אתר עם הסברים מפורטים וטובים (באנגלית): http://www.compostguide.com
כיצד נוצר קומפוסט
היצורים החיים בקרקע הם הבסיס ליצירת הקומפוסט. הם חיים באדמה, ואוכלים חומר אורגני כגון עלים שנשרו, ענפים שנשברו, פגרים והפרשותיהם.היצורים החיים זקוקים ל פחמן שנותן אנרגיה ול חנקן לבנין גופם.
חנקן נמצא בשאריות מזון, דשא קצור, זבל בעלי חיים וגם שתן בני אדם.
פחמן נמצא בניר, נסורת, קש, עלים יבשים.
כיצד מייצרים קומפוסט
את הקומפוסט ניתן לייצר בבור באדמה, במיכל פלסטיק ייעודי או בפח פלסטיק עם מכסה שעובר הסבה לפח קומפוסט.בור קומפוסט
זו השיטה הפשוטה ביותר, אבל לא מתאימה לכל מקום. חופרים בור גדול, ממלאים אותו בפסולת אורגנית מעורבת עם האדמה שהוצאה מן הבור ומכסים כשהבור מלא ומשקים. רועי שרון חופר בור בעומק של 30~20 סנטימטרים, ובגודל של חצי מטר על חצי מטר. אפשר גם יותר גדול או יותר קטן. אם אין מספיק מקום בבור לכל הזבל אפשר לערום כך שבסוף זה נראה כמו גבעה קטנה. אפשר לכסות באדמה (היא מחביאה את הזבל מחיות ומוסיפה לקומפוסט יצורים "טובים" כמו מיני תולעים, שילשוליםוחיידקים). חשוב לערבב מדי פעם אחרת אין מספיק אויר. שיטה זו אורכת זמן רב, אבל יש המדווחים גם על זמן קצר (כמה שבועות).
גשם: יש הטוענים שהוא טוב לקומפוסט ויש הטוענים שכדאי לכסות בניילון כדי שהקומפוסט לא יירטב מדי.
שיטה אחרת ועדיפה (מקורס הפרמקלצ'ר של שי-לי וגם מנסיון של ענת שן לוי): באיזור קטן מגודר ברשת לולים או משהו כזה.
מיכל יעודי
פח פלסטיק ייעודי ניתן לרכוש ברוב העיריות/מועצות מקומיות/מועצות אזוריות שלרוב מסבסדות את העניין. (סביב 100 ש"ח)
אפשר למצוא מידע באתר של home]המשרד לאיכות הסביבה compost[/po]&enZone=home compost&
פח פלסטיק
פח פלסטיק שעובר הסבה צריך להיות מחורר מסביב וגם בתחתית כדי לאפשר חדירת חמצן וכל מיני חרקים וחיפושיות שיעשו את עבודת המחזור. בכלי סגור, גם אם מחורר - לא כדאי להרטיב וגם לא להוסיף אדמה (כי יש מספיק לחות משאריות האוכל, והאדמה "סותמת" במקום ל"פתוח"). כדי להוסיף איוורור כדאי להוסיף כל כמה ימים כמות נכבדה של עלים יבשים או מה שנקרא "גזם".
בתחתית הפח מכניסים זרדים דקים.
בעלי חיים מסויימים (שרקנים, ארנבים) הופכים שאריות מזון לכופתיות שאפשר להשתמש בהן כמו קומפוסט.
אופן ההכנה
הקומפוסט צריך להכיל כמויות שוות של פחמן וחנקן. מכניסים לקומפוסט פסולת אורגנית מהמטבח, גזם גינה (ראו בהמשך רשימה), ומים (בחורף גשם).
אחר כך שכבה של דשא קצור בערך 10 ס"מ. ואחר כך כל הזמן ממלאים בשכבות של פסולת מטבח ופסולת גינה.
פעם בחודש מערבבים ומשקים, אבל לא חייבים לערבב. אם בונים בשכבות (רטוב-יבש-רטוב-יבש) אז דברים יקרו גם בלי ערבוב.
הקומפוסט צריך להתחמם, וזה סימן שהתהליך עובד. ערימות קטנות לא יתחממו אך יעברו תהליך פירוק איטי וטוב. ערימות גדולות יכולות להתחמם תוך שעות ולהגיע לחום של 30-60 מעלות.
הקומפוסט מוכן אחרי חודשיים עד חצי שנה, תלוי בכמות הערבוב וחומרי הגלם. בסוף התהליך הקומפוסט מריח ונראה כמו קרקע מפוררת שחורה, הריח כמו אדמת יער לחה.
מה מותר להכניס: קליפות ביצים, קליפות אגוזים, גרעינים וגלעינים (לאבוקדו לוקח המון זמן), קליפות ירקות ופירות, לחם יבש, משקע קפה, תבשילים שונים. חומרים יבשים: דשא קצור, זרדים, עלים מהעץ, כל עליי השלכת או גזם דק מהגינה, אפר, נסורת, קרעי ניר וקרטון קטנים (למשל קרטוני ביצים חתוכים), ואף ניירות ועיתונים (אבל אומרים שניירות לבנים מכילים כלור וזה אולי בעייתי).
מה אסור להכניס: חלבון מן החי, ביצים, דגים, בשר מכל הסוגים (מביא טורפים וחיידקים רעים), מחטי עץ אורן בכמות מוגבלת, שומנים (מתפרקים לאט מאוד). רצוי לא להכניס חומרי הדברה כיוון שחומרים אלו פוגעים בחיידקים ובשילשולים שמפרקים את הזבל. זה כולל גזם שרוסס בחומרי הדברה.
עצות
- חיתוך הזבל לחתיכות קטנות יחסית לפני הוספתו מקצר את זמן ההכנה.
- בבור קומפוסט, ערבוב תכוף מקצר את זמן ההכנה כי הוא מכניס אויר. (פעם ביומיים שלושה)
- בבור קומפוסט, במקום לערבב אפשר לעשות חורים בבור עם מקל (ואז להוציאו) כדי להכניס אויר.
- אם רוצים לעורר את הערימה רצוי להוסיף כסחת דשא טריה, העשירה בחנקן וגורמת להתחממות מהירה יחסית של הקומפוסט.
- תוספת חנקן אפשרית על ידי הוספת שתנן המצוי בשתן. בקיצור צאו והשתינו על הערימה.
- מידע על יחס חנקן:פחמן, אילו חומרים להוסיף ובאיזה יחס ניתן למצוא בספרו של שלמה אילן - "הגן הפורה".
- כדי לא להתעסק עם הערימה כל יום אפשר פשוט לצבור קצת פסולת אורגנית בשקיות במקרר, ופעם בכמה ימים להטמין בבור.
- למי שגר בבית משותף: אפשר לרכוש קומפוסטר (יש רשויות מקומיות המוכרות קומפוסטרים בהנחה, אפשר לברר באתר המשרד לאיכות הסביבה) ולהעמידו בחצר (ואפילו להזמין את השכנים להפריד זבל ולשפוך בתוכו את הזבל האורגני שלהם). דרך אחרת היא קומפוסט מתולעים .
שימוש בקומפוסט המוכן
[הערת העורך: כן, יש כאן סתירות אבל זה מה שאנשים כתבו...]- זריעה או שתילה על הקומפוסט כדאי רק אחרי שהזבל הפך לפרורים חומים כהים. לפני זה הקומפוסט חם והזרעים/שתילים יתבשלו וימותו. (אחיק)
- אפשר להשתמש בקומפוסט גם אם לא כל המרכיבים התפרקו במלואם ? צמחים אוהבים את זה גם ככה. (רועי שרון)
- כדאי לערבב את הקומפוסט המוכן עם אדמה כדי להעשירה, ולא רק לשתול בה כאילו היא אדמה בעצמה
פתרון בעיות בקומפוסט
- אם הערימה רטובה ובעלת ריח של מזון מקולקל, חסר אויר או עודף חנקן או רטיבות יתר. כשאין חמצן אז נוצרים בפנים חומרים מסריחים במיוחד. יש להפוך את הערימה, להוסיף קש או נסורת ולשפר את הניקוז.
- אם הערימה אינה מתחממת הערמה קטנה מדי או יבשה מדי. יש להגדיל את הערימה ולהוסיף מים.
- הערימה רוויה מים אך לא מתחממת, חסר חנקן בתערובת. יש להוסיף דשא קצור או כל מקור חנקן אחר.
- מרכז הערימה יבש ומכיל מוצקים, אין מספיק מים, יש להוסיף מים ולערבב את הערימה.
- הערימה מושכת חיות, יש בתערובת חלבונים מהחי. צריך להוציא מוצרים מן החי, לכסות הערימה בבדים ישנים.
- הערימה מושכת זבובונים: להוסיף ולכסות באדמה או בשכבה עבה של דשא קצור.
- לשאלות נוספות ניתן לפנות ל: האירגון לחקלאות אורגנית: 03-5610538. לשאול על מוישל'ה זאבי לצורכי ייעוץ. הוא מבין הכל בקומפוסט.
- אתר הגינה האורגנית
) והריח קצת פחות זוועתי. (אוטו זבל רחוק..)
מתחמם 
)
. ואפחד אחר במשפחתי לא מסכים במקומי.
וזה היה כבר מפחיד.
@}
אנו נרגשות להציג לכן.ם את האתר החדש של הקהילה!
