לא מצאתי שם יותר מתאים (מוזמנים לערוך ולשנות)

אז מה, צרכנים אורגנים שמבקשים גם לשמור שמיטה יש כאן?
יש למישהו מידע רעיון איך עושים את זה? מה הולך להיות?

גם בחנות הטבע השכונתית שלנו אובדי עצות - כלומר לא מוצאים ספק שתהיה לו תוצרת אורגנית "כשרה" שמיטטית...
גם בארגון "אוצר הארץ" שמתכוון לשווק ירקות ופירות בשמיטה משלל מקורות לא מתעסקים באורגני.

מישהו מכיר משהו שכן?

גם אנחנו לא יודעים עדין מה נעשה.

נשמח לשמוע ממי שמבין בנושא.

יש חקלאים שנכנסו חזק לגידולי מים, וזה טוב לשמיטה. קיימים כמה וכמה גידולים אורגנים שגדלים בגידולי מים (לא על הקרקע) אבל הם לא יכולים להיות הבסיס לתזונה, רק תוספות.
יש עוד שיטת גידול אורגנית, שהיא גידול בתוך קופסאות מעל פני הקרקע, חקלאות אינטנסיבית בת קיימא. לא יודעת אם קיים בארץ אבל גם זה פיתרון אורגני לשנת שמיטה (ולא רק).

אני ממליץ להתקשר לקיבוץ שדה אליהו ולשאול אותם - http://www.bio-tour.com/contact.asp
בזמנו שאלתי לידע כללי, אבל אני לא מספיק מבין בנושא בשביל לכתוב כאן את התשובה.

בשמת, למיטב ידיעתך, מספיק שהערוגה תהיה מוגבהת או שהאדמה שבתוכה צריכה להיות ממש מנותקת מהקרקע? אנחנו מתכוונים לזרוע גינה אורגנית על אדמה של אדם דתי והבטחנו להקפיד על חוקי השמיטה.
אם יש מישהו אחר שיודע מה מאשרים רבנים (לגידול ביתי), אשמח לשמוע.

חייב להיות מנותק ממגע עם אדמת ארץ ישראל אבל יש עוד דרכים לעשות את זה. נדמה לי שאישרו פעם גם יריעות ניילון כמפרידות.

האם ההתעניינות כאן בשנת שמיטה היא מההיבט הדתי או האקולוגי-סוציאלי?

העניין המקורי אצלנו לפחות הוא מהיבט דתי. אנחנו משתדלים לנסות לשמור מצוות.
שמיטה זה אתגר רציני ויש לנו אינטרס לתמוך בחקלאים שומרי שמיטה (לא משנה לנו היתר מכירה או אוצר בית דין, בכל מקרה מדובר על ויתורים והפסדים מהצד של החקלאים)

אבל מכיוון ששמיטה בעיקרה מכילה עקרונות אקולוגים וסוציאלים שאנחנו מזדהים איתם, אז זה משתלב יופי.

(זה נחמד שלפעמים ההלכה היהודית גם משתלבת לי עם המוסר האנושי, לא? )

עקרונות אקולוגים וסוציאלים
לגבי עקרונות אקולוגיים, ובכן לא בהכרח. תלוי איך ומה.
לגבי עקרונות סוציאליים: האמנם בימינו מדובר בזה שכל חקלאי ישראל פשוט לא יגדלו כלום במשך שנה?
ומה יאכלו?
ומה עם העובדים?
האם באמת ישלמו להם שנה שלמה משכורת בשביל לא לעבוד, שנה שלמה?
מי יכול לשלם את זה?
נראה לי מאוד מאוד מוזר. מה אכלו בימי קדם בשנת שמיטה? איך בכלל ניהלו את זה? הרי אי אפשר לא לאכול שנה שלמה, רק מפני שאסור לגדל כלום על כל אדמת ארץ ישראל באותה שנה אחת.

ממה שאני יודעת היה בשנה השישית יבול ענק שהספיק ל-3 שנים שישית, שביעית ושמינית.
לא יודעת מה עשו עם ירקות.
אבל הרעיון שהאדם אינו עבד של האדמה והאדמה אינה עבד של האדם
ופעם ב7 שנים עושים הפסקה והולכים לעסוק ברוח
זה על פניו לפחות בתיאוריה נשמע מצוין.

ככה בקטנה העניין הוא שעם ישראל הוא מעל לטבע ומשום כך האדמה של עם ישראל היא גם מעל לטבע וכשלא עובדים את האדמה זה מתוך אמונה שלימה שלא יחסר פרנסה (לחקלאי) בנוסף בשנת שמיטה מותר לאכול מכל מקום וזה גם מאפשר למי שאין לו אמצעים לאכול פירות (לדוגמא) שבשאר השנים יקרים מאוד כמו... נגיד דובדבנים... בתכלס כיום זה לא ממש קורה האמונה היא לא מה שהיה כי האדמה כן עובדת כי מוכרים אותה לגוי וכן שוכרים בגידולי שביעית כי.. מוכרים לנו אותם גויים את הגידולים והעניים לא יכולים להנות מיבול חינם כי... מכרו את האדמה לגוי שלא שומר שביעי כי הוא גוי ולא חייב אז... היופי של המצווה קצת נהרס אני בכל מקרה בשביעי אשתדל לא לאכול בכלל מיבולי הארץ נראה מה יהיה אפשר לקנות מאילת למשל.

הי הילה.
מעניין מה שכתבת. אם אפשר שאלות:

עם ישראל הוא מעל לטבע מה הכוונה?

נראה מה יהיה אפשר לקנות מאילת למשל. למה אילת?

עם ישראל הוא מעל לטבע מה הכוונה?
ההתנהלות של עם ישראל חזקה יותר שמעת פעם על כל הישראלים שנוסעים להודו לחפש תצמם מגיעים לאיזה גורו גדול מתחילים ללמוד אצלו ותוך חודשים ספורים הוא אומר להם שהם הגיעו למדרגה רוחנית כל כך גבוהה בזמן כל כך קצר ש... אין להם יותר מה לחפש אצלו אז זה זה הנשמות של עם ישראל הן עם יכולות הרבה יותר גבוהות . וגם אומרים שכל התחזיות של הכוכבים אז זה נכון אבל שתפילה של יהודי יש בכוחה לשנות לעצמו את הגורל.


למה אילת?
כי אילת לא שיכת לארץ ישראל עפ"י החלוקה המקורית.

וגם שואלים מה הקשר בין שמיטה לסיני? אז במעמד הר סיני הפכנו לעם (לטוב ולרע) ובעצם התבדלנו ולכן גם האדמה שלנו מתבדלת (ככה מטים את הפועל?...) ועולים לי עוד דברים ודוגמאות אבל ביום אחר אם תרצי עכשיו אני לבד וצריכה עוד להכין עוגיות.

בשמת, תודה.

כי אילת לא שיכת לארץ ישראל עפ"י החלוקה המקורית.
מה זאת החלוקה המקורית?

בתנ"ך

ביחס לגבולות האלו אלו לא "גבולות ההבטחה", אלא שלב מסוים בכיבוש הארץ כשנכנסו אליה, והגבולות שהיו עד אז הם מחייבים לשמיטה.

יש בזה הרבה שיטות, מה נחשב ומה לא. לגבי הערבה- מקו רוחב מסוים זה לא נחשב בתוך הגבולות שמחויבים בשמיטה.

בשמת
_לגבי עקרונות סוציאליים: האמנם בימינו מדובר בזה שכל חקלאי ישראל פשוט לא יגדלו כלום במשך שנה?
ומה יאכלו?
ומה עם העובדים?
האם באמת ישלמו להם שנה שלמה משכורת בשביל לא לעבוד, שנה שלמה?
מי יכול לשלם את זה?_

כתוב "גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", ומפרשים זאת על החקלאים שומרי השמיטה. אין דבר קשה יותר לאדם מאשר להפקיר את רכושו המושקע והחביב, רק בגלל ציווי אלוקי.
ההפקרה הזו, זה בדיוק מטרתה. להזכיר לנו שלא אנו בעלי הקרקע, אלא היא ניתנה לנו "לעבדה ולשומרה".

כיום, וכנראה גם בעבר, יש סיוע לחקלאים שומרי שמיטה. יש קרנות מיוחדות שמממנות להם "ישיבות" בהן הם לומדים בשנת שמיטה ומקבלים משכורת מהקהל שתורם.

יש גם את "אוצר בית דין", שזה בעצם מתנהל כך:

לבית דין מותר לקבל לרשותו את הקרקע כי הוא שליח של כל העם. לבית הדין מותר לטפל ביבול את הטיפול המינימלי שדרוש כדי שהצמח יגדל. בתי הדין ממנים את החקלאי כעובד שלהם לצורך כך, והוא מקבל מהם משכורת על הטיפול בגידולים, כשכיר.
את הגידולים לא מוכרים בכסף, אלא מחלקים. מותר לבית הדין לגבות שכר טירחה על הובלת הירקות, הוצאות הפרסום וכד'. בדרך כלל עושים מנוי על אוצר בית הדין, ומקבלים מהפירות. כמובן שרמת הפירות נמוכה מכל שנה כי יש הרבה טיפולי השבחה שאסורים בשמיטה.

וחשוב- פרדס ששיך ל"אוצר בית דין" אינו הפקר!! בשונה מפרדס שלא של אוצר בית הדין שמותר לכל אחד להכנס ולקחת.

לא בדיוק הבנתי את הרעיון העומד מאחורי שנת שמיטה.
האם זה בא על מנת לאפשר לאדמה "לנוח" ? אם כן אז למה בכל זאת מוצאים דרכים עקיפות לעבוד אותה?
האם השמיטה באה לאפש לחקלאים "לנוח" (להרפות, לשחרר, להתמסר לרוח ולא לחומר) ? אם כן, האם הם באמת עושים זאת?

נראה לי שהכוונה המקורית לאפשר מנוחה. למה לא עושים זאת?משיקול כלכלי.
עוד דוגמא למנהג יפה שנהרס:אמורים לתת מעשר מכל דבר ללוי ולכהן, לאנשים העוסקים ברוח. כשהכרתי מאפייה מקרוב התבעסתי לראות שפשוט זורקים חתיכה מהבצק לפח (במקום לתת לעניים וכדומה)

עד כמה שאני מבינים כוונות, המטרה היא לזכור שהארץ לה', והוא נתן לנו אותה למשמר. כשעובדים אותה בצורה המותרת והמגבילה מאד (אין נטיעות חדשות, אין דישון, וכד') עדיין זוכרים היטב מי הוא "בעל הבית" של האדמה...

מונו נוקי-
מעשר מותר לאכול בטהרה, לכהנים וללויים. יש כל מיני סוגי מעשרות ולפי דרגת הקדושה המיוחסת להם כך הטהרה הנדרשת כדי לאכלם.
מאחר והיום כולנו בגדר "טמאי מתים" ואין אפשרות להיטהר כמו שנטהרו בזמן בית המקדש, גם הכהנים והלווים הינם בגדר הזה, ואינם יכולים לאכול מן המעשר. לכן מפרישים רק חתיכה קטנה.
לפי המסורת, כשיבנה הבית השלישי נחזור להפריש כמות ראויה ולתת לכהנים וללויים.


יש לי שאלה- האם ה"הטפה" הזו רצויה כאן? כי אחדול מיד בהסברים האלו אם הם מעיקים.

נראה לי שהכוונה המקורית לאפשר מנוחה. למה לא עושים זאת?משיקול כלכלי.
פעם זה באמת היה חשוב. היום אין צורך בזה יותר (הקידמה).
זה כמו שהיום חליצה היא מיותרת, ובזמנו היתה מצווה סוציאלית חשובה.

לא יודעת אם ממש קשור לדף, אבל מישהו יודע מה משמעות של הוספת צבע מאכל לתרנגולות?

הרגע הזה- לא הבנתי למה אנחנו טמאי מתים?

אגב דווקא כן חשוב לתת מנוחה לאדמה. העובה שמגדלים אותו גידול באדמה שנה אחר שנה מאד מזיקה לאדמה.(בניגוד לגידולים שונים יחד ולמתן מנוחה לאדמה)

אנחנו טמאי מתים,כיוון שהיום אין אפר פרה אדומה שיכול לטהר ,כיוון שכולנו לצערינו היינו בהלוויה או ליד אנשים שהיו בהלווית מת אנחנו נחשבים טמאי מת.

האם ה"הטפה" הזו רצויה כאן?
רצויה מאוד! תודה.
(לא הייתי קוראת לזה הטפה, אלא הסבר.)

יש בויקיפדיה הסבר מעניין על השמיטה.

אני חושבת שכל מי שחשוב לו עניין השמיטה כדאי שיבין את הסיבה לה או בעצם את הסיבה שבשבילו השמיטה היא חשובה. במיוחד אם הוא מחפש עוקף שמיטה, שלא יעקוף בטעות את כל הפואנטה.

_מונו נוקי-
מעשר מותר לאכול בטהרה, לכהנים וללויים. יש כל מיני סוגי מעשרות ולפי דרגת הקדושה המיוחסת להם כך הטהרה הנדרשת כדי לאכלם.
מאחר והיום כולנו בגדר "טמאי מתים" ואין אפשרות להיטהר כמו שנטהרו בזמן בית המקדש, גם הכהנים והלווים הינם בגדר הזה, ואינם יכולים לאכול מן המעשר. לכן מפרישים רק חתיכה קטנה._

אבל מעשר עני מיועד לעניים, ולא צריך לאכול אותו בטהרה(בניגוד למעשר ראשון ושני) ובאמת רוב האנשים זרקים גם אותו לפח, וחבל.

<מכירה אישית חקלאי שמעביר את המעשר-עני שלו לבית תמחוי>

אכן כן.

בשנים השלישית והשישית לשמיטה מפרישים מעשר עני, ואותו באמת נותנים בפועל, בכמות מכובדת, לנזקקים.
בארגוני הכשרות דואגים לזה, אבל שוב- זה לא בכל שנה.

היום אין אפר פרה אדומה שיכול לטהר
מה זה ?

כיוון שכולנו לצערינו היינו בהלוויה או ליד אנשים שהיו בהלווית מת אנחנו נחשבים טמאי מת
זה נכון לגבי אנשים (ובכלל, כל בעל חיים) בכל מקום ובכל תקופה - לא ?

לא הבנתי.

כן
מעשרות נאכלו בטהרה בתוך בית המקדש, בדרגות שונות של קדושה. יש סוג מעשר שאפשר לאכול רק בפנים, יש שבעזרה, ויש גם שבתוך ירושלים. התנאי לאכול היה טהרה, שנעשית על ידי טבילה במקוה והיזו עליו מאפר פרה אדומה, הבאת קרבן, כל סוג טומאה וטהרתה.

היום אין קרבנות ואין אפר.

אני רוצה לעשות מרתון שתילות וזריעות לקראת השמיטה
(הבנתי שיש לי עוד שבוע בלבד!)

למישהו יש רעיונות לעכשיו וגם אילו דברים נוכל לגדל במיכלים בשמיטה עצמה?

אנחנו מצאנו פיתרון.
בחוות חוביזה עשו היתר מכירה.
הידד, אנחנו יכולים לצרוך את הירקות שלהם השנה.