אני אמורה לתאר את עצמי? ובכן- 36, עיתונאית (כרגע [url=http://www.horim.com),]הורים וילדים[/url] ממקימות התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה", מטפלת בטכניקת איזון הגוף, מסיימת קורס תומכות לידה, אמא של רועי (5), נשואה לערן המדהים, במאי ומרצה לטלויזיה.
הקמתי וניהלתי יחד עם הורים תל-אביביים מקסימים גן ילדים, ועכשיו אנחנו רוצים להקים חטיבה צעירה בבית הספר רוגוזין בת"א (אם למשהו יש הצעה למקום טוב יותר ואפשרי, נשמח לקבלה). עקרונות היסוד של בית הספר הם: דמוקרטיה, מעורבות הורים, קהילת לומדה (כלומר למידה משותפת פעם בשבועיים של עקרונות החינוך הדמוקרטי ומיומנויות תקשורת לא אלימה), המסגרת כולה תפעל על פי עקרונות התקשורת הלא אלימה ובעיות עם ילדים יזכו להתייחסות מקיפה ולפתרון במסגרת המשפחה והצוות יחד -דהיינו התסכלות על הקושי כמצב וכאמירה של הילד לגבי חייו. זהו. אולי לא קל ליישום אבל מאתגר.
וחוץ מזה- אני אוהבת את חיי ומברכת עליהם יום יום.

דף בית אישי

נירית! הצטרפת אלינו! ברוכה הבאה ומזל טוב וסוף סוף והגיע הזמן ואיזה יופי!
אענה בקרוב על הדואל שלך.

נירית, רק עכשיו ראיתי שאת פה.
ברוכה הבאה!!!

נירית, אני אחת המעריצות שלך. כל הכבוד על עבודה שלך ב"נשים קוראות ללדת".

הי נירית
שמעתי את הראיון שלך ברדיו עם יעל דן (שבן זוגי הקליט לי בהתלהבות) ו-כל הכבוד לך! היה מאד מעניין. היית ברורה ואסרטיבית, אך יחד עם זאת אמפתית ומשתפת פעולה. הכי חשוב בעיני זה שנשמעת "בן אדם נורמלי", כלומר לא איזו פריקית חסרת אחריות שיולדת בבית, כמו הדמות האנונימית המצטיירת בעיני הציבור.
תמשיכי כך
ואולי, בבוא העת, אוכל גם אני להיעזר במרכזי לידה, או כל שירות אחר שדואג ומכבד את האוטונומיה של האישה בלידתה.

נירית היי
הייתי רוצה להיות שותפה בהקמת בית כמו הדיאדה באזור הדרום.
אשמח לקבל ממך רעיונות מה ואיך לעשות.
לגבי סוגיית הפרעת קשב וריכוז שחושדים שיש לבנך ( אם הבנתי נכון)
אשמח לשוחח איתך לגבי נושא זה. לדעתי זהו נושא ששוה תנועת שינוי ומודעות לא פחות מנושאי ההנקה והלידה.
[email protected]

ראיתי שכתבת בדף של Adi עד שאת מבולבלת מהאתר, אז אולי את רוצה לדעת את פריט המידע הבא:
את הכתבה להורים לילדים העברתי, לדף נפרד - כי מגיע לה מקום משלה (וגם כי היא ארוכה), ולא בתוך הדף של הספר של אילנה. (אני לא זוכרת את שם הדף, הוא בדיוק הכותרת שאת נתת לכתבה).

תודה

ראיתי אותך בטלויזה.כל הכבוד. (אני בת גילך ודי חדשה פה) @}

אגב, מה הפירוש של דיאדה ?(מילולית לא המקום עצמו)?

הי נירית,

רציתי לדעת אם יש מקום לעזור בקידום נושא לידות הבית?

את שתי בנותיי ילדתי בבית עם הילרי קירשנבאום, חוויה קסומה ומעצימה (25.9.02 ו- 29.9.04) וכששוחחתי איתה אתמול התברר לי שהמצב מאוד קשה למיילדות הבית (בגלל הביטוח). אני מאוד רוצה לעזור. אין לי אפשרות כלכלית, אך אולי יש דרכים אחרות???

תודה,
שחר
[email protected]

הי. פתאום ראיתי. אז תודה. המשמעות של דיאדה- מערכת יחסים משמעותית בין שניים. איך לעזור למיילדות הבית? לא יודעת. הייתי מצפה מהן להכין מצגת שתתאר את המצב בארצות אחרות ואת הפגיעה בחופש העיסוק עם פרשת הביטוח. הייתי רוצה לראות אותן יותר. מה היולדות יכולות לעשות? להפעיל קשרים בכנסת בעיקר- ואולי בבתי המשפט. אשמח לרעיונות נוספים. כל טוב

נירית שלום,
הייתי במפגש ביום שישי בגן יאשיה וזו הפעם הראשונה שיצא לי לראותך ולהרגיש את האנרגיות הסוחפות שלך.
הייתי שמחה לדעת יותר על פעילויות התנועה "נשים קוראות ללדת" , כדי לדעת האם אני יכולה לתרום משהו חיובי.
אנחנו ילדנו בבית את ביתנו, לפני כחצי שנה עם שרה'לה ואני מברכת כל יום על הבחירה הזו.
מקווה שיקרה משהו בעקבות המפגש האחרון.
שיהיה שבוע נפלא
ליאת

זו הפעם השניה שאני מציצה בדף זה ומתרגשת. אם אפשר לעשות משהו כדי לקדם את נושא לידות הבית ואו לידות אמפטיות?- לדבר עם נשים, לספר להן סיפורי לידה מופלאים, לעזור להן לחשוב על רופא נשים מתאים ומכבד... פוליטית- גילה גמליאל מתחמקת בנתיים -היא הפכה סגנית שר ולכן צריך למצוא מישהו אחר שיקדם את הצעת החוק. נציגי הקבוצות שיצאו מהכינוס שאירגנו מיילדות הבית- ממשיכים. אני תולה בהם תקוות. בנתיים התפרסם המאמר על בטיחות לידות הבית -שוב הכף מוטה לטובתנו. יודעת שאנשים שונים מוכנים להשקיע בהקמת מרכז לידה- נו כבר. עוד יהיה טוב. אם מישהי רוצה היא יכולה להתלבש על הכנסת ולנדנד למועמדים פוטנציאלים שיזיזו כבר הצעות חוק לטובת נשים ומיילדות וכבוד אדם. הרבה טוב

סרט סגול
גם בי עלתה המחשבה.
עדיין חושבת.: האם כל צבעי הסרטים לא מבטאים סוג של הפרדה? בבחינת:אני שייך לכתומים, לסגולים או לכחולים וכו'
(-:

אני נהנית מהסרט הסגול שלי, ממבטי הפליאה ומההרגשה שאני משחררת מסר שלום ואפילו אם יש אנשים שבזים לרעיון. אני מאמינה בכוח המחשבה ומבחינתי הסרט הסגול הוא שילוח של מחשבה חיובית על קשב ותקשורת ואמפטיה בין אנשים שונים עם דעות שונות

אנחנו, במועצה הציונית לנוער חשבנו על זה ללא כל קשר, ומסתבר שגם אנחנו בחרנו בצבע הסגול...
http://www.ourisrael.net/[po]we are one[/po]

נירית שלום
אני מאוד מעריכה את עבודתך המסורה למען הקהילה.
רציתי לשאול אותך מנסיונך בתחום גני מעורבות הורים. הצטרפנו לאחרונה לקבוצת הורים המקימים גן מעורבות בצפון ת"א, ואנחנו מחפשים הנחייה ולווי מקצועי לצוות ולנו. נשמח לקבל המלצות.
בתודה
עדי
sela avi@netvision.net.il

הי נירית
העברתי את הטלפון שלך לחברה עיתונאית שלי, שממילא התכוונה לעשות כתבה על לידות בית. מקווה שזה יילך.
אולי נתראה בכנסת. אפשר לבוא לדיון הוועדה? צריך לתאם מראש? עם מי?

<נפגשנו אצל איריס בתל אביב כשהבת שלי היתה ממש זערורית. זוכרת?>

הי נירית,
האם רק "יולדות בית" יוכלו לתרום לדיון בכנסת?
ילדתי לידה מרגיזה בבית חולים והייתי שמחה להאיר את הפן הזה -
של עד כמה אני מרגישה לא בטוחה ללדת בבית חולים בגלל התערבויות וחדירה לפרטיות. האם זה מתאים או שייך לדיון אחר?
אם רלוונטי אני ב daniwind בג'ימייל

את בתי הרביעית ילדתי בבית, לבד. המיילדת המתנדבת שיילדה אותי פעם שעברה תמכה ועודדה מרחוק.
במשרד הפנים לא נתנו לי תעודת זהות עבור בתי. 10 חודשים אחר כך, היום, שלחה לי המיילדת שלי אישור לידה שנכחה בלידה.
אני צריכה ללכת למשרד הפנים ולהגיש את המסמכים. מנהל המשרד מכיר אותי כבר 3 פעמים... כל לידה הוא מקשה עליי ומנסה לשלוח אותי להוציא פסק דין על אבהות. הפעם החלטתי שאני לא משתפת פעולה ולא מוציאה שקל כדי לקבל תעודת זהות.
האם הפעילות האחרונה עליה אני קוראת כאן מקדמת את ענייני?
האם יש לכן עצה מה לעשות? אני רוצה להשתמש במקרה שלי כמנוף לשינוי. לא רוצה להסכים עם המצב.
תנו לי עצה.
אני
דרך אגב, האם את במקור ממושב ניר משה?

נירית לא ממש נכנסת לכאן... העברתי לה במייל הפניה לדף הזה, אני מקווה שהיא תכנס ותענה לך @}

יו הייתי פעם בת 36. ראיתי בראש העמוד וכרגע אני בדרכי ל44. זה אומר שהשנים חולפות. ועדיין יש מה לעשות בתחום המיילדות ואני פחות פעילה אבל לא שוקטת על שמרי ומפתחת קהילה של קבוצות להתפתחות אישית וליזמות חברתית. מתוך אמונה ביקום יודעת שלכל פרוייקט זמן ההגשמה שלו ואני סבלנית (לרוב) ובעיקר מאוד דבקה במטרה. מאחלת לכל חברי הקהילה ימים טובים של שפע והגשמה ושעוד נתחבר לנו בחגיגות של אנושיות בריאה ומודעת. הרבה טוב

פלונית נירית, חבל שלא ציינת את שמך...
וחבל אף יותר שאינך נכנסת לכאן לעיתים קרובות יותר...