טוב, אז ככה- רוצה לשתף אתכן בכמה רעיונות למחזור בגדים, או אולי למען הדיוק - איך ניתן להתבונן בבגד שכבר לא מעניין ונידון להשלכה, ולבדוק דרכים אחרות , עלומות ונסתרות מן העין שאפשר ליצר ממנו.
חשבתי שזה גם יכול להיות מקום לשמוע עוד רעיונות על אלו הקיימים, אלא שאין לי אומץ לפתוח על זה דף. אז אם משהי תקלע לכאן ותחשוב שזה ראוי - אז בבקשה. ואם זה לא יעניין אף אחת, אז גם בסדר, זה ישאר בתור איזה רגע חולף בחיי הדף שלי.
ובכלל אם בעדינות בעדינות תעבור פה ולה בכלל יש תכונות קופירייטריות והיא תוכל גם להמציא שם....
אז- זה המון לכתוב וכבר התעייפתי אז אתחיל עם הרעיון הראשון.
מדובר בסוודר, מעיל, או כל בגד שיש לו רכיסת כפתורים מקדימה והוא לא מאוד ארוך. נאמר מקסימום עד אזור סוף הטוסיק.
ו- כמובן הוא כבר משעמם, מתקרב להיות מושלך בעלבון מופנם ופולני, ו-הנה את עוצרת ברגע האחרון, פורשת אותו לפנייך ככה שהרכיסה מולך מתבוננת בו נוגות ו- הופ! הופכת אותו.
לא את הקדימה אחורה! לא ולא!!! אלא- UP SIDE DOWN!
כלומר אזור הצווארון למטה ואזו הלמטה למעלה.(הרכיסה נשארת מקדימה)
עכשיו את לובשת אותו. כן כמובן שיוצא שמה שהיה שרוול ימין יהיה כעת שמאל וההפך.
וכעת הפלא ופלא - נהיה מן ז'קט קצרצר וחינני. חכי אל תבהלי מעודף הבד שהצטבר למעלה- בתנועה קלילה ולא מחייבת אחת את הופכת את עודפי הבד האלו לצווארון עשיר ושופע המעניק לך מראה של דוכסית אקזוטית ומבוקשת!
לעניין הרכיסה- את יכולה להצמיד כפתור ללואה, אני בעד שלא יהיו אלו כפתור ולולאה שהיו עד כה בני זוג אלא לאפשר אי סמטרייה...
אם הם אינם מתחברים בשום אופן אפשר להעזר בסיכת בטחון סקוטית שתמיד חשוב שתיהיה בבית, מה שמוסיף חן ונועזות לכל הופעה.
אפשר לעשות זאת גם עם מעילי גשם , מעילי גשם ישנים, גבריים, הכל.- הצווראון המשופע יחשוף את בטנת המעיל שהיא בדרך כלל יותר יפה מהבד החיצון.

אם משהו לא ברור אז לשאול ובשמחה אענה.
מאוחר יותר- 'איך להפוך חולצת פולו ישנה של הבעל לחצאית שימושית ומקסימה.'

וכעת אל חולצת הפולו-
חולצת פולו היא חולצה מבד טריקו בדרך כלל עבה וגס מן הרגיל , בעלת שרוולים ארוכים ומאזור החזה העליון היא נרכסת בשניים או שלושה כפתורים . בעלת צווארון גם כן מטריקו אלא שעבה יותר.
ובכן, הרעיון- השחילי את עצמך לתוך החולצה כאשר אזור הרכיסה והצווארון במתנייך ורגלייך אי שם מבצבצות מתחתית החולצה מטה.
ועכשיו אל ההברקה- את השרוולים, הרי ישנם עוד השרוולים, דחפי אותם פנימה ו-, נו?... מה קורה?.... יפה- כיסים.
אלא שבמצב הנוכחי כל דבר שתכניסי אליהם יגרום לך להצטרף ובמהרה אל דף 'הבעיות כלכליות מלחיצות' (אם תחליטי לדחוף אליהם כסף למשל) , לכן - החליטי לאיזה עומק כיס את זקוקה, גזרי והעבירי תפר פשוט על מנת לסתום את הפתח שעלול להבריח את המזומנים שלך.
(אם את דקת גזה עד מאוד תעזור לך הרכיסה הטבעית של החולצה, אם את רחבה מעט יותר אל תרכסי. ואם יותר העמיקי את הפתח לפי מידתך ע"י מספרים .)

בהמשך- תיק מחולצה- רעיון של לילה.
חולצה נועזת מבגד- ים עתיק יומין
חצאית מעטפה קצרה ואופנתית מחצאיות הטוויד של סבתא.
קישוטים.

אנחנו כך חבוקות מתחת לפוך, ממלמלות מילמולים אחרונים לפני שתנחת עלינו ברכות השינה ולילה נתקפת ערנות ופותחת נושא- את יודעת אמא איך אפשר לעשות תרמיל גב מחולצה?
אני- אהממממ... אאאיך....אממממ
לילה- את לוקחת שרוול אחד ומחברת אותו לקצה של החולצה בדיוק מתחתיו. אחר כך אותו דבר לשרוול השני.
אחר כך את סוגרת למטה את הכל , כל החלק ששם נמצא הגוף.
וזהו.
מהפתח של הצוואר את מכניסה ומוציאה דברים.
... אני- לילה, זה ראיון דול.
שקט.
אני- לילה,
נרדמה.

---

אז החולצה מבגד הים.
והכוונה לאותם בגדי ים עתיקים, שלמים עם גב חשוף.
גוזרים עד איזה אורך שרוצים , כי הרי לא ממש צריך את החלק התחתון.
וזה הרי יכול להספיק. אבל אפשר להמשיך- אפשר לאמץ מחולצה לא רצויה אחרת רק את השרוולים ולחבר. כן, פשוט לחבר. זה יכול להשמע מבהיל אבל זה לא. זה בעצם
לחבר עיגול לעיגול. וגם אפשר לשחק עם התפר.
כי אני למשל די מתבלבלת, מתחילה עם התפר מוצנע וחבוי, (הוט כוטור- במבטא צרפתי), אחר כך תוך כדי מתברר שפתאום התפר בחוץ. אבל אני עצלנית אז אני מסתכלת על זה במבט אחר ופתאום זה נראה לי כמו יציאה עיצובית בדרגה גבוהה.
כלומר , מה שאני מנסה לאמר הוא - לא להתאמץ ולא להכנס להקפדות.
להתייחס לזה כמו לבלוז.
ואני מציינת דווקא בלוז ולא ג'ז כי לפני שבוע שמעתי ראיון עם אפרים שמיר ולטענתו בבלוז לא צריך להיות מוזיקאי בעל מיומנות והשכלה מוזיקלית , פשוט צריך ללכת עם ההרגשה שבאותו רגע.
לעומת הג'ז שדורש הרבה מאוד השכלה מוזיקלית.
אז אני מאמצת את דבריו ואומרת- לתפור כאילו זה בלוז.
שתהיה מטרה אבל כללית ומעורפלת, כאילו תופרים בעיניים עצומות.
ואז אפשר פשוט לרקוד את זה.
אפשר אם רוצים לסגור את המחשוף בגב עם הבד שהכי לא מתקבל על הדעת. להשתמש לצירופים בבד שלפני זמן אפילו דחה אותנו.
אפשר אפילו להמשיך ולצרף לזה חלק בלתי נסבל משמלה בלתי אפשרית. ולהפוך את הכל לשמלה.
והעיקר- לא לחשוב.
השתמשתי בדוגמא של בגד הים כי אני יצרתי בגד מבגד ים אבל זה תהליך שיכול להתחיל מכל פריט שהוא שאפשר להסחף איתו ולשבור בתוך העשייה כמה מוסכמות שעוד נשארו בתוכנו ולא ידענו שהם שם ...

רק את יכולה להראות טוב עם הבגדים האלה

אילה א ,
אני כל כך מאושרת שמשהו מגיב לי... עוד מעט האושר יחזור וישקע לרמות רגילות
ואז אצטרך להתחיל לפענח את המשפט שלך - האם יש בו מן המחמאה או ... ההפך(מה ההפך של מחמאה?).
בכל אופן , זה מצחיק מה שכתבת לי.

אילה א, עוד משהו,
קראתי ללילה מה כתבת אז היא ענתה לי- גם את (התכוונה אלי) בקושי נראית טוב בבגדים האלה.
דייקתי והוספתי שאת זו את אז היא אמרה - אה , תמסרי לה שאני ברוגז איתה.רגע, למה אני בכלל ברוגז איתה?
אה! כי העליבה את שפריציק שלנו... אז כשהלכנו איתה לוטרינרית והיא אמרה שכל חתול הוא מגעיל, גם החתול הכי חמוד הוא מגעיל.

נו, כן, אז מה עושים עם חצאיות הטוויד של הדודה חנק'ה מחדרה שעוד בשנת 1965נסעה עם בעלה הדוד אברם לחופשה בלונדון. איזו התרגשות זו היתה.
כל המשפחה על כל הדודים, נכדים נינים שכנים מכרים וסתם עוברי אורח נסעו ללוות את דודה חנק'ה ודוד אברם לשדה התעופה וכל הכבודה הזו היתה שם כבר ערוכה כחמש או שש שעות לפני שנחת המטוס.
הגיעו גם כמה גלויות אלגנטיות בשחור- לבן מלונדון האצילית והקרירה שבהן תיארה חנק'ה (היא היתה הממונה על יחסי הציבור של זוגיותם) את עצמם מטיילים שלובי זרוע באוקספורד - סטריט ואיך שלאברם היה קר מאוד בראש- (דוד אברם התחיל להקריח בגיל צעיר) והם נכנסו לחנות הכל-בו הראשונה שהזדמנה בדרכם כדי לחפש לאברם כובע, ומצאו את עצמם מבלים שם יום שלם. הובטח בגלויה שכולם יוכלו להתרשם ממגבעת הצמר הטהור שאברם קנה ושתי חליפות הטוויד שקנתה לעצמה חנק'ה מצמר גם כן אמיתי וטהור ללא חיקויים.
כן, ומאז לא חדלה חנק'ה לספר איך היו החורפים מקפיאים ובלתי נעימים לפני אותו טיול ואותה רכישה וכמה נעימים נהיו החורפים מאז שהיא יכולה להרשות לעצמה להתעטף בחליפות הטוויד שהזמן אינו מוכן להפגין את נוכחותו עליהן.

אלא שכעת חנק'ה , עמוס לה מדי הארון לטעמה ובהרבה מפריטי הארון היא אינה משתמשת. 'אבל חנק'ה מה עם חליפות הטוויד מהטיול שלך עם אברם וחנק'ה מחייכת חיוך קטן ומוסתר כמו אומרת שזהו זכרון ששייך רק לה ....
ואני מוציאה את חליפת הטוויד מוכת הנפטלין במשבצות ירוקות כחולות , מניפה אותה מול עיניה של חנק'ה והיא פוטרת את הכל בהנף יד- תקחי , תקחי... בטח יהיה טוב עלייך. זה 100 אחוז צמר טהור , לא יהיה לך עם זה קר בחורף.
ואני מסתכלת על החליפה, פותחת את הז'קט, מתבוננת במבט מלוכסן בחצאית, מבינה שצריך להוריד ככה באחת עם המספרים האכזריות שלי את קטע החגורה החונק וכבר החצאית יורדת אל מתחת לקו המותן ואפשר סוף סוף לנשום את כל האויר שחנק'ה ובנות דורה וויתרו לעשות.
וגם למטה גוזרת, במקום לפני שהחצאית הופכת שוב לצרה. ואז נוצר לי פס עבה של בערך 40 סנטימטר ואני יכולה לעטוף את עצמי מעל למכנסיים בלי התחתונים ושבגלל זה קר לי בחורף בטוסיק, והטוויד הזה בטוח יחמם ואפילו אחבר עם סיכה סקוטית ואניח אותן אחת על השניה קצת באלכסון, כלומר במן איקס כזה מקדימה.
ובאמת יהיה לי חם בחורף הזה וגם אראה נהדר!
.....אבל.... אני מסתכלת שוב על החליפה ... ושוב על חנק'ה.
לא. לא יכולה. לא נוגעת .
אפילו לא לוקחת.
זה, של חנק'ה . מהטיול עם אברם באוגוסט 65 , כשנסעו ללונדון וטיילו באוקספורד- סטריט ולאברם היה קר בראש והם נכנסו לכל- בו לקנות לו כובע.

יקירתי, את עוסקת ב
גילגולם של בגדים
(כמובן של קדיה מולודובסקי אם-אני-לא-מתבלבלת ולא שלי)

_גילגולם של בגדים
אכן, מצדיק דף נפרד, ועכשיו! @}

<שואפת להפוך סוודרים ישנים לקומביניזונים>

קומה ג על עמודים, בוקר טוב לך.
שמחה על התלהבותך, את...יכולה לעשות זאת... ידיעותייך יותר רחבות וידייך יותר קלילות משלי בפעילויות מסוג זה.
כמו כן הייתי מבקשת ממך לפרט את עניין הפיכת הסוודרים לקומבינזונים- נשמע מאוד מעניין - כלומר , את יכולה להגדיר מה את מצפה מאותו סוודר כאשר יהפוך לקומבינזון?
איך הוא אמור לשרת אותך בגילולו החדש ?

קומה ג, האם מדובר בהרבה סוודרים? כי אני הפכתי מכלול של כמה סוודרים ישנים, שונים באופן קיצוני אחד מהשני- לצעיף מדהים!
הקפה ה מ ד ה י ם שלי מחכה לי אז מייד אחריו אפרט בקשר לצעיף.

אז זהו, חזרתי, הקפה באמת היה ... אוי, אילו ניתן היה לתאר את טעמו... הוי,אמממ, בקרוב- 'שירת הקפה'.
בינתיים- לצעיף-
אז אספי את הסוודרים שברשותך, כמובן את אלו שבהגדרתם הראשונית אינך מעוניינת יותר.
מתוכם את יכולה לברור את הנוראים ביותר (אם יש כאלו...) - אפילו אספי מן הרחוב וכבסי את אלו האיומים מאקרילן (גם פחות מגרד) שסרוגים במכונה בדוגמאות כאלו שמתחשק לך לחפש את המעצב ולחקור את פעילות מוחו.
עכשיו השיגי מבעוד מועד סוג מספריים- אני בעד להשקיע היטב בכלי המשחית הזה, לא מספריים כאלו שקונים ב-$ אלא ממש טובים שקונים אצל ההוא בפינת נחלת -בנימין -אחד -העם והוא מומחה גדול במספריים. אחר כך להקפיד להשחיז אותם פעם בחודשיים אצל ההוא בקינג ג'ורג' פינת העבודה .
עכשיו הרעיון במספריים הוא לא לפחד! אלא להנות! ו-פשוט לגזור.
להתחיל לגזור מהסוודרים הנבחרים מרובעים או מלבנים או גם וגם העיקר שיהיו בערך באותו הרוחב. (ושוב אל הג'אז, מאוד עוזר להנות מגזירה עם ג'אז ברקע. למשל אני אוהבת לעשות את זה עם KIND OF BLUE
של מיילס דייויס.)
עכשיו, אם כבר קפצת למשחיז עם כלי התפירה בקינג ג'ורג' אז אנא הצטיידי אצלו גם בערכת מחטים - כזו עם הציור שבו בנות נעימות מראה מבלות את זמנן בתפירה, שלפי את המחט הגדולה ביותר המיועדת לתפירה בצמר, השחילי חוט צמר שאינו עובר את אורך זרועך וכאן לא אוכל להמנע מלצטט את אימרות השפר של אודט מורתי למלאכת-יד בבית- הספר היסודי ע"ש ארלוזורוב בחדרה, וכך הדפיסה אודט על בריסטול לבן , עטפה בניילון ותלתה מעל ללוח- "חוט קצר לקחת - חיש מהר גמרת, חוט ארוך לקחת- והנה הסתבכת".
זהו- ועכשיו התחילי לחבר את החלקים הגזורים בזה אחר זה. אם את עצלה כמוני ומחליטה למרוד בדפוסים שניסתה אודט להטביע בנפשך- אז תפרי באופן הכי מבולגן שיכול להיות, תזרקי ותרשי לעצמך שהתפירה תהיה הכי לא מוקפדת. נסי להשתולל, לקחת את זה הכי רחוק שאפשר עד שתהפוך תפירתך לסגנון הייחודי שלך וזה יהיה ניכר.
כלומר ככל שלא תתביישי בסגנון התפירה כך היא תהפך ליפה יותר.
אם חשוב לך- אז את יכולה גם לתפור באותו אופן גימור מסביב לכל הצעיף.
אפשר גם לא. סוודר קנוי וגזור- לא נפרם.
תתחדשי.

ואו, שמיכת טלאים מסוודרים ! זה עוד לא היה לנו

האם מדובר בהרבה סוודרים?
המוווון סוודרים. למעשה אני שוקלת לפרום אותם ולסרוג מהם בגד ים מצמר. נראה (יש לי זמן להתלבט עד קיץ 2008).

את...יכולה לעשות זאת... ידיעותייך יותר רחבות וידייך יותר קלילות משלי בפעילויות מסוג זה
יאללה, אני פותחת לך דף על זה. מהר, שלא תמחקי את הכל שוב פעם.

קומה ג
ואו, שמיכת טלאים מסוודרים? ! זה עוד לא היה לנו

זה גדול !! ו- ממשיכה אותך- פונצ'ו !

לדעתי צריך מדור גלגול שני לסוודרים ודף פונצ'ו בנוסח לילה . יטופל בקרוב

הגעתי לענייני הסווטשירטים, אלא שקומה ג היקרה כבר העבירה הכל ברוב חריצותה ועכשיו אני לא מצליחה להעביר מהדף שלי לכאן.
משהו יכול\יכולה לעזור ולהעביר את הקטע האחרון שאצלי, לכאן?

טוב , אז הגעתי לפרק הסווטשירטים. אלא שלא אמשיך לפני שאקדיש מילים אחדות לחנות הסידקית (סידקית זה שם של חנות לכפתורים וכל מיני פיצ'פקעס?)- ברלינסקי שברחוב שלמה המלך- הלא הוא כאן בשכונתינו.
אז ברלינסקי זה, כנראה שריד אחרון למשפח' הדינוזאורים דוברי הפולנית.
אצבעות ידו השמאלית כתומות מפאת אותו בדל סיגרית 'אירופה' התקועה ביניהן באופן פרמננטי.
הוא נוהג לשלוף עבורך מקופסאות הקרטון המהוהות שלו את מבוקשך בלוויית המשפט הקבוע- 'אני לא מוכר לך סחורה ממזרח רחוק כמו אצל האחרים. אצלי הכל מגרמניייה . הנה, תגעי, זה לא מתקלקל, זה לא ממזרח רחוק, זה טוב. זה מגרמניייה'.
כשתשלמי על קנייתך בסביבות העשרה או חמישה עשר שקלים ותעיפי מבט על הפשטות ותחושי שברגע שעברת את סף הבית ונכנסת לחנותו כמו נסעת במנהרת הזמן, ואולי יגדשו אותך רחמייך למראה המשקופים המקולפים, ערמות האבק, הרדיו הנושן שמשמיע את חדשות רשת ב', חכי, הביטי החוצה אל מעבר לכביש, ובכן שם במרחק עשרים מטרים עומד לו במלוא הדרו בניין בן ארבע קומות משופץ ומטופח...
על כן אם תגיעי לחנותו באופניים ותחליטי לקשור אותן לגדר הברזל המסוגננת שמקיפה את הבית שממול, יצא מייד ברלינסקי זה אל הטראסה של חנותו וייזעק עד שכמעט וייפלו השמיים ויעיבו על הלועסים שווארמה אצל 'הקוסם' ולוגמי הקפה ולוקקי הגלידה של בועז מ'באצ'ו'.
או אז תתבהר הבנתך ורגשות הרחמים כלפיו יתפוגגו ותחושי הקלה שאין זה נופל באחריותך לדאוג לפרנסתו.
אז, זהו, אצל אדון ברלינסקי תצטיידי בסגנונות רכיסה שונים כאלו שחשקה בהם נפשך כאשר תגלגלי את הסווטשירט שלך לגילגול חיים נוסף.
ועל כך- מייד.

אז- ישוחרר הסווטשירט מדיכויו!
והפעולות הראשונות של התנועה למען שיחרור הסווטשירט לחופשי הן- גזירת טבעות החנק.
טבעות החנק הן הגימורים השנואים שצומחים להם בסווטשירט הקלאסי בעיגול הצוואר, בעיגולי אזור שורש כף היד ובעיגול הגדול באזור המותן.
אז את כולם - החוצה בלי היסוס. כן- גזיר גזיר גזיר ועוד גזיר וחסל.
אה! שוב אפשר לנשום.
עכשיו , כמה אפשרויות, -

1. לגזור סימטרי , לפתוח אותו למן סוודר ע"י גזירה ארוכה לאורך מנקודה אמצע (של מפגש שתי עצמות הבריח וגזזזזיר למטה.

כעת כשישנם שני הצדדים האלו שולפים את מה שבחרת אצל ברלינסקי, כפתור רגיל, כפתור מוארך שמגיע עם לולאה אפשר לכל האורך, אפשר רק אחד למעלה, אפשר בסיכה הסקוטית המפורסמת ..

1. אפשר לעשות את הגזזזזיר הארוך הזה מלמעלה למטה לא באמצע אלא בצד(את זה אני אוהבת),כלומר מנקודה עליונה שממוקמת על אזור עצם בריח אחת ו...יששששר למטה.

כך שיוצא שצד אחד מכסה את שני הציצים וצד שני לא.
ואז אפשר שוב ליצור רכיסה ע"י שורה של כפתורים רגילים, כפתורים מוארכים עם לולאות, אחד בודד למעלה, סיכה אחת בודדת למעלה כשהכל פתוח וחופשי מנק' זו ומטה,
שורה של סיכות סקוטיות כל הדרך למטה(מראה פאנקיסטי...)
ועוד המון אפשרויות שמתלות תוך כדי עשייה.
בהצלחה.

בקרוב, וריאציה נוספת לשיכלול הסוויטשירט.

• הכנת כובע ממכנסי ג'ינס ישנים או קורדרוי ישנים בלתי רצויים. נראה בהתחלה מסובך אבל בקריאה נוספת זה מתבהר ומעורר פליאה בפשטותו.
• מכירות את פטנט החצאית ממטריה ישנה? זה לא רעיון שלי אבל אשמח לספר אם לא מוכר.

לגזור סימטרי , לפתוח אותו למן סוודר ע"י גזירה ארוכה לאורך מנקודה אמצע (של מפגש שתי עצמות הבריח וגזזזזיר למטה
יצא לך קרדיגן! קרדיגן!

מכירות את פטנט החצאית ממטריה ישנה? זה לא רעיון שלי אבל אשמח לספר אם לא מוכר
LOL

יצא לך קרדיגן! קרדיגן!

LOL

קומה ג יקרה ביותר! האם תואילי בבקשה לדבר אלי בעברית ?
ואם אינך יכולה , אנא ממך, הפני אותי אל מילון ורק צייני באיזו שפה את מדברת כדי שלפחות את המילון המתאים אמצא.

LOL - Laugh Out Loud
מקבלה עברית: צב"ר (צחוק בריא).

קרדיגן בעברית: מותנית (אולי. סתם המצאתי).

איזה דף מצוין! אני ממש נהנית לקרוא.

אמנם לא מכירה שמיכת טלאים מסוודרים, אבל כן מבגדי ילדים ישנים. אלה שכבר מוכתמים ואי אפשר להשתמש בהם, לגזור לריבועים, לתפור, והנה עם מילוי, יש שמיכת טלאים. אני כרגע בשלב איסוף הבגדים, זה השלב הקל.

לגבי הסוודרים עצמם, כיון שלא השתמשנו בהם לצורך שמיכת הטלאים של קומה ג', אפשר להכין מהם כיסויים לחיתולים, אם הם מצמר. בכלל, זה השגעון שלי לאחרונה, צוחקים עלי בבית שאני מסוגלת להחליט שכל דבר אפשר למחזר ולהפוך לחיתול. LOL

(ואם זה דף שלך, ואני נדחפת ולא מספיק מצחיקה, אפשר כמובן למחוק )

אף חצוף, ברוכה הבאה!
נורא כיף לחלוק בעניינים האלו.
בעצם זו לא אני פתחתי את הדף ואם כבר מדברים על נדחפים אז זו היתה יוזמה של קומה ג, לפתוח, אני רק הבעתי משאלה שמשהו יאזין....
אבל ... נראה לי מהכרות שטחית עם קומה ג על אף שהיא לפעמים דוברת שפות נכחדות, היא בחורה חביבה שובבה ולעניין אז נראה לי שאפשר לכייף ביחד.

אז בקשר לחצאית ממטריה, עוד לא הבנתי אם הצחוק הגדול הוא בגלל הכרות עם הנושא או מה.
כי קומה ג לאחרונה הוכחת בקיאות בהתעדכנות ראי מקרה ספרינגסטין...אז אני לא יודעת אם לפתח את עניין החצאית\מטרייה.
בכל אופן יוצאת עכשיו לשעה, אכתוב מייד לכשאחזור.
הכינו את המספריים!!

אז שבתי. ואני מניחה שאתן כבר מוכנות עם המספריים המושחזות והמטריות המקולקלות.
אז- בואו נתבונן במטרייה המקולקלת. כן. היא מקולקלת.
שאלה- כ ל המטרייה מקולקלת? או אולי רק חלק ממנה? ואם רק חלק ממנה , אז... איזה חלק מהמטרייה מקולקל!?
יפה!! החלק המכאני, זה עם הברזלים מקולקל. השפיצים. נכון?
הרי הבד של המטריות גם אם הן מגיעות מהמזרח הרחוק, הינם בדים שישארו כאן על הפלנטה ביחד עם ברלינסקי לנצח נצחים.
אז בואו נסתכל בעיון בתוך פנים המטרייה. איך היא מחוברת לחלק המכאני?
כן, במן לולאות חוטים קטנות , שניים שלושה חיבורים של לולאות המצמידים את בד המטרייה לכל שפיץ.
לכן מה שעלינו לעשות?, לפרום בעדינות ובקלות ע"י חיתוך עדין את לולאןת החוטים האלו.
יפה. כעת הבד משוחרר ...אבל... רגע... מרכזו נעוץ חזק במרכז המכאניקה ההדוק של השלד.
זאת לא נצליח לפרק לכן פשוט נגזור בעיגול מסביב לאותו מרכז ברזל מהודק.
עכשיו שיחררנו סופית את הבד מהשלד.
מה נוצר לנו, לא אל תלכו מייד לשיפוטיות ותגידו, אוף זה קטן.. זה לא למידה שלי... חכו-
כן, נוצרה לנו מן חצאית פעמון עם הקף מותן מאוד קטן וגם אורך החצאית- כמובן עניין של טעם- יש מי שתרצה ללבוש אותה באורך הזה כחצאית מיני נועזת, יש מי שתעדיף שתהיה זו חצאית מיני הנלבשת מעל מכנסיים או חצאית נוספת ויש מי שתרצה אולי להאריך חצאית זו עצמה ע"י יצירת שכבות מבדי מטריות נוספים (ולתת דרור לססגוניות הממשמשת ומפציעה...) .
אז קודם כל נטפל בהיקף המותן כדי שנוכל להשתחל אליה.
הבד הרי אינו ניתן לפרימה לכן אין מה לחשוש, פשוט גוזרים כל פעם פס בהיקף המותן שנוצר ומודדים. (להתחיל בהורדת פסים דקים ).

• יש לקחת בחשבון שכאשר התקרבת אל המידה הרצויה תצטרכי לקפל פנימה בערך סנטימטר לתפור והשחיל בתוך המכפלת גומי.זה הכל.

כדי ליצור אורך כמובן שצריך עוד ארבע חמש מטריות. את הראשונה לעשות לפי ההוראות האלו ואת האחרות לגזור כך שאפשר יהיה לפרוש אותן, לגזור את החלק שמקטין את ההקף ולהתחיל לתפור מתחתיה של החצאית הראשונה.
נראה לי שזה לא ברור.
אם באמת זה לא ברור אז תגידו לי ואנסה להתנסח שוב באופן אחר.
אפשר ממש להשתולל עם שלל הדומאות המשונות והמטורפות של צבעי המטריות.
*- החצאיות מצויינות נגד מצב של גשם!!!!

לא לשכוח שישנן כאן זכויות שראוי יהיה שתהינה שמורות ל- קומה ג שנתנה דחיפה לדף, ו בעדינות בעדינות שכרגיל הפגינה את יצירתיותה בהענקת השם.

ועוד עצה קטנה אבל גדולה-
אם אתן פתאום נתקעות, אל תתעקשו ללכת לפי הוראות. ההתקעות לרוב מתכוונת לסמן לכן שאצלכן בפנים רוצה לנבוט רעיון שלכן, יותר טוב והוא רק לא בטוח בעצמו.
אז תצאו מנקודת הנחה ש ה כ ל אפשרי ואל תפסיקו להשתעשע

כל הכבוד ל אמא של לילה, מלכת אופנת הגילגולים |מחיאות כפיים סוערות|

תודה בעדינות בעדינות , אני קדה קידה עמוקה לעברך ולעבר מחיאות הכפיים שאכן הרעידו את ביתי.
אל דאגה, ביתו של אדון ברלינסקי יציב וחזק.
טוב חייבים פה לצאת עוד חצי שעה אז לא אספיק ויש עוד הרבה.
את גיהוץ הניילונים המרשרשים, אלו שחוזרים איתם מהשוק, מכירות?
טוב אז בינתיים תנסו, על חום חלש ובטפיחות קלות, להוסיף שכבות ולפסל, ליצור זוויות ופינות ועיקולים.
אפשר כובע, תיק, קערה לפירות...
רק לא לשכוח - לא חום גבוה, וכל הזמן בטפיחות. לפסל את הצורה שרוצים תוך כדי הטפיחות במגהץ.
אם רוצים עוד פרטים על כך- אז בערב.
ביי.

רוצים עוד פרטים על כך
כן בהחלט

בניו יורק נקלעתי פעם לחנות בגדים של מעצבת שתופרת בגדים חדשים מבגדים משומשים. הבגדים שלה היו פשוט מדהימים. אולי תחשבי על משהו בכיוון הזה? נשמע לי שאת מספיק יצירתית...

ויש מי שתרצה אולי להאריך חצאית זו עצמה ע"י יצירת שכבות מבדי מטריות נוספים (ולתת דרור לססגוניות הממשמשת ומפציעה...)
מי ייגול עפר מעינייך, כרמן מירנדה! @} @} @}
"הופ-הופה, בנחל קרנבל!

מקסים. פשוט מקסים.
אין לי כרגע רעיונות יצירתיים לתרום, אבל יש איזו וריאציה או שתיים: לנושא הילקוט מסוודר אני מכירה את גירסת התיק צד מסוודר. מחברים את שני השרוולים, תופרים למטה והופ! תיק מסוודר.
את התיק מהג'ינס או הקורדרוי הישן כולם מכירים , לא? לפחות ככה עשינו בילדותי העשוקה.
וגם- כשנמאס לי משצלות אז אני עושה (טוב עשיתי, כשלא הייתי אמא) מהם חצאיות. גוזרת באמצע ומוסיפה גומי למוצניים וזהו פחות או יותר. יש לי שתיים בהיכון עוד מההריון, אז לא עשיתי כי לא ידעתי איזה היקף לעשות ועכשיו התירוץ שלי זה שנגמר הקיץ. כמו שקומה ג' אמרה אני יכולה לחכות איתן עד קיץ 2008 והלאה.

שיואו, ורק לפני יומיים זרקנו מטריה שבורה, בבית עם שתי בנות שמתות על חצאיות.
זוועות.

_רוצים עוד פרטים על כך
כן בהחלט_
נורא עייפה, אז מחר. לילה טוב.

רוקדת לאור הירח יקרה,
ואין יפה יותר מאישה לבושה בחצאית שהיתה פעם שמלה והיא כעת רוקדת לאור הירח.
טוב שהזכרת את הפטנט הישן והטוב!
ו- ספרי ומייד על התיק ג'ינס מהילדות העשוקה.
תבשיל קדרה , אל דאגה, מטריות ממזרח רחוק יש למכביר.

בלילה, במיטה, סיפרתי לבן זוג על הדף הזה, המשובח והמצחיק.
יש לי רעיון מעולה להוסיף, הוא אמר. קחי את כל הגרביים הבודדים שמסתובבים בבית, והכיני מהם כיסוי לאוטו.
אפשר גם להוסיף מעל הכיסוי ציפוי מבד-של-מטריות, כך שיהיה גם נגד גשם.
נו, מה אתן אומרות?

רינ צ'י, - רעיון ענק!!!!
ובעקבותייך חושבת על המטריות כשכמייה נגד גשם, ססגונית. זה אני אפילו מתחילה להתארגן לעשות בקרוב כולל קפיצ'ון.( אתן יודעות, קפיצ'ון זה כולה שני מרובעים מחוברים על שתי צלעות סמוכות...... )איזה כיף לקום בבוקר עם רעיון טרי.
תודה רינ צ'י!

ובכל זאת אם משהי מעדיפה "בגדי - מותגים" אז בשבילה הסיפורון הקטנטון לשעת בוקר מוקדמת-
לא זוכרת סביב איזה רעיון החלטנו לילה ואני לכסח לכל הבגדים את ה'אטיקטים' שלהם
במאחורי הצוואר.
רצינו לעשות עם זה משהו... אולי לחבר את כולם... אספנו מלא ולא זכרנו כבר לאיזה
צורך עד שהתגללה לפני חצאית משונה, התבוננתי בה ארוכות וניסיתי להבין מה היא מספרת לי... מהיכן הגיעה, אילו חיים חוותה, סביב איזה אגן מצאה את עצמה תלויה...
והחצאית- דוממת.
הבנתי מייד שנפלה לידי חצאית עם קומפלקס מופנמות בולט והחלטתי לעזור לה.
אמרתי לה - ' תשמעי, בובה מותק גב' פפיטה (היא היתה בדוגמת פפיטה הבלתי מובנת שנראית כמו שיבוש של מחשב...), את הולכת לעבוד על החצנה, כן החצנה.
רק ככה תוכלי לפתח את יכולת ההבעה שלך ולהפטר מהמופנמות שבולמת לך את היצירתיות.'
היא הסכימה.
שלפתי את כל האטיקטים שנאספו והתחלתי להצמיד אליה אותם. בלי סדר ובלי כוונה מובנית.
כעת- היא חצאית פפיטה , תוצר מותגי , משוויצנית עולצת, מבלבלת את כל עוברי האורח שבודקים במבט מלוכסן מאיזה בית אופנה רכשתי אותה.!!!

שלפתי את כל האטיקטים שנאספו והתחלתי להצמיד אליה אותם. בלי סדר ובלי כוונה מובנית
אני רואה ש-No Logo היתה אופנה חולפת. מעכשיו - Yes Logo.

קחי את כל הגרביים הבודדים שמסתובבים בבית, והכיני מהם כיסוי לאוטו
נכון! ובגרב הבודדת שנשארה, צריך לכסות את מראת הצד! במקום להשאיר אותה בחוץ לקפוא כל הלילה במזג אוויר הזה!

_ורק לפני יומיים זרקנו מטריה שבורה, בבית עם שתי בנות שמתות על חצאיות.
זוועות._

אז.. הפעם אני רוצה לקשקש לכם במוח על הצווארון הנוזלי. מיהו? מהו? מהיכן היגיע?
וכיצד הפך כל כך נפוץ בתרבותינו?

אם שמתן לב פרץ לו הצווארון הנוזלי לאופנה לפני כשנתיים. אני מתכוונת לאותו צווארון גולף שאינו עומד אלא בצורתו הנשפכת והנוזלית.
אז אל יתהללו להן הצעירות כאילו המציאו את הצווארון ולפני כן חיינו בימי הביניים הצווארוניים... לא ולא.
זכורים לי ימיה של דליה מזור כמגישת חדשות, קריינית רצף ועוד כמה תפקידים שמילאה יחד עם חיים יבין בימי הטלוויזיה הראשונים בהעמידם פנים שמדובר בסוללת בעלי תפקידים נרחבת.
ובכן לדעתי היתה זו דליה שהביאה איתה לראשונה לתודעתינו בסוף שנות הששים את צווארון הגולף הנוזלי הנשפך ואחריה בעדריות נטולת ספקות- אחותי.
כבר אז נדלקתי עליו על הצווארון ההוא. עד שחשבתי לחקור את האנטומיה שלו- נעלם. והנה היתה לי כעת הזדמנות נוספת להבין את חוקיותו.
אז חקרתי וראו מה גיליתי- גם מייד ישמתי- אין קל מזה-
כדי שצוורון הגולף ישפך וינזל ברישול החינני הזה צריכים להתקיים שני חוקים-
א. שהיקף פתח הצוואר יהיה רחב
ב. שהבד יהיה רך.
וכעת- נאמר שיש לך חולצת גופייה לבנה מטריקו גדולה או קטנה , סתמית , שאת לא ממש נהנית ממנה.
ויש עוד אחת שעוד פחות מוצאת חן בעיניך.
את לוקחת את הראשונה, גוזרת איזה גזיר עגול כדי להרחיב(מעט ) את פתח הצוואר.
זהו.
כעת ניגשת לחולצה השניה, מסמנת נקודה שמקצהה התחתון של החולצה יראה היכן הם 15 ס"מ וגוזרת יחד את הקדימה ואחורה. עכשיו יש לך מן טבעת בד ברוחב 15 ס"מ.
פתחי את הטבעת לפס של בד ע"י גזיר אחד.
עכשיו מחברת בתפר פנימי את פס הבד להיקף פתח הצוואר של החולצה הראשונה.
יש טריק קטן שיש לשים לב אליו בחיבור הפס להיקף הפתח, אם עושים אותו- יוצא מושלם- לא לחבר מבעוד מועד את הפס לפתח בסכות, ולא לחשוב שאי איפשר כי זה עיגול וזה ישר- פשוט להצמיד באצבעות כל פעם חצי סנטימטר לתפור אותו ועוד פעם להדק עם האצבעות חצי סניטמטר של הפתח עם הפס ולתפור. אחרת יצאו כיווצים ויפריעו לנזילה הנוןשלנטית של הצווארון.
כמובן שאפשר לשחק לפי הטעם האישי בכל הצבעים ... יאללה, הצילו את חולצות הטריקו הישנות והיפכו אותן לחולצות מעצבים.

• אפשר לעשות טריק מעניין בשרוול. אז בהמשך.
• שכחתי- את מתחילה לתפור... תופרת , תופרת... מגיעה כמובן לנקודת ההתחלה, גוזרת את שארית הפס. מחברת (איזה תפר שאת רוצה-אל תתביישי בתפרים שלך) את שני קצות הפסים שנפגשו.

אפשר לתכנן כך שמפגשי הפסים יתרחשו בב, בצד, הקדימה...

אמא של לילה את פשוט הלוחשת לבגדים או הלוחשת לבדים.
את לוחשת - ופתאום יש איתם קסמים.

מקבלה עברית: צב"ר (צחוק בריא).
לא "צוחק בקול רם"?

את בטח צודקת ואני סתם ממציאה

קומה ג
ואני סתם ממציאה
אף פעם לא סתם!
אף פעם!!

ו.... אוי יוי יוי!!!! נשברה המסננת!!!!
אוי!! טוב, נזרוק לפח. ל פ ח !!!! שומו שמיים!!!!!!!!
למה, מה אפשר עוד לעשות עם מסננת שבורה!?
מה ז'תומרת!? ברור ,לא!? לרקום.
כן. כן. לרקום על המסננת. מה לא מובן? גובלן!! GOBLEN על המסננת.
גובלן ממסננת. תמונה תלת -מימדית. אבל לא חייבים תמונה- אפשר.... למשל בסוף הרקמה, לגזור ולהפרידה מחישוק הפלסטיק ולחבר אליה שוליים לכובע רחב שוליים מג'ינס או קורדרוי ישנים מגזרת הסנט -טרופז.
למה דווקא מגזרת סנט- טרופז או כפי שקראנו לגיזרה הזו בילדותינו בין עצי החרובים בחדרה- גזרת פיל, מכנסי פיל.
גיזרת סנט -טרופז זה נהיה כשהתחלנו להסתובב עם בחורים.
אז בקרוב- שוליים ממכנסי פיל לכובע שהתחיל ממסננת שנשברה.

גובלן ממסננת. תמונה תלת -מימדית
גאוני.
אפשר גם לעשות לפי תמונה של חברים או קרובים, ולתת להם שי אגוצנטרי נאה ליום הולדתם!

"חוט קצר לקחת - חיש מהר גמרת, חוט ארוך לקחת- והנה הסתבכת".
אצלנו זה היה "עצלן בוחר בחוט ארוך לחסוך בהשחלה/ אבל סופו בסבך גדול ובהשחלה כפולה"

איזה דף מקסים! עכשיו אני רק צריכה ללמוד איך להשתמש במכונה שקיבלתי לבת מצווה (ומאז שוכבת ומחכה לי).

מנה מנה צפרא טבא!

הייתי מציעה למשרד החינוך שירווח בבית הספר שבו למדת שעה נוספת ומיוחדת כדי להבין, לנתח וגם קצת לנשום כאשר נתקלים במשפט הזה-
אצלנו זה היה "עצלן בוחר בחוט ארוך לחסוך בהשחלה/ אבל סופו בסבך גדול ובהשחלה כפולה"
זה נשמע לי משפט לקוח משירת ימי הביניים במורכבותו... האם זה תואם את פרופיל אישיותה של המורה למלאכה שלך???

ובקשר למכונת התפירה- לנו יש משהו נושן ומאוד פרימיטיבי- יכולה לתפור רק קדימה ואחורה. לא צריכות יותר מזה. אם את זקוקה לעזרה לפיענוח , רק תגידי.

תודה לכן שבאתן כולכן... כן...כן.. אהמממ...יופי... יצא לכולכן יופי של גובלנים על המסננות...
מצוין. אפשר להמשיך.
(מעניין איך שלכולנו נשברו המסננות בדיוק אתמול)
(ועוד וידוי- עניין כובע גובלן ממסננת זה דבר שהתפתח אצלי בראש ממש אתמול כששטפתי אורז ו- פלאאאח, כל האורז נשפך ונשארתי רק עם הידית ביד.כלומר, מנסה לאמר שגם לי אין מי יודע מה נסיון בעניין ומצפה לדמיונכן לקדם את הפרוייקט . נקווה שנצליח עד בוא הקיץ כשקומה ג תהיה מוכנה עם בגדי- הים הסוודריים שלה...)
טוב אז , הנקודה הארכימדית שלנו- (נקודה ארכימדית, כפי שטען ארכימדס יקירנו- תנו לי נקודת משענת אחת ואשעין עליה את העולם כולו- טוב להפנים זאת גם בתפישות רוחניות...)אז הנקודה הארכימדית שלנו היא שולי הכובע ממכנסי ג'ינס ישנים מגיזרת סנט-טרופז. גם קורדרוי טוב.
כאן אני לא בטוחה שאני מסוגלת להתנסח באופן מדעי יותר אינטואיטיבי מטאפורי-
אם אתן מסתכלות על שוליים רחבים של כובע אז... נכון זה נראה קצת כמו חצאית פעמון? משהו שהולך ומתרחב במעגליות מהמרכז החוצה.
ואם כעת אתן מפנות את מבטיכן אל נאמר 20 הס"מ האחרונים של מכנס סנט-טרופז. אותו רעיון. אז ... כן. בדיוק! גזיר אחד ועכשיו תנסו לענוד את העיגול הזה על הראש . יפה. נשארת רק הכיפה חשופה- ושם יתלבש לו הגובלן- מסננת.
זה הרעיון.
אהה. אתן ממש רוצות פירוט? טוב תנו לי לחשוב איך מתגברים על כיווצים מיותרים, בונקעלעך ושאר מזיקים שיפריעו לכובע להתלבש לנו על הראש כאילו היה זה מעשה ידיו של אומן הכובעים הג'ינג'י ממעלה דיזנוף בואך בזל. מכירות?
אוי זה כובען! אמן!!!
לא הוא כבר לא עובד. מנסה להעביר את תורתו בעל פה. אפשר גם בטלפון לתאם מראש ולהגיע אליו הביתה. "בלזם" .
את נכנסת לקנות לעצמך כובע- יודע בדיוק איזה כובע מתאים לך, איך לובשים אותו, באילו זויות, אילו אפשריות.... אוי אוי... הגעגועים קורעים אותי- והכל מעשה ידיו.
הכל בהזמנה- לבד אנגלי, קש פנמה, קש יפני, כובעים פלורנטינים... הכל.

טוב, אז יש לי סוגיה שדורשת פיתרון
יש לי סוודר בבית. אולי קרדיגן, אנא עארף. סוודר ארוך עם כפתורים ושרוולים. הסתכלתי עליו אתמול, כבר כמה ימים אני חוככת אם להעיף אותו ואתמול הבנתי שבא לי חצאית בדיוק כזו. חשבתי שזה יכול לעבוד כמו עם החולצת פולו, אבל איכשהו לא ממש, יש לו צווארון גדול שמעוות את הצורה במותניים ומה עם כל השרוולים האלה?
בקיצור, איך הופכים מין סוודר כזה לחצאית?


ספרי ומייד על התיק ג'ינס מהילדות העשוקה.
בשמחה. בסיסי.
לוקחים מכנסי ג'ינס/קורדרוי/בד קשיח אחר ומספריים. גוזרים כל מכנס לחוד למעלה, די קרוב לאיזור המפשעה. אם נשארת חתיכה מחוברת במפשעה פורמים/גוזרים אותה. מחברים את כל הלמטה בקו ישר או עגול, איך שרוצים. מהבד שנשאר מהמכנס אפשר לעשות רצועה לכתף. אחר כך לוקחים חוט ריקמה ופאייטים ומקטים בסיסמאות משנות ה- 70 כגון LOVE , פרחים ועוד כיד הדימיון הטובה.
נראה לי אמא שלי שמרה אחד כזה שעשיתי, מה שכן, היא עשתה את הטעות ומסרה לי אותו ,למזכרת,, ויש לי הרגשה שעשיתי איתו את מה שאני עושה עם דברים שאין לי מקום בשבילם בבית- העפתי.

רוקדת לאור ירח, איזה כנוי יש לך, אי אפשר לשבוע מלרצות להגות אותו...
תיק הג'ינס שלך!!! ניזכרתי בו!! אני אפילו רואה תיכוניסטיות בימינו עוד הולכות אתו. לא נס ליחו! אפשר גם דגם תרמיל לעשות ממנו.

עכשיו, פעם אחת תעדכנו אותי ולתמיד מה זה
יש לי סוודר בבית. אולי קרדיגן, אנא עארף
ה-קרדיגן הזה??? זאת אומרת שקומה ג לא ממלמלת מתוך שינה טקסטים עתיקים ...
אז אומר לך את התרשמותי השטחית-
א. דוקא לא נראה לי שצווארון יכול לקלקל. אם כן- יש אופציה לגזור, לא?
שרוולים- לדחוף פנימה (כן כמו בפולו, לגזור ולסגור-לכיסים. מהשארית של השרוולים לעשות כובעים מצנפתיים).
עכשיו , מה הבעייה בדיוק? הוא לא מספיק בהיקף? אז תוסיפי לו מסוודר אחר.
וגם- את הצווארון את יכולה רק למזער, להצר אותו לא להעלים. אה. קפץ לי עכשיו רעיון- אולי להצמיד ככה את הצווארון שאפשר יהיה דרכו להשחיל חגורה...
מה שאני מדמה- נראה לי מאוד יפה הסוודר חצאית שלך.

האמת, חשבתי פשוט לכרוך את השרוולים סביב המותניים, כמו כשמורידים סוודר לשמים אותו סביב המותניים כי חם... אבל אז לא רואים את החצאית.

וקדת לאור ירח, חשבתי על עוד אופציה,
אם הוא מספיק ארוך, את יכולה להפטר מכל החלק העליון. כלומר לגזור מבית- שחי אחד לשני ולגמור עם השרוולים והצווארון(איתם נראה כבר מה נעשה בהמשך) ואת מה שנשאר , להוריד כפתורים, לתפור במקום הכפתורים ולהכין מנהרה או לגומי או.. עם בא לך רעיון אחר לסגירה סביב המותן, אולי מנהרה חיצונית לחגורה...

אה, ויש לי בעיה.
אני משוכנעת שיש לה דף מתאים ושהיא לא מתאימה הנה, אבל אין לי מושג איך למצוא את הדף המתאים.
הבעיה:
אם אני מעיזה לתפור ליד הבת שלי, היא קופצת עלי ועל המחט. אם אני מעזה לחשוב על לסרוג, היא מיד מנסה לקחת לי את המסרגה. ניסיתי לעניין אותה בחוט צמר משלה, אבל זה לא עבד. מהניסיון שיש לי לא בטוח בכלל שמסרגה חלופית תעבוד, היא צריכה את שלי, כמו שלאכול מהצלחת שלי זה יותר טעים גם אם שלה מכילה בול אותו דבר.

מה שכן, אם אני לא אגלוש בדף הזה ובדומים לו, אולי יהיה לי טיפה זמן לסרוג בשקט.

אם הוא מספיק ארוך
הייתי מעדיפה חצאית ארוכה, אבל אולי אני אסתפק בקצרה מעל המכנסיים, נראה. במילא בינתיים זה תאוריות ליד המחשב.

_האמת, חשבתי פשוט לכרוך את השרוולים סביב המותניים, כמו כשמורידים סוודר לשמים אותו סביב המותניים כי חם...
רעיון מצויין- ואז לא צריך לגזור או לתפור! זה הכי כיף.
אבל אז לא רואים את החצאית.
עושה טקס הטבלה להפיכת הסוודר לחצאית, מזמינה את כל יקירייך ומכרייך, מראה להם את האובייקט, מספרת עליו, שרה לו שירים , מזמינה כמה שירים (איך קוראים לאלו היפנים?) שקומה ג כל כך טובה בהם, משפריצה על החצאית בשם האב הבן ורוח הקודש- וניגמר העניין.
(מקווה שההומור שלי עבר ולא חושבים שגלשתי למחוזות מופקרים)

אבל אז לא רואים את החצאית.
קשרי מאחור.
עשית לי חשק, את מוזמנת לבוא לשחק בזה פה. בונוס: יש מכונה.

מזמינה כמה שירים (איך קוראים לאלו היפנים?) שקומה ג? כל כך טובה בהם
היי-קו!
נפתח טורניר היי-קו חצאיות!

ואת השרוול
אפשר להפוך בכל רגע
לכיס בולט
@}

נפתח טורניר היי-קו חצאיות!
אנסה- לסלוח לי בבקשה אם אדרדר את הרמה- אני די גרועה.

הבוקר- משהו מקיץ אותי
פתרונות לאור ירח אני מבקשת
יורדת לחוף הים
חושבת

הייקו (17 הברות, עונות שנה, מראות מהטבע):

1
חצאית
ברוח סתו
כמו
עלי הדובדבן
הנושרים

2
סן טרופז רחב מאד
כבסיסו של הר פוג'י
בחורף

(הדף הזה כל כך מופלא, עד כדי כך שבסוף אני אנסה לעשות משו ממנו.
אני, שכל מה שיודעת על חור המחט זה שקוראים לו גם קוף.
בינתיים משתתפת בצד הספרותי לפחות )

רינ צ'י , באמת טוב שנכנסה פה לדף מישהי עם השכלה קלאסית, לשם שינוי. כולן פה בקושי עשו בגרות! ועוד גאות בזה!

תסלחו לי אם אכתוב את המובן מאליו:

רוקדת
לאור ירח
עם
חצאית
מסוודר ישן .

כן, אני חושבת שהופעתה של רי צ'י שיפרה את תדמיתינו- אני עכשיו סופרת הכל בחטיבות של-17. 17 כפיות קפה לקנקן, 17 גרגרי סוכר...חצאית ב-17 תפרים
והיי-קו- ב17- הברות.
אלהים , כמה נוחה היתה הבורות.

אנחנו כך חבוקות מתחת לפוך, ממלמלות מילמולים אחרונים לפני שתנחת עלינו ברכות השינה ולילה נתקפת ערנות ופותחת נושא- את יודעת אמא איך אפשר לעשות תרמיל גב מחולצה?

1
אימא ולילה
לובשות באהבה
פוך בדוגמת
סאקורה.

2
אימא ולילה
למרגלות פוג'י
עם תיק גב
חולצתי.

• סאקורה = עץ הדובדבן, דובדבן, שם של ילדה, שם של ילדה מסדרת אנימציה יפנית.

3
אימא, לילה
בגרביים נעטוף
את פוג'י
באביב.

4
סאקורה, סאקורה
בואי ונהפוך
וילון
לחולצה.

לא שייך לגלגולם של בגדים לבגדים, אלא לגלגולם של בגדים לבדים אימא שלי הופכת חולצות ישנות מטריקו לסמרטוטים לניקוי האבק וכו'.

וגלגול בגד למשחק: אפשר לתפור לגרב 2 עיני כפתורים והנה בובת יד כמו בתיאטרון בובות.

והבת שלי לוקחת בנדנה וקושרת לצווארה כצעיף, וקושרת למותניה כחגורה, וקושרת לראשה כמטפחת ראש או כסרט לשיער או כסרט לקוקו, וקושרת לתיק לקישוט, וכמובן מלבישה לכל הבובות וגם מחביאה בפנים דברים וקושרת כדי שלא ילכו לאיבוד ועוד ועוד.

ורעיון נוסף לגלגול בגדים: סוודר ישן שהשרוולים כבר לא משהו, אפשר להסיר את השרוולים ואז נוצר מין ווסט. ועכשיו צץ בדעתי: סוודר ישן וכו', לפרום את השרוולים ואת התפרים בצד והנה פונצ'ו!

גלגול הבגדים המועדף עליי: לתת לאלו שאין להן או שיש להן מעט. וכמובן, כדי לא לבייש, לא נותנת ישירות, אלא לארגון העוסק בכך.

ובעקבותייך חושבת על המטריות כשכמייה נגד גשם, ססגונית
מעולה! עכשיו פתרת לי את כל הבעיות! תראי באיזה קלות!
תודה!



ועכשיו להסבר-אני רוכבת אופניים וקשה לנו מאוד ליסוע (חיפושעת ואמא שלה) על האופניים בלי שכמייה עמידה לגשם, כבר חשבתי על שעוונית עם שני חורים לראשים שלנו אבל זה מסובך מדי וגם עלול להתרומם עם מעט רוח ולעשות צרות אבל שתי מטריות שקונים בחנות של הכל בשני שקלים ועוד אחת לקפושון והופה! זהו, מגיע לך פרס האופנה!

ילדת טבע, שמחה שזה עוזר לך, רק עצה קטנה בקשר לתפית הקפושון- תתפרי קודם את המרובעים (שניים)בזה אחר זה לאורך הפתח ורק אחר כך תתפרי ותצמידי את שתי הצלעות הסמוכות.
ואם יש לך עוד דרך אשמח להתעדכן.
לי אורה- ההייקונים שלך כבר ממוסגרים בתוך חישוקי הפלסטיק הנותרים של המסננות. מאוד מרגשים.

עוד רעיון לגלגול בד לבגד
אני תפרתי לביתי חצאיות (מקסימות לדעתי וגם לדעתה) מציפיות ישנות שהבד שלהן צבעוני ופרחוני. אחת פשוטה, תפר למעלה להשחלת הגומי. השניה יותר מתוחכמת עם תוספת בד מכווצת למטה. אף אחד לא מאמין שהחצאית היתה בגלגולה הקודם ציפית (= כיסוי לכרית).

הצתת אצלי רעיון- יפעת פ-
יודעת איך לתפור מעיל באבע גזירות, ארבעה תפרים גדולים ושניים קטנים. הכי פשוט בעולם. אני עשיתי את זה מפליז. אבל הולכת בעקבות כלי המיטה ומגיעה אל... השמיכה המשובצת הישנה שבטח מתכוונים לזרוק.
אז אין לי זמן כעת לפרט, משהי מעוניינת בפרטי הכנת המעיל הקלים ביותר בעולם!?

מעיל באבע גזירות, ארבעה תפרים גדולים ושניים קטנים
נשמע כמו חידה.
אל תגלי עוד, אנסה קודם לחשוב על זה.

_מעיל באבע גזירות, ארבעה תפרים גדולים ושניים קטנים
נשמע כמו חידה._

יש מי שמשוררות שירי היי-קו ויש מי שמחדדות חידות היי-קו...
פתרון- באישון לילה.

אני יודעת שזו בטח שאלה קצת מתחת לרמה של השיח כאן, בכל זאת בשביל הרקורד, אני רוצה להתפאר בסבא שהיה חייט, וסבתא מוכשרת בתפירה שגם עובדת בגלנטריה (חנות סדקית).

בכל מקרה, אני עצלנית מדי, בשביל פרויקטים שמוצגים כאן, ומתפעמת מהיצירתיות הנשפכת, ויש לי שאלה.

בקשר למכנסי טרייניג וגרביונים לתקופת ההריון, מה אפשר לעשות?

חשבתי לקחת גומי עבה, כזה של 10 סמ" ולהצמיד למכנס כי אחרת זה או נופל, או שאני מושכת מעל הבטן (מכנסיים של בעלי) ולמרות שאני לא יוצאת מהבית בטריניג זה נראה רע.

גרביונים , מה עושים? אני בעיקר עם חצאיות, ומתחיל להיות קר מתחת...

אם יש עוד רעיונות , לשמלות,חצאיות שניתן להסב, אני אשמח לשמוע.

_קשרי מאחור.
עשית לי חשק, את מוזמנת לבוא לשחק בזה פה. בונוס: יש מכונה._

אני אנסה לקשור מאחור.
אל תאיימי, אני אגיע.

עוד גילגול מקורי לסוודר:
יש לי סוודר גדול שהיה של אחותי. אני מאד אוהבת אותו אבל תהיתי מה לעשות איתו, אם למסור, או אולי לשפץ. כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת בגדים גדולים אבל מצד שני אני לא ממש ממלאה אותם, כי יש קצת ממני.
טוב, הנחתי אותו באיזו ערימה כדי לחשוב מה עושים איתו. אחר הצהריים הלכתי לסידורים ופיצקה נשארה עם אבא. אני חוזרת הביתה ואני רואה את אביה של בתי לבוש בו, כמה חינני. לפחות הוא ממלא אותו היטב, בניגוד אלי.

כולן פה בקושי עשו בגרות
סליחה, כן? אני לא עשיתי, לפחות לא מלאה.

אידה ג-
את לא תאמיני! יש לי פתרון מדהים בפשטותו בשבילך. נסיתי , אמנם לא בהריון אבל מייד הבנתי שזה בול להריון.
אני מאוד עייפה- אכתוב בקיצור ואם לא יספיק אפרט מחר-
מכנסי טרנינג- זרי להן את הרצועה עם השרוך וחברי להיקף רצועת בד - או פליז מאוד עדין ודק או טריקו לייקרה באורך של כ-50 ס"מ. אפילו יותר. וזהו- לא צריך יותר וגם מחמם- הפליז , את הגב וגם נעים. לא צריך לא גומי ולא נעליים.

נורא בא לי לפרט על עניין המעיל, אבל, שוב, עייפה מאוד.
בתור הכנה אפשר רק לאמר שמדובר בארבעה מלבנים. שניים זהים לקדימה ואחורה ושניים זהים לשרוולים.
המלבנים של הקדימה ואחורה- למדוד מכתף לכתף, כדאי להוסיף לכל צד 5 - 10 ס"מ כדי שחיבור הכתף יהיה למטה מהכתף.זה הרוחב.
האורך נמדד לפי- למעלה- נקודה מרכזית מאמצע העורף עד איפה שרוצים.
לפי המדידות האלו גוזרים שניים זהים בדיוק.

השרוולים- תמדדו מקצה הכתף עד עשרה ס"מ מתחת לבית השחי- כפול 2 - זה רוחב של שרוול אחד.
אורך- כמה שרוצים- זה יוצא שרוול רחב , בד נוזלי אז כדאי אורך גדול שאפשר אחר כך לקפל.
אז-כמו השרוול הראשון- בדיוק בדיוק- שרוול שני.
זהו- אלו הגזירות שהן הכי חשובות. אחר כך יבואו התפירות שהן גם מאוד פשוטות. מחר.

תמדדו מקצה הכתף עד עשרה ס"מ מתחת לבית השחי- כפול 2 - זה רוחב

סליחה- יצא לא מובן לדעתי- למדוד מקצה כתף אני מתכוונת שזו נקודה במרכז הכתףעל שפת הכתף לפני שהיא מתגלגלת לכיוון הזרוע. נכון שזה יותר מובן?

תודה אמא של לילה,

איזה רוחב לעשות את רצועת הבד?

אידה ג- אם אנחנו מדברות על אותו הדבר אז רוחב שאני מתכוונת הוא המרחק מקצה אחד של הרצועה שהוא החיבור למכנסיים ועד ל... כלפי מעלה. אז כמה שאת רוצה, את בהריון אז בטח את צריכה רחב יותר נגיד אפילו 70 ס"מ.
והיקף- בדיוק כמו רוחב המכנסיים.
שיהיה לך נעים וחמים!

גרביונים , מה עושים? אני בעיקר עם חצאיות, ומתחיל להיות קר מתחת
אולי לא יצירתי במיוחד, אבל אני פשוט קניתי במשביר גרביונים עם תוספת למכנס שמיועדים להריון. יש גם בחנויות שמתמחות בבגדי הריון, אבל שם יקר נורא. קניתי זוג אחד עבה, ועלה קצת יותר מרגילים. מתיבש תוך לילה אם תלוי בחלון. אם את לא מוצאת תשאלי, כי הם בד"כ לא בתצוגה וגם הכיתוב לא מאד ברור.

מתחת לחצאיות לובשים מכנסיים. מכנסי שארוואל או טרנינג שעשית לו הסבה כמו שהציעה אמא של לילה.
וגם תזכורת- הריון זה לא דבר נוח. לא בבגדים, לא בשינה, לא בשומדבר פיזי בכל אופן.

אמא של לילה , את גאונה ומציתה את המוזה! אני נפעמת מהרעיונות, הטכניקה והקלילות בה את מסבירה, נהדר!
אפשר גם לא. סוודר קנוי וגזור- לא נפרם. בוודאות?
יש לי סוודר שנות ה80 בדוגמא טורקיזית מזעזעת ואני חושבת לעשות ממנו כזה
פשוט ע"י גזירה של איזור הראש של בודהא.
בכולופן היום בבוקר גזרתי חור בפונצ'ו שלי והפכתי אותו לפונצ'ו לאם ולילד במנשא הגב. לפונצ'ו שלום, כרגע אני מתמודדת עם סגירת השוליים של החור שלא יפרם. תפירה ביד, הילדים ישנים.

האיקו מקומי-
ערפל קפוא
גולש במורדות התבור
על פונצ'ו סמיך
ואדם.
<מוקדש לבודהא שלי>

לוטם מרווני,
הסוודר שהבאת פה בקישור מדהים ביופיו! ואם ברגעים אלו את עובדת על גימורי הסוודר שלך בדוגמא הנ"ל - אז תתחדשי! ותהני ממנו את וכל תושביו.

מאוד נעים היה לי לקרוא את מחמאותייך. תודה.

יש מי שמתעניינת בליבוד?(הכנת לבד, יצירת לבד)
אז סופר לי שההודיות יוצרות בידיהן את הלבד ע"י שיפשוף לאורך זמן של יריעות צמר או כדורי צמר במי- סבון.
אמרתי "וואו" אחד גדול ועמדתי לנסות. אלא שאו אז הבליחה מחשבה מצילה במוחי- הרי קרה כבר בחיי שסוודר מ- 100% צמר (לא אחריות) נדחף למכונת הכביסה, יצא בשלושה מספרים יותר קטן ויותר עבה ובלתי פרים לחלוטין, לכן גם יותר מחמם כי סיבי הצמר נפתחו והסבכו באופן טוטאלי בסיבי צמר אחרים ולחוט הצמר המקורי כבר לא נשאר זכר.
אז, מה אני אומרת- שזהו הלבד בכבודו ובעצמו.
ועכשיו אפשר להתחיל לעבוד איתו.
אני יודעת שכדי ליצור צורות בלבד צריך בסך הכל לפסל את יריעת הלבד מעל אדים.
אז, קדימה לעבודה- סוודר מ-100% צמר נכנס למכונת הכביסה ומתחיל את
דרכו לקראת היותו ... כובע.

הי אמא של לילה
תודה על התגובה, הסוודר כבר גזור והפונצ'ו כבר תפור. יש!
לגבי ליבוד, אני מלבדת עם מחט ליבוד. ישנו פורום ליבוד בתפוז. אשמח לקרוא על תהליך הכיבוע של הסוודר....בהצלחה!

אגב הפונצ'ו, קיבלתי לאחרונה לאימייל שמיכה שמתאימה ללבוש מעל אמא וילד במנשא. יש לי באימייל תמונה, אבל אין לי מושג איך מעלים לכאן תמונות. אני מכירה את היצרנית (היא מקסימה ומגיע לה שיקנו ממנה ויצליח לה) מצד שני, בטח יש כאן בעלות ידיים מספיק טובות כדי להעתיק.

שמיכה שמתאימה ללבוש מעל אמא וילד במנשא
אבל הלא אורי ה תופרת כאלה, פונצ'ואים לשניים (ולנו יש אחד כזה בבית מהחורף שעבר).

במקרה נקלעתי לדף משובב הנפש הזה, נהניתי לקרוא, וחשבתי שאולי אני אמצא כאן פתרון לבעיה שמטרידה אותי מאז שהפסקתי עם חצאיות (בשלבים המתקדמים של ההריון ומאז לא חזרתי לזה למרות שהיא כבר בת 10 חודשים):
מכנסיים זה מצרך נורא יקר. יש לי כמה ג'ינסים בארון, אבל ממש לא בא לי להכניס את עצמי לסד הזה (הם במידות הצפופות של לפני ההריון) - בקיצור: יש למישהי רעיון למכנסיים?
האמת היא ש התיק ג'ינס מהילדות העשוקה_ העלה לי רעיון לחבר את השרוולים של המכנס ממכנס אחד לחלק עליון של מכנס אחר. זה יכול לעבוד?

האם את רוצה לעשות למכנסיים הסבה ללבוש אחר? או שאת מעוניינת ללבוש אותן?
אם את מעוניינת ללבוש אותן, השאלה איפה הן קטנות עליך: אם הן קטנות בכל מקום, אז נראה לי שזו בעיה. אבל אם נאמר הן קטנות רק באיזור הבטן והטוסיק, אז אפשר להרחיב אותן. משום שכתבת שאת בורה בתפירה, ואם את מוכנה להשקיע כמה גרושים, את יכולה לקחת אותן לתופרת שיש לה מכונת תפירה מיוחדת שיכולה לתפור בד ג'ינס.

בקיצור, יש כמה דרכים להרחבה:
א) לפתוח את התפר האחורי ולהוסיף משולש ג'ינס (החלק הרחב כלפי מעלה וזה יורד וצר כלפי מטה) מאיזור החגורה ומטה. ככל שרוצים להגדיל יותר - המשולש יהיה גדול יותר.
ב) אפשרות אחרת היא לחתוך ריבועים בחלק שמהחגורה ועד לתחתית הבטן ולהוסיף חתיכות בד צבעוניות ורכות שגם מתמתחות. וכך גם יהיו תוספות בד וגם הבד עצמו מתמתח.
ג) אפשרות נוספת - נוסף להרחבה, אפשר להשחיל גומי למעלה (כמו בתחתונים).
ד) אפשרות נוספת: לחתוך לגמרי את החלק מהחגורה ועד כלפי תחתית הבטן ובמקום ג'ינס לשים בד רך ומתמתח.

ופתאום עלה על דעתי שאם יש לך חולצות ארוכות והמכנסיים רק טיפה קטנות, אז פשוט אל תסגרי את הכפתור ואולי גם את הריצ'רץ' ואת יכולה לחבר גומי לכפתור של המכנסיים ולהעביר אותו בחלק השני בתוך הלולאה כך שהמכנסיים לא יפלו אבל לא ייסגרו ע"י הריצ'רץ'.

ואפשרות אחרת לגמרי: לתת את הג'ינסים מתנה לחברות שזה עולה עליהן או לתת אותן לצדקה ולקנות לעצמך מכנסיים במידה המתאימה כעת - או מכנסי ג'ינס במידה גדולה יותר או מכנסיים מבד יותר נעים ומתרחב.

בהצלחה!