ראו גם:

• מדור גינון וחקלאות
• מדור אקולוגיה
• מיחזור מים ביתי לגינון
• טיפול בעשביה
• לגנן ולצמוח בהשראת פוקואוקה
• תכנון והקמת גינה
• מתחברים לשורשים ולעלים ולגבעולים שלנו

המלצה חמה:
במשרד החקלאות (אחרון מעוזי הציונות במדינה) יש איש אחד שאחראי על החקלאות האורגנית בארץ, והוא עונה ברצון על שאלות.
האירגון לחקלאות אורגנית: 03-5610538
לשאול על מוישל'ה זאבי לצורכי ייעוץ. הם כבר יתנו את שמו ואת הטלפון הנייד שלו, ואם משאירים הודעה הוא חוזר (אבל אני פשוט צלצלתי עד שתפסתי אותו, דווקא די מהר).
היה כתב עת לחקלאות אורגנית, "אורגני" שמו, אבל הוא לא יצא כבר המון זמן וכנראה "התמוסס". נקווה שיהיה בקרוב משהו חדש.

_למישהו יש נסיון בגידול בטטות?
איך יודעים מתי ואיפה לחפש אותן?_
ענת
אנחנו גידלנו בטטות - הנבטנו בטטה רגילה, חתכנו ייחורים והשרשנו אותם (סתם בצנצנת עם מים), באביב שתלנו אותם, ואת הבטטה עצמה, ונלחמנו בג'ונגל שצמח. לפי הספרים הן אוהבות זבל אורגני. מדי פעם קברנו מפרקים של ענפי הבטטה ובסוף העונה חפרנו והוצאנו הרבה בטטות.

למישהו יש זרעים אורגניים של אפונת גינה?

אמא אדמה, חפשי אפונה אורגנית בבית טבע (שלמה. זה לא מאוד נפוץ). אפשר לבשל אותה ואפשר להשתמש בה כזרעים של אפונת גינה.
(מהרי. עוד מעט מאוחר מדי לזרוע אותה)

אולי יש אנשים שאוהבים כמונו סלט טעים ומגדלים ירקות בגינה וגם שומרים זרעים מזנים שכבר אין.
כרגע המצב שלנו הוא שאנו מתחילים לזרוע ומחפשים מקור זרעים אורגניים. אם יש אנשים כמונו שרוצים להקים איזה מועדון החלפות...
נשמח לשמוע.

גברת אוהבים סלט טעים ... ונניח שרוצים, איפה ימצאו אותך?
בכל מקרה, תדעי לך שיש התארגנות כזאת. יש מפגשי החלפת זרעים פתוחים. המפגשים נערכים לפני העונה (זה של הקיץ כבר נערך).
אני לא מקושרת מספיק אבל אם תכתבי פה שוב לקראת סוף הקיץ - אני אשמח לספר לך על המפגש הבא (בתקווה שאדע עליו בעצמי)

ביום שישי אכלנו אפונת גינה מהגינת ירק שלנו - מעדן. כשהיינו קטנים היינו אוכלים - בשנים האחרונות אני ראיתי רק אפונה קפואה.
ואיזה כיף לקלף את האפונה - לתמר זו היתה חגיגה אמיתית.
ופתאום גיליתי שאפשר לאכול את האפונה גם בלי לבשל.

מישהו יודע באיזה אופן אני זורע/ מגדל חמניות?
האם אפשר לזרוע גרעינים שחורים קלויים או שחייב טריים?
באיזה עומק לזרוע? מתי? תוך כמה זמן יתפתח פרח?

אתה חייב גרעינים טריים. השרה את הגרעינים לילה אחד, ולמחרת שתול אותם. הכלל הוא לזרוע בעומק כזה שמעל לזרע תהיה אדמה בעובי הזרע. תזרע עכשיו. ייקח חודש-חודשיים לפרח, אבל גם העלים שלו יפים!

מישהו יודע האם אפשר להוציא זרעים ממלפפון? מה הסיכוי שיגדל משהו? האם ליבש את הזרעים לפני ששותלים? תוך כמה זמן הצמח יניב? באיזה עומק לשתול?

בשביל לייצר זרעי מלפפון צריך להשאיר את המלפפון מחובר לצמח עד שהמלפפון גדול ומתחיל להתייבש ולהצהיב.

האם עלי שלכת של אבוקדו ובננה מתאימים לחיפוי ? (כלומר, האם הם מכילים חומרים מונעי נביטה?).

מה את רוצה שינבט? בדרך כלל זה שיש משהו שמכסה את האדמה ומסתיר את האור הוא בפני עצמו מונע נביטה.

התכוונתי לשאול האם אין להם תכונות כמו של עלי אקליפטוס ואורן, שאותם לא ממליצים לשים כחיפוי.
אני רוצה שינבט שם כל מה שאני זורעת, כמובן. אני זורעת בתוך החיפוי.

נראה לי שאין בעיה (וגם ארז אומר), אבל זה על סמך אינטואיציה ולא ידע ממשי. מחטי אורן נחשבים יוצאי דופן בגלל החומציות שהם גורמים לקרקע.

הקומפוסט שמוכרים במשתלה הוא בסדר? בינתיים אני לא הולכת "לגדל" בעצמי קומפוסט, ויש לי כמה שקים.

שרון ג , הקומפוסט שמוכרים במשתלה הוא בסדר (אם נתעלם מהשקית שעוטפת אותו) ואם יש לך כמה שקים אז בטח שכדאי לך להשתמש.
למה לא תגדלי קומפוסט? אין לך מושג כמה זה כיף!

עוד לא מצאתי את הפינה המתאימה. הגינה שלי לא הכי גדולה, ולא בניתי אותה מתאים. אבל זה בתכנון.
הבעל שלי קצת סקפטי, ובכלל הוא מפתח תנגודת חזקה לעניין מאז שהתחלתי לשרוץ מול המחשב במשך שעות.
לא נורא, עוד מעט אני אחזור לעבודה ואעבור גמילה בעל כורחי. אבקר מדי פעם.

איך אפשר לשמור זרעים שלא יתפסו עובש או כל מיני דברים אחרים? בצנצנת עם מכסה פלסטיק? במעטפת נייר? בקופסה של פילמים?
אני אוספת זרעים מהגינה שלי לשנה הבאה (תורמוס,אפונה, אפונה ריחנית ועוד).

הזרעים צריכים להיות יבשים (בלי טל או מים) בשקית נייר בתוך קופסת קרטון. לא במשהו אטום, ככה תהיה לחות ואז יצטבר עובש. תכתבי על כל דבר מה זה וגם שנה.

כמה זמן אפשר לשמור עד שזורעים?
עוד אין לי "גינה קבועה" אבל אני מקוה שתהיה בקרוב...

אמא נוגי , אם בקרוב תהיה לך גינה ואת רוצה לקדם אותה כבר עכשיו - את יכולה לזרוע בכוסיות או במגשי חישתיל כאלה.
עד שתקימי את הגינה כבר יהיו לך שתילים (והשתילים יזרזו אותך כי הם לא יכולים להחזיק ככה לנצח)

כמה זמן אפשר לשמור עד שזורעים?
אנחנו זרענו זרעים שנאספו כמה חודשים קודם ויצאו חסות נהדרות.
לאחרונה גם למדתי איך לעשות שתילים באופן כזה שאפשר יהיה לשתול אותם במרווחי זמן כדי שלא כולם יבשילו בשבוע אחד. (עוד לא ניסינו)

אורית, אולי תספרי לנו, שננסה גם? (להכין שתילים לשתילה לאורך זמן)

אולי תספרי לנו, שננסה גם? (להכין שתילים לשתילה לאורך זמן)

אז ככה:
מכינים חממה קומפקטית,
ארגז/קופסת קלקר גדולה (בלי חורים לניקוז) ובתוכה אדמה טובה (מקומפסטת) בגובה 10 ס"מ בערך.
זורעים שורות שורות, משקים לרוויה ומכסים (אוטמים) במשטח זכוכית או ניילון נצמד או שקית גדולה שקופה.
הזרעים נובטים וגדלים בתוך ה'חממה' שממחזרת את הלחות המתאדה לזכוכית או לניילון במשך היום ומטפטפת חזרה לאדמה בלילה.
כשהשתילים מוכנים לעבור לגינה מוציאים בכל פעם 2-4 שתילים ובהפרשים של 4-5 ימים.
אלה שנטמנו באדמה תופסים תאוצה ואלה שנותרו בחממה 'מחכים'.

מאוד חשוב לבקר את השתילים כל יום ולראות שהקופסא מכוסה היטב.
כבר פעמיים קרה לי שהניילון התעופף, האדמה התייבשה והשתילים 'נפלו'.

האם צריך להשקות שוב את החממה או מספיק רק פעם אחת?

אם הקופסא לא גדולה מידי אז אין צורך בהשקיה חוזרת. בכל מקרה רצוי לעקוב מידי יום (זה גם תרגיל התבוננות מעניין)

מתי מוסקים את עץ הזית ?
נראה לי כבר דיי מוכן , יש למישהו מושג?

אותי לימדו שרק אחרי הגשם הראשון.

כן, קראתי עכשיו באתר של מסיק זיתים שלקראת חנוכה , בסתיו.
הזיתים פשוט נראו לי מוכנים ורציתי להקדים את התולעים...

מישהו אולי יכול לעזור לי, בבקשה.

יש לי גלעינים או חרצנים של עץ שיזף סיני (הפירות שלו הם כתפוחים קטנים ירוקים שעם הבשלתם הופכים לחומים \אדומים וטעמם גן עדן) ואני מעוניינת להנביט אותם יש למישהו עיצה איך לעשות זאת ולהצליח? תודה לכל מי שיתייחס לבקשתי

אם הקליפה שלהם קשה, הייתי משפשפת אותה או עושה בה חריץ ואז משרה ללילה את החרצן במים. למחרת הייתי שותלת. אם יש לך כמה, אפשר לעשות ניסויים ולראות מה מצליח.
כאן יש הסברים וטבלה המסבירה כיצד להנביט זרעים של פירות שונים, אבל את צריכה לדעת את השם הלטיני.

תודה, אבל לפי הטבלה הזו יש בעיה קטנה, הגלעין צריך להיות במינוס 28 מעלות אז?

באמת?
שימי בפריזר. פריזרים תעשייתיים (מסעדות וכ"ו) הם של -20 מעלות.

דרורה
אם זרעי עץ השיזף הסיני שלך זקוקים להכמנת קור של 28- מעלות אזי הוא מגיע מאזור מאוד מאוד קר בחורף, הסיכוי שיצליח בארץ פרט לחרמון הוא מאוד קטן, חפשי מידע מדויק על תנאי גידולו נראה לי ששמו PRUNUS MOMA אבל תבדקי את הענין

משהו יודע איך אפשר להעביר עץ (אגסים) ולנטוע אותו במיקום אחר (באותה גינה)? הקבלן שעומד לבצע עבודות טוען ש'אין שום בעיה', אבל אני לא בטוחה שהוא יודע כמה לחפור ובאיזה קוטר.

תודה @}

מה גודל העץ ? בן כמה הוא ?

בהחלט יש בעיה.
עצים לא נועדו בשביל לעבור מקום, הם בנויים להשאר במקום אחד בדר"כ בחיים שלהם,
אז כדאי לבדוק יותר, למשל השאלה של טרה רוסה חשובה למתן תשובה נכונה.

העץ בן שבע, פחות או יותר. גובהו כ5 מ' ורוחבו (בחלק הרחב ביותר) 2 מ'. מכל עצי הפרי ששתלנו, הוא יפיפה - פורח (ונושר בדרמטיות על הדשא), מניב פרות טעימים, עלים ירקים בהירים.

שני מטרים ממנו צומח עץ שזיפים ובצידו השני עץ לימון שלא נקלט. לא רחוק מהעץ צמח שיח מנתה (שיבה) שכנראה יעקר גם הוא.

נראה לי שהוא קצת גדול מדי להעברה. אפשר לנסות. לא יודעת לתת לך סיכויי הצלחה.
לנסות להוציא גוש כמה שיותר גדול לרוחב ולעומק. להעביר ומיד לשתול. להציף במים עד לרוויה.
נדמה לי שחורף עונה טובה להעברה.
אולי כדאי לחפש ברשת (עשיתי חיפוש ולא מצאתי. לא הגעתי למילים הנכונות).
אולי לשאול במשתלת יגור. נדמה לי שיש להם קו לשאלות גינון

שחורף עונה טובה להעברה.
אחרי שהוא משיר את העלווה ונכנס ל"תרדמת חורף". זה גם מה שאני יודעת.

אנחנו, בניגוד לכל הסיכויים העברנו בקיץ האחרון 15 עצים מהחלקה הדרומית של הבית לחלקה הצפונית. רובם עצים בני 10 לפחות שלא התפתחו יפה ב'בית' הקודם שלהם והגיעו מקסימום לגובה של 2.5-3 מטר. מלבד שניים שעדיין לא ברור אם יתאוששו- כולם משגשגים ומרגישים טוב. לגומות החדשות שפכנו קומפוסט לפני שכיסינו והתפללנו וקיווינו לטוב.
הדבר המעניין במיוחד שקרה זה שהגפן ש'קיבלה את פניהם' בחלקה הדרומית (היא דיירת קבועה שם והיתה כבר בשלב התייבשות העלים והתחלת נשירה) התחילה פתאום ללבלב מחדש, הוציאה עלים ירקרקים, רעננים, בריאים- כאילו סוף האביב הגיע. כתשובה לברכתה, ענו לה עצי התפוח בהמוני פרחים חדשים.
היה מאוד נחמד לראות את זה וגם עוד סימן לדעת שעשינו את הדבר הנכון....

את העתקת עצי הזית דחינו עד לאחרי עונת המסיק.

ב דחילו -גם לדעתי הוא קצת גדול מדי לטיולים.
עדיף להשאיר - במיוחד אם הוא מרגיש טוב במקום.
אם מעבירים גם לדעתי עדיך בחורף , בתרדמת.

את העתקת עצי הזית דחינו עד לאחרי עונת המסיק.
את הזית רצוי לגזום גיזום חריף לפני העברה. כך סיכוייו גדולים יותר.

את הזית רצוי לגזום גיזום חריף לפני העברה
נזכור זאת- תודה @}

תודה לכולם. העץ כנראה יהיה חייב לעבור. נקווה שיעבור בשלום.

שלום ב דחילו, דווקה לעצים ורדניים (אגס, תפוח, שזיף וכו' ) יש סיכויים די טובים להעתקה בגלל גודלם ונשירותם.
הדרך הטובה ביותר היא כמו שהמליצו כאן רבים לחכות לינואר עד אמצע פברואר, לגזום שליש מנופו, לחפור מסביבו מרובע בערך בהיקף העלווה שלו (שאמרתה שהיא שני מטר ) בעומק של מטר כאשר החלק התחתון הוא צר בהרבה (מעיין טרפז) רצוי לאחר כל חפירה של צד לתמוך את גוש האדמה בדיקט 12-14 מ"מ ולחבר בינהם בצורה שתהיה קלה לפרוק לאחר מכן, אולם תהיה חזקה בכדי להרים את כל הגוש. לאחר שעשיתה מעיין ארגז לגוש בכדי שלא יתפרק ( שיטה זאת טובה במיוחד לירוקי עד בכדי למנוע פירוק הגוש ופגיעה בשורשים) יש לקשור את הארגז והעץ למנוף עם רצועות ובעץ לשים בד למנוע חיכוך ושיפשוף.
יש להעתיק את העץ לבור מוכן (גדול יותר) אולם לא להגזים בכמויות הקומפוסט משום שהשורשים נפגעו. וכאמור להרוות את הקרקע במיים אולם לא כל יום בכדי למנוע ריקבון בשורשים.
אתה זקוק ל"בוב-קט" ולמנוף.
את הגזע יש לצבוע בצבע לבן מיחד לעצים (לא בסיד) בכדי למנוע מקרינה ישירה של השמש לפגוע בו. את פצעי הגיזום (שיש לנסות ולמעט בהם כלומר להוריד ענף גדול ולא 20 קטנים) יש למרוח במשחת גיזום.
נשמע כמו פרויקט רציני, מעולם לא עשיתי זאת, רק למדתי על כך.
אשמח לשמוע מה עשיתה, כיצד ומה יצא.

אנו בונים בית ביער אלונים. חשבנו להתחיל ולעצב את העצים. האם זו העונה המתאימה לניסור ענפים נמוכים והאם יש צורך בטיפול אחר בנוסף לניסור ולגיזום?

האם זו העונה המתאימה לניסור ענפים נמוכים והאם יש צורך בטיפול אחר בנוסף לניסור ולגיזום?
האם אתם רוצים לגזום אלונים או עצים ב"יער אלונים "?
בדרך כלל רצוי לגזום בעונה בה הצמיחה איטית, בעיקר בחורף. בנשירים זה משמעותי יותר מאשר בירוקי עד.
אם אלו אלונים, איזה אלונים - תבור(נשיר) או מצוי (ירוק עד) ?

אחיק, חלקם של האלונים הם נשירים וחלקם ירוקי עד

מדוע אתם רוצים לנסר את העצים ?

אנו רוצים לנסר רק אחלקם, ורק את חלקם התחתון, כלומר להגביה מעט את הצמרת כדי שניתן יהיה לעבור בחצר. אני נגד גיזום או חלילה כריתת עץ שלא לצורך

קחי בחשבון שבמקומות בהם יש סבך שמגיע עד לרצפה יש המון חיות בר וציפורים שייעלמו אם תעלימו להם את מקום המסתור.
אני אישית הייתי מגביהה את הצמרת רק במקומות שצריך לעבור ומשאירה את רוב שאר העצים בצורת הגדילה הטבעית שלהם.
יש אפילו אנשים שטוענים שגם עצי פרי אסור לגזום. לדעתי יש בזה משהו. בזה שאנחנו גוזמים עץ כדי לשנות את צורתו אנחנו בעצם אומרים שאנחנו יודעים טוב יותר מהעץ איך לגדול.

צודקת, רק מספר מועט, בערך ארבעה עצים אנו מתכוונים לעצב. אנחנו מודעים היטב להשלכות - אישי הוא אקולוג ברשות שמורות הטבע....

ישנו פן נוסף, אמנם הערתה של טרה רוסה נכונה אולם גם היא תלויה ואינה קבועה, חורש "טבעי" אשר על כל עץ אלון\חרוב\אלה וכו' ישנם מספר מטפסים כמו קיסוסית, אספרגוס, גפן, יערה וכו' אשר יוצר סבך בלתי עביר נוצר מסיבות שעשויות להיות בלתי טבעיות כלל כמו העלמות של מרעה על ידי עדרים גדולים של אילות, יחמורים עיזים ועוד, חורש בלתי עביר שכזה אשר קיים במקומות שונים ואכן מאפשר למיני חיות שונים להתארח בחיקו הקוצני, לא מאפשר לצמחים ובעלי חיים אחרים לחיות, כמו נרקיסים, יקינטונים ועוד. דווקה מרעה עיזים מסיווי אשר מגלח את המטר וחצי הראשונים של הקרקע מאפשר לחיים חדשים להיווצר.
על כן צורה "טבעית" היא לאו דווקא ללא התערבות בין אם על ידי אדם, חיה או אף שריפה.
לגבי עצי הפרי, רובם אינם "טבעיים" כלל והם מעשי ידי אדם, בין האגס הסורי הגדל בר בצפון הארץ לאגס התרבותי מפרידות אלפי שנות "תירבות" וכך לגבי רוב הירקות וחיות המשק. המושג "טבע" הוא אינו נטרלי ומושפע מאין סוף גורמים, חלקם אנושים בני עשרות אלפי שנים.

יש לי תפו"א מגניבים ש"נקטפו" לאחרונה במדינה קרה (שם הם גידול קיץ). אני רוצה לזרוע אותם כגידול חורף ומחכה שיוציאו עיניים אבל הם לא בעניין.
איך משכנעים אותם?

כמה זמן יש לך אותם?

בערך חודש. הם חייבים להתישן טוב לפני שהם מחליטים להוציא עיניים? יש איזה דרך לעבוד עליהם?

שימי במקום חם או בשמש..
איך את מתכוונת לשתול אותם? (גם אני עכשיו בנסיון עם ספדניקים..)

מישהו זרע פעם חומוס?

זאת לא העונה לחומוס.
ותודה @}

אני רוצה לגדל גרניום נשפך מאדניות ולא מצליחה מה הסוד?

אולי יש סוגים מסויימים של גרניום שלא נשפכים? ולכן לא מצליח לך?
(או שבכלל זה לא גדל אצלך?)

בהנחה שיש לך את אותו הזן המכונה גרניום נשפך (אשר רואים אותו משתלשל במגוון צבעים מרוב האדניות בעיר) הוא זקוק 5-6 שעות שמש ישירה ביום אך עדיף שבשיא היום יהיה מוצל, זה נהדר באביב ובסתיו אך מקשה עליו ביוני-יולי-אוגוסט. דישון רב בדשן בשחרור איטי (יש גם אורגאני) יגביר באופן משמעותי ביותר את הפריחה. גיזום טוב במרץ גם יועיל. ומה שחשוב מאוד זה מצע גידול אוורירי, עדיף מכבול והשקיה מסודרת (לא להגיע לעולם למצב של יבוש הכבול) אמנם זהו צמח שקשה מאוד להרוג, אך בכדי שיראה טוב ויפרח צריך להקפיד מאוד על השקיה. אחת לכמה שנים מתנוון ויש לעשות יחורים חדשים ולהחליפו. נותן כתם צבע מרשים ואינטנסיווי במהלך כל השנה אך מאוס לחלוטין אם לא משלבים אותו בתוך מכלול צמחים שונה. יש באכסנית רבין בירושלים (מול הגן הבוטני) אדניות מדהימות (למרות המיאוס)

ליאת , הצמחים נמצאים בחוץ, בשמש, גלויים. אנחנו בבאר שבע ומשקים פעם ביום.
?what's the verdict
האם יש עוד תקווה?

דליתוש, האם זרעתם ישר באדמה?
גם אם כן, השקיה אחת ביום נראית לי מעט מידי. אין טעם להשקות הרבה זמן, כיוון שהזרעים נמצאים יחסית גבוה ולא יעזרו להם המים שיחלחלו פנימה, אבל כדאי להשקות לפחות פעמיים ביום. באזורים עם קרינה חזקה עדיף שלוש ארבע פעמים ביום.
על אחת כמה וכמה אם זרעתם בכוסיות/במגשי הנבטה.
יש זרעים שעדיף להנביט לפני שמכניסים לאדמה (בעיקר הזרעים הקטנים-חצילים, פלפלים, עגבניות...) ויש כאלו שמעדיפים זריעה ישירה (הגדולים - מלון, אבטיח, דלעת...)

לגבי החסה - יש סיכוי שהיא תנבט, אבל סיכוי קלוש שתצליחו לגדל אותה, בטח אם היא בשמש, במהלך הקיץ בבאר שבע. חסה היא לחורף.
מלפפונים - נובטים מהר יחסית, תוך כשבוע.
עגבניות - לאט יותר
חצילים - עוד יותר לאט.
יש טבלה מדוייקת יותר בספר של שלמה אילן (הגן הפורה). אם חשוב לך, אני יכולה אחר כך להעתיק את הזמנים משם.

אני מחפש תערובת שנקראת bordeau mixture
זוהי תערובת שמשתמשים בה לריסוס גפנים.
האם ניתן לרכוש אותה בארץ או להכין אותה באופן עצמאי?

Bordeau Mixture (copper sulfate plus lime)
לא מצאתי מתכון ברשת וגם לא הייתי מנסה. נראה לי שזה יכול להתפוצץ או משהו. אבל הבנתי שתרכובות נחושת נפוצות מאוד בחקלאות, אז אני מניחה שאפשר למצוא משהו דומה. אני בכלל לא בטוחה שזה נחשב אורגני.

אם אני פשוט זורק עגבניות בגינה , לא יצמחו עגבניות ?

אצלנו זה הצליח רק עם עגבניות שרי. לא עם עגבניות רגילות.
אבל פעם אחת שתלנו ומאז יש עגבניות. כל פעם שמתחילה העונה צומח עגבניות.

אותו דבר קרה לנו עם פאפיה (זרקנו את הזרעים), אורגולה, רוקט ואפילו ברוקולי.

ישנו בחור צעיר בשם מתן המקים גינות ירק אורגניות בבתים פרטיים, מנביט את רוב סוגי הירקות ומעוניין לסייע לכל אחד שרוצה להתחיל ולא יודע כיצד.
ליוזמה שלו קוראים "ירוק" ויש אתר בתהליכי בניה www.ecolution.co.il
נתן ליצור איתו קשר טלפוני: 054-7244068 או email: [email protected]
בהצלחה לכולם

שמעתי שאפשר לתת לעציצים את יתרת קפה הבוץ שאנו שותים. האם זה נכון? הרי בכוס יש גם סוכר והממליץ הוא אדם שעובד עם עציצים.

צמחו לנו בערוגות פטריות. מכל מיני סוגים. לא לדאוג, אנחנו לא מתכוונים לאכול, רק תוהים מה זה אומר שצומחות פטריות במזג אוויר כזה (לא אירופאי ולא גשום). הערוגות כן קצת טחובות, כי יש בהן הרבה ענפים ושורשים מרקיבים.

לגבי קפה - אנחנו שמים בזבל האורגני את הקפה מהמקינטה, אבל זה לפני הסוכר.

יותר מכך , אני אוספת מדוכן קפה במקום עבודתי את כל המשקעי קפה coffee grounds שהם רוצים לזרוק ומוסיפה לקומפוסט/מסביב לצמחים בתור חיפוי.
אומרים , שאם מפזרים על המדשאה בחורף כמויות של קפה זה משפר מאוד את בריאות הדשא.
>אומרים , כי סוף סוף אין לנו דשא...<

הערוגות שלך מן הסתם מושקות מה שאומר שמבחינתן זהו אכן מזג אוויר אירופאי, חם ולח, עם חומר אורגאני מת הם קרקע פוריה לצמיחת פטריות.
מה שאת רואה בחוץ- ה"פטריה" (כמו שמפניון) הוא למעשה מה שקרוי "גוף הפרי" של הפטריה, דהיינו החלק אשר נושא את הנבגים (המקבילה הפטריתית לזרעים אצל צמחים). הפטריה עצמה בדרך כלל נמצאת בתוך הקרקע או החומר האורגאני בצורת חוטים דקיקים, יכולה לשכון ולהתפתח במשך זמן ארוך (לעיתים שנים) עד אשר מוציאה את ה"כובע" להפצת הנבגים, זה קורה בדרך כלל בחורף בארץ משום שאז גשום ולח, הנבגים אינם מוגנים מפני יובש כמו זרעים ועל כן מוחרחים סביבה לחה בכדי לשרוד (לא רק לנבוט) אצלך כאמור לח גם עכשיו ועל כן גוף הפרי עולה. במדשאות לדוגמה צומחות פטריות לאורך כל השנה (מן הסיבה שעתה מניתי).
לגבי קפה, אין לי מושג.

טוב, אני מבקשת לא לצחוק על שאלות הטירונים שלי.
ושאלתי לחכמי הפורום:
מוכרים כאן בסופר עציצי תבלינים קטנים, עמוסים מאד. מהפסטה האחרונה נשארו לנו מהבזיליקום די הרבה ענפים עם עלים, אז הוצאתי אותם מהכלי הקטנטן, הפרדתי לבודדים (הם שתולים נורא צפוף שם) ושתלתי אותם במרווח בעציץ גדול יותר שפעם היה בו עציץ נוי שפרש לעולמו.

יחיו? ימותו? איך לגרום להם לשגשג? כמה להשקות? באיזה עומק הייתי צריכה לשתול? זה היה רעיון טוב להפריד אותם או שמא יש לאחד משפחות?

לא הבנתי מה שתלת - שתילים של בזיליקום או גבעולים עם עלים שקונים כצרור אצל הירקן.
אם אלו שתילים עם שורשים והפרדת בעדינות רבה בלי לקרוע להם יותר מידי את השורשים יש סיכוי טוב שיחיו. בזיליקום צריך מקום חמים ומואר, אבל אם הוא בשמש מלאה צריך לשים לב להשקייה בעיקר בהתחלה (אני כמובן מתייחסת לשמש הישראלית ולא למה שאתם שם נוהגים לקרוא לו שמש ). להשקות שיהיה לח, אבל לא מוצף במים. לשתול כך שכל השורשים יהיו בתוך האדמה ולא יבצבצו החוצה.
בעיקרון טוב להפריד ולאפשר לכל שתיל מרחב מחיה (הייתי בטוחה שאני אזכור את המונח בגרמנית...) ואפשרות לגדול.

בהצלחה!
תזמיני אותנו לפסטה?

ליאת תודה רבה על התשובה. מדובר בשתילים, לשמחתי (סליחה על ההסבר הצולע). הפרדתי די בעדינות, לפחות כך נדמה לי. למרות שאצל הטבטונים אין לדעת .

אני כמובן מתייחסת לשמש הישראלית ולא למה שאתם שם נוהגים לקרוא לו שמש
עד שהיא סוף סוף יצאה, ככה את מעליבה אותה? וככה לדרוך על יבלות?

בעיקרון טוב להפריד ולאפשר לכל שתיל
לבנסראום לשתילים! אני מתחילה לחשוד בך שאת בעצמך טבטונית

בעניין הפסטה - אצטט אותך מדף הזרעים: יש הרבה דילים ללונדון. אז קדימה

<באמת כדאי לך. יש כאן הרבה עניין בפרמקאלצ'ר, וחוות אורגאניות לא רחוק מהעיר, ועוד וכו' וכו'>
<ובזיליקום חינם (אם השתילים יקשיבו לך)>

יש הרבה דילים ללונדון. אז קדימה
יש כאן הרבה עניין בפרמקאלצ'ר, וחוות אורגאניות לא רחוק מהעיר, ועוד וכו' וכו
בואי נסכם שלא דורכים על יבלות וזהו, טוב?

_יש לנו עץ אורן ענק בחצר ,כלום לא גדל מתחתיו והצמחים ששתלנו בגינה מרחק 4 מ' ממנו פשוט קפאו במקומם ונשארו כבר שנה באותו גודל. אני יודעת שאורן ממש לא ידידותי לצמחים ובכל זאת עשינו גן ירק לא הרחק, אנחנו משקים טוב ובינתיים הצמחים נראים טוב ורק סובלים מביקור של כלבים וחתולים. האם למישהו יש ניסיון עם גידול למרות האורן?
האם יש סיכוי לגן שלי?_

יש אפשרות לגדל אם תוציא את המחטים זה יכול לעזור, אבל אורן הוא דבר שאכן מפריע ואיננו מתאים כלל לארץ
אולי תורידו אותו?

אורן ירושלים הוא צמח הגדל בר בארץ. יש מספר חורשות טבעיות. קק"ל שתלה אותו במאסות מסיבות שונות מה שיצר מונו קולטורה המחטים אינם יוצרים חומציות רבה מידי לרוב הצמחים אלה שכבה עבה המונעת נביטה וכן פשוט צל (קק"ל שתלה אותם במרווחים של פטוניות).

פתאום בזמן שאנחנו עסוקים בלשתול זרעי ירקות שצמחו אני מגלה שמתחת לאף שלי, צמוד צמוד לאלמון ההודי, צומח שיח עגבניות. הוא ניזון מאותה נקודת מים של האלמון. מה לעשות? האם לתת לו (לשיח) לגדול ושהטבע יעשה את שלו?
בנושא אחר לגמרי: ליד המיני מיני חלקה של תפוחי האדמה פתאום הופיע שיח עגבניות. שיח שאפילו התחיל לפרוח. את תפוחי האדמה אני משקה עם צינור (גרוע ביותר לירקות קיץ. אני יודע). האם להעביר את השיח? האם הוא ישרוד?

האם לתת לו (לשיח) לגדול ושהטבע יעשה את שלו?
למה לא?
האם להעביר את השיח? האם הוא ישרוד?
למה להעביר? אבל אם תעביר, לדעתי הוא ישרוד.

כתבתי כמה מילים על "ערוגת לזניה" בפורום שכן, אם מישהו רוצה לקרוא...
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=53292185

"ערוגת לזניה"
מעניין!
אנחנו עושים משהו דומה בלי לדעת בכלל שדבר כזה קיים, ולא ממש לפי הסדר של השכבות...
עכשיו אדע לעשות זאת יותר טוב.

אצלנו הצמחים כבר קיימים, אז אנחנו מפזרים מסביבם את הערמות. זה בסדר?

"ערוגת לזניה"
עשיתי שתיים כאלו - אמנם לא בגובה הירך, אלא קצת יותר נמוך, אבל האבטיחים משגשגים בה בשמחה. בכלל נראה לי שמעכשיו נסגור ערימת קומפוסט בגובה הזה ונשתול בהם וככה כל פעם נעביר את מסגרת העץ למקום אחר. לארגז הקומופוסט שלנו מתנקזת רוב השכונה וזה מתקדם בקצב מהיר.

למי יש ניסיון בגידול ירקות קרוב לים? האם המליחות של הקרקע קריטית לשלב הפירות? למה התייבשו לי כל השעועית והפול לפני שהפרחים הפכו לתרמילים? למה הדלעת מוציאה רק פרחים (בעיקר זכריים אבל כמה נקבים שלא הופכים לפירות)? דישון מסויים מומלץ? זיבלתי רק בזבל סוסים לפני כשלושה חודשים ? אולי לפזר שוב? לא מתחשק לי להתחיל עם דישון כימי אבל כל כך בא לי לראות לפחות איזו דלעת או שתיים...תודה

זו לא העונה של הפול.
נסה להאביק את הדלעת בעצמך. לפעמים יש שתילים כאלה, לא מוצלחים, שלא מייצרים פירות. נראה לי גם, שבהתחלה השיח מוציא פרחים שאינם הופכים לפרי, ואחרי "תקופת הרצה" מתחיל לתת פרי.
אני לא מאמינה שזיבול עכשיו הוא מה שיגרום לזה שיהיו פירות. אם זיבלת לפני שלושה חודשים, זה מספיק. אם כבר, לתת יותר מים. כמה אתה משקה?

נסה להאביק את הדלעת בעצמך.
מה זאת אומרת?
גם אצלי קיימת אותה בעיה....

ראו בדף זרעי ירקות, לקראת סוף הדף