לפני שעברנו לבית (לפני כמעט שנה), חשבתי לעצמי שאני צריכה להכין ערוגות לזניה. משום מה חשבתי שבגלל שזו גינה חדשה, שטוחה, אדמה שהבאנו במשאית (כדי למלא את המסלעה, השטח שלנו מאוד משופע), שחייבים "לבנות" גינה. זה נראה פרויקט כל כך קשה, שלא ידעתי מאיפה להתחיל. התחלתי לקרוא בספר Gaias Garden, כדי להבין איך לבנות ערוגת לזניה (בספר זה נקרא sheet mulching). היה צריך לעשות שכבות של:

1. ערימות עיתונים/קרטון/בד/צמר
2. תוספות מינרלים על פי הצורך
3. עשב/עלים/דשא קצוץ
4. קומפוסט
5. זבל
6. קש/עלים

(זכור לי שהיתה גם אפשרות לפזר פסולת מטבח גולמית, אבל אני לא אתעמק בזה עכשיו, אולי כשנפתח דף ערוגות לזניה)

הבעיה הייתה שכבר היה יולי (כבר טיפה מאוחר לגינת קיץ), ושגם הייתי מוגבלת ביוכלת שלי להרים קונסטרוקציות ולשנע חומרים (סוג של עצלנות).
בסוף השתמשתי במה שהיה לי הרבה ממנו - עיתונים. בהתחלה הבאנו קש קצוץ מהחצר של השכנים, שקצצו עשבייה בגרין-משין, אבל כמויות העשבים שנבטו מעל העיתונים היו מבהילות, והבנתי שזה לא הגיוני לייבא עשבים לגן ירק... בסוף נשארתי רק עם העיתונים.

מה זה חיפוי?
חיפוי הוא כיסוי האדמה בגן על מנת לצמצם את נביטת העשבים בחורף ולמנוע אידוי מים מהקרקע בקיץ. חיפוי טוב עשוי מחומרים אורגניים המתפרקים ומספקים מזון לאורגניזמים באדמה, אשר מאווררים אותה ומחדירים את החומר האורגני לאדמה ומעשירים אותו.

השיטה:
את העיתונים אני ממיינת. מוציאה את כל מה שכרומו. הדיו הרגיל של העיתונים הוא על בסיס סויה ואינו רעיל. בכרומו (נייר מבריק) יש מתכות רעילות. את הכרומו אני זורקת לפח. אני מכניסה את העיתונים בערימה מסודרת לאמבטיית תינוקות משומשת שמצאתי, וממלאת במים. אני משאירה את העיתונים במים ל-10 דקות שיספגו. ההשרייה במים מרככת את העיתונים וקל יותר לעבוד איתם. בחורף כשקר ולא מתחשק להכניס ידיים למים, אפשר בהחלט לפרוש את העיתונים מבלי להרטיב אותם קודם. עכשיו שיש מחסור במים, אפשר למלא את הגיגית במים מהמטבח או האמבטיה, או לפרוש עיתונים יבשים. עם זאת, נראה כי ההרטבה מסייעת לחבר בין העיתונים בשורה, ולחבר את העיתונים לאדמה, שלא יעופו.
לאחר שהעיתונים ספוגים אני מוציאה ומסדרת את העיתונים בשורה, כשהם חופפים בשליש אחד על השני, כמו רעפים. כל ערימה היא בעובי של כמוסף סופשבוע. (בהתחלה שמתי שכבות דקות יותר, אבל עם הזמן עברתי לשכבות עבות יותר. לבסוף, אני אוספת כמה אבנים קטנות מתוך הגינה, ומניחה על העיתונים. אבן אחת בגודל תפוח על כל ערימה שנייה. אם משתמשים בעיתונים מקווצ'צ'ים (ממעבר דירה), מרטיבים אותם כעיסת נייר, מניחים על האדמה, ומכסים בגליון שטוח פלוס אבן, כדי שלא יעופו.

אצלי בגינה יש טפטפות. את העיתונים אני מניחה משני צידי הצינור, ומשאירה רווח של כ-5 סנטימטר סביב הצינור, לנביטה. כשאני זורעת, אני חופרת גומה ארוכה ורדודה עם מקל, לאורך כל הצינור. אם יש לי שתילים, אני מכסה גם את הצינור בעיתונים, ומשאירה ריבוע חשוף סביב הטפטפת.

האדמה לחה מאוד כל הקיץ. החיפוי אטום מאוד, והתאדות מועטה. זה מאפשר להוריד משמעותית את כמות ההשקיה. קל יותר לזרוע בשטחים חשופים בשיא הקיץ, כי האדמה לחה. בחורף כמעט ולא היו לי עשבים בגינה.
בגינה שחיפיתי בהתחלה, עם שכבה דקה יחסית של עיתון, לאחר החורף כמעט ולא נותר עיתון. כשאני שמה שכבה עבה יותר, העיתון לא מתקמפסט בקלות.

העיתונים לא מתאימים לחיפוי שבילים, כי במגע עם מיים נעשים חלקלקים. אולי אם יש לכם גזם עץ אפשר לחפות את השביל בעיתון ומעל זה לפזר גזם.

אם יש קש או עלים, מפזרים מעל לעיתונים. כמות הקש הדרושה להגיע לחיפוי מלא הרבה יותר קטנה, כיוון שיש את השכבה האטומה של העיתון. אם אין, לא נורא. גם ככה העיתונים יעשו עבודה. כשיצמחו עשבים תוכלו לעקור ולהניח על העיתונים, ולא דרוש הרבה כדי שייעלמו. כשהעיתונים מכוסים בחומר אורגני הם מתפרקים מהר יותר, במיוחד בחורף, כשהם נרטבים על בסיס קבוע. כמובן, שאת אותו הדבר אפשר לעשות עם קרטונים. מתאים במיוחד לחיפוי שטחים גדולים וסביב עצים. יש להפריד את הצלוטייפ, אם יש.

יתרונות השימוש בעיתונים:
חומר זמין, קל לשימוש, זול. מיחזור של חומר קיים. מהיר ליישום.
בהתחלה היה אצלינו מיחזור עיתונים ויכולתי לקחת משם. כיום אין ביישוב מיחזור עיתונים. פניתי לכמה אנשים שיש להם מנוי, וביקשתי שיביאו לי את העיתונים. כולם שמחו מאוד שיהיה להם איך להיפטר מהעיתונים, וחלקם התחילו ליישם את שיטת החיפוי בגינתם. שכנה אחת סיפרה שחיפתה בעיתונים מתחת עץ הדר מסכן שגדל באזור עם אדמה בעייתית, ועכשיו האדמה מתחת נראית נפלא, כפי שלא נראתה עשרות שנים.

בעיות:
קשה להוסיף קומפוסט לערוגות. לא כל כך אסתטי - כיסוי קליל עם עשבים פותר את הבעיה, וכשהגינה גדלה, בכלל לא רואים אותם מתחת.

צילומים בהמשך.

כדי להבין איך לבנות ערוגת לזניה? (בספר זה נקרא sheet mulching).
המונח השגור הוא "ערוגה מורמת", אם הבנתי נכון. ב"מתכון" שאני קיבלתי (בקורס של קרן יעבץ ) היה גם קומפוסט חצי מוכן.

לדעתי ערוגה מורמת זה raised bed. כאן הכוונה פשוט לערוגות גבוהות יותר, מתוחמות ובתוכן אדמה ומחופות. ערוגת לזניה בנויה משכבות של חומרים ותפקידה לייצר גינה יש מאין במקום בו האדמה אינה במצב מיטבי לשתילה (אדמה דחוסה, הרוסה, מלאה עשבייה). יכול להיות שיש הבדלים במינוח אנגלי ואמריקאי.

הדיו הרגיל של העיתונים הוא על בסיס סויה
סליחה שאני נטפלת לזוטות מכל התיאור המרשים שלך, אבל... מה!!?
איך את יודעת, ואיך מפיקים דיו מסויה, והאם יש משהו שאי אפשר להפיק מהדבר המדהים הזה?
(-:

וואו תודה רבה על ההסבר.
זה מתאים לכל גינה? כלומר גינה עם דשא ועצים כדאי גם לחפות? (איפה שאין דשא כמובן)

לא מבינה כלום
נגיד שבכניסה לבניין שלי יש אדמה חולית מגעילה שכלום לא צומח בה ועליה (בעצם למה נגיד זה באמת כך )
אז אם אני ארפד אותה בעיתונים רטובים וכל זה אני אוכל אחר כך לשתול עליהם צמחים ? או קודם לשים עליהם את הקומפוסט שנאי מגדלת במרפסת ואז לשתול ? או שפיספסתי משהו בטוח פיספסתי משהו

בנוגע לדיו מסויה, יש עוד מידע כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Soy ink[/po]
בהתחלה גם בן זוגי היה סקפטי. הוא כל הזמן אמר שזה לא נראה לו. עד שיום אחד כשראינו סרט של ביל מוליסון, בו הוא מוציא ערימה של עיתונים ואומר "Let's turn bad news into good news" , וזה....סתם לו את הפה


זה מתאים לכל גינה? כלומר גינה עם דשא ועצים כדאי גם לחפות?
אי חושבת שכן. אפשר לחפות סביב העצים, ולכסות בקש שיהיה יפה. האדמה לא תתייבש כל כך מהר, ולעץ יהיו יותר מים זמינים.

הי איילה,
את יכולה לפזר את הקומפוסט על האדמה, לכסות בעיתונים, את העיתונים לכסות בעלים שתאספי משקיות שאנשים מגרפים ושמים ליד הפח (את העלים את יכולה להוסיף עם הזמן, לא מייד).
אחר כך תקני שתילים (או זרעים, או ייחורים שהכנת בעצמך), תעשי חור בעיתון, ותשתלי את השתיל באדמה שמתחת לעיתון.

אבל זאת לא אדמה זה חול
וזה לא איילה זאת אילה
אז עדיין אפשר?
או שרק אם יש מתחת אדמה טובה ואמיתית ?

אם תסתכלי, תראי שאני מוסיפה יודים בכל מקום סליחה.
אני לא כל כך מאמינה באדמה טובה-לא טובה. בתל אביב היתה לי פעם גינה בתוך 5 סמ' חומרי בנייה. בתל אביב יש אדמת חמרה שהיא מאוד חולית בצבע כתום, והיא מעולה! אבל יכול להיות שהשכנים לא יאהבו את המראה, אז אולי כדאי לשתף אותם וכן לאסוף קודם כמה שקיות עלים, ולהתקדם לפי חומרי הגלם שיש.
אם האדמה היא ממש לא טובה, עושים ערוגת לזניה כזאת, שכוללת קומפוסט ועוד חומרים מזינים.

או שרק אם יש מתחת אדמה טובה ואמיתית ?
כדאי שהאדמה תהיה ללא חומרי בנייה וכאלה אבל מה שהעיתונים והקרטונים עושים זה לייצר אדמה! האדמה המחופה יוצרת מיקרו אקלים שגורם לה לא להתייבש ולהשאר לחה, מה שמשפר אותה.
תוך שנה (חורף-קיץ) העיתונים יעלמו והאדמה תהיה טובה יותר.

למוטרדי הלוק למיניהם - לאחר שמפזרים קש מעל העיתונים, הגינה נראית נפלא! אדמה חשופה היום גורמת לי לתחושה של חולי לאחר שהתרגלתי לראות אדמה מחופה.

אגב, הראשונים שעשו חיפוי לגינות היו היפנים! והחיפוי הנפוץ אצלם הוא חיפוי של אבנים. (לא מתקמפסט אבל האפקט אותו אפקט)

טרה - סחה על הדף!

אוי, הזכרת לי .. ניסיתי להיזכר בספר gaias garden ולא הצלחתי...
תודה...

אנחנו התנסינו בחיפוי בעיתונים ודי מהר עברנו לקרטונים כי הכל התעופף.. אולי באמת ננסה שוב ונרטיב אותם קודם..
אז איך באמת פותרים את בעיית הוספת הקומפוסט?
ואגב, את רק מחפה עם הקומפוסט או גם מקלטרת קצת?

אם תסתכלי, תראי שאני מוסיפה יודים בכל מקום.
אילה מתכוונת, שזה לא צורת כתיב, אלא שמתחת לא' יש חיריק.

ומה קורה עם צואה של בעלי חיים (אצלנו זה בעיקר חתולים - האם החיפוי מונע או לא ממש משנה להם)?

אני קוראת כרגע בהתלהבות את הספר gaia's garden , ומודה לך טארה רוסה!: בזמנו רציתי למכור ואת המלצת עליו אז התחלתי לקרוא ונשאבתי. לפי מה שהבנתי הוא ממליץ לפזר קומפוסט ו'כלמיני' לפני שבעצם מניחים את הקרטונים-עיתונים, האם את מפזרת משהו או שפשוט מניחה? האם קוצצת עשבים לפני? יש תרגום בעברית לswale?
תודה על הדף המקסים, מחכה לצילומים!

וואו נשמע לי שאני הולכת על זה אולי אפילו אחדש את המנוי לעיתון
אין מה לדבר עם השכנים הם כולם מחונטרשים מקסימום אני אכתוב להם שזאת שיטה חדשה נגד החירבונים של החתולים
שידועים בזה שהם אוהבים לחרבן בתוך חןל ולא בתוך
אדמת חמרה שהיא מאוד חולית בצבע כתום, והיא מעולה
מעולה אבל לא לחירבונים של חתולים לבני אדם היא אחלה
> אילה נתקפה ברוח שטות <

לאחר שמפזרים קש מעל העיתונים, הגינה נראית נפלא!
באמת תהיתי לגבי קש. יש לנו ליד הבית שדה שבו גידלו מזון לפרות, ועכשיו נשארו שם שאריות קש שאני יכול לאסוף. חשבתי באמת להשתמש בזה לחיפוי שבילים, אבל אז חשבתי שבחורף, עם הגשם, זה עלול גם להעשות חלק וגם אולי להרקב (לא יודע למה עלתה לי המחשבה השניה הטיפשית הזו. הרי כל חומר אורגני יכול להרקב ואז בעצם הוא מתפרק, אז מה רע בזה? אולי זה שאני לא רוצה לדרוך על קש רקוב. מצד שני, זה חומר יבש אז הוא כנראה לא ירקב אלא יתפרק כמו עלים יבשים. בקיצור - אני לא יודע. מה באמת קורה עם זה בחורף? טוב, הגיע הזמן לסגור סוגריים ולהמשיך במשפט המקורי) ובינתיים זנחתי את זה.
קרטונים יש לי בשפע ואני באמת משתמש בהם לחיפוי, וזה נראה לי עדיף מעיתונים. יותר קל לעבוד עם זה וזה לא מתעופף. וכשמחפים מעליהם עם עלים או גזם גרוס אז זה באמת נראה מצויין.

אילה א עם חיריק!!!

צוויליך מאשפז את עצמו, איטס טו מץ', ג'סט טו מץ'.

איך חייתי שנים בעולם בטוח ויציב בו איילה א הייתה איילה א .
לאן עוד נגיע.

האם מישהו מכם קורא את gaia's garden שלנו? נשמח שמי שלקח יחזיר (בתמורה נצרוב עותקים של ביל מוליסון, אוקיי?)

קרטונים יש לי בשפע ואני באמת משתמש בהם לחיפוי, וזה נראה לי עדיף מעיתונים. יותר קל לעבוד עם זה וזה לא מתעופף
בשנה הראשונה שחיפינו עם קרטונים ועיתונים באה רוח גדולה וכל השכונה שלנו התמלאה בנייר בגללנו. המסקנה האישית שלי היתה:

1. מוסף הארץ עדיף מהדף הראשון.
2. גם דה מרקר עושה עבודה טובה.
3. אבנים ובולי עץ עושים טוב למקומות עם פוטנציאל התעופפות
4. כדאי לשתול מסביב לגינת הירק שוברי רוח בצורת צמחי תבלין בעלי צימוח מהיר.

אה? אני בא במחמאות ואת מביאה בהעלבות ובחוסר תמיכה לדברי??
מה?


אז איך באמת פותרים את בעיית הוספת הקומפוסט?
בינתיים אין לי פיתרון, והבנתי שיש לי באג בשיטה. אני מזמינה עכשיו כמה ספרים בנושא No-Dig Gardening. בכל אופן, אני חושבת שאפשר בסתיו לפזר מלמעלה קומפוסט, ושעם הגשמים הוא יספג. או להכין מי קומפוסט ולמזוג, או להכין מיץ קומפרי, שכחתי איך קוראים לשיטה הזאת.

אילה מתכוונת, שזה לא צורת כתיב, אלא שמתחת לא' יש חיריק.
אה-הא! לא ידעתי.

מה?
אני בא, מתפעל, לא יודע שאת בקצה הארץ כותבת באותו זמן ואגב שלוק מהמקטרת כותב "אדמה טובה יותר" "כדאי להוציא חומרי בנייה מהאדמה" ואת 5 דקות לפני מביאה אותה באין אדמה טובה או רעה ואני פעם גידלתי על בטון קישואים. נו מה, לא אתפדח ואאדים?

>בצחוק נו. מחקתי כי ההיא אמרה לי שכרגיל אני לא מובן ונשמע כמו פסיכופט בהתקף<

באמת תהיתי לגבי קש. יש לנו ליד הבית שדה שבו גידלו מזון לפרות, ועכשיו נשארו שם שאריות קש שאני יכול לאסוף. חשבתי באמת להשתמש בזה לחיפוי שבילים, אבל אז חשבתי שבחורף, עם הגשם, זה עלול גם להעשות חלק וגם אולי להרקב.
קש! זה מעולה! אנשים קונים קש באלפי שקלים כדי לחפות בגינה שלהם. בשבילים לא יהיה בוץ. ובגינה זה בטוח יירקב - ויעשיר את האדמה בקומפוסט!

לדעתי קרטונים עפים יותר. יש לאוויר יותר מקום להיכנס מתחת כי הם לא נעשים שטוחים לחלוטין (עילוי).

אילה, אני בטוחה שאם תכתבי בכיכר שאת צריכה עיתונים, יהיה לך מחר הר של עיתונים ליד הבית (אפרופו סקר האם ככר השוק אפקטיווי).
אגב, אני ממחזרת את העיתונים פעמיים, קודם קורת, ואחר כך שמה בגינה. ביטלתי את המנוי שלי, ואני קוראת עיתונים מלפני חודש. מפליא עד כמה זה בכלל לא משנה, ההיפך לפעמים פרספקטיבה של זמן מוסיפה נופך קומי לקביעות הנחרצות של הפרשנים הנכבדים.

אז לגבי רעילות הדפוס - ניתן לדעתך לעטוף ירוקים שטופים בעיתונים? פעם הייתי עושה את זה, והם נשמרים מדהים. אבל בגלל שחשבתי שהדפוס רעיל, התחלתי לעטוף במגבת, וזה עובד הרבה פחות טוב...

וואו תודה רבה על ההסבר.
@}

אני לא מובן ונשמע כמו פסיכופט בהתקף.
בגלל זה אנחנו אוהבות אותך נא לא למחוק להבא

ואני קוראת עיתונים מלפני חודש.
אה זה חדשים לעומת המגזינים שיש לי בבית השימוש בדיוק קראתי על מסעדה "שנעימה בימים קרים אלה " כך היה כתוב

אז את אומרת שזה יכול לעבוד גם על החול של החתולים ? כי אני לא סגורה על זה
ובעניין להשיג עיתונים חשבתי לפרוץ לפח של המחזור נייר אבל כיכר השוק זה גם רעיון
אני רק צריכה לא להתפתות לקרוא אותם אולי אבקש עיתונים ברוסית
כדאי לי לעשות ניסוי רק בחלק אחד של הגינה קודם ?
ועוד משהו שהסתרתי לפני כמה ימים גיליתי שצמחו שתי עגבניות בגינה הזאת
(כן אני זורקת לשם לפעמים כל מיני דברים כמו קליפה של חציל או תפוז אגוז קצת לא טעים )
אז יכול להיות שזאת באמת אדמה טובה אוף אני ממש מבולבלת מזה וכל הדאחקות רק מפריעות לי להתרכז מה באמת רצוי
אבל תמשיכו

אז את אומרת שזה יכול לעבוד גם על החול של החתולים ? כי אני לא סגורה על זה.
אפשר לנסות. חתולים אוהבים שאפשר לחפור, אז נראה לי שהם לא יעשו על עיתונים בגינה. כלבים, לעומת זאת, זו כבר בעיה אחרת...
אני בכל אופן לא ראיתי צואה של חתולים על העיתונים, אבל יש להם פה המון אדמה. מצד שני, גם הכלבים יכולים לעשות באדמה, אבל משום מה הם בוחרים לעשות על החצץ מול הדלת שלי, או ממש על החסה

_כדאי לי לעשות ניסוי רק בחלק אחד של הגינה קודם ?
ועוד משהו שהסתרתי לפני כמה ימים גיליתי שצמחו שתי עגבניות בגינה הזאת._
כן, תתחילי ממקום קטן. תעשי סביב העגבניות שכבה של עיתונים, ועל זה תפזרי קצת עלים.

אז לגבי רעילות הדפוס - ניתן לדעתך לעטוף ירוקים שטופים בעיתונים? פעם הייתי עושה את זה, והם נשמרים מדהים. אבל בגלל שחשבתי שהדפוס רעיל, התחלתי לעטוף במגבת, וזה עובד הרבה פחות טוב...
וואו, לא יודעת. ניסית לשים בכוס מים? כמו פרחים?

מה באמת קורה עם זה בחורף?
הוא הופך לאדמה במשך החורף...לא יודעת לגבי שכבה עבה, אבל אנחנו קוצרים את החלקים המבולגנים של החצר כל תחילת קיץ, הקש נשאר על האדמה (זה בעיקר דגניים - שיבולת שועל, שעורת בר וכאלה), הצמחים הירוקים של החורף הבא מכסים אותו וחוזר חלילה.
קש בשבילי גן ירק זה נחמד מאד, רק שהוא מתפרק די מהר אז בתור חוסך בוץ ימיו קצרים.
דף מומלץ

האם את מפזרת משהו או שפשוט מניחה?
לא. אני מניחה שעדיף כן לפזר משהו.

האם קוצצת עשבים לפני?
לא חושבת. אבל לא עשיתי גינה במקום שכבר היו הרבה עשבים, כי הכל כאן חדש. מקסימום עוקרת קצת או דורכת עליהם.

יש תרגום בעברית לswale?
שוחה?

יש תרגום בעברית לswale?
אבא שלי סיפר לי שפעם היו קוראים לזה שיחים (עם ש' שמאלית). הרעיונות שעלו לי היו: שתלולית או שתלול (הכלאה של תלולית ושלולית, עם שתילה בפנים, הבנתם?), שלוחית (צירוף של שוחה ושלולית), תלוחית (תלולית לחה), מרבוץ, איגומית, מקווית.

אולי פשוט שוחית?

זה מזכיר לי שראיתי פעם משהו על פרויקט שקק"ל עשו בנגב, בו הם חפרו שוחיות בכל מני מקומות, כדי ללכוד את מי השטפונות ולגדל שם עצים, בדומה לפרויקט של רוזוולט שביל מוליסון מראה בפרק על אזורים מדבריים. מעניין באיזה מונח הם השתמשו. (נדמה לי שאפשר לראות את החורשות הקטנות האלה כשנוסעים בכביש (בדרך לבאר שבע? אולי מישהו דרומי מכיר?)

מה עם הצבע בדיו של העיתונים? לא רעיל?

מראה העיתונים הרטובים לאחר החיפוי

במקרה זה השארתי חריץ רחב יחסית סביב הטפטפת, כי קודם זרעתי ורק אחרי יומיים חיפיתי, ולא רציתי לכסות את הזרעים.

חיפוי המשאיר ריבוע חשוף סביב כל טפטפת.

מתאים לשתילה של ירקות גדולים יחסית, כאשר הרווח בין הטפטפות גדול 40-50 סמ. כרובית, כרוב, חצילים, קישואים, עגבניות.

מראה ערוגה מחופה בעיתונים שהוסתרו לחלוטין בחיפוי עשב

ערוגת תותים, לוביה ופטל מתחת לעץ אורן. העיתונים מכוסים לחלוטין בקש מעשבייה שצמחה לאורך השביל.

גינה ששתלתי באוקטובר

חיפיתי בעיתונים, אבל לא בבת אחת. כל פעם שהשגתי עיתונים חיפיתי עוד חלק.

אותה גינה לאחר 9 חודשים

זה המחזור השני. גינת החורף היתה מוצלחת ביותר, ועכשיו יבול הקיץ מבשיל.

גינה ששתלתי לפני חודש

כשמדובר בגינת קיץ, חשוב לחפות לפני הזריעה, ולכל היותר כמה ימים לאחר השתילה.

גינה בת חודש

זוקיני, כוסברה ולוביה. .

אני חושבת של-swales בנגב קוראים לימן.

איזה דף מעניין. מקווה לנסות בעצמי. בדיוק הייתי עסוקה בלחשוב איך לעזאזל אני משפרת את גינת הקוצים שלי.
תוהה מה לעשות עם האזור שמתחת לעצי האורן כי אחרי החיפוי הוא ימשיך להתכסות במחטים ולהיות לא מוצלח לשתילה וגם לא לישיבה (זה ממש דוקר בטוסיק). האם יש רעיונות?

קש! זה מעולה!
אז זהו, שתלוי איזה קש..
באנגלית יש STRAW ויש HAY..
לא סגורה על ההבדל ביניהם רק שחשוב שלא יהיו בקש הזה זרעים ..
אנחנו עשינו טעות לפני כמה שנים - קנינו כמה באלות קש לחיפוי (מעל הקרטונים) ומאז כל שנה חוזרת השבולת שועל בכל הגינה ... גם בירקות..

אמא אדמה, אולי אני טועה, אבל תמיד חשבתי שSTRAW זה מה שאת מדברת עליו - רק הגבעול היבש בעוד שHAY BALE (באלות קש) זה המגולגלים שהם כל הצמח כולו כולל השיבולת והזרעים.
ואגב STRAW - מישהו פה אמר לי שלתותים קוראים STRAWBERRIES בגלל שהם גדלים הכי טוב עם חיפוי קש.

טרה - מהעושה מי שלא קרא עיתון כבר עשר שנים? לא נגעתי בנייר עיתון כבר שנים, את הניירות האחרים אני מזבלת (מקמפסטת) ועכשיו אנחנו כותבים NO SPAM PLEASE על תיבת הדואר, אז בכלל לא יגיע אלינו נייר מיותר
כרגע או שאני קונה MULCH או שאני עוברת בחצר האחורית ואוספת שבבי עץ שהכלב מפורר מענפים. אלא מה? זו לא שיטה שיכולה להחזיק מעמד, כי זה הורס לו את השיניים ואנחנו מנסים להפסיק את התופעה.

ועכשיו לשאלה עניינית - קרטון גם יכול לעבוד? שכבה אחת? קרטון יש לי יותר מדי בשביל הקומפוסט. אולי זה יעבוד בשביל החיפוי?

קרטון גם יכול לעבוד.
אני פשוט פניתי לאנשים ושאלתי אותם אם הם רוצים להביא לי את העיתונים שלהם. כל מי ששאלתי, וקורא עיתונים, שמח להביא לי.
עוד דבר, מכולות בארץ מחזירות עיתונים שלא ניקנו, אבל הם מחזירים רק את הכותרת, כי את זה סופרים. את כל השאר הם זורקים.

straw = קש
hay = חציר


straw (strô), n.

1. a single stalk or stem, esp. of certain species of grain, chiefly wheat, rye, oats, and barley.
2. a mass of such stalks, esp. after drying and threshing, used as fodder.

גבעולים של חיטה, שעורה, שיפון וגריסים לאחר ייבוש והפרדת הגרעינים, המשמשים למאכל בהמות.

hay
grass, clover, alfalfa, etc., cut and dried for use as forage.
עשב, תלתן אספסת המשמשת למאכל בהמות וסוסים.

מה שקונים בארץ כקש אינו מכיל גרעינים או זרעים - הקומביין עבר ומה שנשאר זה השלף. מיועד יותר לריפוד מכלאות. מקביל ל-straw.
מה שקוראים חציר, מיועד למאכל לבהמות, ועשוי להכיל גרעינים או זרעים, כיוון שלא מאגדים לבאלות לאחר הפרדה בין המרכיבים, אלא כמו שזה, שלם. בארץ חציר יכול להיות מכל מני צמחים חיטה שנקצרה ירוקה, תלתן ועוד, אבל בדרך כלל זה אספסת.

אילה מתכוונת, שזה לא צורת כתיב, אלא שמתחת לא' יש חיריק.
כאילו הילה רק ב-א'?
נמקי והסבירי (אם מתאים לך)
אני אפילו לא יודעת להסביר למה זה כ"כ מפליא אותי.. אולי בגלל שתמיד קראתי את זה "איילה" וקשה לשנות הרגלים ישנים (בגילי...)

וזכרים את הצמד אילן ואילנית
זוכרים את הזמרת הבלונדינית שיצגה את ישראל באירוויזיון בתחילת שנות השבעים ?
תחברו לבד

חוזרת לרגע לענייני החיפויים...

קודם כל אני אשמח לקבל תשובה על הקרטונים.

היום במקרה קיבלתי דואל נרגש מהדוד האקולוגי-ביו-דינמי שלנו! הוא הכין תה קומפוסט והשקה מעל החיפויים.
לתוך עשרים ליטר מים הוא שופך כמות של את אחת קומפוסט (אני עוד צריכה לברר אם הוא שם הומוס או קומפוסט) ומניח ליומיים עם משאבת חמצן זעירה (גם את זה אני צריכה לברר) אח"כ הוא מחכה יומיים ומשקה את הגינה בלי להתעסק עם החיפוי ביכ-לל!

הוא אמר שהירקות LOVED IT ושכנראה שלא קשה לעשות איש זקן מאושר..

קודם כל אני אשמח לקבל תשובה על הקרטונים.
עניתי לך על הקרטון, וגם למעלה כתבתי שזה עובד גם עם עיתונים.

לדעתי תה קומפוסט לא צריך להיות במקום חיפוי, אלא בנוסף. אלה שני דברים שונים.

אני חושבת של-swales בנגב קוראים לימן.
נכון.

אני חושבת של-swales בנגב קוראים לימן
ועד עכשיו לא הבנתי מה זה בעצם. אפשר הסבר?

אחלה דף. בכל פעם שאני רואה את שמו אני חושבת על הגיינה. ובכל הנוגע לעיתונים בהחלט דרושה הגיינה.

אתם רואים את התמונות?

כן.
אפילו הצלחתי לקרוא איזו כתבה או שתיים מהעיתון...

בקשר לתה קומפוסט - ברור שבנוסף. פשוט לפזר הומוס כשיש חיפוי תמיד נראה לי מציק. ולהשקות בתה קומפוסט מאפשר לרקוד על שתי החתונות. גם לחפות, גם לזבל, ובלי להתאמץ יותר מדי.
קיבלתי ממנו הוראות מפורטות - כאן (אולי אפשר להעביר לדף אחר)

טרה, היום ראיתי גינה משגשגת ביותר, לפי עקרונות ביו דינאמיים, מחופה כולה בדשא קצוץ.
נראה לי רעיון מבריק (אם יש דשא בזכות המשקעים, והוא נקצץ לפני שהוא פורח.. )
_{בכלל, אולי נשנה את שם הדף ל חיפוי הגינה/חיפוי אדמת הגינה ונדבר על כל מיני חיפויים?}

אצלי שתי ערוגות מחופות במלצ' (גזרי עצים) שזה הדבר עם הריח הכי נפלא בעולם... אחת, קטנה, מחופה בפלסטיק (למרבה הזעזוע... זו היתה הראשונה שלי והייתי פזיזה... אני צריכה להחליף חיפוי שם, והדשא נראה לי רעיון מצויין!)
ואחת לא מחופה ובאמת צריך לעשב שם לעתים רחוקות. איכשהו העשבים לא מצליחים להתנחל שם. (ובכלל זה לא נורא כי עד עכשיו בעיקר השתולל שם המוסקיטו-פלנט ורק לאחרונה התחיל הסבב המאוחר של העגבניות)

אני אנסה את הדשא הקצוץ על שתי הערוגות ואדווח.

ניצן, זה מוזר מה שאת אומרת.
דשא קצוץ טרי מתחמם מאוד מאוד בימים הראשונים, לפני שהוא מתייבש. זה יכול להזיק לצמחים מאוד, לדעתי. אולי באקלים קר זה דוקא יכול לעזור??
אני גם השתמשתי בדשא או עשב קצור לחיפוי, אבל רק בעשב יבש, לא טרי.

עודד, מה שאת אומר באמת לא נשמע כל כך מתאים לארץ. פה אני חושבת שזה דווקא יתרון שהאדמה תתחמם קצת. על אף שאוגוסט יש כבר ימים קרים (במונחים ישראלים)
האם דשא מתחמם בכל מקרה? או רק כשהוא מעורבב לקומפוסט?
מה שראיתי היה יבש. אולי הם מניחים להתייבש ואז מחפים? לא שאלתי.

האם דשא מתחמם בכל מקרה?
מנסיוני כן. קחי ערימת דשא שכוסח זה עתה ותניחי בערימה או בארגז, ואחרי לא הרבה זמן (מקסימום כמה שעות) תכניסי יד פנימה ותראי כמה זה חם.

מה זה הומוס? (חומוס במבטא?)

הומוס זה הרקבובית באדמה, שבה יש מזון זמין המזין את הצמחים. זה בעצם התוצר הסופי של ערימת הקומפוסט, או הקקי של תולעי הקומפוסט האדומות.

במועצת גן יבנה מבינים שעם משבר משק המים, פתרונות פרמקלצ'ר זה הדבר האמיתי. הידד!
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058875.html

סליחה על השאלה,
אני יודעת שלמשל בתחום בניית רהיטים מקרטון, לא ממליצים להשתמש בנייר עיתון לציפוי סופי של הרהיט, כיוון שהדיו מתפרק (או משהו כזה) ומשחרר גזים של רעל? חשבתי שדיו זה תוצרי נפט (צבעי אזו) או שאני טועה?
יכול להיות שההמלצה נגד עיתונים ברהיטי קרטון קשורה לערבוב של הדיו עם צבע?
או שבאמת הדיו כן רעיל?
אותי דווקא די מרתיע להשתמש בנייר עיתון, למרות המחזור המקורי והתמונות היפיפיות של טרה רוסה
אני אנסה לייבש גזם של דשא מהשכן, ואז לחפות,
ואשמח לתובנות עם העיתונים
עינת

אז ככה:
נייר, מכל סוג שהוא, עשוי מחומר הנקרא תאית. את התאית מפיקים מצמחים, בעיקר מעצים!
כך יוצא שהנייר דווקא מאוד מועיל לערבוב עם אדמה או כחיפוי זמני, וזאת למרות המאוד פשוטה שהוא מתפק מאוד לאט, בדיוק כמו כל עץ!
היתרון הנוסף בנייר, הוא אוגר מים הצורה נהדרת! גשם בחורף וטל בקיץ. בדר״כ, לשורשי הצמחים יש נטיה להשתרש הנייר דווקא מסיבה זאת! לכן, רצוי מאוד לחפות בנייר רק לאחר התבססות הצמחים באדמה.
לגבי דיו, רוב בבתי דפוס בארץ משתמשים בדיו ירוק, ז״א, מיוצר מחומרים לא רעילים לאדם ולסביבה, בדר״כ אורגניים!
לגבי נייר כרומו: נייר כרומו לא מכיל שום מתכות! לא רעילות ולא לא רעילות! הבעיה בנייר כרומו זה שהוא מצופה דווקא במחצבים רעלים, כגון סיד, אבל לא במתכות! וסיד אכן מסוכן לא רק לצמחים, אלא גם מאוד רעיל כאשר הוא נשרף!
העצה שלי, תגרסו את הנייר שיש לכם בכל צורותיו, גם קרטון זה נייר! רק תשתדלו לא להשתמש בנייר מצופה!
את הנייר הגרוס אפשר לערבב עם האדמה על מנת להעשיר אותה או כחיפוי (בצורת עיסת נייר)... ויותר קל להשתמש בנייר גרוס מבחינת עיצוב החיפוי, מאשר בפיסת נייר שלמה

שכחתי להוסיף...
אם במקרה וכן השתמשתם בנייר כרומו, או אתם לא יודעים אם הצבע רעיל או לא, תמיד ישנה את האפשרות לשתול חמניות (מנקות רעלים מהקרקע), לאחר מכן קטניות (קושרות חנקן), ולבסוף תשאר לכם קרקע פוריה, נקיה ופחות דאגות להתעסק איתן
מלבד לכך שחמניות הן גם יפות, וגם ישארו לכם גרעינים לפיצוח או להפקת שמן חמניות מזין (להבדיל משמן החמניות שמוכרים בשווקים)