבר על עובדות, לא על תכונות.
  • לא להכליל אלא לציין מקרה.

אובדן האמון

הפיסקה המקורית: זה כבר קרה המון פעמים! אפילו אמרתי לך באחת השיחות הקודמות בנושא הזה, שאני צריכה לכתוב את כל זה על דף ולהחתים אותך עליו, כדי שלא אצטרך למצוא את עצמי שוב פעם בשיחה הזאת.
הצעה חלופית: לוותר על כל הפיסקה הזו - היא מוציאה קיטור ממך, אבל מכניסה יותר קיטור לצד השני. מתכון יעיל להסלמה - מתכון יעיל לדיון לא יעיל.

העקרונות:
  • להימנע מהכללות.
  • לדבר על עובדות, לא על תכונות (יש קביעה מובלעת שאי אפשר לסמוך עליו)

תִמסוּר הפגיעה

הפיסקה המקורית: אתה יודע איך זה גורם לי להרגיש? כאילו שאני בכלל לא חשובה לך ושהשיחות שלנו הן פשוט בזבוז זמן! כי אתה לא טורח לזכור אותן בלאו הכי!!!
הצעה לפיסקה חלופית: אני יודעת שאתה לא מתכוון לפגוע בי, אבל כשאתה שוכח מה שסיכמנו זה גורם לי להרגיש שאני לא חשובה לך.

העקרונות:
  • להיות אמפטי (אני יודעת שאתה לא מתכוון לפגוע בי)
  • להימנע ממילים המעצימות את הקונפליקט (בכלל, טורח, בזבוז זמן)
  • לספר מה המצב גרם לך בלי להיות התקפית (זה גורם לי להרגיש שאני לא חשובה לך).
  • לדבר על המקרה, לא על האדם (השיחות שלנו הן פשוט בזבוז זמן)

פתרון בעיות משותף

הפיסקה המקורית: לא היתה.
הצעה לפיסקה: חשוב לי שבעתיד נעשה מה שאנחנו מסכמים. זה חשוב לי בעיקר בקשר לסיכומים שנוגעים אלי או אל כסף. בוא נחשוב ביחד איך נוכל להבטיח שאנחנו מבצעים את הסיכומים?

העקרונות:
  • לבקש פתרון בעתיד.
  • שיתוף בגיבוש הפתרון.

התוצאה המתקבלת

הנסיבות:
  • לוודא שאתם לבד.
  • לא להטיח את כל המקלחת בבת אחת. לתת לו לענות באמצע.
(פניה בשם. אדם אוהב לשמוע את שמו, אפשר גם כינוי חיבה), אני יכולה להגיד לך משהו עכשיו?
אחרי שיש תשובה חיובית:
_זה מצויין שאנחנו יכולים לדון על דברים ולהגיע להסכמה.
אחרי שאנחנו מסכמים משהו, חשוב לי שנעמוד בזה. בשיחה שלנו על הוצאות בשבוע שעבר סיכמנו שלא קונים אביזרים למכונית ביותר ממאה שקלים לחודש, אבל קנית במאתיים חמישים. אני מרגישה לא נח עם האובר-דרפט. סיכמנו גם שאתה משאיר לי את המכונית ביום שלישי, ולא השארת אותה. אני הייתי צריכה להודיע ברגע האחרון שאני לא מגיעה לפגישה. הפגישה הזו תוכננה חודש מראש, וזה היה חשוב לי להגיע אליה.
אני יודעת שאתה לא מתכוון לפגוע בי, אבל כשאתה שוכח מה שסיכמנו זה גורם לי להרגיש שאני לא חשובה לך.
חשוב לי שבעתיד נעשה מה שאנחנו מסכמים. זה חשוב לי בעיקר בקשר לסיכומים שנוגעים אלי או אל כסף. בוא נחשוב ביחד איך נוכל להבטיח שאנחנו מבצעים את הסיכומים?_

דוגמאות נוספות יתקבלו בברכה.
_
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי יונת_שרון* »

כמובן, כל זה בהנחה שהבעיה הייתה אוברדרפט, תאום לגבי השימוש במכונית, ועמידה בסיכומים. מהניסוח המקורי סביר שאף אחד מהדברים האלה לא היה הבעיה האמיתית, אלא משהו אחר שבכלל לא הוזכר בצורה ישירה, מלבד אולי במשפט "אני בכלל לא חשובה לך".
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

טוב, בפיסקה המקורית לא היו עובדות בכלל. עודד נאלץ להיות יצירתי ולהמציא.
אממ''פ*
הודעות: 205
הצטרפות: 12 מרץ 2003, 14:51

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי אממ''פ* »

בשמת רציתי להעיר כביקורת בונה שלכתוב לאדם שמספר שתינוקו לא יונק: "תינוק לא יונק הוא תינוק מת, פגוע, בעל מום וכולי,"
זה חוסר רגישות מוטרף , מאיפה זה בא לך? , את תפגעי בציפור נפש של מישהוא על מזבח ההנקה?
את לא מגזימה?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

שינוי קל, ששינה את כל המשמעות.
ואגב, אני גם אחזור לדף המקורי ואבהיר: התייחסתי ספציפית לדוגמא שהובאה, ומדובר כמובן בתינוק שרק נולד.
כשמדובר בתינוק גדול יותר שחושבים עליו ש"הוא לא רוצה לינוק" - יש כבר עוד המון סיבות אחרות לזה.
אני מדגישה:
תינוק שזה עתה נולד תמיד רוצה לינוק (מתישהו במהלך 24 השעות הראשונות אחרי הלידה, ולרוב תוך שעתיים מהלידה).
תינוק שמאובחן כ"לא רוצה לינוק" וכתוצאה מזה גם אין הנקה בימים הראשונים אחרי הלידה -
בעיקרון, "אין דבר כזה".
מדובר ב:
  • טעות באיבחון : לא הצליחו להיניק אותו, כתוצאה מבעיה כלשהי שאנחנו לא יודעים, וייחסו בטעות את חוסר ההצלחה להיניק לכך ש"התינוק לא רצה".
  • התינוק מת (ניסוח שונה של טענתי: "אין דבר כזה, תינוק ש לא רוצה לינוק").
  • לתינוק יש מום מולד כלשהו, שמונע ממנו לינוק (גם כאן יש שאלה: גם תינוק עם מום מולד חש רעב. ורעב פירושו "רצון לינוק". אז גם תינוק עם מום מולד רוצה לינוק. אולי הוא לא יכול להיצמד לשד בגלל המום שלו, אבל הוא רוצה לינוק).
  • התינוק פגוע כתוצאה מהלידה (שכחת את הלידה).
הכוונה למקרים שבהם הסמים שניתנו לאם במהלך הלידה השפיעו על התינוק ועשו אותו ישנוני, לא רעב, אפאתי וכדומה.
כמו כן למקרים שהאם קיבלה נוזלים בעירוי מעבר למספר מוגבל של שעות, וכתוצאה מזה ריקמת השד שלה התנפחה מעט, ואז התינוק (שבנוי להיצמד לשד "נורמלי" ולא לשד עם בצקת) אינו מסוגל לתפוס ובוכה ונרתע מהשד, ולעיניים לא-מבינות זה נראה כמו "לא רוצה לינוק" [רוצה וחצי, מתוסכל ורעב]).
כמו כן למקרים של לידה מכשירנית כלשהי או קשה מסיבות אחרות, שוב, טראומה לתינוק, פגיעה פיזית כלשהי.
כמו כן למקרים שבהם בלידה הכניסו שאיבה לפה של התינוק בצורה גסה, הכאיבו לו ופגעו בו, והוא בוכה ונרתע כשמנסים להכניס לו עוד משהו לפה [מסיבה זו מגבש ארגון הבריאות העולמי קוד התנהגות בבתי חולים שאוסר על ה"ניקוי" השיגרתי הזה בלידה].
כמו כן למקרים שבהם נתנו לתינוק בקבוק או מוצץ לפני שנתנו לאם להיניק אותו, וגרמו לתופעות של "בלבול פטמות" שחלקן נראות כמו "לא רוצה לינוק".

יא אללה, את כל ההרצאה הזאת ניסיתי לחסוך וכרגיל התברר שאין אפשרות לחסוך...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

ציטטת את בשמת בשינוי קל.
ואתם יודעים מה, רוב הביקורת על כתיבתי באה מטעויות כאלה.
זה מתגלה כל פעם שהמבקר גם "מצטט" - כלומר, כותב את מה שלדעתו אמרתי, שהוא כמובן לא מה שאמרתי בכלל.
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

_"ציטטת את בשמת בשינוי קל"
ואתם יודעים מה, רוב הביקורת על כתיבתי באה מטעויות כאלה._

אני רוצה להציע עקרון נוסף להעברת ביקורת (ולמעשה - לכל תקשורת במצב עימותי):

עקרון החד-משמעיות

העקרון : במצב של עימות כדאי להקפיד שיהיה קשה לשגות בהבנת המסר.

רקע

עקרון הפרשנות המצומצם של עודד: הרבה יותר תקלות בין אנשים נגרמות מאי הבנה מאשר מזדון או מרוע לב.
כמה שלא תתנסח בברור - יימצא מי שלא יבין אותך. עם זאת, ניסוח ברור יכול למזער את מספרם של מי שמשבשים את המסר.

נגדיר מונח נוסף:
סרבן הבנה: אדם אשר יש לו הטיה רגשית חזקה לא להבין את דבריך, או להבין אותם בצורה משובשת.
אני אדגיש: סרבנות הבנה אינה מודעת. חרף הקונוטציה של מודעות ושל בחירה ערכית במלה "סרבן" - אין כאן לא מודעות ולא בחירה ערכית. יש כאן רק הטיה רגשית חזקה.

שתי הערות לגבי סרבנות הבנה:
  1. האמירה "אתה סרבן הבנה", גם אם היא נכונה, היא פוגעת, חסרת טקט, וממלכדת את השיחה. זו אמירה לא הוגנת, כי אם הוא אינו סרבן הבנה, אין לו דרך סבירה לבטא את זה ("וודאי שאתה מכחיש, הרי סרבנות הבנה אינה מודעת"...). האמירה הזו מהווה, לדעת רוב המשפטנים, עילה לשימוש בכח ולהפגנת המיומנות בתורות לחימה מזרחיות.
  2. סרבני הבנה מתנהגים כמו טיפשים, גם אם הם נבונים מאד. לא יודע למה, אבל זו ההתרשמות שלי. הכיוון השני להביט בתופעה הזו: אם אדם חכם מתנהג כאדם טיפש - כדאי לחפש את ההטיה הרגשית שלו. אגב, זה מה-זה-מעצבן! אדם שאתה רגיל לדבר איתו מברקית, שמבין רעיונות מסובכים מציון ראשי הפרקים ומשלים לבד את הפערים, פתאום מתחיל להתווכח על שטויות. זה כאילו הדרך הסלולה של התקשורת הופכת לביצה טובענית.

הסבר העקרון

אם יש קונפליקט וביקורת - אז כבר יש התחלה של הטייה רגשית לא להסכים איתך. לכן יש לבר הפלוגתא סיבות נסיבתיות טובות להפוך לסרבן הבנה. במקרה כזה ההסבר צריך להיות מפורק לצעדים קטנים, ולהבהיר פעמיים כל אי בהירות.
דוגמא להבהרה של אי-בהירות צפויה אפשר למצוא במשפט למעלה המתחיל במלים "אני אדגיש". שם אמרתי את אותו הדבר בשלוש צורות שונות.

דוגמא

בואו נראה איך אפשר לא להבין משפט, ונראה איך אפשר להפוך אותו לקשה יותר לאי הבנה. (אני לוקח את המשפט מהדף הזה, לא מהדף המקורי).

המשפט: תינוק בן יומו שלא רוצה לינוק הוא תינוק מת, פגוע, בעל מום.

אפשרויות לא להבין:
פסיחה**: לפסוח על "בן יומו".
פרשנות אחרת לתמונה**: הקורא רואה בעיני רוחו תינוק שאינו יונק. פרשנות אחת זה שהתינוק לא רוצה לינוק, פרשנות אחרת - האמא לא רוצה להיניק.
הפיכת כיוון הסיבתיות**: במקום "אם התינוק בעל מום - אז הוא לא ירצה לינוק" - להפוך את הסיבתיות: "אם הוא לא יונק - הוא יצא בעל מום". (אגב, ממה שצוטט כאן זו טעות קלה, כי כאן לא נכתבה במפורש הסיבתיות).

דוגמא לניסוח אשר יתגבר על כמה מהבעיות האלו:
תינוק שרק נולד, ביומו הראשון, רוצה לינוק. זו תופעה טבעית מאד. אם הוא לא רוצה לינוק אז צריכה להיות לזה סיבה. סיבה חזקה. אולי הוא פגוע, או שיש לו מום אשר מפר את הנטייה הטבעית לרצות לינוק ביום הראשון.

הכלים שהשתמשתי בהם
חלוקה למשפטים קצרים**: עד שני פעלים במשפט. עדיף אחד.
חזרה**: ("שרק נולד, ביומו הראשון", "רוצה לינוק. זו תופעה טבעית מאד").
השמטה**: ויתרתי על התינוק המת. זה עלול לגרום לקורא תגובה רגשית כל כך חזקה שהוא יינעל וייתנתק.
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

אממ"פ, זה יהיה בסדר אם אני אקח את המקטע הראשון שכתבת פה ואנסה לנסח אותו מחדש? (אם כן - תכתבי. אם לא - תמחקי בבקשה את המקטע הנוכחי שלי)
תודה.
רועי_שרון*
הודעות: 1691
הצטרפות: 13 יוני 2001, 18:34

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי רועי_שרון* »

המונח "מוגבל הבנה" נראה לי מתאים יותר מאשר "סרבן הבנה", כי הוא סביל יותר. ואם רוצים להיות מאה אחוז פוליטיקלי קורקט אז אפשר להשתמש ב"מאותגר הבנה". :-)

אבל בעצם יש בעיה כללית עם הקונספט הזה ולא רק עם המונח: הוא מעביר את האחריות על ההבנה מהדובר אל המאזין. העובדה (המצערת) שתמיד יהיה מי שלא יבין, אינה מצדיקה את ההעברה הזו של האחריות. בשיחה אחד-על-אחד אפשר בדרך כלל (אבל לא תמיד) להמנע מאי-הבנות. הרעיונות השונים שעלו כאן בדף לגבי העברת ביקורת מכוונים להשגת המטרה הזו בדיוק.

אבל בשיחה (למעשה, הרצאה או מאמר של) אחד-מול-רבים אפשר להניח בוודאות שיהיו אנשים שלא יבינו את הנאמר. האם האנשים האלה אחראים לאי-הבנתם? לטעמי לא. לטעמי האחריות על אי-הבנתם היא של הדובר בלבד. אם הוא לא רצה להגיע למצב שלא מבינים את דבריו הוא פשוט לא היה צריך לדבר. בעצם החלטתו לדבר הוא קיבל על עצמו את חוקי המשחק של דיון ציבורי, אשר בתוכם גם העובדה שיהיו כאלה שלא יבינו אותו או ייחסו לו דברים אחרים משאמר. (נדמה לי שבשמת כתבה פעם באיזה מקום כאן באתר שבכל פעם שהיא כותבת מאמר או שמראיינים אותה היא יודעת מראש שיהיו כאלה שיפרשנו את דבריה באופן שגוי -- ושהיא אכן לא מרוצה מזה, אבל מבינה שזה חלק מהמשחק.)

ובהקשר זה אני מזכיר משהו שכתב ריצ'ארד באך בספר תעתועים: חייה את חייך כך שגם אם ייחסו לך דברים שלא אמרת לא תצטער עליהם.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

מסעדה, שיכנעת אותי.
בכל זאת אני חושבת שאוסיף חתימה סטנדרטית:
"נכתב ביד אחת בעמידה עם תינוק עלי. סליחה מראש על הקצרנות והתמציתיות" למקרה שיש כמה אורבים מסכנים שמאמינים לטרולים.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי יונת_שרון* »

מסעדה, בקשר לקישור שנתת, אני רוצה להוסיף:
  1. כאן כל אחד יכול למחוק כל דבר, לכן אפשר פשוט למחוק במקום להזהיר מפני טרול.
  2. חלק מהדיונים המעניינים ביותר שראיתי היו בזכות טרולים. לכן הרבה פעמים כדאי לקחת כמה נשימות, אולי לעשות הפסקה קטנה ולחבק את הילדים, ואחר כך לחזור ולכתוב בנחת ובשלווה.
  3. לא נראה לי שהיא טרול.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

כמו שאמרתי פה פעם לאיזו ורד והמשפחה, התקפות והשמצות אישיות עלי אני אמחק.
ענת_שן_לוי*
הודעות: 1278
הצטרפות: 26 ספטמבר 2001, 22:10

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי ענת_שן_לוי* »

מעניין! עד עכשו חשבתי שטרולים זה משהו אחר לגמרי!
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

כן, בנורבגיה פגשתי דווקא כמה טרולים אמיתיים חביבים. אבל אלה מהאינטרנט כולם דומים. כאילו זה אותו אדם ב"ניק" שונה.
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

לרועי

  • "מאותגר הבנה" זה מעליב כמעט כמו "מאותגר אינטלקטואלית" :-) (ביטוי שאני מאד אוהב להשתמש בו).
  • אשר לזה שייחסו לך דברים שלא אמרת - המקור שאני זוכר הוא אם מאת רודיארד קיפלינג.

אשר לטרולים

אני פעיל באתר "חופש", למען חופש מדת, ובפרט משתתף במאמץ של מענה למכתבי גולשים.
חופש מדת הוא כמובן נושא קונטרוורסלי, אשר מושך אליו תגובות מכל הקשת בכמה ממדים:
  • בממד התמיכה מהזדהות מ"איך אני יכול לתרום" ועד למחלוקת והתנגדות טוטאלית.
  • בממד האינטלקטואלי מרעיונות מקוריים, מסודרים ומרתקים ועד לגיבוב קלישאות ללא מחשבה.
  • בממד הסגנון מרמה של סופרים ועד לכבדי מקלדת.
  • בממד האדיבות מג'נטלמנים ועד למנבלי פה.
כאשר יש מנבל פה קיצוני נהוג לשלוח את המכתב שלו אלי לתשובה.
הנה כמה מכתבים ותגובות מהזמן האחרון:

המכתב - קצר אבל מזוקק

לכו לעזאזל
הגהנום מחכה לכם
חסרי בושה
נאצים

התשובה - (הערה אחרי התשובה)

שלום רב לך, כאן עודד לבנה משוחרי חופש.

לאחרונה מעניין אותי הקשר בין זרמים דתיים ומוסדות חינוך דתיים לבין צורת השימוש בשפה.

אודה לך אם תוכל לכתוב לי לאיזה זרם אתה שייך (ליטאים, ציונים דתיים, חסידות - איזו, חרדים-מזרחיים וכדומה), ובאיזה מוסדות חינוך היית.

בתודה מראש,
(חתימה)

הערה: לא זו בלבד שאני לובש את איצטלת האנטרופולוג ומתייחס אליו כאל מושא מחקר תוך התעלמות מוחלטת מהתוכן של מכתבו, אני מביא אותו לקחת אחריות על סגנונו, בכך שאני מייחס את דבריו ל"אדם אחד מתוך הזרם הדתי שהוא שייך אליו".

מכתב - אני ממש התרשמתי המאתר

הדבר היחיד שאני התרשמתי ממנו, זה איך חבורת מטומטמים הצליחה להקים את האתר הזה,
אתם פשוט מבלבלים את המוח, ובכמויות, אני לא חרדי,
אבל אני ממש בהלם מהכמות של השטויות, מה אני יגיד לכם, אתם יצירה חדשה של אלוהים.
בעצם אתם אטאיסטים, מזה משנה, אתם משהו מיוחד, זן חדש, זן נדיר.
שיהיה לכם בהצלחה בתחיית היקום ובבניית העולם החדש שלכם,
תנסו אולי ללמוד לייצר ויכוח נורמלי, לא לוחמני, אולי זה יעזור לכם לשקם את עצמכם,

תשובה - העמדת ראי מול פניו

שלום רב, שמי (...), ואני חבר בצוות האתר. דפנה העבירה אלי את מכתב, אלא שהסגנון בו השתמשת היקשה עלינו להבין את מה שניסית להגיד. בפרט היה לנו קשה להזדהות עם המלים שסומנו באדום. חזור וקרא אותן. אתה מוזמן לכתוב אלינו שוב, ולנסות לנסח את רעיונותיך בצורה אחרת.
כל טוב,
ואודה לך אם תכתוב בפעם הבאה בסגנון אדיב יותר.
(חתימה)

והמלים המודגשות כאן נצבעו באדום:
הדבר היחיד שאני התרשמתי ממנו, זה איך חבורת מטומטמים הצליחה להקים את האתר הזה,
אתם פשוט מבלבלים את המוח, ובכמויות, אני לא חרדי,
אבל אני ממש בהלם מהכמות של השטויות, מה אני יגיד לכם, אתם יצירה חדשה של אלוהים.
בעצם אתם אטאיסטים, מזה משנה, אתם משהו מיוחד, זן חדש, זן נדיר.
שיהיה לכם בהצלחה בתחיית היקום ובבניית העולם החדש שלכם,
תנסו אולי ללמוד לייצר ויכוח נורמלי, לא לוחמני, אולי זה יעזור לכם לשקם את עצמכם,

מכתב - בא לי להקיא

נתקעתי באתר שלכם על הבוקר.... וזה הזכיר לי כל מה
שלמדתי בצרפת על התעמולנה הנצית בין היתר ובכלל על כל
העלילות דם במשך הדורות . ההבדל היחיד הינו שכאן מדובר
על כאלה הקוראים לעצמם יהודים. איני חושב שהבורא יתן
לכזה דבר להמשיך להתקיים.

תשובה - העמדת פנים שלא הבנתי מה שהוא אמר

שלום לך,
אנחנו אומנם מתנגדים למעשים רבים של החרדים, אך אנחנו לא משווים אותם לנאצים,
ומבקשים גם ממך לא להשוות אותם לנאצים: אנחנו לא חושבים שהם כמו הנאצים, זה לא הסגנון שלנו, וזה גם לא מכובד בעינינו.
איני יודע מה למדת על הנאצים, אך כל השוואה לנאצים בשיח בין יהודים מיד נועלת את הרגש
לויכוח הגיוני. זו דה-לגיטימציה מוחלטת של בר הפלוגתא ללא צורך לטעון, רק מתוך סערת רגש, דבר שאנחנו לא נוקטים בו.

כל טוב, ואודה לך אם בפעם הבאה תכתוב באופן אדיב יותר,
(חתימה)

ואסיים בעוד מכתם של חנניה רייכמן:
_באיש כועס נְהג פיוס.
ראשית - כזה הוא צו נימוס.
שנית - תגובה רכה כזו
תִצלח יותר להרגיזו!_
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

שאפו!
ובעניין חנניה רייכמן: הסיפא לא משיקספיר?
בתנ"כית: ההיפך. מענה רך ישיב חימה.
אילנה*
הודעות: 152
הצטרפות: 28 אוקטובר 2001, 06:47

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי אילנה* »

לא. אני מאמינה ש ישיב הכוונה שהיא תצליח להשיב אותו, להטות אותו לכיוון אחר מחימה. להשיב עליו רוח קרירה ונעימה שתפיג את חמתו. (-: (לא חלילה חמותו. שאז לא בטוח שהוא יצליח להרגע D-: )
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי בשמת_א* »

בדיוק. תשובה רכה תפייס את הכעס (מענה רך ישיב חימה).
כמו שאמרתי, ההיפך מחנניה רייכמן, "תגובה רכה כזו, תצלח יותר להרגיזו" - פה התשובה הרכה (למעשה, רכה רק לכאורה) נועדה בעצם לנקום ולהגביר את הכעס של השני.
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

אגב, הפסוק "מענה רך ישיב חֵמה ודבר עצב יעלה אף" (משלי פרק טו, פסוק א) הוא אחד המקומות שבהם יש דגש באות ריש.
זו טעות שנשתרשה ונתקדשה.
אשר לשייקספיר - אינני יודע. חנניה רייכמן תירגם וגייר את פניני העולם. הכותרת שלו לייצירתו היתה תמיד "מן הים הכללי / וטיפה מִשֶלִי"
אילנה*
הודעות: 152
הצטרפות: 28 אוקטובר 2001, 06:47

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי אילנה* »

בשמת
לא שמתי לב למילה ההיפך, כנראה.
< אילנה מודה בטעותה >
אילנה*
הודעות: 152
הצטרפות: 28 אוקטובר 2001, 06:47

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי אילנה* »

ומה זה שאפו ?
<אילנה מודה בבורותה>
שירי_בן_דב*
הודעות: 816
הצטרפות: 15 אוקטובר 2001, 14:57

איך להעביר ביקורת

שליחה על ידי שירי_בן_דב* »

אילנה
שאפו פירושו בצרפתית "כובע", והכוונה היא " אני מסיר את הכובע", משהו דומה לבראבו.
שליחת תגובה

חזור אל “כינויים ואנשים באתר”