אתמול ניסינו לעשות REBIRTH לאור (מה שהוביל אותנו לעשות את זה מסופר ב איך לחזור להניק אחרי הפסקה).
הרעיון הוא לתת לה חוויה שמזכירה לידה כדי שתגשש את דרכה לשד ותינק.
מילאנו אמבטיה במים נעימים, הדלקנו נרות, נכנסתי לאמבטיה ושפכתי על עצמי קצת חלב אם.
אבא של אור הביא לי אותה והניח אותה עלי. חיבקתי אותה, ליטפתי אותה, אמרתי לה מילים נעימות בשקט בשקט ועזרתי לה להתקרב לשד.
היא הגיעה קרוב מאוד לשד ואפילו התחככה בו אבל פתאום פרצה בבכי נוראי.
הוצאנו אותה משם.

היום ניסינו שוב.
הסביבה היתה דומה, התהליך היה איטי יותר ובסופו היא שכבה עלי רגועה מאוד כשהראש שלה מונח בין השדיים.
פתאום, בלי שום קשר לארוע מסויים היא התחילה לבכות בכי קורע לב.
הוצאנו אותה.
אחכ היא פרצה בבכי בכל פעם שאבא שלה שם אותה עלי ונרגעה רק כשהוא לקח אותה אליו, עד שנרדמה.

בדרך כלל אור ילדה מאוד רגועה.
לפעמים דורשת קצת תשומת לב כשאני מנסה להשאיר אותה כמה דקות לבד אבל היא לא עושה את זה בבכי אלה במחאות קולניות אחרות.
היא בוכה בכי אמיתי רק אם היא חוטפת מכה או משהו כזה. רק ש"יש באמת סיבה".
והבכי הזה, אחרי האמבטיה של אתמול הופיע שוב היום בערב. פתאום, פרצי בכי בלי סיבה. (ואחכ שוב - באמבטיה היום).

הלידה של אור היתה לידה לא קלה (הסיפור המלא כאן ארוך נורא)
אם לתמצת אז בשבוע 42 בגלל מיעוט מי שפיר זכיתי להיכנס לחדר לידה בלי צירים ובלי פתיחה, לקבל פיטוצין במשך 16 שעות ולגמור בניתוח חירום בגלל היפרדות שיליה.
בדרך החוצה, אל חדר הניתוח הקרררר אור הספיקה לקבל גם חתך בראש מהסכין של המנתח.
לא היתה לה כניסה נעימה לעולם
בעצם לרוב התינוקות במערב אין
חדר הלידה תמיד קר וכמעט תמיד מואר מאוד
כל לידה טראומטית במידה מסוימת
ולא ברור לי אם אפשר בכלל למדוד את הטראומות האלה ולשים על סקלה

ואיך חלק א' וחלק ב' קשורים?
חשבתי לי שאולי עם כל הנסיונות האלה שאנחנו עושים אנחנו נוגעים לה באיזה עצב חשוף
אנחנו חופרים לה במקום כואב ומעוררים טראומות טריות

יכול להיות, כמובן, שזה סתם "שיניים" או השינויים שאנחנו עושים לה באוכל שגורמים לה לאיזשהם כאבים חזקים ובעקבותיהם פרצי בכי
אבל יכול להיות שזה כן קשור לחוויות שעברה בלידה

מישהו נתקל במשהו דומה?
יכול להיות שאנחנו מזיקים לה?

נשמע סיפור (לידה) קשה (לאור).
לפני כמה ימים קראתי את "תינוקות זוכרים לידה", וזה נופל לי עם כל המידע החדש הזה אצלי.
אולי תתיעצו עם מישהו שעוסק בשחזורים כאלה?

ה עוגיה, האם שמעת על טיפול שנקרא Cranio-sacral? להרבה תינוקות עם חוויות לידה קשות זה מאוד עזר, ולהרבה אמהות של סרבני הנקה - גם כן.

מסעדה, לא שמעתי. מה זה?

זה סוג של אוסטאופטיה, עדינה מאוד, על עצמות הגולגולת. בלידה החיבורים בין העצמות מאוד גמישים, כדי שראש התינוק יוכל לעבור בתעלת הלידה, ולידות קשות - שהייה ארוכה מאוד או קצרה מאוד בתעלת הלידה, ואקום, מלקחיים, קיסרי - משפיעות על הגולגולת בכל מיני צורות שבלידות רכות יותר לא קורות. יש פיזיותרפיסטיות ורופאים (סליחה על הסקסיזם, אבל זו החלוקה שאני שומעת עליה בשטח) שהתמחו בטכניקה הזו - אם כי גם אנשים עם הכשרה אחרת עושים את זה - שעובדים על אזור הראש. אין לי הרבה פרטים, אם תעשי חיפוש בגוגל בטח תמצאי הסברים יותר ברורים, רציניים ומקצועיים. אבל אני שומעת המון סיפורי הצלחה של סרבני הנקה מצד אחד, תינוקות לא רגועים מצד שני, או שילוב של השניים. ואגב, גם מבוגרים עם פגיעות ראש שונות (ואולי גם מיגרנות? לא בטוח) מטופלים בזה.
אני יודעת שאסתר גרוניס בליס מפנה לזה המון, כנ"ל דוריס ספרר, ושבאנגליה זה חלק אינטגרלי מן הטיפול בילוד בחלק מבתי היולדות, אחרי כל לידה.

אולי אילנה לשם? (אבל אולי אני טועה)

אה,כן. שמעתי על זה.
גם התענינתי פה בשביל חברה עם ילדה מאוד לא רגועה אחרי לידה קשה מאוד
לא ידעתי שזאת התמחות מיוחדת באוסטאופתיה. תודה על המידע
האם זה רלוונטי גם לתינוקות שלא התקרבו בכלל לתעלת הלידה? (זה המקרה שלנו...)

עוגיה, חיבוק גדול לך ולפעוטה על סיפור הלידה (המקוצר, אחזור לסיפור הארוך ביום אחר).
רוב מטפלי הקרניו סקרל אינם אוסטיאופטים. מתאים לכל טראומה באשר היא, אבל במיוחד לפעוטות, כי הטיפול הוא מאד עדין. הטיפול הוא על ציר עמוד השדרה ועובד על איזון "הנוזל הבין שדרתי". (להבדיל מאוסטיאופטיה שעובדת בעיקר על ריווח עצמות הגולגלת).
באוסטיאופטיה, גורסים שהמעבר דרך תעלת הלידה הוא לא רק טראומטי, אלא גם חשוב, ולכן בטיפול מנסים להשלים את החסר.
אם את רוצה המלצה על מטפל קרניו באיזור מגוריך, תגידי.

אני ממש לא מתמצאת בנושא שחזור חווית הלידה, אבל אני יכולה לספר מנסיוני בקרניו סקארל. המליצו לי על הטיפול הזה אחרי שהתחילו לי כאבים חזקים בגב שמנעו ממני לתפקד. הטיפול מאד עדין ונעים, לא מכאיב בכלל בניגוד לאוסטאופטיה (לפי מה ששמעתי, לא ניסיתי).
הרעיון של השיטה הזו היא שהזרימה של הנוזל הבין שדרתי צריכה להיות קצובה וחלקה. אם יש בעיה בעצמות מכל סיבה שהיא (למשל טראומת לידה, לצורך העניין) יש הפרעה בפולסים של הזרימה של הנוזל, ומכן מגיעות כל מיני בעיות. על ידי תזוזות מאד עדינות של מפרקים בגוף "משחררים" את מסלול הזרימה של הנוזל הבין שדרתי ופותרים את הבעיות. אצלי הטיפול עבד כמו קסם ואחרי שני טיפולים כאבי הגב נעלמו כלא היו. המטפל סיפר לי שהוא עובד גם עם תינוקות על בעיות גזים וכו'. ההסבר שלי הוא כמובן לא מקצועי ומגיע כולו ממה שהסביר לי המטפל אז אולי אני לא ממש מדייקת.
שיהיה לך בהצלחה בשחזור הלידה ובחזרה להנקה ובכלל.

ריברת'ינג - הוא תהליך של נשימה בצורה מסוימת - שבאמצעותו אפשר לחזור לחווית הלידה ו"לתקן" אותה באמצעות אדם מיומן שמסייע לך. אני עברתי את זה בעצמי הרבה פעמים כשבחלק מהפעמים באמת חוויתי את הלידה של עצמי (בחיי, נשבעת) וגם ראיתי הרבה אנשים שחזרו אל הלידה, כולל מקרה אחד שלא יישכח של כאבי רקות נוראיים עד כדי הופעת סימנים אדומים על הרקות - של אישה שנולדה בלידת מלקחיים ולא ידעה על כך בזמן הריברת'ינג. אין ספק שהגוף זוכר ומוטבעת בו הלידה - גופנית, רגשית ורוחנית. אני מעריכה שבאמת הלידה הטראומטית מוטבעת בה, ואם זה כך זה בהחלט יכול להסביר את הבכי שלה. גם אם היא לא תינק בסוף התהליך, הבכי הזה יכול לשחרר ולתת לה להביע את הקושי בדרך בטוחה ואוהבת. בהצלחה, ומשהו שעלה לי תוך כדי קריאת הדף על ההנקה - כל המאמצים שלך ראויים להמון הערכה וכבוד, רק תוודאי שאת לא מעצימה את הטראומה שלה. להגיע לעולם בנסיבות קשות ועוד לרעוב אחר כך...

אחרי שקראתי את סיפור הלידה שלך -
ובתור לא מבינה בזה בכלל -
מה עם לספר לאור את הסיפור? את הצד שלך - עם חוסר הידיעה מה עבר עליה.

האם זה רלוונטי גם לתינוקות שלא התקרבו בכלל לתעלת הלידה? (זה המקרה שלנו...)
כן, כמו שכבר כתבו - בהחלט. בגלל שהיא לא התקרבה לתעלת הלידה.

התינוק שלי נולד בלידת ואקום . כשהוא היה בן חודשיים בערך הלכתי איתו למטפל בשיטת קרניו סקראל מומלץ ביותר בתל אביב . בטיפול העדין התינוק נכנס למין שינה עמוקה . שכב על המיטה עם ידיים לצדדים ופקח עיניים בדיוק בסוף הטיפול . ב-24 שעות לאחר הטיפול הוא פלט המון חלב לאחר כל יניקה . לפני כן הוא לא פלט חלב כלל .לאחר מכן הגוף התאזן . המטפל הסביר לי שכל הצד הימני של הראש היה תפוס . האם שמעתם על היכולת לזכור חוויות מהרחם ללא שום טיפול ושחזור , וכן זכרונות ילדות מוקדמים יותר , ממש מהשבועות והחודשים הראשונים ?

יש לכם שמות של מטפלים מומלצים? והאם מי שהוא יודע כמה זמן אחרי הלידה הטיפול עדיין יעיל (גם בגיל 90?)?
-- תודה

אני תוהה אם לא כדאי להעביר את המשך הדיון לדף אחר כי אני כבר גולשת לנושא אחר...

הוזכרו פה שני טיפולים: Cranio-sacral וריברת'ינג .

לפי מה שהבנתי מהתיאורים כאן, שני הטיפולים הם פיזיים אבל לריבירת'ינג יש גם איזשהו מימד נפשי. הבנתי נכון?

יש לי חברה שמצד אחד סובלת שנים ממגרנות ומצג שני שקועה כרגע במרה שחורה (לא מוצאת סיבה לקום בבוקר. לא רואה טעם לחייה).
אני יכולה לתת לה (ונראה לי שהיא תסכים לקבל) טיפול אחד.
הקרניו נשמע כמו משהו שיכול לסייע במיגרנות אבל הריברת'ינג נשמע כמו טיפול באבנית שמצטברת בנשמה (השאלה היא זה הטיפול הנכון באבנית בקומקום בן 27...)
השאלה היא אם (בכל אחד מהשניים) מדובר בטיפול יחיד או בסדרה והאם אני בכלל בכיוון או שלא הבנתי. ואולי יש משהו אחר שיכול לעזור.

(וברור לי שדרוש כאן טיפול מתמשך ויסודי יותר אבל אני מחפשת משהו שיתן את הפוש הראשון. אנחנו מחפשים עכשיו מטפל בשבילה. מישהו שיסכים לטפל בה תמורת שירותים שהיא יכולה לתת כי כסף אין לה)

בשני סוגי הטיפול עדיף סדרה של כמה טיפולים. אולי בטיפול חד-פעמי הקארניו יותר יעיל מריברת'ינג. שניהם טיפול באבנית. בקארניו המטופל יכול להיות אולי יותר פאסיבי מאשר בריברת'ינג.
איפה היא גרה ומה היא יכולה לתת בתמורה?

היא גרה בבאר שבע בד"כ אבל מגיעה למרכז, לעיתים.
השירותים שהיא יכולה לתת: בישול, בייביסיטר (היא חולה על ילדים ואני לא הייתי מהססת להשאיר באחריותה את בתי בת ה5 ח'). מתארת לי שגם שיעורים פרטיים במגוון נושאים שטרם ביררתי (מה לומדים בחוג לתקשורת?!).

ואגב, אני לא חושבת שהיא מחפשת דווקא טיפול פאסיבי. היא בחורה מאוד פתוחה ויש לה נכונות לעזור לעצמה. רק צריך למצוא את הטיפול הנכון (אני חושבת שהכיוון הוא יותר רוחני)

אגב, למה לזכור את הלידה? ראיתי פרסומת בתפוז לחברה אחת שבה מצלמים את הלידה ועורכים לקליפ של 3 דקות. למרות שהלידה של הקטנה שלי מצולמת, אם לא הייתי עוברת את כל התהליך של ההיחשפות למצלמה במהלך ההריון לא הייתי יכולה להכניס מצלמה בפעם הראשונה ככה ללידה.