אשתי אישה אלימה. היא מכה את הילדים וגם אותי. זורקת חפצים כבדים, ורק בנס עד עכשיו לא קרה כלום. היא בכלל לא פונה אליי בשמי, אלא רק מקללת אותי ואת משפחתי.

כשאמרתי לה שאם תמשיך כך איאלץ לפנות למשטרה, איימה שתעשה את אותו הדבר, וברור שיאמינו לה כי היא אישה, ואני גבר גדול שלא נראה ממש מאויים מאישה.
המצב הכלכלי שלנו נוראי, ואם נתגרש לא תהיה אפשרות לגדל את הילדים, כי ההוצאות כמובן יגדלו. איך אוכל להתמודד איתה מול הרשויות בלי לסכן את עצמי בתלונת שווא מצדה? בשניה שאפנה למשטרה, גם היא תגיש תלונה נגדית, ואז זו תהיה תסבוכת לא נורמלית.

היא מתנהגת בגסות גם לאנשים זרים, מקללת אנשים בסופר, מסתכסכת עם עוברים ושבים ברחוב ובמקום עבודתה.

היא נשמעת כמו משהי שצריכה עזרה נפשית. אולי במקרה הזה כדאי לפנות לעזרה סוציאלית, רשויות רווחה.
פעם שמעתי על איזה אירגון שמתעסק בגברים שסובלים מאלימות במשפחה. כדאי לבדוק.
אולי לקוראות אחרות יהיו רעיונות יותר טובים.

כל מה שאת אומרת נכון. יש לה בעיה נפשית, אבל לא כזו שאם אתלונן עליה, היא לא תצליח להערים על מי שיבדוק אותה.
במקביל - אם אתלונן אצל רשויות הרווחה על בעיותיה הנפשיות, היא תתלונן במשטרה, ושוב אני באותה בעיה - המשטרה היא לא בדיוק הגוף החכם ביותר בעולם. הם הולכים לפי תבנית צפויה מראש - הגבר הוא האלים, האישה נראית פגיעה ושברירית. עד שיבדקו טענותיי, אני אבלה באבו-כביר, ומי יודע מה יעלה בגורל הילדים תוך כדי.
כאמור, לפרק את החבילה זה פתרון שאני יכול להוביל גם מבלי להכנס לתלונות במשטרה ואצל הפסיכיאטר המחוזי.
בנוגע לארגון של גברים נפגעי אלימות - אני מנסה למצוא פתרונות לא שגרתיים, כיוון שפניה אליהם משמעה שוב חשיפתי לתלונות פיקטיביות שלה. טוב, בכל מקרה תודה

אם מה שבאמת מדאיג אותך זה תלונות שווא תתקין מצלמה נסתרת בבית שבמשך כמה ימים תקליט את האלימות של אשתך
אז יהיו לך הוכחות ותוכל להתפנות למה שבאמת חשוב,לדאוג לילדיך שלא יסבלו מאלימות ולנסות למצוא עזרה לאשתך.
צריך הרבה כח וסבלנות,אני מאחלת לך שתעשה בחירות טובות ושתצליח

דיברתי עכשיו עם החברה שלי שעובדת בזיהוי פלילי במשטרה. מה שהיא אומרת, זה שצריך שתקליט את אישתך בזמן ההתפרצות, ועם זה לך למשטרה ולרשויות הרווחה.

ל אמא נמש יש רעיון אפילו יותר טוב! בהצלחה @}

תודה לכן

האחריות שלך היא קודם כל הבטחון שלך ושל ילדיך, והגנה על נפשם הרכה.
נשמע שאתה באמת מעוניין להגן עליהם, ודע שאתה עושה עימם חסד בכך שאתה מפסיק את מעגל האלימות ומוציא אותם ממקום בו הם נפגעים, מפוחדים, מעורערים וסובלים.
מצטערת אם אני קצת תקיפה, יש אנשים אלימים שמעוניינים ומסוגלים לעזור לעצמם, ויש אנשים שלא. אם טיפול (גם משפחתי, וגם עבור אישתך) לא בא בחשבון אתם צריכים לצאת משם חד וחלק.

למען ילדיך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אני באותה צלחת סובל ושותק אלוהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם תעזור לי...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו גפ אני באותה סיר אלא אפילו שאשתי פעם היכתה את הילדה ממש על הבוקר ואני ברוב לחץ דחפתי אותה ממנה באותו היום היה לי צו הרחקה לשבועיים והיא עדיין ממשיכה להכות אותה ועוד אח"כ טוענת שהילדה צריכה ריטלין

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני יושב עכשיו בשירותים חדר קטן וחשוך. מתחבא מאישתי. החיים שלי הפכו לבלתי נסבלים . אני ואישתי מגיל קטן ביחד ותמיד היו לנו ריבים על כול נושא העובדה שאנחנו ביחד היא האבה שנראת כבר הזויה. אסור לי לענות לה על דברים שלא נראה לי על הרצון שלי לראות את ההורים שלי או לדבר איתם. אנחנו נשואים שנתיים וביקרנו אותם אולי 5 פעמים. היא מקללת אותם בלי הפסקה. ואם אני לא מצתרף אליה אז היא רבה איתי.בנוסף לזה היא רק מצפה מימני להתנצל ולהרביץ לעצמי שהיא נפגעת גם אם זה טון דיבור שלא נשמע מאמי ועדין. בסופו של דבר כול כמה זמן המצב מחיר ושאני עומד על שלי ואומר שאני לא מתנצל כי זה לא הגיוני או מנשא להסביר שיש דרך ולא חיבים לפוצץ ולעשות בלאגן מכול דבר. אז היא מתחילה בשטיפות מוח לא פוסקות למה אסור לי לענות ורק לתקן שזה אומר לעשות הכול שהיה טוב. בזמן שהיא פגוע לדוגמא צריך לצאת לעבודה והיא בקשה שאני יצא מוקדם ואמרתי שעדיף שלא כי שלוש שבועות רצוף ביקשתי וזה לא נראה טוב ... אז היא נפגע ושרציתי להסביר שאפשר לדבר ולא לקבוע עובדה בסופו של דבר מצאתי את עצמי שוב באותו המצב מתגונן מסריטות צביטות בעיטות תלישות שער כפות . הרמתי את הכלב שלי שהיה עליי וזה לא עזר... והיא ממשיכה עד שאני יתנצלנעלנדברים לא הגיוניים. כול פעם על משהו אחר..... מה לעשות אני לא מצליח לאפס אותה שתבין שאפשר לנהל שיחה .. ובסוף שכבר אני לא עומד בכאב אני עושה הכול כדאי לברוח ויוצא מהבית במנוסה או מסתגר
אני לא רוצה לפרק את הקשר אבל אי אפשר ככה . יש לי סירטון שהיא מרביצה לי עם מקל היהלי הרבה אבל היא מחקה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מזדהה. אירוני, אבל אני כותב כרגע מהתא של השירותים. לפי מה שאני הבנתי, זה נקרא בת זוג שתלטנית. בעולם לכל סיר יש מכסה... אני לא יודע מה איתך, אבל אני קבעתי תור לפסיכולוג כדי להבין למה אני המכסה הזה ולשנות את זה. מדהים, הסיפור שלי ושלך הוא אותו הדבר בדיוק

אם האישה לא מראה רצון לשלום בית, ייעוץ זוגי או לא מראה רצון להשתנות....לא לסבול, לא למשוך את הסבל....לברוח כמה שיותר מהר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא מוכה אבל אני סובל מאוד מקללות וגם הבנות שלי שומעות אותה מקללת כל הזמן היא שינתה אותי פעם הייתי רגוע ולא הייתי כמו עכשיו,
לפעמים אני גם צועק על הבנות כדי שהיא לא תתעצבן ולא יהיה לי ריב איתה... הכל מתחיל ונגמר במילה בגלל העבודה :
יש לי חברה שאני בעלייה מרוויח נאה אבל כדי להחזיק מעמד אני צריך ראש שקט בעבודה והיא לא עובדת, לא מסדרת את הבית לא מוציאה את הילדות לשחק כשהן בבית, עושה טובה שיא עושה להן אוכל
אני כבר בלי כוחות, כל בוקר אני מעיר את הילדות מכין להן לאכול לוקח אותן לגן מחזיר אותן מהגן מגיע הבייתה ב6-7 בערב כדי לקלח אותן ולהשכיב אותן לישון וחוזר לעבוד לפעמים גם עד 3-4 לפנות בוקר
גם כדי להספיק עבודה וגם כדי להתרחק ממנה היום הגעתי הביתה והיא לא פותחת לי את הדלת(לא פעם ראשונה ) הילדות צורחות שתכניס אותי והיא לא רוצה ואפילו אומרת לילדות שאני לא אוהב אותן
ושהעבודה יותר חשובה לי מהן אומרת להן במילים האלה : שאני אבא זבל אני מתאפק לא לפרוץ הביתה אני מתאפק לא לעשות משהו שאני אתחרט עליו.
אין לי מושג איך ומה לעשות כדי שזה לא יפגע בבנות ובפרנסה שזה העתיד שלהן שלי ושל ההורים שלי ורק בגלל זה אני עובד קשה כלכך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חברים/ת יקרים
הרי המשפט הישראלי יעמוד תמיד לצד האישה
משהוא שמע על תקדים בו הבעל זכה בחזקה על הילדים?
משהוא שמע על כך שבבית דין לדיני משפחה השופט לא פסק לטובת האישה ?

אני מכירה אבא שזכה בזיקה על הילדים, והם מבקרים את האמא כל סופשבוע שני. אז כן, יש מקרים כאלה.

גם אני מכירה.

גם אני מכירה.

גם אני מכירה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני יושב עכשיו בשירותים ואני לא מאמין למשמע אוזניי או למראות עיניי ,
מה קרה לכם אנשים ,תתעוררו מהסרט שאתם חיים בו , ותפנו לאנשי מקצוע המתאימים .
גם אם המצב הכלכלי לא מאפשר , לפעמים זה שווה הרבה יותר מעוד קללות ומכות ,
פשוט תנסו להקשיב להם ולייעץ לכם ללכת בדרכים יותר ישרות .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

.....בעניין אישה אלימה.....
זו עובדה האישה מקבלת גם מגורמי הרווחה עיצות כגון להכעיס את הבעל עי אלימות שהאישה עושה בכדי שירחיקו את הבעל מהבית.
וכן הרווחה חתמה על מכתב שהבעל מסוכן.....כל זאת ללא בדיקה אלא רק על סמך שקרים של האישה בפני גורמי הרווחה, המזל הטוב שלי שבית המשפט לא קיבל את טענת המסוכנות של הבעל...
בנוסף האישה עשתה את כל הילדים שלא נורמלים עם חסרונות והרווחה מאמינה לה וכל זה לייצר עבודה לרווחה ...להניח את המבוקש שהגבר אלים...ועובדות סוציאליות מתוסכלות ברובן.
אפשר לכתוב עוד רבות על הנושא ..כגון שמשתמשים בילדים הזקוקים להגנה ,אולם למעשה המערכת נוטה לטובת האישה בלבד ולא לטובת הילדים כלל וכלל.....
הגיע הזמן לפעול אך ורק לטובת הילדים והיום יש לשנות חוקים כללים, תפיסה ,מחשבה אחרת שכן גברים יכולים לגדל ילדיו טוב יותר מאישתו.....למשל לאחר קביעת הסדרי הראייה מדוע עוס לסדרי דין אינה עושה היזון חוזר ...לטובת הילדים.
כיום לאחר שהבית נמכר....ומשמורת נקבעה אצל האמא למרות שאני האב תבעתי משמורת...אז הרווחה רוצה שאגדל את הילדים....נו מה תגידו על זה...נכון הרווחה לא תודה ותכיר בטעויות שלה וזה בדיוק כמו שהאשה לא תודה בטעות שלה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאשתי יש ימים טובים וימים רעים,בין לבין יש את הימים בהם בהם קורה בהדרגתיות השינוי ממצב אחד למצב הפוך.
לרוב כשהיא מתחילה את הימים הלא מאוזנים זה מתחיל בפרצופים אשר הולכים ונהיים לא נעימים,לאחר מכן מתחיל שלב העצבנות שבו היא מתעצבנת כמעט מהכל,מדברים חסרים משמעות כאשר היא בימים הטובים ולאחר מכן מגיע שלב הצעקות ולדעתי גם תחילת האיבוד שליטה,לא משנה מי זה יהיה אני או הילדים היא יכולה לצעוק כך שבשכונה על יד ישמעו ודברים קשים מאד ופוגעניים ואז או שזה נגמר עם הלילה שמגיע או שעובר לאלימות(לא קורה לעיתים תכופות מדי,פעם בכמה שבועות,הרבה זה קורה אם שתינו והיא חצתה את הרף שלה)שבהן היא יכולה פשוט להתפרע עלי בלי חשבון,היא נהיית גסה וחסרת שליטה בועטת,מאגרפת,דוחפת וקרה כבר שגם אונסת(נשמע הזוי,אני יודע,הסבר מסויים יבוא תכף),עכשיו מי שקורא את זה חושב לעצמו איזה חנון/פראייר/ועוד ועוד,אבל לא(או לפחות לא בדיוק)אני בוודאי שהרבה יותר חזק אבל בחיים לא ארים יד,על שום בחורה ובפרט על אשתי. אנחנו שנינו קצת (מעל הממוצע) מופרעים ואני יודע שבניגוד אליה אני עם השנים והמסלול חיים שלי למדתי לנתב ולהשתלט על המופרעות ולהעמיד לעצמי גבולות,היא במסלול חייה פיתחה תסכולים וכל מיניי דברים אשר גורמים לה(לדעתי)לאבד שליטה עד לרמה שהיא אפילו לא זוכרת מה היא עשתה.
ואז יש גם עוד עיניין (וזה גם ההסבר שאמרתי שיגיע) האהבה בנינו היא ענקית,כשהיא מחייכת אלי זה עולם,אני מטורף עליה,ואני יודע שגם היא עלי. ו...יש את עיניין הסקס,ואולי הוא גם בעצם אחד הסיבות לחלק מהדברים, אני כל היום במשך היום רץ ועושה ומזיז ולא נח רגע עד המיטה,שם אני מעביר את המושכות,משחקי שליטה,אני אוהב להיות כנוע ולתת לה לשלוט עלי,אנו 3 שנים יחד,בתחילה זה לא היה משהו ברור אך עם הזמן היא אכן לקחה את המושכות,והרבה פעמים אנחנו מחליפים זהויות אני לאישה הקטנה והיא לגבר(לרוב תחת השפעות של אלכוהול או/ו דברים אחרים אשר עוזרים לעוף יותר ויותר)והיא עושה בי ככל העולה על רוחה וזה פשוט מטריף,בעוצמה,בהרגשה ובאדרנלין שזורם בנו,שנינו עפים בתוך זה.
וזאת הבעיה,אני אוהב אותה בטרוף ובימים הטובים שלנו אני עף איתה הכי גבוה שאפשר,אבל בימים הרעים,כאשר הטרוף יוצא סתם ככה,בצורה פוגעת וחסרת חשבון,לא נעימה וברברית ויורד למקומות מאד מכוערים אז אני נגנב.
בקיצור מצד אחד אשתי רעה ואני סופג ממנה אלימות קשה מילולית וכן אלימות פיזית ומצד שני היא מלכה ואני מטורף עליה ומגע היד המלטפת שלה ממיס ומכניע אותי תוך רגע.
מה עושים במצב כזה???

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אני הייתי מעורבת עם המשטרה המון פעמים, גם במקרים פחות נעימים, לפי החוק, אתה צודק, הם ירימו גבה על התלונה שלך. אני חושבת שיום אחד או שתקליט אם ישנה אפשרות, או שתצלם בסתר(עדיף). תחזיק את הטלפון ביד לכיוון כשהיא מכה את אחד הילדים, תאמר לה משהו על זה, היא תגש אלייך, תנסה לצלם כמה שתוכל, אבל אז תקטע את הסרטון כדי שהיא לא תשים לב, תלך למשטרה, ותראה להם את העדויות. נגד הוכחות כאלו אי אפשר להתווכח. במידית ירחיקו אותה מהילדים, ויתנו לך שקט.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשתי גם מכה ומקללת
כשאני מדבר ואומר שיש דברים שלא נעימים לי אז היא אומרת שאני מתעסק בעצמי ולא מבין אותה
ושאני שותק ולא מגיב אז היא מאבדת עשתונות שוברת דברים יורקת ומכה
מה עושים איתה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, לרוב כשאישה מדברת ככה זה אומר שאתם לא מבינים אחד את השני, ולכן כדי שתלכו לייעוץ זוגי. לא חושב בכלל שהיא מקללת וזורקת דברים ויורקת כי היא "אלימה" אלא כי היא במצוקה שאתה לא מבין אותה ולא מבינים אותה בכללי. שניכם שומרים דברים בבטן ככה זה נשמע רק שאתה יותר אדיש ושותק והיא יותר מדברת על כך. ולכן מומלץ בחום ללכת לטיפול זוגי ולהקשיב אחד לשני. וככה תצליחו להבין אחד את השני. בהצלחה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אמנם לא כותב מהשירותים.. אבל יודע מה כולכם מרגישים. אני נשוי כבר 10 שנים ויש לי שני ילדים. אשתי עסוקה עשר שנים בלריב עם ההורים שלי ולעשות ברוגז עם על מי שקשור למשפחה שלי. גם כשלא מדברים איתם הנושא המדובר בבית זה הם וכמה הם זבל כולל קללות מכל מין שעדיף אפילו לא להעלות וכל זה ליד הילדים. השכנים כבר מכירים את הצעקות שלה שקורות כל יום ובעיקר בסופי שבוע וגם באמצע הלילה...אני לא יכול להסתכל לשכנים בעיניים כשאני יוצא מהבית כי הם שומעים את כל הקללות שהיא מקללת אותי וזה דבר לא קל. אני אדם נורמטיבי ועובד בעבודה מכובדת וכך גם היא, חייב לציין שהוריי ממש רחוקים מלהיות מושלמים אבל העיסוק האינסופי בהם פשוט גומר לי את החיים. מדי פעם ההתפרצויות שלה הופכות אלימות ויש לי כבר כמה וכמה צלקות. על צעקות אין מה לדבר..כולל כשאני בעבודה וליד אנשים או בחו"ל מהעבודה. חופשות ונסיעות איתה הם בלתי נסבלות בגלל העיסוק האינסופי בהוריי והתלונות והתוקפנות ללא מנוח. לא רוצה להתגרש בעיקר בגלל הילדים שלי ובגלל העבודה שלי וגם כי אני אוהב אותה ויודע שהיא אדם טוב אך זה כמו ד"ר ג'קיל ומר הייד כשהיא מתעצבנת. מה עליי לעשות.
הקלטות שלה מקללת צועקת ומרימה יד יש לי אבל אני לא מתכוון לעשות משהו עם זה כרגע. כשראתה שצילמתי אותה היא נכנסה לאמור והרביצה עוד יותר.
בקיצור, מה כדאי לעשות? כל נסיון לדבר אליה בהגיון אינו קורה בגלל שהיא לא נותנת להכניס מילה ובסוף מה שיש זה מונולוג שלה כלפיי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}


תעזוב אותה. (לא מבין איך אתה כותב שהיא אדם טוב...) ואל "תאשים" את הילדים בזה שאתה נשאר. אתה גם לא עושה להם טובה שאתה נשאר אם הם חווים את כל הדברים האלה. נהפוך הוא. אתה חייב לתת להם אופציה של מקום שפוי להיות בו אם ירצו.

תתייעץ קודם כל עם עורך דין שינחה אותך משפטית.

אם אתה אומר שהיא אדם טוב זה אומר שיש בך זיק אהבה כלפיה ועם זה אפשר לעבוד.
אתה יכול פשוט לקום וללכת כאשר היא עוברת את הגבול שלך, הפיזי או ההתנהגותי, תסדר לך פינה נוחה עם טלוויזיה קטנה, עיתונים רדיו, כל מה שיכול לעשות לך פסק זמן נחמד. ועם מנעול או וו, ופשוט תכנס ותסגור את הדלת.

אם היא או הילדים שואלים, תגיד שפשוט לא נעים לך. אם הילדים רוצים תכניס אותם איתך.
וככה תהיו בהפסקת כיף חצי שעה שעה.
אחרי כמה פעמים היא תברר מה קורה.

אתה יכול להגד לה שההתנהגות שלה לא מתאימה לך.
אתה יכול לסגנן דף שבו אתה כותב מה לדעתך כולל קשר זוגי טוב ומה לדעתך אסור שיהיה בקשר זוגי טוב.
ותראה לה את הדף. ותגיד שתשמח מאוד אם היא תיקח פסק זמן ותכתוב גם היא דף דומה. ואז תשבו ביחד בשקט ותחשבו ביחד איך אפשר לעזור קצת כל אחד. כך שהשני ירגיש יותר טוב בבית.

ואחרי יומיים אפשר לשבת שוב ולראות מה עבד ומה לא. ואיזה הצעות עלו בינתיים.
נסה וספר אם ואיך הלך

הקלטות שלה מקללת צועקת ומרימה יד יש לי אבל אני לא מתכוון לעשות משהו עם זה כרגע.
לדעתי אם זה משהו מתמשך שנמשך כבר זמן רב ולעיתים קרובות היא מאבדת את העשתונות,
זה הזמן לגייס אומץ וללכת למשטרה.
אם היא מרביצה לילדים זה בכלל מחייב פניה מידית למשטרה ולשרותי הרווחה ויאלה להיפרד ולהתחיל חיים חדשים טובים הרבה יותר.
אם היא אלימה פיזית כלפיך וכלפי הילדים יש לעזוב במיידי ולא לחכות שיקרה אסון וצלקות לכל החיים.

נשמע שיש לה בעיה נפשית והיא צריכה עזרה

בכל מקרה הייתי מוצאת דרך לפרק את החבילה ולשמור על הילדות,
אבא שלי חיי עם אישה כזאת (לא אמא שלי) 9 שנים עד שהתגרש ממנה
בנתיים אני נאלצתי לגדול איתה-עד היום אני מתאוששת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אויייייייייייייייייייי !!!! כמה רוע יכול להיות באשה..
אני "מתנחם: בעובדה שאני לא לבד.
מאסתי בהשפלות שאני מקבל כל יום. ומה שלא אעשה- תמיד רק להסתכל על מה רע. ומה לא טוב.
שלא לדבר על ההשפלה הנפשית- הקללות ליד הילדים- על כבוד, מי מדבר בכלל...
דיבורים על גירושים בכל מריבה.
יחסי מין- כמעט שנה בלי. זה הנשק שלה. והיא מזלזלת ומשפילה.
להתגרש, אני רוצה אך מפחד. יש לי 4 ילדים. יקרעו אותי במזונות.
לא מעניין אותם אם אני סובל או לא- ושהיא מפלצת בדמות אדם!! החוק לצידה.

גבר אומלל אתה מפחד בצדק. זה אסון ממש. מה גיל הילדים ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שם אתכם, גבר שחי עם אישה מופרעת ומאוד קשה ...בניגוד לכותבים האומללים הנוספים שכאן אני לוקח אחריות מלאה על כך שהתחתנתי אתה למרות שידעתי שהיא בעלת עבר פסיכיאטרי והסיבה היא היותי גבר חלש ,חסר ביטחון עצמי ולא בצדק אגב, פשוט הייתי צעיר חסר ניסיון חיים -היום לו יכולתי לחזור אחורה בזמן הייתי זורק אותה מכל המדרגות וסוגר את הדלת ..במשך הזמן הבחנתי בשינויים ההורמונליים סביב הווסת שהיא מקבלת ואת מצבי הרוח המטורפים שלה -לעתים סבב התוקפנות נמשך יומיים עד שבוע ולעתים מצב קטטוני של חודש ...בכל התקף פסיכוטי שהיא מקבלת יש לה מצוקה נפשית מובהקת הבאה לידי ביטוי בעייפות כרונית מצדה (היא טוענת לעייפות פיזית) אבל זה פסיכיאטרי לחלוטין גם כשהיא ישנה 10 שעות רצוף היא קמה הפוכה ועייפה וכל דיבור או בכי של ילדים מוציא אותה מדעתה ..על המופרעות שלה כותבים נוספים הגיבו כאן והתסמינים זהים לחלוטין גידופים בלתי פוסקים ,העלבות וירידות בלתי פוסקות עלי ועל משפחתי (הורים ואחים) גם כשהיא לא בתוך ההתקף ביום יום הכביכול שפוי היא אדם מאוד ביקורתי ולגמרי בחזקת גמל שלא רואה את דבשתו .
צר לי (צער עמוק) אין לי עצה לתת לכם אני באותו מלכוד 22 ממנו אין מוצא- ילדים קטנים ,דירה במשכנתא שזה עתה נרכשה ואני לא יכול על פי החוק למכור לפחות לא בשנתיים הקרובים את הנכס ולחלק וברור לי שמאישה כזו לצפות לפרידה הוגנת זה לא שפוי היא פשוט תמרר לי את החיים ותסית \תסיט את הילדות ממני ועלי .
יחסי מין נדירים של פעם בחודש ,תמיד רק כאשר הצורך הטבעי שלה קורא מתייצב האדון לביצוע המשימה, בא לעבוד על מישהי שכל שבוע מרעילה את הבאר ממנה היא עצמה שותה .
אני שונא אותה ושונא את חיי אבל מחוייב לילדות שלי ומצד שני מת להתנקם בה ומתנחם בפנטזיה שבזכות יכולת הדיבור וההופעה הנחמדה שלי אצליח לקיים מערכת יחסים מגבילה עם אישה נורמלית אחרת, לבגוד ביצור הנוראי הזה שנכפה עלי לחיות לצדה זה מצווה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נתקלתי בחיי בלא מעט נשים רעות ואף מאחרי גרושים מכוערים וילדה עצובה שקורעת את לבי בזעקות שבר לאבא שלא יכול לראות אותה...
אנני אלים ומעולם לא היתי או אהיה, תמיד אמרו עלי שאני אדיב, רגיש, מכבד ומכובד, ואכן הערכים הם חלק חשוב מחיי, אך היום עמדתי הסיטואציה לא הגיונית בכלל!
החברה שאיתי מזה שנה הרגישה חסרת בטחון כנראה כתוצאה משיחה שלי עם גרושתי בעניין הילדה, לקחה סכין נסתה לדקור אותי משדחפתי אותה ממני, וברחתי לחדר, נעמדה במרכז הסלון וצרחה מנסים לרצוח אותי, הוא עם סכין, הזמינו משטרה דחוף, הצילו הצילו...
היתי בהלם מוחלט אך כבר שזה התחיל לחצתי על הקלטת וידאו וצילמתי אותה מהחדר צורחת בסלון !
אני לא יודע כמה שכנים שמעו ומה עשו עם זה זה קרה לפני כמה דקות, סביר להניח שיהיו תוצאות!
אני לא מפחד מהמשטרה לא עשיתי מאום שיבדקו באיזה צורה שבא להם, אני רק יושב קרוע עם העוול הנורא ועל האהבה שהיתה ובדיוק בשניות אלה נקרעת מגופי בידיעה שלא אוכל להיות עם אחת כזאת לעולם!
אז אולי נחמה בזה שלא אשב בכלא, אך זוהיא נחמה עלובה שכן נקרעה ממני אהבה ולעולם שוב לא אבטח באף אשה!

אם זה מה שקרה היום כדאי לך ליצור קשר עם עו"ד מיידית.

צוויל

עצוב נשמע בהחלט קשה וכואב לעבור את החוויות האלה. לגבי מה שכתבת "לעולם שוב לא אבטח באף אישה" חשוב לי לומר לך בתור אישה, שמכירה גם הרבה נשים ששתי הנשים אותן חווית לא מייצגות חלק גדול מהנשים. בטח לא זו האלימה - שזה חריג ונדיר מאד.
שני הגרוש שלי אליך - לנסות לברר עם עצמך איך זה שמשכת לחייך דווקא את 2 הנשים האלה ולא אישה הוגנת והגונה, מתחשבת ואמיתית כמו שהיית רוצה.

עצוב יקר, מה שאתה כותב נשמע נורא. יתכן שזה לגמרי לא קשור ולא רלוונטי מה שאכתוב עכשיו, ואם לא מתאים לך אנא מחק. אני רק רוצה להגיד שאני מכירה סיפור כזה מחברים, והעובדות הן לא תמיד לגמרי כמו שהן נראות בהתחלה. בסיפור שאני מכירה האישה אמנם לא פשוטה, אבל הגבר סובל מקושי מסוים גם הוא, שגורם לו לראות את הדברים בצורה חריפה בהרבה ממה שהם. למשל, סכין שהיא החזיקה כדי לחתוך סלט נראה לו כמו כלי רצח המכוון אליו. הוא כמובן הגיב בנסיון להגנה עצמית, והיא כמובן מאד נבהלה. אני יודעת שזה סיפור קיצוני והסיכויים שזה שייך אליך ודאי אפסיים, אבל טוב לזכור שיש גם מקרים כאלו.
בהצלחה שיהיה לך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כנראה זו צרת רבים , מצד אחד רוצים שיוון ומצד שני נועלים את הגברים במערכת שאין ממנה דרך חזרה , בעבר רוב תיקי הגירושין היו נפתחים ע'י גברים , היום גברים פשוט מפחדים ובצדק להתגרש , וחיים חי גיהינום , הדבר מוכר לי אישית , וחשבתי על זה רבות - מה אם לא יאמינו לי שיש לה בעיה נפשית , הילדים יסבלו גם אחרי הגרושים מכוח החוק שיכפה משמורת אוטומטית של האם , כל טענות האב ישמעו לאוזניים ערלות , השופטים / דיינים אכן יודעים שישנה בעיה אך יחד עם זאת מפחדים מתגובות אירגוני נשים, הכותב בצער מנוסה ועם הוכחות בדיעבד לתוצאות בהווה , ובסופו של יום יש דבר הנקרה ט.ל.ח - טעות לעולם חוזרת ושוב בפרק ב חוזר חלילה , כנראה האשם הוא בנו הרצון המולד לחיות בזוגיות גם כשהקיר והכתובת ממולנו

אני קוראת את הדף הזה, מזועזעת...
לא רק בגלל התיאורים של האלימות האיומה כלפי הבעלים והילדים, אלא כל הדפוס המסלול שהאשה עוברת כדי להגיע לסיטואציה הזאת.
ריבים(אכזבה), שנאה להורים(האשמה), קללות (השפלה), הסטה של הילדים נגד האבא(בידוד), הזנחה(התרחקות), מניעת יחסי מין(ניתוק רגשי), צעקות(כעס) ומכות לבעל ולילדים(פגיעה)...
ולמרות שהכאה ממש של הבעל והילדים היא מקרה חריג (או שאולי פשוט טאבו) אני שומעת הרבה נשים שאיפשהו על הסקאלה.
אני מרגישה שזה קשור לדיכאון, אולי דיכאון אחרי לידה שהוזנח.
בכאב רב מוצאת גם את עצמי איפשהו על הסקאלה.
יכולה לדמיין את בעלי יושב באיזה תא שירותים שבור לב וכותב פוסט דומה. וזה שובר אותי.
רציתי להודות לכם על השיתופים, פתחתם לי את הלב, ואני אדאג להשתפר, לפחות חייו של גבר אחג ישתנו לטובה.
מקווה שגם אתם תמצאו דרך לפתור את הבעייות שלכם, ואת הדרך לחיים שפויים יותר.

איזה כיף שיש גם נשים כמוך , שיודעות לראות מעבר , הבעיה היא לא הנשים עצמם אלה הלך הרוח המתנהל לגבי יתר זכויות , ובכלל כחברה הפכנו להיות בעייתיים , אין טובים רק גברים או רק נשים , ובכל בית בכלל יש פח זבל , השאלה עד כמה הוא מסריח , והבעיה היא חוסר אונים של מי מהצדדים וחוסר יכולת למענה אמיתי

אני מכירה אבא שזכה בזיקה על הילדים, והם מבקרים את האמא כל סופשבוע שני. אז כן, יש מקרים כאלה.
סוף סוף מצאתי שימוש לביטוי הזה - אחד מאלף, שניים מרבבה.
היא משלמת מזונות?

הבעיה היא עקרונית לכולם ולא מקרה פרטני , בעיקרון היום בכללי גבר שמתגרש ברוב המקרים מאבד את הילדים ואו את הקשר , נכון שיש חריגים מני הצדדים , אני ההייתי בהליכים 7 שנים , אפילו לא הגעתי למצב שבית משפט בית דין בכלל דן בענייני הילדים משמורת חינוך - כלום , חלפו 15 שנים מאז , הילדים נהיו חרדים ביחד עם האמא , 2 מהם גדלו בבית הסוהר ועד היום אחד עדיין שם , אני יחסית אדם אמיד ועמיד שילמתי לעורכי דין סכומים שבכלל לא נתפסים - ברמה העקרונית יותר מאשר תשלומי מזונות של 10 שנים לפחות , וכל זה לא עזר להגיע אפילו למצב של לדון בכלל וההפך הוכתב לי בסוף שאסור לי לכפות עליהם להוריד את הכיפה מהראש ובתמורה הובטח לי שאחרי הגירושים תוך 60 יום ידינו לפחות בהסדרי ראיה , חלפו 15 שנים , וגילתי שבעצם אני לא בן חורג במערכה אלה חלק ממגמה המתנהלת במערכות המדינה , נכון להיום אין כבר משמעות בשבילי אם ידונו או לא , העניין העקרוני ממשיך ללוות אותי - לא שזה עוזר

תראו חבר'ה אני גם סבלתי מאותו סרט שכולם כותבים כאן 11 שנה בהתחלה הייתי תופס לה את הידיים ומנסה לבלום את המכות, היו פעמים שגם לא שלטתי בעצמי והחזרתי, התלוננו אחד על השני במשטרה חקרו את שתינו, אחרי שבועיים השלמנו וביטלנו אחד לשני את התלונה. עבר כמה זמן וזה שוב חזר על עצמו ואז הלכנו לטיפול וקרה משו מוזר. . . שתינו נהינו יותר תוקפנים ויותר רעים, עושים בדיוק הפוך ממה שאומרים בטיפול (למעשה המטפל אמר לי שזה תופעה ידועה), אחרי כמה חודשי טיפול באמת הרגשתי שיש לי יותר כלים להתמודד אבל אז אשתי החליטה שהטיפול הוא בזבוז זמן ולא הפסיקה להילחם בי שאני אעזוב את הטיפול, ונאלצתי לעזוב. מה שלמדתי בטיפול זה שלרוב אפשר למנוע כמעט כל עימות עם האישה. העניין הוא שאישה חיה המתקיימת מצרכים שונים לגמרי ממה שהגבר צריך. אשה צריכה המון המון מחמאות מבעלה אחרת היא מרגישה מתה ואבודה. אשה צריכה שבעלה יקשיב לה יקשיב לה יקשיב לה . . . . יבין את הקשיים שלה ויסכים איתה שקשה וכואב לה (זה בדוק אם תסכים איתה שקשה לה ואפילו תנפח ותוסיף מדילך תראה שבאותו רגע הוצאת אותה מהקושי, ואם להפך תנסה להתווכח על זה או תנסה לדחות את הקושי (כמו שאנחנו רגילים בד"כ) היא תעשה הכל כדי להראות לך שבאמת קשה לה). צריך לדעת שלהכיר אישה זה קשה, אבל להכיר את תכונות האישה וצרכיה זה הרבה יותר קשה, וגם אחרי שאתה יודע את כל זה, לייסם את זה הלכה למעשה זה פי אלף יותר קשה. תחשבו על זה האם היינו מסוגלים לפתוח חפץ חשוד שנראה תמים כזה מבלי להתמחות במומחיות עצומה בתחום החבלנות??? אז איך אנחנו מתחתנים עם איזה "בובה מתוקה" שנראת "תמימה כזאת" מבלי לדעת בכלל איך לתפעל אותה, איך למנוע ממנה להזיק לעצמה לעצמינו ולאחרים?? גברים אל תשכחו נשים הם עם אחר!!! מה שזול בעינינו יקר מאוד בעיניהן!! כשאישה לא מקבלת את המזון הנפשי שלה (שאגב סקס בשבילהם זה גם חלק מהצורך הנפשי שלא כמונו הגברים. . .) היא מרגישה מתוסכלת אבודה עצובה הרוגה אין לה חיים!! ולא פלא שהיא תתנהג בצורה איומה (לא שזה מוצדק ח"ו אבל זה מובן). אדם רעב יכול לבקש אוכל, הוא יודע בדיוק מה הוא צריך , אשה רעבה (לרגש) לא תמיד יודעת מה חסר לה, (יש כאלה שיודעות לבקש אבל בינינו מי מסוגל לבקש ולדרוש רגש. . . ). תזכרו תמיד אשה היא כמו וירח והאיש הוא כמו השמש . . . אם השמש לא יאיר בירח הוא ישאר כבוי!!!! קצת ארוך אבל משתלם!! אשמח לקבל תגובות.

אני מסכים עם אחד העם.

מתחתנים ואין הבנה ו/או כלים, ואז הכול מתקלקל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בקיצור אחד העם אין אישה טובה יש פחות רעה , יש משהו בהסתרה של הנשים עד החתונה וקצת אחריה , פתאום יש משהיא שאתה בכלל לא מכיר גם אם שחיה אתך שנים קודם , אחרי ניסיון של כמה עשורים אתה מבין שזה לא משנה מה תעשה , הכל פנטזיות בחיים וציפיות שווא , או לחילופין יש תאריך תפוגה לכל קשר וקשה לקבל את זה - במיוחד לגבר

?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התחתנתי עם עורכת דין אחרי החתונה הבחורה התהפכה ב100 מעלות . אני סובל כל יום מעצבים מצד האישה כל דבר היא מחפשת אותי היא מחפשת על מה לריב צורחת ליד ילדה קטנה . זה בלתי נסבל מה שאני עובר בבית עם האישה .הזאת . הקלטתי אותה כמה פעמים והיא מחכה את ההקלטות . וצילמתי שוב אותה במצבים פסיכופתים . אני חושב שאל תתעצלו יש הרבה מכשירים כמו שעון יד שעון קיר עם מצלמות זעירות .אל תמשיכו לסבול . אני עד לפה לא מוכן לסבול כל יום זה תסכול גם בבית וגם בעבודה . שתלחמו אתם תרגישו טוב אבל לפני הכל תעשו הכל בחכמה .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התחתנת עם עורכת דין - עצוב או מצחיק אבל זה שלעצמו תעודת לוחם טוב שלא עם השופטת בעצם אין הבדל , וברצינות אני כגבר לא יודע איך אפשר בכלל להתחתן עם נשים כוחניות פמיניסטיות למיניהם ,
הבעיה מתחילה כאשר היחסים מדרדרים הן יודעות יותר איך להעליל ומנצלות את החוק לטובתן , האמת גם אישה חסרת השכלה לגמרי מסוכנת הרבה יותר , החוקים נתנו בידיהן נשק לנקמה , והן לא ממש טיפשות הן משתמשות בזה ביום הדין , והמדינה מעלימה עיין , כולם יודעים שישנה בעיה ומפחדים להיות אלו שהפסיקו את העלילה הזו , החל משופטים בעיקר שהם גם בני אדם אין לי ספק ששופט שחותם על צו הרחקה או מעצר יודע בליבו כי ברובן אלה עלילות שווא - ראה השופט בדימוס שלי טימן שיצא נגד המערכת ואמר את האמת המרה כי ידיו היו כבולות לפסיקות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חברים אני חייב עזרה בבקשה אשתי מתעללת בי נפשית ופיזית כבר שנים , אשתי על מילה לא במקום יכולה להעיף עליי נעל עם עקב או לזרוק עליי שלט או כמובן לתת לי מכות עם אותו נעל. אני סמרטוט אני מודה אני אפס מאופס שאני נשאר אני פאקינג בן 30 חסר ביטחון עצמי שנשוי לשטן כבר 6 שנים יש לי שני ילדים שהם החיים שלי אני חי בשבילהם רק ואני רואה כמה רע היא עושה להם היא פשוט לא מתייחסת לילדים רק עסוקה בטלפון ובעצמה
, יש לה קטע שכל החלונות בבית פתוחים היא מתחילה לקלל ולצרוח וצועקת גם שהשכנים ישמעו איזה זבל אתב איזה חרא אתה עזבו את זה שסיכסכה ביני לבין כל המשפחה שלי הרחיקה אותי מכל העולם אבל ההתעללות הנפשית שאני חווה היא גל כך גדולה אני כבר שנים סובל אני הגעתי למצב שאני שונא את האישה הזו אני שונא אותה ואחרי כל מצב שהיא פורצת בהתפרצות אלימה מי האשם? אני כמובן כי אמרתי מילה לא במקום.היו לי הקלטות שלה מרביצה ובהתקף אבל מחקתי אותם כי ריחמתי עליה פשוט טיפש אני מפחד להתגרש מפחד מהתגובה של הסביבה אני פחדן ואפס מאופס ומי שיראה אותו יגיד שאני נראה הבחור הכי חזק והכי קטלני ובתוך תוכי אני האפס הכי גדול שקיים שחווה השפלות ללא סוף , אני מיואש אני במצב נפשי כל כך גרוע והגעתי. למצב שזהו די אני לא יכול יותר אני חייב עזרה המייל שלי [email protected] מי שיכול בבקשה חייב עזרה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי אישה כזאת .אישה עצבנית חסרת סבלנות כל היום חסרת מנוחה ועצבנית גם עליי על הילדה ועל הלקוחות . שלה . כל מי שבסביבתה סובל שהיא עצבנית אפילו על אימא שלה . אני גם מפחד לפנות לשלטונות . שהיא בסוף תיצא מנצחת כי כל המערכת לטובת האישה אני מפחד לעזוב את הבית כי היא תהיי ממש הסטרית ותוציא את כל העצבים על הילדה . זה קרה כמה פעמים שהיא צרחה ליד הילדה והבהילה אותה . אני סובל מרוב פחד שהילדה שלי תיפגע כי אחרת הייתי קם ועוזב . יש לה תהפוכות ולפעמים היא אלימה . וזורקת חפצים . אמת אני לא יודע למי לפנות . אני משתדל כמה שיותר להיות בבית שהילדה חוזרת מהגן. שהיא לא תכנס ללחצים ותוציא את העצבים על הילדה . לא יודע מה לעשות ולמי לפנות .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אישתי מכה את הילדים צועקת מיתפרצת אשתי עברה בילדותה גם אלימות מצד אימא ועכשו הילדים יש לי צילומים שהי מכה את הילדים וצעקת זורקת מה שבא ליד אני יודוע שהמשטרה לא תעשה כלום אפלו שיש לי צילומים ותעוד לא מאמין למשטרה אני פשוט לא יודע מה לעשות הילדים שלי פגועים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עוד לילה ולא נרדם עוד יום של השפלות איומים ומכות ליד הילדים מרגיש אפס גמור לקחה לי הכל הרגה לי את הנפש רק אם היה לי האומץ להתאבד כבר המחשבה שלא יהיה אבא לילדי אלוהים תעזור לי

אלי נשמע קשה מאוד מה שאתה עובר. כל הכבוד לך על השיתוף.
יש עמותה שעוזרת במקרים כאלה, זה הטלפון 052-7090457 הם עונים משמונה בבוקר עד ארבע בימי חול, אחרי החג.
וזה הקישור לאתר http://www.byourside.org/

בינתיים אם אתה רוצה לדבר עם מישהו בדחיפות תפנה לערן 1201 תפנה כמה שאתה רוצה ותספר מה שעובר עליך. הם נמצאים שם בשביל להקשיב ולעזור.
אחרי החג כדאי להתקשר לעמותה שכתבתי לך עלי הלמעלה.
וכל הכבוד שאתה מתמודד! התאבדות היא לא פיתרון, זה רק יחמיר את המצב וילדיך יסבלו מאוד גם מאמא אלימה וגם מחוסר באבא וגם החיים שלך יקרים, אף אחד לא שווה שיתאבדו בגללו, בטח לא אשתך.
תפנה לעמותה הזו, תדבר איתם, תיפגש עם יועץ. הם יודעים איך להתמודד עם מצבים כאלה. יש אור בקצה המנהרה, צריך רק לא לוותר.
חג שמח וחיבוק גדול

שלום אלי , מה שלומך ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני דווקא פניתי למשטרה לאחר אלימות מצד אשתי והם הרחיקו אותה לשבוע.
זה לא נכון שהמשטרה פועלת לפי פרוטוקול אבל ברור שזה מה שקורה ברוב המקרים.
צריך להיות חכם, לא צודק.

לצערי גם אצלי לאחרונה אישתי פקעת של עצבים, חשבנו בהתחלה שזה דחכאון אחרי לידה, אחרי שנה וחצי עדיין לא התשנה כלום, כל דבר מטריף אותה, פשוט צורחת ומשתוללת, אנרגיות ממש מבהילות, "למזלי" המשפחה שלה גרה קרוב והייתה עדה להרבה התפרציות, בנתיים לא רוצה לפרק את הבית, על טיפול אין מה לדבר מבחינתה, המליצו לי לטפטף לה רגיעון לאוכל או לשתיה, גם לא עוזר בכלל. מקווה שישתפר אבל בספק.

בני לא יודעת אם סימום הבת זוג זה פיתרון מקובל או חוקי אתה לא יכול לדעת מה ההשלכות של זה, לגבי המצב שלך הייתי ממש לתעד את ההתנהוגת ולקחת את זה לבעל מקצוע שתקבל חוות דעת אם זה מצריך טיפול מקצועי ואיך ניתן לעזור.

דכאון אחרי לידה יכול להמשך הרבה שנים אחרי הלידה וגם להחמיר במשך הזמן.
ממליצה לך לפנות לגורם מקצועי שיכול לסייע.

למה משנה שהמשפחה שלה עדה לזה או לא?
זה אתה מולה.

איך אתה מגיב בהתפרצויות?
האם יש לכם גם זמנים טובים? האם אתה יכול ליזום זמן טוב? לקחת בייבי סיטר ולצאת איתה לחוף הים לכמה שעות?
לדבר? לצחוק?

(כמובן מצטרפת להמלצה על עזרה מקצועית)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אח יקר אני מצטער לאכזב אותך כי אני במקום דומה לשלך רק מקרי האלימות הרבה יותר חמורים ןקיצוניים (נסיונות דריסה שלי ושל הילדים וכו'...) מצד האשה משלך, והכל כבר הוכח ועדיין היא תוכל אותך בלי מלח ולא ישאר ממך כלום (מניסיון...)המדינה מעודדת אותן לעשות כרצונן !

פלוני נשמע ממש איום מה שאתה מתאר, אצלנו למזלי זה ממש לא שם, אין לי ספק שהיא צריכה עזרה אבל היא לא מסוגלת לדברים שרשמת.
למ אני ממש משתתק בהתפרצויות שלה, בהתחלה ניסתי להתקרב ולהגיע, זה לא עזר, בהתחלה היא קצת התביישה מהשכנים או מהאנשים בחוץ שעלולים לשמוע את הצעקות היום היא כבר איבדה את הבושה לגמרי, חייב לציין שהיא אישה נעימה עם מודעות עצמית גבוהה ומצליחה מאוד במקצוע טיפולי.
כמובן שיש לנו זמנים טובים עדיין, טבע, מפגש עם חברים וים ממש משפרים את המצב רוח שלה, הבעיה שהיא שוללת בהתחלה כל מפגש או יציאה ורק אחרי שיכנועים והליכה על ביצים עם כמעט תחנונים היא מתרצה, באה ונהנת. לגבי "סימום" מדובר על רגיעון לא חלילה איזה תרופה פסיכותית, דיכאון נראה לי שזה התחיל מהלידה אבל אנחנו הרבה אחרי וחזרנו לשיגרה, לגיזרה ולעבודה, תודה לכולם ומקווה שישתפר עם השמש והימים הארוכים.

אולי בזמן טוב אפשר לדבר איתה על מה שאתה עובר? לשים גבול ?
לשאול אותה כבעלת מקצוע מה לדעתה זה עושה לבית?
האם הבריאות הנפשית של כולם לא מצדיקה לעשות משהו בעניין?
יש אפשרות לנהל איתה שיחה בנושא על חוף הים לדוגמא?
לשאול אותה מה היא רוצה, מה אפשר לעשות.
אולי עזרה קבועה בבית בתשלום.
לצאת פעם בשבוע למשהו שהיא אוהבת.
והכי טוב טיפול מקצועי.

כשהיא מתפרצת אין עם מי לדבר. אפשר רק להתרחק פיזית ולעשות משהו שיעשה לך טוב.
השכנים לא מעניינים יש להם הבעיות שלהם.

למ אי אפשר לשים גבול לצערי, אפשר לדבר איתה כשהיא רגוע ברגע שהיא נכנסת להתקף אין עם מי לדבר בכלל.
נסיתי לפני כמה זמן לקשר את המקצוע שלה להתנהגות שלה (רציתי שתשתמש בכילים שהיא מעבירה), זה היה רעיון נוראי היא ממש לא אהבה את זה.
אני כאן מפני שאני רוצה לעשות משהו בעניין, ואני גם מרגיש הרבה יותר טוב שאני משתף ומשתתף כאן, אין ספק שצריך עזרה מקצועית.
לגבי השכנים רשמתי רק מפני שהיא כלפי חוץ הייתה תמיד נעימה ומכילה, וכשהיא בהתקף לא אכפת לה משכנים או משפחה היא פשוט משתוללת בצרחות.

בני, נסה לשכנע אותה לקבל טיפול. אישתי הייתה ממש אנטי ואחרי כמה מטפלים ודיכאון עם עצבים התחילה ללכת לדיקור ממוקד, תזונה נכונה והצטרפה לקבוצת ריצה, החיים שלנו נראים אחרת לגמרי תוך 4 חודשים, אחרי שסבלנו כמעט שנתיים.

נעם, שנה טובה
תזונה נכונה והצטרפה לקבוצת ריצה, החיים שלנו נראים אחרת
אימצנו את זה, כול המשפחה רואים שיפור אדיר וכולי תקווה שימשיך כך, ממליץ בחום לכל בעיה או סתם לאיכות חיים נהדרת, ספורט, תזונה וזמן איכות משפחתי (עדיף בטבע,לא בבית)

משמח לקרוא
שתהיה שנה טובה ומבורכת !