דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leafemailleaf חיפוש:
בבקשה לרשום בפרוטוקול שהבעתי מחאה חריפה על ההתנצלות "סליחה שתפסתי..." [מקום בעולם]). (בשמת_א‏ באמירה מייצגת מתוך הגיע_זמן_גמילה_הלב_דופק_חזק‏)

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
הצירים_לא_מגיעים  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏
אני בסוף שבוע 41, ואין לי שום ציר, היו קצת לפני יומיים ונעלמו. לידה ראשונה שלי התחילה עם זירוז (גירוד של הרירית של הרחם) ונגמרה בקיסרי אחרי 30 שעות שהתינוק סרב לצאת. אני מאוד רוצה ללדת בלידה רגילה הפעם. לקחתי דולה וכל שבוע אני עושה שיאצו אבל בינתיים אין צירים. השבוע עשיתי רפלקסולוגיה, דיקור ואני לוקחת צמחי מרפא ועדיין אין כל סימן שהתינוק רוצה לצאת. סביר להניח שהוא גדול, הערכת משקל 3,800, הילד הראשון נולד 4 ק"ג. אני ממש לא יודעת מה לעשות. הרופאים אומרים ללכת לבית חולים ולעשות ניתוח, כי זירוז לא יתנו לי ואני גם לא רוצה. הדולה אומרת לחכות שיקרה לבד. אמא שלי ילדה את שלושת ילדייה בסוף שבוע 42 עם זירוזים כי לא היו לה צירים. אם אני דומה לה אז סביר להניח שגם לי לא יהיו צירים. השאלה היא עד מתי לחכות. מתי להחליט שזהו אני הולכת לעשות ניתוח. אני ממש מתוסכלת וכל יום ולילה שעובר אני פחות ופחות אופטימית שאכן זה יקרה מעצמו. אני רוצה כבר לראות את התינוק, ולפעמים מרגישה שאולי אני כבר אלך ואעשה קיסרי ונגמור עם זה. מצד שני אני רוצה לחוות את החוויה של לידה רגילה, ומיד לחבק את התינוק ולהניק אותו. מה לעשות???? עד מתי לחכות. התינוק זז המון וזה מצוין, עשיתי מוניטור לפני כמה ימים והכל נראה טוב. אני משתדלת לא להתייאש ולהיות אופטימית אבל זה קשה. למה שום דבר לא עוזר לי. איך זה יכול להיות שכל הטיפולים שעשיתי לא עזרו לי?
תמי
לי, הלא-מקצועית-בכלל, נראה שפשוט ההריון שלך יותר ארוך משל אחרות.
ז"א - כל מה שצריך זה סבלנות.
הנקודה המלחיצה היחידה היא - מה יהיה גודל התינוק כשתלדי, והאם תהיה בעיה עם גודלו (לעומת גודלך ומבנה האגן שלך).
שאלה לשאול את עצמך (אולי לחפור בטפסי השחרור מהלידה הקודמת) - למה היה קיסרי בלידה הקודמת? (בגלל גודל התינוק, או בגלל שהלידה לא התקדמה כי הכל בעצם היה מוקדם מדי?).

אני הייתי מתיעצת עם רופא שתומך בגישה טבעית, או לפחות עם מיילדת (שוב: בגישה טבעית, למשל - מישהי ממילדות הבית). אפילו בתשלום.

שוב - אני לא אשת מקצוע. קחי את דברי מאוד מאוד בערבון מוגבל.

גם אני לא מקצועית, אבל נשמע לי שמה שיש לך לעשות הוא לעבוד על המקום המרפה והנרגע, כדי שהלחץ שלך (המובן בהחלט) לא יפריע לך עוד יותר.
עצתה של גילה נשמעת מעולה, לגבי ייעוץ עם רופא / מיילדת בראש שלך.
בהצלחה!
כבר שמעתי על שתי נשים (מעט אמנם), שלא הצליחו לפתח צירים בעצמם ונזקקו לעזרה כלשהי, כמו סטריפינג, או זירוז עם פיטוצין. יש כנראה חיה כזו, למרות שלא בטוח שזה המקרה שלך.
החל משבוע 42 (יש לך עוד שבוע) ומהערכת משקל של מעל 4 קילו, הלחץ לזרז אותך יגדל מאד. במיוחד לאור הרקע שלך (ניתוח קיסרי קודם והיסטוריה של אמא שלך). אני לא יודעת על סיבה מאובחנת לתופעה הזו, אבל יכול להיות שזה קשור להורמונים שמתניעים את הלידה.
עדיין יכולה להיות לך לידה וגינלית שתתקדם טוב ותתחיל בזירוז. ובכל מקרה זה שיפור לעומת הפעם הקודמת. אני לא חושבת שזה כישלון לקבל עזרה. סטריפינג למשל בשילוב עם פרוסטוגלנדינים יכול להיות ניסיון ל"התניע" את הרחם להתחיל לעבוד, ניסיון שאפשר לחזור ממנו אם זה לא מצליח (להבדיל מפיטוצין שאז את כבר בחדר לידה ומשם תצאי עם תינוק).
שתי הנשים שאני מכירה ניסו כל שיטה טבעית עלי אדמות ולבסוף הזדקקו לעזרה רפואית.
הצעות לזירוז:

תלכי הרבה ברגל
תגרי לעצמך את הפטמות במשך 20 דקות
וסקס
(מתוך הספר של שילה קיצינג'ר)

בהצלחה

תודה לכולן על העצות, בינתיים אני מחכה. אני ממשיכה לקחת את הצמחי מרפא ואני חושבת שירדה לי הבטן שזה סימן טוב. אני אמתין ואשתדל להוריד קצת מהמתח שלי והלחץ ואקווה לטוב.
ידידה שלי ילדה בשבוע 43 .
ואני מכירה מישהי (בגילי) שנולדה בחודש ה-11.
הי חמודה, זו אחותך הגדולה. שוטטתי לי כאן ופתאום גיליתי אותך. אני מחזיקה לך אצבעות וחושבת עליך כל הזמן ונורא נורא אוהבת אותך.
אני מכירה מישהיא שילדה בשבוע 46 .
קישור | העבר | מחק אלמונית (12.09.2003 14:32):
השאלה היא זה באמת שבוע 46 או חודש 11 או שהן טעו בקביעת הביוץ ובעקבות כך בספירת השבועות?
לא ממליצה לאף אחת לחכות עד שבוע 46
יש סכנה לעובר משהיה מעבר-לזמן ברחם.
מוזמנות כולכם לסקול אותי. לא 'כפת לי.tongue
אני ילדתי בסוף שבוע 43. ביום האחרון של שבוע 43 ליתר דיוק.

ואני מכירה מישהי (בגילי) שנולדה בחודש ה-11.
יונת, גם אליהו הנביא נולד בחודש ה11. או אולי זה היה ה-12?
איך היא?

תמי, מאחלת לך הרבה סבלנות והרבה כוח להתמודד עם הלחץ הפנימי והחיצוני.
אין לי יותר עצות מאלו שניתנו כאן כבר, אני רק יכולה לקוות שאם לא היית כאן ביומיים האחרונים...
לצערי אני עדיין כאן, אתמול התחלתי שבוע 42. היו לי קצת צירים אתמול, כמו לחץ ברגליים בזמן מחזור, יש פה ושם עוד לחצים קטנים כאלה אבל מעבר לזה אין כלום. מחר אני הולכת בבוקר לעשות מוניטור ואולטרסאונד ונראה מה יהיה. אני ממש לא יודעת מה לעשות יותר. אבל מקווה לטוב.
ותגידו - מה עם הענין הזה של "הזדקנות שליה"? נדמה לי שזה התירוץ הרשמי של הרופאים ללחץ לזרז בתום 42 שבועות.
גילה, אבל יש תופעה כזאת של הזדקנות שליה מוקדמת, שאם היא קורית התינוק מפסיק להתפתח או מתפתח מאוד לאט ולפעמים צריך לזרז. קרה לבוסית שלי בארבעת הההריונות שלה.
כן, נכון. השתמשתי במילים "תירוץ רשמי", כי אני לא בטוחה שיש קשר בין הריון ארוך ובין תקלות שנובעות מכך שלא הבחינו (בזמן) בשיליה שכבר לא כל כך מתפקדת.
זו, כנראה, השאלה הרלונטית פה: האם הדאגה לשיליה היא סיבה לדאגות ובירורים (ובדיקות אולטרהסאונד ע"י רופאים לחוצים שיציעו בנימוס בדיקה וגינלית, ויעשו סטריפינג לפני שתמצמצי) אם ההריון מתמשך?

תמי - אני מקווה שאני לא מלחיצה. ראית שהדעה הבסיסית שלי היא שאין סיבה לדאגה...

העניין עם הזדקנות שלייה, שדי קשה לאבחן זאת חד משמעית. בדרך כלל יחפשו מיעוט מי שפיר ועיכוב בגדילה של העובר וגם ימדדו את קצב ליבו כדי לוודא שהוא מרגיש טוב. הבעיה היא שבכל מקרה, מי השפיר מתמעטים בסוף ההריון וההגדרה של כמה זה מעט משתנה מפעם לפעם (בדרך כלל מחמירה), גם הגדילה של העובר מואטת בסוף ההריון וזה נורמלי וקשה להגדיר האם זה בגלל שהוא לא מרגיש טוב. קצב לב זה כבר עניין אחר. עוד עניין לא קשור הוא גדילה של העובר וחשש מעוברים גדולים מעל ארבעה קילו. הערכות משקל באולטרסאונד הן בעלות שיעור סטייה גדול. וגם, זה נראה לי קצת לא פייר לזרז רק בגלל שהוא גדול (מחאת השמנים באשר הם).
יש סגולה בדוקה, (לא 100 אחוז) אם שותים כוס של חלב אם, ודוקא תוך כמה ימים מהלידה(3). בבתי החלמה ליולדות אפשר לקבל עזרה בהשגת חלב אם.
ישר דרך, אותי זה מזעזע. איזו אמא טיפשה תוותר על הקולוסטרום, שהוא חומר יקר המציאות ולא תיתן אותו לתינוקה?
אני מכירה עוד הרבה אמונות טפלות באזור בני-ברק. שם גם הקניידלך הוא סגולה בדוקה.
מה יש, אנהאטה? כולה כוס אחת...
קצת פחות ממה שתינוק אוכל ביממה tongue
הייתי פונה להומיאופת קלאסי , ידוע לי על תרופה לזירוז לידה אך לא על מינון מדויק כך שלא רוצה להטעות אותך .
הנה עדכון לגבי מצבי. הייתי אתמול אצל הרופאה ומסתבר שיש לי פתיחה של 3-4 ס"מ. הלכתי לדולה שלי שעשתה לי טיפול שיאצו מאוד מתערב ואכן היו לי צירים אתמול כמעט כל היום אבל לא סדירים ולא כואבים מספיק. ואז הם הפסיקו. היום שוב היו צירים אבל גם הם לא סדירים והפסיקו. בינתיים אני בבית. אם אני אלך לבית חולים יחברו אותי למוניטור ולא יתנו לי לזוז ואז יתנו לי זירוז שאני לא רוצה. מחר אני אעשה שוב שיאצו ודיקור בתקווה שהצירים יתחזקו ויהיו תכופים יותר. די מוזר לחשוב שאני בעצם באמצע תהליך לידה ולא ממש כואב לי ואני מתפקדת כרגיל. אני נורא רוצה לדעת אם הפתיחה התקדמה אבל אני לא יכולה לחזור לרופאה כי היא תהרוג אותי שלא הלכתי לבית חולים. היא כמובן אמרה לי שהיא היתה מנתחת אותי מיד כי בטח התינוק גדול ולמה לסבול. אני מקווה שהלידה הזאת תתקדם כי כבר אין לי יותר סבלנות להשאר ככה. התינוק זז הרבה שזה הדבר הכי חשוב. ואני רואה המון סרטים, קוראת ספרים ונחה, מה שאני לא אוכל לעשות ברגע שהתינוק יגיע. נקווה לטוב.
אני מחכה אתך.
המשיכי לעדכן.
אצלי – שלוש לידות ועוד אף פעם לא היו לי צירים סדירים. וגם לא ברור לי מה זה "כואבים מספיק" – אם את מסתובבת חופשיה הצירים לא חייבים לכאוב.

מחזיקה לך אצבעות!

במקרה הזה עדיף לפתוח ולא להחזיק
<אצבעות<
ואני רואה המון סרטים, קוראת ספרים ונחה, מה שאני לא אוכל לעשות ברגע שהתינוק יגיע.
מי אמר?
מציעה לך להציץ בדף תוך_כדי_הנקה‏
ואחרי מספר חודשים, תעברי לקרוא את תוך_כדי_יניקה‏ hilarious
אני דווקא ממליצה לך להשקיע בבישולים. זה מאוד חשוב לאחרי הלידה שיהיה מה לאכול בבית. לך היולדת המניקה ולא פחות חשוב: לבן זוגך.
לקרוא תמיד אפשר עם תינוק (אני מעידה בשבועה) .
אם את מסתובבת חופשייה הצירים לא חייבים לכאוב
ובכן כשהתחילו אצלי הצירים אני זוכרת שהייתי בביה"ח והסתובבתי בחדר,והלכתי לשירותים והקאתי את נשמתי ,וזה כאב כול כך שלא ידעתי מאיפה זה בא ולאן זה הולך.לא יכולתי לשאת את זה.
רוב הלידה הייתי עם אפידורל,רק נגמרה השפעתו התחלתי לצרוח בחמת זעם(אני לא יכולה לסבול כאב) "איפה המרדים,איפה הוא איזה חוסר אחריות ",אחרי שהזריקו לי שוב,שילבתי רגל על רגל וקראתי עיתון עם גיחוך,עד שפגה שוב ההשפעה....וצעקות ...
מה שנקרא ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד בחדר הלידה.
אני לא חושבת שזה כישלון לקבל עזרה. סטריפינג למשל בשילוב עם פרוסטוגלנדינים יכול להיות ניסיון ל"התניע" את הרחם להתחיל לעבוד אני לא מסכימה כלל עם הדיעה הזאת. אנו לא קרטונים של חלב עם תאריך תפוגה. השיליה לא מזדקנת אם התינוק עדיין צריך להשאר ברחם, אלא אם האמא בתת תזונה או בצום בגלל זה אחרי יום כיפור יש הרבה לידות כלומר, השיליה שמזדקנת עצמה גורמת לתחילת הצירים וללידה! בגלל זה מסוכן לצום אם מרגישים שלא יכולים, בייחוד אם זה לפני השבוע ה38.
תמי - - אני כל כך מקווה שתאמיני בגופך ותני לעצמך ללדת מתי שאת מוכנה. גופך יודע מתי הלידה צריכה להתרחש. כל הנסיונות שעשית לזירוז שלא הצליחו מוכיחים שגופך ותינוקך עדיין לא מוכנים ללידה. היי, את חייבת לקרוא את האתר ‏עמוד של הריוניות עשרה חודשים‏ האתר הזה ינפץ לך המון מיתוסים לגבי מתי התינוק צריך להוולד ולגבי הסכנה של שיליה מזדקנת או ‏הגודל של התינוק‏. תקראי את האתר ואל תתני לאף אחד לשכנע אותך לזירוזים, בייחוד שעברת בעבר קיסרי. יש שם גם עוד אתר שמסביר ‏למה זירוזים זה מסוכן‏. אם את מרגישה צורך לדבר עם מישהו ולחלוק את החששות שלך אני כאן אפשר לדבר איתי באי סי קיו או בדף הבית שלי. אגב.. . אני מקווה שלא כתבתי מאוחר מדי או - - - שכבר התחילו סוף כל סוף הצירים ואת כבר אחרי כל הלידה? תהיי חזקה!
עדכון משמח - הצירים הגיעו ותמי ילדה שלשום, היום האחרון של שבוע 42, תינוק . לידה קשה מאוד, 24 שעות בחדר לידה ובסוף ואקום בחדר ניתוח כאמצעי אחרון נואש לפני ניתוח קיסרי - והיא עשתה את זה. התעקשה לא לעבור ניתוח, גרמה למספר רופאים לסיים משמרת מודאגים מאוד אבל בסוף נולד תינוק - 4.055 קילו - שישר החל לינוק ועד רגע זה לא הפסיק!!!!
מזל טוב תמי. אני אוהבת אותך ומעריצה אותך על כוחך והתעקשותך.
מזל טוב תמי! אני שמחה מאד שילדת סוף כל סוף... אבל אני נורא מצטערת על מה שעברת .. הלוואי שהיית קוראת בקישור שהיה יכול לעזור לך להמנע מהסבל הזה ואיך יולדים תינוק גדול בלי סבל מהמיילדת גלוריה למאי.. נו.. תוכלי בפעם הבאה. שתרגישי טוב ותתאוששי! אני מעריצה אותך על ההתעקשות שלך עם כל הפחד והחוסר ידע שאפשר לעשות את זה בלי וואקום וסבל.. אם כך את אמיצה וגיבורה!
מזל טוב לתמי! איזה יופי!
שלום שרה
מהו האתר שכתבת עליו? התינוקת שלי גדולה.
אולי ‏זה‏, מהאתרים אליהם שרה הפנתה למעלה.
שלום מיה. גם לי היה תינוק גדול ואני ממש קטנה מידה אפס כלומר 65 ס"מ במותניים התינוק הגדול הזה עבר דרכי בלי בעיות happy
שאלת השאלות:
למישהי יש רעיון איך לזרז לידה? אני עם צירים כבר כמה ימים ללא התקדמות. פתיחה של 2 כבר 3 ימים. אפילו לנקות את הבית כבר לא עוזר...
ניסיתי הליכה, מדרגות, ניקיון - כלום לא עוזר.

ה-צ-י-ל-ו!!!

אני יודעת על שיקוי הומיאופתי לזירוז לידה. לא ניסיתי (לא היה לי זמן. כבר עמדו לי מעל הראש עם פיטוצין)
ניסיתי דיקור שלא עזר (לי. אולי לך יעזור).
אומרים שסקס עוזר.
יש כלמיני נקודות לחיצה לזירוז.
האם יש מטפלים בסביבתך? (שיאצו, דיקור וכד')
אני ניסיתי משהו של בית מרקחת "גליל" שנקרא "CAULO-GAL" (הומאופטי) בתוספת תמצית צמחים (גם שלהם- אבל לא הומאופטי). נראה לי שזה עבד, כלומר, הייתה לי ירידת מים מוקדמת וצירים שנפסקו (בטח בגלל שהוצמדתי למיטה עם איסור חמור לרדת, אפילו לשירותים...). לקחתי את הכדורים ותמצית הצמחים (די מגעילה) לפי ההוראות שנתנו לי שם +לחיצות בכף הרגל מבן זוגי, אחרי כמה שעות חזרו הצירים וילדתי בלי זירוז, אבל נדמה שהצירים באו די בבת אחת (אין לי לידה אחרת להשוות ).
חוזרת על ההמלצה של ה_עוגיה‏ לגבי העזרות במטפלים, וגם להתייעץ לגבי תמצית הצמחים שהזכרתי (התחושה שלי, שאין לי שום דרך לבסס אותה, שהשפעתה של תמצית הצמחים הייתה קצת אגרסיבית. אם אין לך ירידת מים ועדיין לא עומדים לך מעל הראש עם פיטוצין אולי הייתי דוחה את השימוש בה).
בנוסף, בספר "טבעי ללדת" מוזכרות מספר דרכים לזירוז טבעי כמו: עיסוי של הפטמות, יחסי מין, חליטת תה פטל, ללכת על חול חמים יחפה, ללוש בצק ועוד ...
בהצלחהhug!!!
קישור | העבר | מחק קוואנטית (17.06.2004 18:12):
עדות אישית:
סקס אצלנו עזר מאוד!
שבוע 41. זה פשוט יזם את תחילתה של הלידה.
6 שעות אחרי התחילו הצירים...

בהצלחה!!!

ראי ‏כאן‏ וגם ‏כאו‏ בנוגע לשילוב אורגזמה בתהליך הלידה.
לאחותי מאד עזרו פרחי באך.
עדיין בחתיכה אחת, רק שהצירים מתגברים והפתיחה לא...HELP
האם ניסית ליישם משהו מההצעות?
ככה על עיוור, בלי לדעת מספיק פרטים, נראה שהצירים שלך לא אפקטיבים. צירים כאלה לא מקדמים אך מאוד מעייפים. כדי להפוך אותם למועילים, מומלץ לעשות "איתחול", יענני- למחוק הכל ולהתחיל מחדש. אפשר לשתות קצת יין, וללכת לישון. לרוב זה עוזר להרגיע צירים בלי "תוכן", מרגיע את הרחם ומאושש אותך. אם זה בלתי אפשרי, תעשי איתחול וירטואלי, תשני "מוד", תקחי את עצמך למקום אחר, ולזוית ראיה אחרת כדי שהגוף יקבל את התנאים המתאימים לו להמריא עם הצירים.
אפשרות נוספת היא לבדוק את מה את עוצרת. לפעמים יש פחדים מלהיות אמא, מלחוות כאב, מלאבד שליטה, והגוף משתף פעולה - ועוצר את התקדמות הלידה. ככה ששחרור, הרפיה, עזיבה, השלמה, קבלה וכו' יכולים לעשות את העבודה.
חוץ מכל אלה, הומאופתיה , דיקור וצמחים אכן יכולים לעזור לך להמנע מפיטוצין, אבל צריכים להנתן ע"י מי שמבין בזה.
בהצלחה.
מחפשת בדחיפות פרטים של מטפלים בשיאצו או דיקור שעוסקים גם בזירוז לידה. מנסה להמנע מזירוז בבית חולים.
אין לי פרטים של מטפלים, אבל למה חייבת זירוז בבי"ח?
(אני יודעת שהם רוצים, השאלה היא האם את חייבת להענות).
אני בשבוע 40 לידה שנייה לקח לי 5 שנים לשכוח את הלידה הראשונה ולהסכים להכנס להריון שוב אחרי לידה ארוכה ומייגעת הגעתי לסוף 42 עם טופס אישפוז לבית החולים ללא צירים ואו פתיחה נתנו לי 3 זירוזים ואמרו לי ללכת כל היום ( זה לא עזר ) ונשארתי לישון והצירים של הזירוז נעלמו
בבוקר כבר ממש בכיתי שיוציאו אותה ממני שאין לי כוח לעינוי הסיני הזה יותר אז הם בקעו לי את המים ומאותו רגע שכבתי עם רגליים למעלה עד 19:00 בערב ללא פתיחה עם כל הקוקטלים האפשריים +2 אפידורלים בגב רק בערב שכבר כמעט החליטו על קיסרי היתה פתיחה שמאפשרת לידה המון תפרים המון כיום שבוע 40 עם כאבים של לא יכולה ללכת או לשבת פתיחה של 1.5 ס"מ ללא צירים מספיקים וכואב לי מאוד איך מזרזים לידה לא רוצה לעבור את מסע העינויים הזה שוב או להגיע ל42 זה סיוט ואני סובלת אנא למי שיש רעיון יתקבל בברכה ניסיתי הליכות רבות ,סקס,הבית שלי מבריק מנקיון מה עוד ?
הנקה , עיסוי פטמות, סטריפינג ...
בהצלחה .

או לחלופין לוותר על הגעה לבית חולים ולתת לגוף לעשות את שלו .

קודם כל להירגע.
מה יקרה אם תהיי בהריון עוד שבועיים שלושה? עברת כבר 40 שבועות. זה ייתן לך יותר זמן לנוח להכין את הבית ולהתכונן ללידה.
את לא חייבת לראות את הימים האלה כסיוט. תהני מהם. תעשי משהו מהנה כל יום. תלכי לעיסוי, לבריכה, לבית קפה, למסעדה, תדברי עם העובר.
(ילדתי בסוף 42).
עוד יום עובר קצת נרגעתי החלטתי לתת לגוף לעשות את שלו קצת מרגיז שכולם שרואים אותי שואלים עוד לא ילדת כבר ? (במיוחד בקיבוץ ) היום בבוקר נבקע לי הפקק הריר אני חושבת ? ואני מקווה שזאת כבר ההתחלה של הסוף כולי תקווה בנתיים אני מנצלת את הזמן נקווה שזה לא יקח הרבה זמן
תודה מיכל
טוב כמו שאתם מבינות יש צירים לא מספיק עדיין ללידה 2 ס"מ פתיחה גם לא מספיק ללידה העינוי הסיני ממשיך ובנוסף התווספה לה תופעה מוזרה מאוד של גושים פנימיים שמאוד מאוד מכאיבים לי בהליכה או ישיבה או כל תזוזה של האזור הרגיש למטה ממש לא נעים פניתי לרופא במיון שיבדוק והוא אמר שזה יעבור אני רואה כוכבים ולו אין פיתרון ראלי להקלה על הכאבים ממש סיוט היום הייתי בביקורת אמרו לבוא עוד3 ימים כבר עברתי את התאריך שלי ודרך אגב ניסיתי כבר הכל עלמנת ליצור צירים חזקים שום דבר לא עוזר הייאוש חוזר אליי !!!
הצירים הגיעו ושני נולדה ב- 3/1/05 אחרי 12 שעות בחדר לידה ובסוף קיסרי ( חבל התבור היה כרוך סביב צווארה ) אז שני נולדה 3900 ק"ג
תודה לכולם על התמיכה אחלה אתר
מזל טוב ובשעה טובה!
baby
מזל טוב מיכל flower
מה היתה הסיבה לניתוח?
היה לי גם איחור רציני בהריון ראשון - סוף שבוע 42 וכלום לא קורה. מה שהיה נורא זה שכולם דעו את התאריך - טעות גדולה מצדי! כולל אמא שלי שהתחילה להילחץ ולקפוץ כל טלפון כבר בשבוע 36 כי הכל יכול להיות... אני לא רציתי זירוז או ניתוח בגלל הסיכונים אז אמרתי בבי"ח שאולי יש טעות בתאריך ובאתי לביקורת, אבל לי עצמי הזמן נמתח כמו גומי. הכי מעצבן זה שכולם מתקשרים כל יום ושואלים: נו, מה חדש? או: את עדיין כאן? אווווף! איזה לא מתחשבים. כאילו לא מספיק קשה לי בעצמי שאני זקוקה גם להערות שלהם. בסוף ילדתי 3 שבועות לאחר תאריך הלידה המשוער ילד מקסים ששקל 3 ק"ג עם עור מקומט... לא, נורא, היום תודה לאל, עורו חלק כמו משי והוא צעיר בן 9. מה שכן, מאז בכל ההריונות אני עונה למי ששואל תאריך של שלושה שבועות אחרי לפחות, או מסתפקת בתשובה לא ברורה כמו: בחורף, בקיץ וכו'. ואז גם אני קצת מאמינה ולא כ"כ מסתכלת על ה"תל"מ" הלא מדויק הזה. היה לי מעניין לקרוא את חוויותיכן, החזיקו מעמד!
היתה לי שיחה עם מטפלת בשיאצו שרציתי להעלות כאן :
אני בשבוע 38 להריון ומרגישה רצון ומוכנות לסיים אותו. פניתי למטפלת שלי על מנת שתתן לי טיפול שיאצו לזרוז, והתשובה שלה היתה שהיא מאמינה שלכול תינוק יש את הזמן שלו לצאת וצריך לחכות לו. היא גם יעצה לי לדבר עם התינוק ולשדר לו אהבה ותמיכה על מנת שירצה לצאת מעצמו.
לכאורה טוב ויפה , אבל נותרתי עם התחושה שאני לא קונה את זה.
לשדר לתינוק שכדאי לו וזה הזמן לצאת לאהבה שמחכה לו - זו גם איזו התערבות ב"תהליך הטבעי" - רק שזה נחשב לבסדר,
לעומת זאת טיפול אקטיבי יותר לזרוז טבעי נחשב לפחות בסדר (האם באמת נחשב לכזה או שזו רק המטפלת שאליה פניתי?)
למה זה ככה ?
ומה אם עושים שיאצו ובמקביל שולחים אהבה?
לשדר לתינוק שכדאי לו וזה הזמן לצאת לאהבה שמחכה לו לא יגרום לאף תינוק שלא מוכן לצאת החוצה. אם מאמינים בזה, זה עשוי להוריד עכבות לתינוק שמוכן אבל משהו בולם אותו.
את אולי מרגישה רצון ומוכנות לסיים את ההריון, אבל התינוק שלך, כנראה, עוד לא - ולדעתי, גרימת לידה טרם זמנה, ולא משנה באיזה אמצעי (שיאצו או סטריפינג או שמן קיק או פרוסטגלנדינים מלאכותיים או כל דבר אחר), מזיקה. גם הלידה יותר קשה ועם סיכוי גדול יותר להסתבך, וגם התינוק שיוצא הוא לא בשל, כן גם אם "הגיע התאריך שמסומן לו על המצח". ותאמיני לי שאת לא רוצה שהתינוק שלך יצא לא בשל, אם אין סיבה טובה להוציא אותו.

הדבר היחידי שהייתי עושה בשלב שלך, זה דברים שעוזרים להתגבר על עיכובים. לא זירוזים: הליכה, מין, דמיון מודרך, הרפיה, עיבוד פחדים. מה שמתאים לך.

לא יודעת למה זה ככה.
אני עשיתי דיקור בשבוע 39, בגלל לחץ לגבי משקל התינוק (העריכו שהוא גדול ויקשה עלי ללדת לידה טבעית). כשכבר התחילה לידה, הוא "לא רצה לצאת" ונשאר גבוה, ובסופו של דבר סיימתי בלידה התערבותית מאוד (ואקום).
היום לא חושבת שהייתי עושה את זה. הייתי משחררת את החבל מעט יותר, ומנסה לשלוט פחות.

אני בשבוע 38 להריון ומרגישה רצון ומוכנות לסיים אותו
מצב מוכר מאוד-מאוד... מה לעשות שצריך שניים לטנגו happy
זה לקח ראשון חשוב להורות - ההחלטות שלנו טובות עד גבול מסוים. גם התינוק אינו לוח חלק לגמרי, וגם הוא צד בעניין.

מאחלת לך לידה קלה ומהירה, ותינוק בריא ומקסים flower

מותר גם לכאלה שאינן אמהות עדיין להביע דעתן פה?

רוצה_לזרז_לידה?, באמת ממליצה לך לקרוא כל מה שכתוב למעלה.
תארי לעצמך שאת כזו מין Ten Month Mama או שתינוקך הוא כזה מין Ten Month Baby או אפילו כזה שאמור להוולד "רק" בשבוע ארבעים ושניים. (זה כמובן תלוי בהקשר משפחתי שלך ושל בנזוגך, אבל נניח שזה המצב.)
הרי אמרו לך והסבירו לך חזור ואמור והסבר, שסוף שבוע ארבעים זה התאריך המיועד שלך, ושמשקל של ארבעה קילו הוא מעין סף משקל מקסימום ומעבר לזה זה "מסוכן", וכך הלאה וכך הלאה מספרים ממספרים שונים שמתאימים יפה אולי לשמונים אחוז של האוכלוסיה שמתמרכזת לה בעקומת הפעמון, אבל אולי לא לך ולו.
אז מה זה כבר שבועיים בין חברים?...

אני לא יודעת למה את מתחברת או לא, אבל אני בטוחה שלא היית מסכימה לטיפול רפואי מניפולטיבי והתערבותי בשבוע השלושים כדי להוציא את הילד שלך. למה? כי זה "מוקדם מדי" כי הוא לא הבשיל ולא מוכן. להקדים בעשרה שבועות זה ממש מסוכן. את זה אנחנו יודעים מהסטטיסטיקה. אבל באותה מידה, גם בשבוע שלושים ושמונה הוא לא בשל ולא מוכן אם הגוף שלך לא מוכן והוא אמור להוולד בשבוע הארבעים ושניים או הארבעים ושישה.
בעיניי, לזרז, זה לקחת ממנו זמן רחם משמעותי שהוא זקוק לו כדי להשלים את ההתפתחות שלו. למשל בשבוע שלושים ושמונה ילד שאמור להוולד בשבוע ארבעים ושניים. זה חודש מוקדם מדי. עד כדי כך פשוט.

לבסוף, אני (כרגיל) מסכימה עם אם_פי_3‏. לדבר איתו זה לדבר איתו. בצורה כזאת את מתקשרת עם התינוק שלך, ומביעה את רגשותייך. את לא "כופה" עליו שום דבר.

כמובן, יש לסייג ולומר שבאותה מידה יכול להיות שהוא אמור כבר מחר לצאת. וכמו שקומה ג' אמרה, זה לקח חשוב להורות. לא הכל בשליטתנו...
ועוד סייג, בחיים שלי עוד לא הייתי בשבוע שלושים ושמונה, אני לא יודעת כמה סבלנות תהיה לי בעוד עשרה שבועות... happy

גמני מאחלת לך לידה קלה ומהירה, ותינוק בריא ומקסים!

אני לא יודעת כמה סבלנות תהיה לי בעוד עשרה שבועות

אני יודעת (או ליתר דיוק משערת, על סמך נסיוני ונסיון רבות אחרות, במיוחד בהריון ראשון): שואפת לאפס. אומרים שהריון נמשך שמונה חודשים ועוד שנה.
זה לא קשור. גם כשאין סבלנות חשוב להמשיך.

אני בתחילת שבוע 42 (41+2), עדיין בלי צירים משמעותיים. אני מאוד רוצה ללדת באופן טבעי, בלי שום התערבות או זירוז. ראשית, רציתי להגיד שעזר לי מאוד לקרוא את כל הסיפורים, העיצות והעידוד של האימהות בעמוד זה ושבוע שעבר בעמוד של השבוע ה-41. רציתי לשאול אם מישהי מכירה תרגיל או אתר באינטרנט לגבי דימיון מודרך ספציפית לעידוד התחלת הצירים.
לי עזר לדמיין שער ענקי שנפתח לאט...לאט....
וככל שהשער נפתח התינוק יורד ויורד ומתכונן לצאת.
הייתי קוראת לו,בא אלי,
אני מחכה לך...
אני מתגעגעת לפגוש אותך.
אני רוצה להרגיש אותך,להריח אותך,
בוא לאמא מתוק...

בסוף הוא בא!
שתהיה לידה קלה וזורמת.

תודה על הדימוי. ניסיתי משהו דומה, תוך כדי שאני מדמיינת את צוואר הרחם נפתח ונמחק והרגשתי שהתינוק מגיב לכך.
אשמח לשמוע עוד רעיונות או דימויים שעזרו למישהי. וגם עיצות נוספות. קצת לחוצה מהתחושה שאין לי הרבה זמן עד שיתחילו ללחוץ עלי עם התערבויות לא טיבעיות.
האם יש עוד מישהי בסביבה במצב דומה כרגע ?
41+4 ועדיין שום דבר לא קורה. כלומר יש צירונים קטנטנים כמה פעמים ביום אבל רק לכמה שניות ולא נראה שהם מתחזקים. רק באים והולכים.
האמת מי החליט ש-40 שבועות זה 9 חודשים ? לפי החישוב שלי 41 שבועות מלאים זה 9 חודשים מלאים. כי תאריך הביוץ שרשמו לי הוא 20.8 וב-20.5 סיימתי 41 שבועות מלאים. ואז אם אני חושבת ככה זה פחות מלחיץ . הבעיה שהרופא שלי לא חושב ככה והוא הפנה אותי לזירוז ביום שישי. לא יודעת אם אני אלך...
אני בטוחה שלא יקרה כלום לעובר אם אחכה עוד כמה ימים, אך חוששת ללכת לביקורת בבית החולים שמה ילחיצו אותי שאני מסכנת את העובר. מישהו מוכנה לייעץ לי מה לעשות. . אני כן רוצה לבדוק שאכן הכל בסדר עם כמות מי השפיר וכו' אבל לא רוצה זירוז.
טוב, אם לדייק, תשעה חודשים הם בדיוק 39 שבועות ולא 41 שבועות.
קל לחשב מהעובדה ש52 שבועות זה שנה...

יתר על כן, בין ה20 באוגוסט 2005 ל20 במאי 2006 עברו בדיוק נמרץ 39 שבועות (את מוזמנת לבדוק ביומן). הסיבה לטעות היא שתאריך הביוץ מחושב כשבועיים לתוך ההריון. כלומר, וסת אחרונה חושבה להיות ב-שישה באוגוסט, ומשם אכן 41 שבועות עד לעשרים במאי.

אבל למה זה משנה כמה חודשים זה? מה שמשנה זה כמה זמן הילד צריך להשאר בפנים...

לטלי . אם כבר ילדת אז נזל טוב ואם לא : אני יודעת שבקופת חולים כללית לפחות אפשר לעשות מעקב דופק וכמות מי שפיר בקופה עצמה עד שבוע 42 מלא ולא בבית חולים .
כפי שראית שרשמתי אני ילדתי בשבוע 42 מלא ושלושה ימים ובבית חולים ניסו להפחיד אותי מאוד בלושה ימים האחרונים אל תלחצי עם המי שפיר תקינים ויש דופק לחץ דם תקין אין שום סיבה לזרז פשוט היא /הוא צריכים עוד כמה ימים .
בהצלחה ולידה קלה .
טלי,
אני ילדתי בשבוע 41+5 או 6 ,לא זוכרת בדיוק,
עשיתי דיקור אצל מישהי מדהימה , הליכות ,כולל טיפוס על גבעה...ו...סקס...
אין ספק שזה הזמן הכי קשה,
אח"כ הם נולדים מבושלים היטב!
טלי, גם אני מקווה בשבילך שהלידה כבר מאחורייך ושהיתה חוויה טובה.
(ומתנצלת על חוסר הרגישות שבהטפלות לסוגייה המתימטית בלבד..) flower
מה עושים?שבוע 43, כן 43.ניסיתי הכל מבחינת שיטות טבעיות לזירוז, רק לא שמן קיק.הליכה, מדרגות, סקס, דיקור,צמחים, דמיון מודרך, דיבור לעובר, ניסיתי להירגע אבל איך אפשר כשאוטוטו- עוד כמה שעות יגיע הזירוז בבי"ח? יש קצת צירונים לא משהו משמעותי.יש עוד שיטות, עוד משהו שאפשר לעשות? מה דעתכן על שמן קיק??אגב זה הריון שני.הראשון הסתיים בצירים ספונטניים בסוף 42.ההריון תקין לגמרי.אשמח לכל עזרה, אלא השעות האחרונות!
מוסיפה..אל תכתבו לי שהתינוק יוצא מתי שמתאים לו.אני מסכימה חלקית כי מבחינתי גם יש דד ליין ויש גבול עד כמה ניתן לסחוב הריון.הריונות בשבועות 43/44 הם מקרי קצה די נדירים שאני לא רוצה ולא חושבת שנכון לי לקחת את הסיכון, מה גם שאני יודלת בבי"ח וגם שם לא יתנו לי כבר להמשיך לסחוב.למה הוא לא יוצא?
שלום מצפה,
האם את יודעת בוודאות מתי נכנסת להריון? ואני לא מתכוונת למתי היתה הווסת האחרונה, אלא ליום שבו התעברת. כל כך הרבה
פעמים החישוב של השבועות לא נכון בגלל שלנשים יש אורך שונה של מחזור, והרופאים מלחיצים סתם.
בלידה השניה שלי ילדתי ב42. הרגשתי מוכנה כבר בסוף ארבעים. מה שעיכב את הלידה לדעתי אלה מתח וציפיה וחשש מה יקרה אם אגיע ל43- אולי המיילדת לא תסכים ליילד אותי, אולי אצטרך להגיע לבית חולים ולקבל זירוז?
אחרי ארבעים לא הלכתי למעקב הריון עודף כדי לא להוסיף עוד לחץ. המילדת המליצה לבוא לעשות מוניטור אצלה פעם בשבוע, כשבאתי למוניטור בשבוע 42 במצברוח די מדוכא היא עשתה מוניטור שהיה תקין, מיששה את הבטן ואמרה שהעובר די גדול ומבוסס היטב באגן, ביקשה רשות לבדוק אותי ואמרה שיש לי פתיחה של 2 סמ'. היא אמרה שהגוף לגמרי מוכן ואני צריכה לחשוב מה מפחיד אותי או מטריד אותי בקשר ללידה, היא גם אמרה שהיא מוכנה לחכות כל עוד אני מוכנה לחכות וללדת בבית. היא גם נתנה לי שמן קיק ואמרה שאם הגוף מוכן- זה יכול "להניע" אותו.
הביקור אצלה מאד הרגיע אותי- עברתי על כל האופציות של "מה יקרה" והצלחתי לקבל אותן, השתדלתי להתמקד באופציות הכי רצויות מבחינתי (לידת בית מדהימה, למשל) והצלחתי לשחרר, פתאום לא היה בוער לי ללדת דחוף.
באותו לילה לפני השינה שתיתי שמן קיק, הייתי במצברוח טוב אז קיימנו יחסי מין ואחרי כמה שעות התחילה הלידה שהסתיימה בשלום ובשמחה בבית.
למדתי ממה שקרה לי שכדי לאפשר לידה צריך להרפות, להיות מוכנה לכל מיני תסריטים ולקבל אותם ולהתמקד בתסריט הלידה האהוב עלי ביותר (ואולי גם שמן קיק עוזר- אני באמת לא יכולה לדעת...).
עוד דבר שאולי יכול לעזור (זה נראה לי מאד אישי ולא מתאים לכל אחת)- לצפות בסרטי לידה, זה עוזר לפעמים לדמיין איך התינוק שלך יוצא, לראות שזה אפשרי ברגעים שהלידה שלך נראית בלתי אפשרית.
מקווה שמה שכתבתי יעזור לך.
לידה טובה ושמחה.
מצפה יקרה
אני ילדתי את בני השני בשבוע 43 ו5 ימים כן כן.
יש דיבור בין המיילדות שנשים יולדות בערך באותם שבועות את הלידות שלהן.
הלידה הראשונה שלך ב-42.
אני מכירה את המתח והציפיה, לא לקחתי שמן קיק, חברה עשתה לי עיסוי מסיבי רפלקסולוגי,
שלא עבד בתחילת שבוע 43.
אני במקרים כאלה לא יודעת מה לייעץ.חיבוק?!
יש לי חברה ששמן קיק עשה לה צירים תוך כמה שעות, לא יודעת.
מזדהה כל כך.
אשמח להתעדכן, גם אני בהריון שלישי ותוהה האם אסחוב שוב עד 43.....
לידה טובה
הי לירי
עדין כאן, עדיין סוחבת, הדד ליין הוא סוף השבוע, כלומר סיום שבוע 43 אם כל המדדים יהיו תקינים
תחזיקי אצבעות!!
שוב כותבת ביאוש זקוקה לעזרה!אני מסיימת שבוע 43!!!!אין צירים
מה עושים??אני מכירה כבר את המנטרה שאומרת שהגוף יודע מתי והתינוק יודע מתי וצריך לבדוק מה עוצר אותי ואותו ודמיון מודרך וכל מיני דברים כאלה
אבל למה???איפה העניין הטבעי שבלידה? הצירים הספונטניים
באמת שלא הייתי בלחץ, באמת ובתמים אני רוצה ומוכנה ללדת
דיברתי עם העובר אינספור פעמים
במעקב הריון לוחצים על זירוז ואפשר להבין כי גם לי כבר מתחיל להיות לחוץ.רק המעקב מלחיץ אותי כי אני דוחה שוב ושוב הצעות זירוז ובדיקות וגינליות שנראות לי לא נחוצות
אני תוהה אם אני לא גורמת לנזק או מצוקה בעקבות ההריון הסופר עודף הזה (בעוד 3 ימים מתחילה שבוע 44) אני מדמיינת את הלידה ונעה בין הסיפור הטוב והשמח לבין תסריטים שחורים משחור
אני לא מבינה מה דפוק אצלי בגוף
למה כולן סביבי יולדות ורק אני לא
אומרים שצריך לשחרר לא? אבל תסכימו אותי שממרומי שבוע 43 זה כבר בלתי אפשרי שלא לחשוב על הלידה,העובר וקיבינימאט- מתי זה כבר יקרה!!!
קבלי חיזוקים על הדרך שעשית עד כה. זה לא פשוט תחת מכבש הלחצים של הממסד. מאחלת שהסבלנות תשתלם.
תודה
אני נוטה גם להתייחס ל"ממסד" לא רק כרע מוחלט, אף אחד לא מעוניין לפגוע במזיד ותוהה אם אני לא עושה עכשיו את הרע בכך שאני מושכת את ההריון
מצפה יקרה
ליבי ליבי איתך.
אולי תעלי קצת מדרגות?
המיילדת שלי העלתה אותי מדרגות- זה עשה לי בדיוק ציר וחצי,
אבל זה התחיל לידה.
וואלה אחות יקרה לא יודעת מה להגיד לך.
אני באה לבדוק את הדף כדי לראות מה איתך,
תעדכני.
חיבוק גדול
מידי פעם יש צירים, אפילו בתדירות של 7 או 10 דקות
הדולה שלי המליצה לי בשלב זה דווקא לנוח
היא אומרת שאם יתפתח משהו אמיתי זה יקרה גם אם אשן ועדיף שאצבור כוחות ולא אתיש את עצמי בתיזוזים
לאור העייפות שלי אני נוטה להסכים איתה כרגע
תודה לך על התענינותך
הייתי לפני חודשיים וקצת במצב שמצריך קידום צירים ולידה.
תמצית אם של קוהוש כחול בהחלט עשתה את העבודה (יחד עם חושך, נרות, קולות נמוכים ודיבור על רגשות )
ממליצה לנסות
מידי פעם יש צירים, אפילו בתדירות של 7 או 10 דקות
הדולה שלי המליצה לי בשלב זה דווקא לנוח

אם יש צירים כבר, אז ברור שלנוח לפני המסע הגדול.
יש לי הרגשה שברגעים אלה את יולדת...
אהבה.
מחכה לשמוע בשורות טובות.
אל תשאירי אותנו הרבה זמן במתח
מחבקת
כל טוב
מצפה לך
גם אני ילדתי בסוף
הצירים עליהם כתבתי ב15.5 התחזקו והתגברו למחרת כבר חיבקתי את האוצר שלי.איזה אושר גדול להיות אחרי. הלידה היתה די ארוכה.הצירים נמשכו 24 שעות ומתוך זה בחדר לידה הייתי 15 שעות או 16. בסופו של דבר הרגע שהרגשתי שהתינוק יוצא זה האושר הגדול מכל.עכשיו אני בבית מנסה להסתגל לשגרה של שני ילדים.זה קשה לי מאוד.יש לי ילד בן שנתיים וחצי שרגיל לקבל את מלוא תשומת הלב.התינוק הקטן מקסים, אבל לא יורד מהידים ולא ישן דקה במקום שהוא לא אני...זה בהחלט מובן ביחס לגילו אבל קשה מאוד עם ילד נוסף.תודה לכן על ההתעניינות והתמיכה.
ואגב, כנראה שגם על סף שבוע 44 אפשר ללדת ללא זירוז
וזהו !!! אנחנו מחכות לסיפור האמיתי עם החוויה והכל .
בינתיים עד שתאספי כוח , מזל טוב, אושר וכל טוב!!!!!
איזה כיף לשמוע
שמחה בשבילך מאוד.
להתרגל לשני ילדים זה משהו שלי לקח זמן.

לנשום הרבה אויר...
מזל טוב והרבה עזרה אמן.
לירי
40+4 ואני עדיין סוחבת.
חם לי, מעיק לי ודי נמאס
יש פתיחה, יש מחיקה, יש כאבי מחזור - אבל צירים ממש? אין.
עצבים לעומת זאת יש בשפע רב, ובבקשה - שלא יגידו לי יותר שאני צריכה להבין מה מהפחדים שלי מעכב את הלידה ואיך אני מתמודדת עם זה. אני מפחדת, נכון - זה פאקינג מפחיד להפוך להורה. אבל לא, אני לא רוצה לעשות לזה אנליזות בשקל וחצי, ואני לא חושבת שזה הדבר היחיד שעוצר אותי.
לא רוצה לזרז, רק רוצה שיקרה משהו.
שלא יגידו לי יותר שאני צריכה להבין מה מהפחדים שלי מעכב את הלידה ואיך אני מתמודדת עם זה.
מעכב את הלידה? את בסה"כ 4 ימים אחרי התלם אם אני מבינה נכון. נורמאלי לחלוטין. ההיפך, אני לא חושבת שאת צריכה לחשוב למה זה לא קורה כבר אלא לחפש סבלנות. אם את עובדת, אולי אפשר להגיד שאת ממחר בבית ולהתחיל לעשות לעצמך ימי כיף? זמן רק של עצמך לפנק את עצמך. יקח עוד הרבה זמן עד ששוב תזכי לזמן כזה.
שתהיה לידה טובה.
עצבים לעומת זאת יש בשפע רב, ובבקשה - שלא יגידו לי יותר שאני צריכה להבין מה מהפחדים שלי מעכב את הלידה ואיך אני מתמודדת עם זה
מאמי, כמוני כמוך. את הבת ילדתי 8 ימים אחרי התל"ם. תל"ם הוא בגדר המלצה בלבד, רק 5% מהנשים יולדות בו. הטעות שלי היתה, שלמרות שידעתי את זה קידשתי אותו וציפיתי שבדיוק ב- 40 שבועות תנחת עלי הלידה והילדה. שום דבר לא קרה באותו היום. כלומר כן- צירים מעצבנים מתוזמנים וכואבים שנעלמו אחרי 3-4 שעות. תני לעצמך את הימים הללו במתנה. אני יודעת שזה כבר קשה וכבד לסחוב ובכל זאת- זה ימי המנוחה שלך, ולא יהיה לך הרבה כאלה בזמן הקרוב. תנוחי, תשתי הרבה, תצאי עם חברה לכוס קפה, עם הבעל לסרט. תעשו סקס ארוך, רגוע ומהנה- גם מזרז לידה וגם כיף.שולחת לך הרבה חיבוקים וחושבת עליך.
happy
פעם שמעתי על פיצריה בהרצליה שמי שאוכלת שם יולדת למחורת. אולי פיצה תמצאי את הכיון?
אולי פיצה תמצאי את הכיון?
אני דווקא מתכוונת להכין פיצה לשבועות. לא בהרצליה- בבית. מקמח מלא וגבינת עזים. יאמי!
hilarious
אני עדיין כאן....
היום, לבקשת הרופא שלי, עשיתי מוניטור, שמראה צירים נחמדים, אבל לא מורגשים במיוחד...
ילדת שבועות זה אחלה, אבל חראם על המלווים והמיילדת שלי, נראה לי שאני הולכת לחרב להם את החג.....
עשיתי מוניטור, שמראה צירים נחמדים, אבל לא מורגשים במיוחד...
יופי לא כואב זה טוב . סימן שאת נושמת טוב ולשריר עדיין יש הספקת חמצן טובה. זה לא אומר שאין תהליך אלא שהוא בנחת ,בקצב שלך ושלו\ה.
תני לתהליך לקרות ,נהדר שעדיין אין ירידת מים וכדאי להימנע ככל האפשר שזה יקרה לפני שאת מוכנה.
לדעתי להימנע מבדיקות נרתיקיות מיותרות , לשטוף ולאוורר אחרי כל יציאה ובכלל להימנע מפדים או תחתונית.
להיות עם אנשים שאת אוהבת ולהימנע ממעצבנים למינהם ( ())
שיהיה בקרוב ובהצלחה ובעיקר בשמחה ובשלום flower
מחר התל"מ ואין שום סימן...........
אני גוש עצבים מרוט ועייף. לא כייף.
הלידות הקודמות הגיעו הרבה לפני ואני כל כך רוצה כבר ללדת.
סתם הייתי צריכה להוציא את זה החוצה.
סתם הייתי צריכה להוציא את זה החוצה.
hilarious
ייצא, ייצא.
אני בשבוע 39+5. יש לי צירים לא סדירים כבר משבוע 34!!! זה תוקף אותי בכאבים למשך שעה עד חמש או שש שעות אפילו. קרה שיצאתי מהבית לסופר, כשהחנתי והתחלתי ללכת לכיוון הכניסה, באו לי צירים מעלפים, שנאלצתי ממש לשבת על איזו גדר ציבורית. זה נמשך ונמשך עם הפסקות שנראו דחופות. אז נכנסתי חזרה לאוטו והביתה. הכנתי את התיק... והתחלתי לעמוד את הזמנים: כל עשרים דק', כל שבע עשרה דק', אח"כ זה ירד לכל חצי שעה.. ובסוף, שוב נעלם והפסיק כלא היה. יש כאבים חזקים - כמו כאבי מחזור, רק הרבה יותר מזה. גם זה בא והולך ואני מרגישה דקירות בנרתיק, שמרגישות כאילו העובר מנסה לפרוץ כבר את הסכר. אני אחרי קיסרי - בעקבות מנח עכוז. בלידה הראשונה הגעינו לעשות היפוך עובר, ולא יכולנו להפוך אותה, כי הוכרז שאני בלידה פעילה. ככה מצאתי את עצמי צ'יק צ'ק בקיסרי. הייתי כ"כ מאוכזבת. עשיתי הכל לטובת לידה טבעית: קורס הכנה ללידה, אימוני הרחבת נרתיק... כתיבת מכתב הצהרות שלא תיגע בי מחט וכו'. כל זאת בשבוע 38 או אפילו 37, לא הייתי בטוחה לגבי תאריך הווסת. בהריון הזה כבר התמלאתי חרדות מניתוח אפשרי. קראתי המון על סיפורי לידת VBACK, טבעית לאחר קיסרי. ואני בהחלט מאמינה ב100% שאני יכולה לעשות את זה. שלשום הייתי עם צירים לא סדירים, די מטורפים, שהביאו את הרופאה שלי מקופ"ח להפנות אותי למיון. היא אמרה שלפעמים ניתוח זה הפתרון הטוב, ועליי להבין זאת. אני כן מבינה דבר אחד - שאין לי שליטה על הכל. לא על העובר, לא הטבע של הגוף שלי... אני משתדלת לעשות כל מה שמועיל לקידום הלידה: הליכה, פעילות, ניקיונות, סקס, כמוסות אומגה 3. לעיסוי פטמות של 20-40 דק' אין לי סבלנות, בחייאת. הבטן פעילה וזה מורגש, אבל לא מתפתח. בנוסף גם נפרדתי ממרבית עיסוקיי, לטובת הכנת הבית והעצמי לקראת השינוי המדהים, וכלום. אני יישאר בסופו של דבר בלי משכורת החודש, ואני מתחילה להיות בחרדה. אני יודעת שברגע שאלד הכל יסתדר, כולל הפן הכלכלי. אולם בכל מקרה כעצמאית חבל על החופש המובטל הזה שנמשך ונמשך. מה גם שברור לי שלקוחות לא יתנו לי מנוחה ממשית לקראת החגים או לאחריהם, ואני יצטרך בכ"ז לתת פה ושם מענים, גם אם בקנה מידה קטן יחסית לפ]עילות רגילה. אני רוצה לנצל את זמן הקיץ להיות 100% פנויה. עשיתי ארת כל ההכנות לשם כך. רק שהוא לא יוצא! ברובד אחר אני בכ"ז אומרת לעצמי כל הזמן "תשחררי. תהני מהחופש. היתה לך שנה מטורפת מבחינת הקצב, היקף העבודה. ועכשיו זה הקצפת. התענוג. הרוגע שלפני ההתמסרות החוזרת לתינוק, למשפחה, לילדה בכורה שמסיימת אוטוטו קייטנה ומצטרפת לחינגת החופש הגדול, ואח"כ ללחצים עסקיים, שיאפילו על האימהו". איי. מה אני יגיד לכן. מיציתי את החופש המבורך הזה, ואני רוצה להמשיך לשלב הבא. יחד עם זאת ממשיכה להמתין לתוכניות של הקוסמוס עבורי. מקווה שתהיה לי לידה טבעית. אחכה בשביל זה כמה שצריך (שאלוהים יתן לי את הכוח. אלוהים את הכוח). בטוחה שאעמוד (או אשכב) בכל כאב. אתעלה מעל לעובדה שלא יוכלו לתת לי שום זירוזים, כי אני אחרי קיסרי. ואפילו
חיבוק גדול....
יקירה,
מתוך מה שאני מכירה מעצמי ומתוך הקריאה בדברים שלך, יש לי הרגשה מאד מאד חזקה שאת לא נושמת בכלל.
גם אני ככה, אבל עכשיו בשבוע 30 מנסה מאד לעבוד על הנשימה.
אפילו הכתיבה שלך לא נושמת, ונקראת מתוך סחרור.
בדיוק כתבתי בקשה לעצה בככר השוק לגבי "איך להרפות" כך שמה שכתבת תופס אותי במקום הכי רלוונטי כרגע.
ממליצה לך ולי לנשום יותר ולעבוד רק בכוון של הרפיה.
שבוע 29
מצטרפת אל הלא-נושמות
ואפילו תפס אותי ציר מהגב....
אולי הפסקת את הפוסט במילה "ואפילו" ורצת ללדת...
אל תשכחי לחזור לספר איך היה.
בהצלחה גדולה!
מה אני אוהבת באתר הזה? שאיכשהו, תמיד מוצאים במה_חדש? את מה שעובר לי בראש באותו הרגע. והנה, גם הפעם האתר המופלא לא מאכזב.

נכון, אני "רק" בשבוע שלושים ושבע וכמה ימים, יש עוד זמן (או כמו שאמרו לנו היום בבדיקת מעקב- יש עוד מקסימום חמישה שבועות tongue ), אבל... יאמר להגנתי כי-

א. מדובר בתינוק עם ראש גדול (כמו של אבא שלו).
ב. חם.
ג. אני עובדת בתל אביב (ע"ע סעיף ב').
ד. שלושים ושבעה שבועות הם בהחלט מספיק זמן להיות בו בהריון. הבנתי, נהנתי, אכלתי שלל שגעונות קרייבינגס של אמצע הלילה, ועכשיו- מוכנה ללדת.

גו תינוק-קטן, גו

איזה קטע
גם אני עשיתי שלשום מעקב ואמרו שלתינוקי שלנו יש ראש גדול....
מקווה שזה לא אומר שהלידה תהיה קשה יותר
אני רק בשבוע 32
למרות שהראש הוא בגודל של שבוע 34.....
כן, יש משהו בנטייה הטבעית למרוץ, וגם לקשיים בלקיחות נשימה. הפסקתי באפילו, כי הייתי צריכה לרוץ לאינשהו, לא זוכרת לאן. אופייני. יחד עם זאת השבוע האחרון דווקא עבר עליי אחרת לגמרי. אחרי שקראתי את כל הדף הזה מהתחלה, והצטרפתי לשורותיו, מצאתי את עצמי מרגיעה ומתענגת באמת על החופש. מכרים וקרובים ממשיכים להציק בשאלות כמו "נו?! הוא אל רוצה לצאת?!... מה קורה, עוד לא פוי מספיק טוב?!... את יודעת שאת נראית בשלה מאוד ללידה... " וכו'. בשבוע החולף עניתימעומק הלב והבטן - "הכל בסדר. טוב לו בפנים. הוא יתגעגע לעטיפת הרחם של אמא כל החיים, ולא יוכל לשחזר זאת בשום בית, טירה או וילה.. כל דבר בזמנו..". בתחילת השבוע הלכתי לרפלקסולוגיה, בהמשך השבוע קניתי כורסאת הנקה.. קראתי עיתון.. ראיתי טלויזיה!!! משהו שלא עשיתי כמעט בכלל בשנה האחרונה. התקלחתי שעות.
ברור שאני רוצה מאוד שהוא יצא. מבחינה פיזית להיות בעומק שבוע 40 זה כבר ומסורבל, כואב ונמאס. אבל סחבתי עד הלום, מה זה עוד שבוע וחצי?
הבוקר קמתי מוקדם, בסביבות 04:30, ודמיינתי את כל מהלך הלידה. קרה בדמיוני שמהלך הצירים לא היה סדיר, ואז נעזרתי באמצעים עדינים שהתאפשרו: חוקן, רפלקסולוגיה, סקס, עיסוי צוואר הרחם. בדמיון הכל המשיך כסדרו עד ללידה טבעית אמיתית. אני יכולה לראות אותו בדמיון שלי יונק, ואת בן הזוג שלי בוכה מהתרגשות אחרי שהוא יוצא. ואני יודעת שזה יגיע. וכל דבר בקצב שלו.
וואו, לביאה_עקשנית?, כל הכבוד על שפיות בשבוע ארבעים, ועוד בחום הזה.
בימים האחרונים יש לי ציר (לא כואב, רק בטן מתקשחת) אחת לכל כמה שעות. הלילה אפילו התעוררתי מזה. אני מקווה שהאיש הקטן בתוכי נהנה מהאימונים ויחליט בקרוב לנסות את הדבר האמיתי happy

בנתיים- ממתינים בסבלנות (כאילו שיש לנו ברירה!)

שיהיו לכן לידות קלות וקצרות! (נכנסתי לדף כי פתאום חשבתי "אולי גמני כתבתי פה פעם?" - הקטנה נולדה בסוף שבוע 42.. וגם זה כי אילצנו אותה לצאת אחרי סטריפינג אצל המיילדת. בעלי היה כ"כ לחוץ שעוד יום יומיים הייתי מגיעה באמת ללדת בבי"ח)
וואו, לביאה_עקשנית??‏, כל הכבוד על שפיות בשבוע ארבעים, ועוד בחום הזה

לא להאמין אבל הנה, שבוע ארבעים, ואני לגמרי פה. (הצילו?)

אולי מהבחינה הזו עדיף שיהיו הריונות לא מתוכננים...
אני לא באמת יודעת באיזה שבוע אני, רק מעריכה, ומניחה שהאולטראסאונד בערך מכוון.
לא אכנס ללחץ אם אלד 3 -4 שבועות לפני תאריך ה"יעד" שממש לא וודאי, וגם לא אם אהיה ב"איחור" של שבועיים +. (מעבר לשבועיים זיוף אני מניחה שזה לא יכול להיות כי עליתי על ההריון מהר יחסית לאחד לא מתוכנן וצפוי.)
ואין רופאים שעושים מעקבי גדילה וכאלה? החשש העיקרי שלי הוא לא מעניין הזמן, אני בחורה סבלנית למדי, כן, גם בחום אמצע אוגוסט, אלא מגודל הראש.
הצילו. אני אפילו לא לגמרי יודעת להסביר למה זה כל כך קשה (אין-צירים). זה לא קושי פיזי (הכל, טפו טפו, ממש בסדר פיזית, אני ישנה כמו שצריך ומרגישה טוב). יש גם רגעים שבהם אין קושי נפשי ואני חושבת לעצמי שממש תכף זה יקרה, והתינוק כאן כדי להשאר לתמיד, ושעוד יום או יומיים (או שבוע? הצילו, אני לא יכולה לחשוב שבוע) לא באמת יעשו הבדל. אבל רוב הזמן, בעיקר כשאני מתעוררת ומגלה שעבר עוד לילה נטול צירים- קשה לי קשה לי קשה לי.
לא להאמין אבל הנה, שבוע ארבעים, ואני לגמרי פה. (הצילו?)
אם את בשבוע ארבעים זה אומר שעוד לא הגיע התל"מ, נכון? (אני מחשבת כך שהתל"מ הוא היום האחרון בשבוע ארבעים). אז הכל בסדר. הוא יצא בימים הקרובים. בטוח .
הגיע הגיע, התל"מ הוא ממש היום. מצד אחד, אני מרגישה ממש בסדר, והיומיים האחרונים בבית קצת חרפנו אותי, ככה שמתחשק לי להגיע לעבודה מחר. מצד שני, ברצינות? להגיע לעבודה מחר? לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני ילדתי בשבוע 43+ , בלידה קצרה בבית המיילדת , זה קרה רק אחרי שהסכמתי שהתינוק ייצא מתי שהוא ייצא ואני בינתיים חוגגת את הזמן שנשאר עד שניפגש...

לא עוזר להילחץ הם מגיעים כשהם מגיעים ובינתיים אפשר להנות ולנוח, כמה שאפשר בחום הזה, אני ילדתי בדיוק לפני 11 חודשים...

וואו, שבוע 43 פלוס, זו מחשבה שקצת מבהילה אותי עכשיו.
אני עדיין כאן. הבוקר אמא שלי התקשרה לנזוף בי- "למה את עושה לי את זה?" (נחשו מאיזו עדה).
נמאס לי לשבת בבית, ומצבי הגופני ממש מוצלח, אז יצאתי לאוניברסיטה לסיים כמה מטלות, כי תכף (תכף? תכף!) כבר לא יהיה לי זמן.
עשיתי הכל- הלכתי בים, שתיתי תה פטל, עשיתי (עשינו) סקס, אתמול אפילו התחלתי לארוז את הבית לקראת המעבר המתקרב. מה יגרום לתינוק הזה לצאת? ומתי? (שואפת. נושפת. שואפת. נושפת).
אם את יכולה. שבי כמה דקות תעצמי עיניים תנשמי..
תנסי לדמיין את המקום הכי כיף ומרגיע שאת יכולה..
עכשיו תסתכלי על עצמך, תדמייני שאת נכנסת לרחם ורואה את העובר, דברי איתו, ספרי לו כמה את שמחה לקראתו, ספרי לו שהוא יכול לבוא מתי שרק ירצה,את פה מחכה לו ואוהבת אותו.דברי איתו על מה שבא לך.
קחי ת'זמן, תנשמי.
אחרי שסיימת לאמר לו כל שעולה לראשך תתחילי לדמיין את הלידה, את המעבר של העובר דרך תעלת הלידה התברגות הראש , התרחבות האגן, דמייני את הגוף שלך נפתח בקלות, דמייני את תעלת הלידה מתרחבת ברכות ובקלות..
תנשמי..תעשי קולות אם את רוצה..
לאט לאט תפתחי עיניים..

בהצלחה..

צירים לא מגיעים.מחר מסיימת 42 שבועות,לידה שלישית.מתחילה לפחד.רוצה לידה טובה.הלידות הקודמות גם התחילו שבועיים-שלושה אחרי המועד המשוער.רוצה כבר להיות אחרי
מוסיפה...ניסיתי הליכה אבל אני מרגישה שבעיקר נכון לי לנוח עכשיו לפני הלידה והרי אם יגיעו צירים אמיתיים זה יקרה גם אם אשן.לא רוצה זירוז!!
את מדברת איתו?
בטח שאני מדברת איתו
כבר כמעט שבועיים
אני מספרת לו כמה חיכיתי לו ואיזה כיף שהוא נולד!!! הצירים הגיעו ובגדול
שבוע 42.3
לידה טובה
גם אני במאחרות.
מצב הרוח בקרשים.
היה כבר יום טוב, אבל נחרב שוב.
הילדים מעצבנים, קופת חולים מעצבנת, כאבים מעצבנים, הכל מעצבן.
רוצה לצאת מזה!!!
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היום התחלתי שבוע 38. אתמול עשיתי מוניטור צירים לא סדירים, התקשויות של הבטן רוב היום, כאבים בבטן התחתונה בעיקר אחרי הליכה,
בבדיקה וגינאלית יש מחיקה 50% פתיחה 2 ומאז אין התקדמות. כלומר אין צירים סדירים,
אני לוקחת משבוע 34 כל יום טיפות פטל ועושה עיסוי פטמות במשך דקה
מה אפשר לעשות שהפתיחה תמשך?


שלום לך , לי עזר עיסוי פטמות במשך 20 דקות על ידי בעלי, לאחר מכן הליכה בת 20 דקות באוויר הפתוח ,זה מיד סידר את הצירים ועשה אותם תכופים יותר, אחרי שבוע של צירים לא סדירים , וילדתי למחרת. בהצלחה.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום לכן, יש משהו מנחם בצרת רבות... שבוע 41 +4 רעיונות למה אפשר לעשות לא בשביל לזרז את הצירים אלא בשביל להפיק את המירב מהזמן הלא ברור הזה כי ״ אני חיה לי מיום ליום״ וזה די מייאש.

פלונית יקרה

אמרת את הדבר החשוב ביותר (להפיק את מירב מהזמן שנותר)
המטרה שלך היא אחת והיא להרגע לנוח ולהנות
כנסי למיטה עם ספר טוב או סרט טוב
עדיף להיכנס למיטה עם בן הזוג לפינוק טוב עדיפות לפינוק מהסוג שגורם לאורגזמה.... אבל לא חייבים

תהליך הלידה קשור בהפרשת ההורמון אוקסיטוצין (הורמון האהבה) שמופרש כאשר אנו רגועים...

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום, אני בשבוע 39+1. התינוקת בגודל של 3.515. האם להתחיל שיאצו, דיקור וזירוזים נוספים או לחכות שזה יקרה לבד. אני מפחדת שאם אחכה יאמרו לי שהיא גדולה מדי וילחצו על ניתוח- ממש לא רוצה. תודה

אל תילחצי בכלל בכלל. זירוז עושים רק בשבוע 42 (ע"פ המלצת הרופאים), ויש לך עוד המון זמן.
גם הגודל לא רלוונטי. גם בגלל שזו רק הערכה, ויתכן שהיא תיוולד 3 קילו, כמו שיתכן שהיא תוולד 4 קילו. אם הריון תקין ולא בסיכון- למה שילחיצו על ניתוח? לא עושים ניתוח בגלל גודל התינוק, חוץ מבמקרים חריגים, כמו למשל סכרת הריון, שאז העוברים ממש גדולים.
אם את מגיעה לסוף 41, ולוחצים עלייך לעשות זירוז, את יכולה לשקול זירוז טבעי, אבל מעכשיו? ממש אין טעם לדעתי.
קחי נשימה עמוקה, תרגעי ותהני מסוף ההריון עד כמה שאת יכולה. הלידה הרי יכולה להתחיל בכל רגע נתון מעכשיו עד לעוד שבועיים- שלושה. זה יקרה בסוף. זה קורה לכולן בסוף.... (גם אני בסוף שבוע 40 הייתי צריכה שאמא תשכנע אותי שזה באמת הולך לקרות...)
הגיע היום התל"מ שלי, וכלום. ימים חמים ודי מורטי עצבים, למרות ששוחה וקצת הולכת ומרגישה טוב בגוף. המיילדת ייעצה לבדוק אם יש עוד משהו שמפחדת ממנו, כי לתחושתה "מחזיקה" את התינוק קצת גבוה. אתמול ניסיתי להבין מה הלחץ הזה שזה יקרה מיד. קשור לציפייה מהסביבה- כל הטלפונים המעצבנים, למרות הכוונות הטובות, שמנסים "לברר". חותנת שמלחיצה אותי בכך שמתקשרת יותר מדי ותחושה עדינה שנהנית קצת לעצבן- להקניט אותי ( פתאום זורקת איזה סיפור השפרצת דם מאחת הלידות שלה....?). הפחד מתינוק גדול מאוד שיהיה כואב מדי ללדת. וגם, זה שנמאס לי מהימים האלה של הציפייה, בלי יכולת לעשות הרבה. כמה שמנסה להיות בטוב ובשמחה, מרגישה איזה דכדוך, כעס, חוסר סבלנות לעולם. שליליות. זה שייך לימים האחרונים.
ומה אולי מעכב בתוכי את הלידה?
הטוטאליות הזאת שמתקרבת גם מפחידה. כל כך רוצה אותה כבר, אבל גם כל הזמן השאלה- אני בשלה להיות אמא? להיות אמא טובה וסבלנית ומסורה?
אני בשלה ללדת את התינוקי שלי ולהתמודד עם העוצמה האדירה של הלידה?
לעצמי אני עונה שכן. וכן. בשלה להרפות, להיות נוכחת עד כמה שאוכל, ללמוד. בשלה לעבור לשלב חדש בחיים. בשלה לשינוי הגדול הזה. ועדיין, משהו באהבה הגדולה הזאת שעומדת להירקם, באינטימיות עם יצור קטן וחסר אונים, מרתיעה. בגלל זה אולי גם הקושי לדבר עם העובר.
אולי אנסה לדבר עם אלוהים.
כוכבית, מאחלת בהצלחה!
המיילדת ייעצה לבדוק אם יש עוד משהו שמפחדת ממנו
ודאי שכל אישה מתקרבת ללידה עם חששות, אבל הם לא בהכרח מעכבים את הלידה.
הרי התל"מ הוא סתם ממוצע - יכול להיות שהעובר שלך עוד לא מוכן. זה יקרה בשבועות הקרובים - בודאות!
עכשיו זה הזמן למצוא שלווה וכוח (ואולי לסנן כמה שיחות טלפון מרגיזות?) ולא לחפש ולחפור בשאלה מדוע זה לא קורה.
אולי לנצל את הזמן שהקטני עדיין בבטן ולשבת קצת בבית קפה...
לי אישית חלב אם טרי עזר. הייתי מועמדת לזירוז ושעה אחרי שתיית 180 מ"ל + חלמון ביצה, ילדתי. אולי מרצון לפלוט את הדבר ה... הזה שבלעתי :)
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אם יש משהו מרגיז במיוחד זה השאלות של כל הסובבים כל כמה שעות - ״נו, ילדת? נו, יצא כבר? לא ענית להודעה היינו בטוחים שילדת... ״
כבר התחלתי לשלוח הודעות כל בוקר המודיעות שהוא לא יצא עדיין מרוב תסכול... אני מבינה שכוונת הסובבים טובה ויחד עם זאת, זה נותן הרגשה שאני לא עומדת בציפיות... אז מה אם עברתי את התאריך המשוער? אז מה אם הגעתי לשבוע 40 +?

אוףףףף איזה ייאוש אני לא יודעת כבר מה יהיה איתי אני בשבוע 41+5 ואין שום דבר לא צירים לא כלום..אני הולכת המון מנסה לעשות שיטות של זירוז ושום כלום זאת לידה ראשונה אני גם עם המון פחדים שיעשו לי בסוף זירוז וזה לא מחייב שיעזור אני קראתי פה וראיתי שאני לא היחידה שזה מעודד
טליה, כדאי לך להיכנס לפורום לידה פעילה בתפוז ולחפש שם סיפור לידה של מישהי (אילו זכרתי את שמה...) בשבוע 42+5, בלניאדו. מאוד מעודד.

אני הולכת המון מנסה לעשות שיטות של זירוז ושום כלום
אולי את יכולה לעזוב בצד את כל הניסיונות לזרז? יכול להיות שהם רק מלחיצים ומעייפים אותך.

אני גם עם המון פחדים שיעשו לי בסוף זירוז
יקירתי, אף אחד לא "יעשה לך" זירוז אם לא תסכימי לזה. כדאי לזכור שהבחירה היא בידייך. כל עוד הסימנים נראים בסדר (מוניטור, שלייה, מי שפיר וכו'), ואת מרגישה טוב, את יכולה להגיד "לא" ולקום וללכת הביתה.
אם יש סימנים למצוקת עובר, או שלייה מזדקנת וכו', את יכולה לתחקר את הרופאים שיסבירו לך מה זה אומר, ובלי הפחדות בבקשה, תלחצי אותם שיתנו לך תשובה עניינית ולא נפנופי ידיים, ועל פי זה לקבל החלטה מושכלת.
(אחת הדרכים היותר מוצלחות לתחקר רופאים היא לשאול אותם "האם זה מבוסס ראיות? האם יש ראיות מחקריות מוצקות לכך שזירוז במצבי הספציפי ובהתחשב במדדים שלי עדיף על המתנה?" ולתת להם לענות לך על זה).

תודה אצלי ב"ה הכל בסדר מה שנשאר לי זה לשבת ולחכות רק לאיזה ציר קטן שיופיע או כל סימן אחר... אין לי כבר כח נפשי לכל הדבר הזה רוצהההה ללדת
נסי רפלקסולוגיה. אני מפגרת אחרייך רק במעט וגם אצלי זאת לידה ראשונה. נדמה שהשכל הישר מתחלף אצלי בשכל מתעופף וחוסר יכלת לזכור ולהתרכז. אצלי עוד עם קרוב ל 4 קילו ודד ליין קרוב במרכז ללידה טבעית בירושלים שאוטוטו לא יקבל אותי ללדת שם. המיילדת שלי ייעצה רפלקסולוגיה ויש לי תור יום ראשון שהלוואי ואפספס happy אם אגיע לתור אעדכן אם עבד. מרגישה שותפות גורל אתך ומאחלת לך המון הצלחה
הגעתי לתאריך!
זאת לידה רביעית,
רק שאני עם מחיקה, פתיחה, התבססות של הראש כבר משבוע 28!!!!!!!!!!!
צירים מטורפים שבקושי נרגעו עם כדורי פרסולאט, אשפוז ומה שבא לכן......................
את הקודמים ילדתי בשבוע 37 ו40
ממליצה על כדורי מציצה הומאופטיים לי עזרו מאוד אחרי שכבר הגעתי ליאוש גמור והערכת משקלשל 4 קילו...אפשר לקנות בכל בית מרקחת הומאופטי: לקנות בכדורים

caulophylum 30c 5g. אסור לקרב אותם למכשירי סלולר או מיקרוגל, אסור לגעת עם האצבעות
...וכמובן לא יזיק גם תפילה מהלב לקב״ה שיחה צמודה לעובר ... והתיעצות עם הומאופט
אפשר ללכת בכפות רגליים חשופות על חוף הים, רפלקסולוגיה עובדת טוב מאוד, שינה טובה, מנוחה אמיתית, אמבטיה מרגיעה, קצת לעצמך. דיקור עשוי לעזור, הומאופטיה כפי שהציעה מעלי. במידה ואזלה סבלנותך את יכולה לנסות לקחת שמן קיק. יש הסברים לרוב ברשת איך לוקחים ואני רק רוצה להזכיר שלפעמים זה עובד נהדר, לפעמים פחות, לפעמים בעקבות היציאות התכופות שזה עושה זה קצת מעייף את היולדת ויש גם להקפיד על נוזלים. יש חווד לשני הצדדים.
מקווה שתלדי בקרוב (אם עוד לא ילדת) והלידה תהיה בריאה וטובה עבור שניכם.
אני בשבוע 40+2 ניסיתי את כל השיטות שרשומות איפה שאתן רוצות לזירוז צירים ושום כלום אפילו לא באופק!
כלום לא עוזר!! שיצא יצא.... אין לי אויר, אני כבר ממש ענקית!
ואין כלום שעוזר!!! יש למישהי כאן משהו שבאמת באמת עזר????
ההבנה שהכל קורה בזמנו, סבלנות ואורך רוח... בסוף הוא יצא. בדוק ומוכח happy
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שבוע 41+6
הרופאים לוחצים לזרז...טוענים שיש מיעוט מי שפיר ואני נגד זירוז...
מה לעשות? אני אובדת עצות.
לידה ראשונה.

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הם אמרו לי 4 ס"מ...לא מבינה מה זה אומר

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני דוגלת בגישה הטבעית ושלכל אחד כתוב מתי זמנו לצאת
ואני לא רוצה להאיץ את ההריון עם כל הרצון שלי שזה יקרה כבר..
אני נואשת ואובדת עצות והרופאים רק לוחצים עליי לזירוז הלידה.
מדובר בהריון ראשון

קישור | העבר | מחק ברכהושלום (20.06.2013 20:32):
את צריכה לדבר עם רופא נשים או מיילדת שאת יודעת בוודאות שהם בגישה טבעית. תמסרי להם את הנתונים והם יוכלו לייעץ לך. כך תדעי מצד אחד שאת לא מסכנת את עצמך ואת עוברך, ומצד שני שאת לא נכנעת לאיומי סרק של רופאים מפוחדים ומפחידים. יתכן שהמצב אכן דורש התערבות, אך אז תדעי שזה באמת נחוץ ולא סתם. בכל מקרה את צריכה להתייעץ עם איש מקצוע שאת סומכת עליו.
יש פה באתר טלפונים של רופאים ומיילדות בגישה טבעית.
קישור | העבר | מחק ברכהושלום (20.06.2013 20:36):
עכשיו שמתי לב שכתבתי כמה פעמים 'את צריכה'.
אז סליחה... זו רק עצה...
שתהיה לידה בעתה בשמחה ובאמונה!
הרופאים לוחצים לזרז...טוענים שיש מיעוט מי שפיר ואני נגד זירוז...
מה לעשות? אני אובדת עצות.
לידה ראשונה.

איפה את אמורה ללדת?
נסי להגיע למקום שבאמת מאמין בלידה טבעית.

במקביל, את יכולה לנסות דברים טבעיים שיעזרו לזירוז: עיסוי פטמות, הליכה יחפה על חול חם, לישת בצק (והפרשת חלה אם מתאים לך), לקיים יחסים.
בהצלחה.

היי לכולן,
אני בשבוע ה-38 , מרגישה כבר מוכנה ללדת..
עשיתי היום מוניטור והוא הראה שיש לי צירים לא סדירים.. וגם עם פתיחה של סנטימטר כבר שבועיים..
מה זה אומר צירים לא סדירים? זה התחלה של לידה או שאין קשר?
ומה עושים כשרוצים ללדת כבר בשבוע הזה???
קשה לי לישון , לעבוד וללכת... אני כבר רוצה ללדת....
שלום לך הריונית
צירים לא סדירים הם צירים שעדיין לא מבוססים, הם לא מסודרים.
הגוף מספר את סיפורו ומודיע לך שזה הזמן להכין את התיקים אם עדיין לא ארזת לסגור קצוות פתוחים
לסיים הכנות אחרונות לקראת הלידה.
כאשר יגיעו צירים סדירים והם ברצף, צירים המגיעים בין 5-20 דקות ואורכו של הציר הוא כ 30-60 שניות
ובהדרגה הצירים מסודרים יותר ומתגברים והם מופיעים כל 3-5 דקות וכל ציר נמשך 1 דקה, אז הצירים מבוססים יותר.
תחושי בהתכווצויות ובכאב הבא מן הגב אל בטן תחתונה זהו השלב הראשון הנמשך בלידה ראשונה כ 20 שעות ובלידה חוזרת כ 14 שעות.

כמו כן יופיעו סימנים נוספים ללידה אותם תזהי ותדעי זה הזמן ....
את רוצה ללדת בשבוע זה? אין מה למהר העובר מכתיב את הזמן שלו ליציאה. קחי את הזמן למנוחה התפנקות עשי לך דמיון מודרך,
שוחחי עם תינוקך, לכי לים לשחות וכל פעילות אחרת שתעשה לך טוב.
לידה קלה ונעימה
תודה לך אילנה...
אני כבר באמצע השבוע ה-39 ואני כבר ממש רוצה ללדת... קשה לי בלילות עם הבטן.. זה באמת כבר נהייה בלתי נסבל.. ואני גם סובלת מכאבי גב מטורפים שלא נגמרים..
מה עם שמן קיק??
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני בשבוע 41+4 וכבר מפחדת שהצירים לא יגיעו. זה הריון ראשון וקיוויתי ללידה קלה בלי זירוזים והתערבות יתירה של רופאים אבל כנראה שזה לא יקרה. כל דקירה קטנה מקפיצה אותי ואני כבר בטוחה שזהו זה קורה אבל אז זה עובר ושוב מגיע יום חדש ולחוץ יותר מקודמו, הלחץ מהסביבה גם לא עוזר, כל היום טלפונים והודעות אס אם אס היסטריות מחברות ומשפחה ואם אני לא עונה אז כולם בטוחים שכבר ילדתי וחצי רצים להתקשר לבית החולים.... אוףףףף כבר אין לי כוח לזה. רוצה רק שהכול יעבור בשלום ושהכול יהיה בסדר עם התינוקת....

קישור | העבר | מחק אוףףףףףףף (01.10.2013 10:48):
אוף אין לי כבר סבלנות
קישור | העבר | מחק אוףףףףףףף (01.10.2013 10:49):
שבוע 38 ושלושה ימים
רוצה כבר להיות אחרי
מה לעשות???
קישור | העבר | מחק אוףףףףףףף (01.10.2013 10:51):
קניתי עלי פטל ולא יודעת איך בדיוק לשתות אותם... כנראה אני עושה משהו לא נכון כי כבר שתיתי כמה פעמים וכלום לא קרה!!!!
ילדתי ב41- ושלושה ימים... מתי שהיא/ הוא צריך לצאת אז זה יקרה. לפני זה זה כנראה עדיין לא הזמן. כדאי לא לצפות לכלום ואולי זה יקל.
בהצלחה
40+3...
יודעת שהכל צריך להיות טבעי... שהגוף יודע מה לעשות, שהיא תצא כשתהיה מוכנה.. אבל נגמרת לי הסובלנות!!!
חוסר סובלנות זה כמו גל, כמו ציר. עוד מעט זה יעבור ותגיע עוד קצת סבלנות..
חוסר סובלנות זה כמו גל, כמו ציר. עוד מעט זה יעבור ותגיע עוד קצת סבלנות..
יפה happy
נכון
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני השבוע 40+ 3.. ללא צירים, עשיתי כבר את כל שיטות הזירוז הטבעיות וכלום לא קורה, בגלל שזה הריון ראשון ואין לי מושג מה זה צירים אז כל כאב קטן גורם לי לחשוב שזה התחלה של צירים, ואז הכאב עובר ושוב תיסכול. לא יודעת עד כמה זה נכון אבל אמרו לי שאם עד השלב הזה לא קיבלתי צירים טבעיים כנראה שגם לא אקבל ואגיע למצב של זירוז.. האם זה נכון???

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

לא נכון מה שאמרו לך.
לא תמיד החשבון מדוייק, ולא כל עובר נולד בתל״מ (תאריך לידה משוער ).
40 זה הממוצע.
לא תפספסו צירים כשיגיעו. הכאבים הקטנים שהולכים ובאים בהחלט יכולים להיות כיווצים לקראת הצירים. ואמרו לך...שטויות.
יכול להיות שתמשכי ורופאים יילחמו ותגיעי לזירוז. ויכול היות שהלילה תלדי. blink
מאחלת לך לידה נעימה ותקינה.
תנסי להשתחרר ממחשבות מלחיצות שלא תורמות. הוא יגיע כשיהיה מוכן לכך flower
מוזמנת לקרוא על לידות באתר ולהתרשם משבועות של צירים קטנים (גם האחרונה שלי: מנקה_את? הרחם_והלב?

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

לידות_ועוד_של_רקמה‏

וגם

מדור_סיפורי_לידה‏

אז אני בשבוע 39+4, עם ריבוי מי שפיר ועוברית גדולה. כל הרופאים המליצו לא לעבור את התל"מ ולהגיע לבדיקות וזירוז. מישהי התמודדה עם עודף מי שפיר? מה דעתכן?
היי אני בשבוע 36 +7 והתחילו צירים ויש לי פתיחה של אצבע זו לידה ראשונה ואני כבר לא מסוגלת לסבול את הצירים האלה
מה טפדר לעשות כדי לזרז את הלידה ושתהיה פתיחה לפחות של 3 או 4
תודה
קישור | העבר | מחק מניסיוני (04.08.2014 23:59):
היי אורין נסיכה לא כדאי לזרז ובטח שלא לפני התלמ . אבל אם את ממש רוצה כבר ללדת תתחילי בזה שתעשי הרבה סקס , בוקר וערב ורצוי שתגמרי . תני לזה כמה ימים. אם זה לא יעבוד תמצאי מיילדת או רופא שיואילו בטובם לעשות לך סטריפינג טוב. סטריפינג טוב הוא סטריפינג שכואב רצח וגם גורם לדימום . מייד אחרי הסריפינג כדאי לעשות עוד סקס.אחר כך טיול נחמד ברגל. אם אחרי כל זה אין שינוי כדאי לשתות שמן קיק לפי הוראות שיש באינטרנט. זה יעשה לך את השלשול שבחיים לא היה לך. אם אחרי 24 שעות אין שינוי תעשי עוד סטריפינג. בין לבין עיסוי פטמות לפי הוראות שתמצאי באינטרנט .זה הזירוזים הכביכול טבעיים.העי טוב לא לזרז ולסבול בשקט . הגוף מכין את עצמו הכי טוב ללידה בקצב שלו בטבעיות. גם לי יש שלב לאטנטי שנמשך שבועות . זה מתסכל אבל אחר כך יש לי לידה קלה קלה ומהירה. שווה את הסבל המתמשך של השלב הלאטנטי. אבל אם את חייבת עשי כעצתי ובדוק את יולדת . רק קחי בחשבון שאת מעלה את הסיכוי לסיבוכים בזה שאת מתערבת לגוף שלך לעשות את העבודה בעצמו.יאללה בהצלחה. לידה קלה כתרנגולת.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

לדת שלי ייעצה רפלקסולוגיה ויש לי תור יום ראשון שהלוואי ואפספס אם אגיע לתור אע

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי קוראים לי מיראל ואני בשבוע 40ו4ימים אני נורא לחוצה הרופא המליץ לי לעשות זירוז ואני לא רוצה אין לי כאבים ניסית הכל בכדי לזרז את הלידה ושום דבר לא עזר מה לעשות??לידה ראשונה כמובן ואני נורא מיואשת !!!):

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שבוע 40+6 , צירים לא חזקים ולא סדירים כבר שבוע... מרגישה טוב יחסית, מתי הצירים יתגברו?????? זה נראה כאילו שום דבר לא מתפתח ... :(

שלום בנות היום הייתי בבדיקה אצל רופא נשים הילד שוקל 4.020 ואני בשבוע 38+3 והיום היא החליטה לשלוח אותי לחדר מיון לעשות זירוז כי העובר גדול
וזו לידה שניה תחזיקו איתי אצבעות שהיום שיעשו לי זירוז יש לי מחיקה 40% ופתיחה 1 וחצי לא מי יודע מה התקדמות אבל היא אמרה שזה מצויין ומקווא שיעשו לי זירוז לידה אוףףףף נאני עייפה שיצא כבר הילד העקשן הזה
ובהצלחה לכל הבנות שצריכות ללדת שתהיה לנו לידה קלה לידת תרנגולת קוקוקוקוקוקוקו
מאיה, מחזיקה לך אצבעות!!! בהצלחה ובמזל טוב.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שבוע 37. לידה ראשונה. רוצה ללדת כבר לראות את הדבר הקטן והיפה שלי. אין סבלנות.

היי אני בשבוע 39 סוחבת את הרגל כי יש לי דלקת ועכשיו כאבי גב ויש לי צירים קטנים שלא סדירים עוד יומים בדיקה אצל הרופא הוא אמר לי שאני לא יעבור את שבוע 40 ביגלל שהוא יתן לי זירוז האם כדאי לעשות זירוז אני ממש סובלת תודה מחכה לתשובה
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני שבוע41+2, ומרגישה שההריון הזה לעולם לא ייגמר..
הייתי בטוחה שאלד באיזור שבוע 40, כמו את שתי בנותיי (שהתחילו מירידת מים), אבל בינתיים יש לי רק צירים לא סדירים..
עייפה כבר וחוששת מצד אחד שלא יתחיל לידה לבד, ומצד שני גם חוששת שיתחיל- מפחדת מהכאבים..

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שכחתי לציין, הבכורה שלי נולדה בקיסרי חירום לאחר ירידות דופק שלה,
והלידה השניה היתה ויב״ק מוצלחת. ככה שרוב הזירוז עם לדעתי גם לא יתאפשר לתת לי- לא שאני רוצה..

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הי בנות, לידה חמישית ב״ה את ארבעתם ילדתי עם זירוזים למיניהם. הראשון פיטוצין, השני בלון, בלון כפול, בנוסף מין נר כזה לתוך הפות בתוך רשת שכחתי את השם ולבסוף פיטוצין. השלישי פיטוצין. הרביעי בלון ופיטוצין.
הראשון נולד ב39+6 עקב צירים של שלושה ימים ללא פתיחה כלל הוחט על זירוז.
שני חשבו שגדול מדי מעל ארבעה קילו נולד בשבוע 41.
השלישי בשבוע 41+3 בכלל שני עורקים במקום 3 בחבל התבור.
הרביעי 42+4 מיכוט מי שפיר.
כרגע שבוע 41+3 אין צירים בכלל. אין מצב להירגע יש 4 בנים בבית תנסו להירגע אתם במצב הזה + בעל שגרוע מכל הבנים יחד. סקס לא בא בחשבון בכלל לא בא לחשוב על זה. הליכות יש די ויותר. אין לי כוח לעוד זירוז זה פשוט כואב מדי. רוצה לידה רגילה לפחות פעם אחת. רק שבמצב של לחץ שבו אני נמצאת ביום יום אין מצב להירגע. זה עבודה ללא הפסקה מהבוקר ועד הלילה. אין מצב להיכנ למיטה עם ספר או בכלל לנמנם שנת צהריים (כמו שאומרים לא בבית ספרינו) מקווה שהפעם לא אמשוך עד שבוע 42 + רוצה ללדת כבר.

אלמונית יקרה,
נסי לחלוט עלי פטל. וגם :עיסוי פטמות.
שיהיה בשעה טובה!
אולי התינוק חיכה להיוולד בכסלו? happy תאותתי לו שהחודש כבר נכנס.
ממליצה על זירוז באמצעות רפלקסולוגיה וכן באמצעות דיקור. שיהיה בהצלחה ובשלום flower
עיסוי פטמות אפשר עם משאבה חשמלית, אבל הבנתי שזה מאוד אגרסיבי.
מאמץ גופני גם עלול לגרום ללידה (עלול זה שלילי מדי באסוציאציה אצלך blink)
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי בנות, אני היום בשבוע 40 עם פתיחה של 3 וחצי כבר שבוע ומחיקה של 80% בלי צירים בכלללל אני מרגישה את העוברית כבר מאוד למטה ולא נעים לי כבר, הרופאים ממליצים על זירוז שהצירים יגיעו מה אתן אומרות??
אגב זו לידה שניה הראשונה הייתה טבעית , ירידת מים בבית הגעתי לבית חולים עם פתיחה של 5 כמעט ומהר מאוד ילדתי..
מה אתן אומרות לעשות הפעם??

תקראי למעלה, יש כאן הרבה מאוד עצות happy
בהצלחה ותעדכני happy
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שבוע 40+4 לידה שניה פשוט סיוט לסחוב יד הסוף מה כדאי לעשות כבר הכול תלוי בבוקר עולם מתי הוא החליט שהוא יצא.

יש לי חברה שבוע ז41 כמעט מה לעזר. אך לעזור מה??...
היי בננות
שבוע 38+2 כבר ממש כבד לי... יש לי המון התקשויות בבטן שמתרחשות רק בצד שמאל (פתאום צד שמאל בבטן נפוח מאוד וקשה והצד הימני רך ונמוך)
עד לפני כמה שבועות הייתי בשמירה מאמצע ההריון בגלל התקצרות צוואר הרחם ומחיקה של 70%. אפילו היה שלב שהראש של הקטנטונת לחץ מאוד וגרם לפתיחה של 1 ס״מ ואם הייתי הולכת הרבה אז הייתי מרגישה כאילו משהו עומד לצאת ממני :)
פתאום כל התופעות הללו חלפו... אני הולכת המון, משתדלת לעמוד הרבה אבל כל זה לא עוזר. מה אפשר לעשות? ממש לא רוצה ללדת בחג... (המשוער יוצא בחול המועד)
ברור לי שהכל ביד ה׳ אבל אולי יש לכן המלצות שיסייעו לזרז?
ההמלצות הן ללדת כשהתינוק מחליט (=השילייה, משהו ברחם מופרש, נקלט ע"י ההיפופיזה, מתחיל תהליך לידה וכדומה).
יהיה לך כבד גם אחר כך, אל דאגה.

לא רוצה ללדת בחג? תשמרי עד שבוע 41 על רגליים משוכלות hilarious

הייי בנות .... אני בשבוע 34 + 6 ויש לי צירים מדומים במשך שבועיים מאוד מאוד כואבים ... השאלה שלי אם יש איזה שהיא דרך לגרום לזירוז הלידה או אפילו לבקש מהרופא זירוז יש אפשרות כזו ?
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי בנות

הי בנות, היום התלמ. לראשונה ביצעתי בדיקה אצל הרופא היום, והוא אמר שאין מחיקה ואין פתיחה.
השאיפה שלי היא ללידה ללא אפידורל או פיטוצין ועשיתי המון הכנות לשם כך.
האם הצירים יכולים להתחיל בקרוב למרות שאין לי כרגע פתיחה או מחיקה?
על איזה טיפול משלים אתן ממליצות (דיקור רפלקסולוגיה או שיאצו)?
עד עכשיו אני עושה הליכות, חליטות פטל, כדור פילאטיס, עיסוי פטמות מדי פעם, קצת סקס, וכן אני גם מנסה להישאר רגועה אבל האכזבה משתלטת עליי קצת..
האם הצירים יכולים להתחיל בקרוב למרות שאין לי כרגע פתיחה או מחיקה?
להבנתי, כן!

בעתו ובזמנו. flower
<לא התנסיתי ממש בטיפולים שהזכרת.>

תלמ זה ממוצע. אין מה להתאכזב ...
זה יוצא בסוף.

יש סרטונים ביוטיוב עם נק' שיאצו (לחיצות) שאפשר לעשות.
אני דוגלת בהרבה מנוחה מנטאלית, להרגע ולהתבונן מה מעכב אותך, מרתיע אותך ולדבר עם עצמך על זה. לשחרר שם את הפחד (אם יש) את החשש (אם יש). וכו

שיהיה בכיף!!!

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

לידה 2 שבוע 40 פלוס 2, התל"מ עבר. ניסיתי כבר הרבה עצות כלום לא עוזר, אין צירים.
לידה 1 הגעתי ל42 פלוס 4 ולא רוצה לחזור על זה שוב. פיטוצין בלי אפידורל סה כאבי תופת.

מקווה ללדת עד סוף שבוע. שיהיה לכולן בהצלחה

הי אני בשבוע 37 היום אין לי צירים או משהו קרוב היה לי קצת כאבים שבוע שעבר ועכשיו ככ שקט עד שזה קצת מדאיג זה מצחיק כשיש כאבים לא רוצים אותם וכשאין כלום רוצים אותם אני מרגישה אותה בועטת בעדינות חשבתי שהיא בשבוע זה ממש תבעט חזק אבל זה ממש בעדינות אני לא יודעת אם זה בסדר אני כל הזמן דואגת שמשהו אולי לא בסדר אני מאוד רוצה כבר ללדת אבל בלחץ מזה זאת לידה ראשונה וזה מלחיץ שלא יודעים איך זה מתי אמורים להיות צירים ?האם זה בסדר כשאני לא מרגישה שום כאב ?
מזמינה בזאת צירים הלילה ואז לידה קצרה, קלה וטובה, ובסופה תינוקת בריאה בעזרת השם, בגופה ובנפשה.
מזמינה לי החלמה מהירה וקלה, והורות מאושרת ושמחה &#128591;&#127995;&#128591;&#127995;&#128591;&#127995;
שלום לכולם
מחכה ללידה השלישית של בני המתוק 40+3 בינתיים אין סימנים אבל ממתינה באהבה
היום עשיתי מוניטור ואולטרסאונד הכל תקין. לידה ראשונה יום לפני התל"ם בלידה טבעית. לידה שניה הפרדת שליה בשבוע 37 קיסרי חירום.
מזמינה לידה נעימה ומחזקת מלאת נוכחות ואהבה. בקלות ובשלווה ובזמנה...ותינוק בריא ושמח
מאחלת לכולן כאן אותו הדבר
תראו מה יצא לי במשפט הקופץ:שמיכת ההווה, לא רק שתעטוף את פחדיך, אלא שבהציצך אל מתחת לשמיכה את עשויה לגלות שהם פשוט התפוגגו
להתרכז ולהיות בהווה והפחדים יתפוגגו מעצמם
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני בשבוע 39 ויש לי הרבבההה התקשוית בבטן מתחיל מצד ימין ואחכ כל הבטן ממש קשה וכואבת ואני צריכה לנשום עמןק ולחכות שיפסק זה מגיע לי כל כמה דקות אבל לא בקצב סדיר ולא מתחיל מהגב לבטן. מישהי יודעת מה זה אומר? האם הלידה ממש קרובה?

שלום אשמח לתשובה. אני בשבוע 35+5 לפי הווסת האחרונה. היום עשיתי אולטראסאונד ובתוצאות העובר אומרים שהוא מתאים לשבוע 37!! זה אומר שהליגה תיהנה מוקדמת יוצר???
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אחרי שקראתי הכול אפשר לומר שקצת נרגעתי ועדיין...
היום אני בשבוע 41+5 מוניטר תקין שליה דרגה 2 תנועות והכול טוב.רופא נתן הפנייה לבית חולים אם עד יום ראשון לא אלד.האם עדיין לחכות לצירים ורק לבדוק שהכול בסדר.אני בטוחה במליון אחוז שהתלמ אינו נכון כיוון שאני יודעת בדיוק של מליון אחוז מתי נכנסתי להריון.ולכן לפי הספירה של ושל האולטראסאונד יש פער של שבועיים.ומבחינתי רק עכשיו נכנסתי לשבוע 40.מה דעתכן.תודה

לידה ראשונה
פתיחה של 1.5 ומחיקה של 60% עם צירים כבר שבועיים (אפילו היו לי כמה פעמים של צירים ממש סדירים אבל בגלל שלא התקדם כלום שלחו אותי הביתה ככה...)
אני כבר ממש מיואשת וסובלת נורא!
אני שבוע 38+5. כבר התעייפתי. אני לא יכולה לישון והצירים הורגים אותי! הראש ממש בתעלה ולכן גם נורא כואב לי במפשעות ואני לא יכולה לשבת נורמלי או לנסות להתרומם או להתהפך במיטה מצד לצד. זה כבר ממש סיוט!
מה לעשות? :(
תבדקי את האפשרות של העזרות בשמן קיק. אם אני לא טועה פורסם מחקר שנערך בארץ על התןעלת.

מקווה שיעזור. מאחלת לידה קלה
אגב , במעלה הדף יש רעיונןת נוספים.

היי בנות.שבוע 41 פלוס 5 לידה שלישית לאחר שבוע זירוזים כושלים.9 שעות פיטוצין בחדר לידה ללא התקדמות פתיחה.כרגע עם צוואר ארוך לא מחוק ו1.5 פתיחה ,לאחר מנוחה של יומיים מתחילים את הזירוז מחדש.נואשתתתתת מניסיון של מישהי האם הזירוז יכול לעזור שוב ?מה הייתן עושות ???
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי בנות! בלידה הראשונה ילדתי בשבוע 38 בדיוק.. הפעם, בלידה השניה ב"ה, מסתבר שלמרות שאמרו לי שלרוב לידה שניה היא בממוצע שבוע אחד פחות משבוע הלידה בפעם הראשונה, אני סוחבת קצת יותר.. כרגע ב"ה שבוע 38+3, סובלת מצירים כבר תקופה מאוד ארוכה.. לעתים הם ממש סדירים, רק שלפתע נעלמים.. הייתי גם בבית החולים שבוע שעבר, המוניטור הראה בהתחלה צירים של כמעט 100, ואז פשוט הכל נעלם.. אני יודעת שזה בין היתר כתוצאה מהלחץ.. אני מנסה להרגיע את עצמי, אך כמו שמישהי כתבה פה.. הלחץ הוא ממש כמו ציר.. יש באמצע אמנם לפעמים הפסקה ומצליחים להירגע, אבל הוא חוזר.. ומתחזק עם הזמן.. עברו רק שלושה ימים מהיום שהיה בעיניי השבוע האחרון ללידה, הייתי בטוחה שאם הלידה הראשונה היייתה ב"ה בשבוע 38, לא אעבור את התאריך הזה.. כולן אמרו לי!! עברו רק שלושה ימים מאז, אבל הם מרגישים כמו נצח!! שבוע שעבר כשבדקו אותי הייתי עם פתיחה של 2 ס"מ ומחיקה של 70 %, אפשר להישאר ככה המון זמן.. אני מתוסכלת וכ"כ רוצה כבר להיות אחרי.. עשיתי עכשיו עיסוי פטמות, אני שותה המון תה פטל, לקחתי פארטוקל, הליכות כל יום, סיבובי אגן, מקלחות חמות, מנסה להירגע, מדיטציות, תפילות, שירים מרגיעים, סקס, כלום לא עוזר לי.. אני רוצה כבר ללדתתת :(

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני שבוע 41 פלוס שלוש.
רוצה להבין מה הבעיה בלידה שמתאחרת.ממה כולם לחוצים ומבוהלים כולל הרופאים?

תודה לכל מי שכתבה
41+2 ילד בן שנתיים בבית. מרגישה יחסית ממש טוב.
אין פתיחה, אין צירים, אין התקצרות.
מוניטורים תקינים ומרגישה יפה תנועות. שיליה בסדר גמור.
אתמול עשיתי רפלקסולוגיה ודיקור, ובינתיים אין התקדמות.
אני פונה בנוכחותכן לעובר ומזמינה אותו לצאת למשפחה האוהבת שלנו, בזמן שמתאים לו,
ברוגע ובבריאות
אמן!
שתהייה לך לידה קלה ומהירה ועובר בריא ושלם בגופו, רוחו ונשמתו ויצא בעיתו ובזמנו happy
שולחת לך המון המון איחולי בהצלחה.
נשמע שהכל אצלכם טוב. אפשר להמשיך לחכות בסבלנות, והרגע המתאים יגיע.
אולי כבר הגיע...

(את???? hug)

אני בשבוע 40 היום
את הבת הגדולה ילדתי בשבוע 41
חשבתי שלידה שניה יהיה יותר זריז
אבל לכל עובר יש את הרגע והעת שהוא צריך להגיע לעולם
מחכה להיות כבר אחרי עם עובר בריא ושלם
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום לכולן
יש שיטה בדוקה ומנוסה לזרוז
לשתות 160מ"ל חלב אם של יולדת עד חודש מהלידה מעורב עם חלבון ביצה
(מסתבר שיש בזה ריכוז של ההורמון שגורם לידה)
תוך 3 שעות מתפתחים צירים!! בדוק!

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

למה שאישה יולדת תתרום למטרה הזאת 160 מל..

אצלי זה ממש מוזר, הריון ה11 ואני כבר עברתי 40+4, מה שכל ילדי נולדו בין 37 ל39 , רק אחד ב40 יום. ובאמת תהיתי אם לגשת רק לבדיקה.... נחשוב טוב יהיה טוב...נלך לבדיקה....
לא נראה לי כזה מוזר. התינוק *הזה* פשוט צריך עוד קצת זמן.
בהצלחה!
שבוע 40 פלוס 5
אחרי פתיחה של סמ מחיקה של 30 אחוז.
שני סטריפינג באחרון יצא קצת דם
פקק רירי ירד
אבל עדין אין התקדמות בצירים . בינתיים ברקסטון בשילוב צירונים שלא יותר חזקים מהכאב הכי חזק במחזור. הסטריפנג כאב יותר.
בהיסטוריה הריון אחד שנגמר בקיזרי בגלל רעלת אז הרופאים המליצו בעצמם על פעולות טבעיות כמו
עיסוי פטמות עשינו לא הזיז בשיט
סקס לא הזיז יותר מידע

שמן קיק לוקחת כבר יום שלם עדין אין שום שלשול והתכווציות

הליכות ומדרגות עושה.

מה עוד אפשר לעשות? שנחשב טבעי? ומוכח?

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

לנשום ולהרגע, מאפשר שחרור של אוקסיטוצין.
לארגן את מה שצריך לפני הלידה, גם בבית וגם בנפש, לדמיין את הלידה ולנסות לשחרר את המחסומים והפחדים שצפים.
לנוח, כי סביר יותר שהלידה תתפתח לקראת הלילה ולא ביום.
לזכור שהעובר מניע את הלידה... אם מאפשרים לו happy
שיהיה בשעה טובה !

אני מסכימה עם כל מה שנכתב מעלי, ומאחלת לך הכנות אחרונות משובחות, ולידה טובה טובה טובה!
אומרים שאננס עוזר. אבל זה יגיע כשזה יגיע.... בהצלחה:)
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

היי אני בשבוע 30 + ובגלל האנמייה שלי אני חלשה ולא יכולה לעשות כלום בקושי ללכת אני מתקלחת בישיבה איך אני יכולה לזרז ולהקדים את הצירים והאם זה טוב לי או שזה מסוכן לתינוק

זו שאלה רצינית? oh
בוודאי שלידת פג מסוכנת לתינוק.
לטובת התינוק עדיף ללדת כמה שיותר קרוב לשבוע 40.
לטובתך, חשוב שתנוחי אם את חלשה. ותקחי ברזל כדי להפחית את האנמיה (אנמיה היא חוסר ברזל, ובהריון היא מחמירה בגלל העלייה בנפח הדם שנגרמת מההריון). כמובן כדאי לאכול בשר בקר והודו, אבל במצב שאת מתארת צריך תוסף ברזל.
באנמיה רצוי לטפל. כמה שיותר בדחיפות.
תוסף הברזל הכי מוצלח שאני מכירה, במיוחד בהריון, הוא פלורדיקס FLORADIX. קחי 10 מ"ל פעמיים ביום. זה גם מעלה את רמת הברזל בדם במהירות רבה, וגם ללא תופעות לוואי (תוספי ברזל אחרים גורמים לעצירות ולתופעות לא נעימות אחרות).
לא יודעת אם כתבו את זה כאן אבל אני חושבת שעזר לי לסחוט קצת קולוסטרום מהשדיים. ילדתי לידה שניה טבעית בשבוע 39.
דיברו כאן על עיסוי פטמות שזה דומה למה שעשיתי אבל בכוונה ממש סחטתי כמה טיפות ואולי זה עזר. אני אומרת "אולי" כי אני תמיד בגישה שבמילא אין הוכחה שמשהו באמת עובד...
מזל טוב שקטה!!flower
זה ממש טרי, לא?
תודה גוונים:) כן, שישה ימים.
מזל טוב שקטה!!
תודה יוליקו:)
יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף הצירים_לא_מגיעים:
היא לא מקשיבה לך? - הקשב איך היא לא מקשיבה לך, ואז הקשב לה

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.