באופן:כריסטופר אלכסנדר

בשבדיה היו ארכיטקטים שיישמו היטב את רעיונותיו.
אני עצמי גרתי כשנה בשכונה שתוכננה לפי הרעיונות האלה, אחד לאחד, וגם הבתים, בפרבר של סטוקהולם.
עד היום החודשים שגרתי שם זכורים לי כתקופה המאושרת ביותר בחיי.
ובדיוק בקיץ הזה, בשעתיים שבהן ביקרנו אצל שכנינו מאז (אני והילדים), פגשנו את הארכיטקט שתכנן את השכונה! ושכנתי באה אליו להגיד לו כמה היא אוהבת את התיכנון שלו וכמה הם מאושרים לחיות שם!
זה היה גן עדן לילדים שהיינו, גן עדן למבוגרים, גן עדן לכולם. תיכנון מושלם מכל הבחינות, כולל הדרך לבית הספר. מופלא. חיים מאושרים ומופלאים.
עובדה שאני שומרת על קשר עם שכנינו מאז, ועברו כבר 35 שנים מאז.

כריסטופר אלכסנדר הוא ארכיטקט שחקר ומצא דפוסים של בניה שמעודדים חיים (זו המלה שהוא משתמש בה, וגם 'איכות ללא שם'). רבים מהדפוסים שלו, אולי כולם, קשורים ל-עקרון הרצף לדעתי. בסך הכל יש לו 253 דפוסים כאלה, החל ממבנה של עיר וכלה בצורת החלון. הדפוסים מפורטים בספרו העבה "A Pattern Language" Amazon:0195019199. (זהו ספר שני מתוך שלושה. "הספר הראשון" Amazon:0195024028 מתאר את הפילוסופיה, "והספר השלישי" Amazon:0195018249 את תהליך התכנון והבניה.)

אפשר לקרוא "דפוסים שתורגמו לעברית" דפוס:דף פתיחה או את כל הדפוסים באנגלית ברשת.
ויש גם אתר עם דוגמאות נוספות לחלק מהדפוסים. (ללכת לקישור Reflection בתחתית התיאור של כל דפוס)

דוגמאות:

דפוס:אצבעות עיר וכפר
דפוס:רשת למידה
דפוס:זקנים בכל מקום
דפוס:מרכז בריאות

דפוס:בית המשפחה
דפוס:תיקון מקום
דפוס:חוץ חיובי
דפוס:חלון זן

דפוס:משרד חצי פרטי
דפוס:שוליים לבניין
דפוס:גינת פרא
דפוס:חדרי גומחה

דפוס:מדף בגובה המותניים
דפוס:מערה לילדים
דפוס:מדרכה עם חריצים
דפוס:מגוון כסאות

עוד על כריסטופר אלכסנדר:

• אדריכלות אורגנית -- מאמר מאת נילי פורטוגלי
• ראשי פרקים למעגל על הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר
• ההנחיות של אלכסנדר לבניית הבתים ביישוב שורשים במשגב (באנגלית).
• essay]הנביא האבוד של האדריכלות id[/po]=5226&stoplayout=true -- מאמר על כריסטופר אלכסנדר (באנגלית)

ראו גם: סביבת רצף.

עדיין גדול עלי לכתוב על כריסטופר אלכסנדר. מאיפה בכלל להתחיל? מהגישה היישומית לטאו טה צ'ינג? מהתובנה שיחידת התפיסה והקיום הבסיסית היא הדפוס? מהרעיון שבנית בתים יכולה להיות טבעית כמו צמיחת עצים?

אנשים בונים כך גם כבודדים או רק בקהילות/ יוזמות גדולות כמו אוניברסיטה או בית מלון? ורק בעזרת אדריכל שמומחה בתחום או בתהליך אישי? יש דוגמאות בארץ?

אנשים בונים כך גם כבודדים?
אחי ואשתו שיפצו דירה והשתמשו גם ברעיונות מהספר הזה. אם תסתכלי בדפוסים עצמם, תראי שיש דפוסים בכל הרמות -- מרמת העיר ועד לרמת הפיצ'יפקעס על הארונית. ככה שאפשר להשתמש בדפוסים גם בתכנון בית בודד או חדר בודד או אפילו חלון בודד.

בעזרת אדריכל שמומחה בתחום או בתהליך אישי?
לפי אלכסנדר זה חייב להיות תהליך אישי. אפשר כמובן להעזר באדריכל, אבל מבחינת אלכסנדר המתכנן צריך להיות מי שהולך לחיות בבית.

יש דוגמאות בארץ?
כן: היישוב שורשים שבמשגב. אולי יש עוד, לא יודעת.

בזכות ההצעה של מיץ פטל להשאיר אזור בר והדפוס שהבאת של "גינת בר" דפוס:גינת פרא החלטנו לעשות זאת בחלק של הגינה שלנו, שהוא די גדול. הצצתי בספר הגן הפורה ויש שם ממש הדרכה ורעיונות (לקצור עשבייה בקיץ, אפשר לגדל קצת צמחי תרבות באזור או לשלב גידולי ירקות, כדאי לשתול פרחים וצמחים מסויימים בצלחות של עצי הפרי שנמצאים שם וכו'). בקיצור, תודה על ההשראה שקיבלתי מכן @}

ca]תמונה של גינת בר שעושה חשק לנסות 172[/po]-reflection.html.

בענין "מדרגות לישיבה" דפוס:מדרגות לישיבה אני רוצה לספר שגרנו בבית כזה, היו בו שני מפלסים והיו ארבע מדרגות רחבות של עץ בין מפלס למפלס, וממש הרגשנו שמדרגות שאפשר לשבת עליהן זה משהו חסר תחליף. זה לגמרי לא כמו כסא או ספה או ספסל. זה מין מקום שאפשר להתיישב עליו-כאילו-לא-ישבת, זה היה מקום נהדר לישיבות צוות שלי ושל בעלי באמצע היום, באווירה ביצועית כאילו, ממש קשה להסביר את זה, והילדים בילו, בלי גוזמה, שעות על המדרגות האלה, למרות שהיה להם חדר משלהם וחדר משחקים וחדר טלויזיה, בסוף מצאנו את עצמנו תמיד על המדרגות.
אחרי שעזבנו שם אמרנו לעצמנו, שאם נבנה פעם בית, יהיו בו מדרגות-שאפשר-לשבת-עליהן. והנה אני רואה את זה פה.

נושאים מרתקים. אני מתנדבת לתרגם קטע. יש עדיפות? (אולי משהו על ריצוף ועיצוב מטבח לאור הדיונים החמים מהזמן האחרון?)

עדיף מה שהכי מדבר אליך.

D-: תשובה הולמת להורה שמחנך מהבית לאין שיעור..
טוב, אני כבר אעשה לי בי"ס.

שוכנת יקרה, מה שאני עושה הוא שאני מתחילה, למשל מהדפוס Children's Realm
ואז אני מתחילה לעבור מלינק ללינק דרך אלה שבהתחלת כל דפוס או שבסוף כל דפוס. את יכולה לעבור ככה ו"לדפדף" עד שתקראי דפוס אחד שיתחשק לך לתרגם.

מחפשת את הספר A Pattern Language.
אולי למישהו יש להשאיל לזמן קצר או למכור, או יש מושג היכן ניתן להשיג?

נילי, אפשר לקרוא בספריות אוניברסיטאיות.

מעניין לקרוא את ההנחיות של אלכסנדר לבניית הבתים ביישוב שורשים (במשגב).
קראתי.
לא קל לקריאה.
בכל אופן, יש לו שם פירוט של איך לתכנן את הבית. הכל ב-74 מ"ר: מטבח, סלון, חדרי שינה, אמבטיה, וכו'. וכו'. וכו'. יש שם תיאור של המון דברים שצריכים להיכנס - הכל ב-74 מ"ר? אני ממש לא מבינה איך. או שהחדרים אמורים להיות ממש פיציים?
זה בערך גודל לבית של שלושה חדרים וחדר רחצה (אמבטיה ושירותים) אחד.

הכל ב-74 מ"ר? אני ממש לא מבינה איך.

אני גרה ב-64 מ"ר שמכיל: סלון בינוני, שני חדרי שינה מרווחים, מטבח לא קטן, חדר אמבטיה גדול עם אמבט, אסלה וארונות, שירותים קטן, מרפסת שירות ומרפסת פתוחה. מרווח ונעים לנו. אם תוסיפי לזה 10 מ"ר זה כבר חלל די גדול.
אנחנו תופסים הרבה פחות מקום ממה שאנחנו חושבים על עצמנו (כמו שסנט אקזיפרי אמר ב"נסיך הקטן" בניסוח רהוט הרבה יותר).

אני גרה ב-49 מ"ר. זה לא מספיק ל-4 נפשות (אם כי עובדה שאנחנו חיים כאן... אבל נחנקים). סלון בינוני, חדר שינה אחד מרווח אבל לא ל-4, עוד חדרונצ'יק, מטבחונצ'יק, חדר אמבטיה קומפקטי על המילימטר, מרפסונת שירות.
את בטוחה שזה 64 מ"ר אמיתיים?
הוא מדבר שם על חדר משחקים גדול לילדים שממנו יוצאים כוכי שינה לילדים, על חדר כניסה שלא נופלים ישר על הסלון, שיהיה מעבר בין חדרי הילדים לאיזור בחוץ (אז חדר שינה להורים ועוד לפחות שני חדרי ילדים? הכל ב-74 מ"ר?), על חדר שינה להורים שבו יש גם איזור לשבת ולדבר שהוא צריך להיות המרכז של החדר ולא המיטה - וזה נוסף על מיטה זוגית וארון קיר לבגדים ומצעים? איפה זה ייכנס? ועוד ועוד.

74 מ"ר, לא 64 (הפלונית גרה ב 64 מ"ר). זה 25 מ"ר יותר משלכם.

אני יודעת. ועדיין, אני מתקשה לראות איך כל מה שהוא כותב להכניס לתיכנון ייכנס ב-25 המ"ר הנוספים האלה. הייתי רוצה לראות בית כזה.

היית כבר בבית כזה אצלנו..
72 מ"ר לפי חשבון הארנונה. מישהו אמר לי שזה לא כולל את המרפסת הקטנה בחוץ עם העציצים, אבל גם בלעדיה -
חדר ילדים אחד שנחשב חצי חדר (טיפה'לה יותר מ- 2X3 ) אבל עדיין מרווח דיו. יש בו ארון קיר, מקום למיטה קטנה ולשפע צעצועים (יותר מדי).
חדר שינה מרווח עם ארון קיר, מיטה זוגית, ואפילו מעין "חלון צרפתי", עם 2 מ"ר מבוזבזים בפס צר שאי אפשר לעמוד בו (מחוץ לדלת/חלון החיצונית). יש שם מיטת ילד ושידה לבגדי ילדים ועדיין אפשר לזוז, אז בקלות היה אפשר לשים במקומם שתי כורסאות לישיבה.
מטבח נעים עם שולחן אוכל ל-3 סועדים (צמוד לקיר), ומאחוריו מרפסת שירות (אצלי היא בוטלה והתאחדה עם חדר האמבטיה, שקודם היה קטן למדי).
כניסה - מסדרון קצר וצר, שמוביל ל"הול" ורק אחר כך לסלון.

אלא אם הוא מתכוון לשני חדרי ילדים - הכל מסתדר יפה.

אבל קרוטונית מהמרק הגדול, מה שאת מתארת יפה לעד שלוש נפשות.
איפה תשימי שני ילדים בחדרון של 2X3? אם הם כבר לא בגיל ל"מיטת ילד"?
מה תעשי אם תצטרכי במטבח שולחן אוכל ל-4?

כדאי לקחת בחשבון שמה שכתוב בחשבון הארנונה הוא לא נכון
אני בעצמי מדדתי בדירה שלי 61 מטר (11*6-פינה שהשכנים לקחו מאיתנו בלי צדק)
ובארנונה כתוב לי 55

לא יודעת איך מודדים בארנונה אבל יש הבדל (לעיתים לא קטן ) בין שטח הדירה ברוטו ונטו (עם ובלי קירות.)

בתיכנון האדריכלי שלו לבתים ביישוב "שורשים" יש פירוט של ההמלצות לגבי מבנה הבית, והוא מציע גם דרך מעניינת לתכנן את הבית והיישוב. בכל מקרה, מודגש במסמך פעמים אחדות שגודל הבית לא יעלה על 74 מ"ר (לא כתוב במפורש אבל נראה שמדובר בגודל ברוטו - כולל קירות חיצוניים וכולל קירות פנימיים, כלומר מבנה כללי של בערך 8 על 8 וקצת).
לא הצלחתי לדמיין איך אפשר להכניס את כל מה שהוא מפרט שם בתיכנון הבית, לתוך 74 מ"ר ברוטו.
ועל זה אנחנו דנים.

למיטב ידיעתי, ואני מקווה שאני לא מעוותת, הבתים ההם לא נבנו.
משרד השיכון הכריח את המתישבים לבנות דגם סטנדרטי.
מכעיס מאוד-מאוד.
כך אמרה לי נילי פורטוגלי (שוב, עד כדי אי הבנה שלי), שהשתתפה בזמנו עם אלכסנדר בתכנון של שורשים.

_איפה תשימי שני ילדים בחדרון של 2X3? אם הם כבר לא בגיל ל"מיטת ילד"?
מה תעשי אם תצטרכי במטבח שולחן אוכל ל-4?_
אכן בעיה. שני ילדים אצטרך לשים במיטת קומותיים או קומותיים בצורת ר'. אם הם גדולים יהיה להם מאוד צפוף (אלא אם רוב הפעילות שלהם במשך היום מתרכזת בסלון).

שולחן אוכל ל-4 - יש לי שולחן אוכל גדול בסלון להזדמנויות מיוחדות (מישהו אחר אולי היה נפטר ממנו ועושה שם פינה למטרה אחרת, אבל אני קשורה לשולחן הזה).
פתרון אחר הוא וריאציה על שיפוץ קטן שעשיתי אצלי - לפתוח "חלון" בין הסלון למטבח, בגובה ישיבה, ולהציב עליו משטח עץ רחב יחסית, של שולחן. לשבת שניים מכל צד על כיסאות מוגבהים. כמובן שזה צפוף ולא מתאים לארוחות חגיגיות למשל. (במטבח שלי, פתרון כזה גם היה דורש להעביר את השיש והארונות לקיר השני...).

שולחן אוכל ל-4

בבתים של חרדים ראיתי מודל אחר של חדר מגורים, שמשמש צומת לכל פעילות המשפחה, מאכילה ואירוח סביב שולחן אוכל מסיבי, דרך הכנת שיעורים סביב אותו שולחן, ועד משחק הילדים הקטנים יותר על הרצפה. לרוב יש להם ספה אחת גדולה צמודה לקיר (בד"כ כזו שנפתחת ללינת אורחים).
בעצם אותו חלל מתפקד בכמה "קומות" במקביל, וזה יכול לעבוד יופי.

את מתיחסת לכאב ראש של לנקות את שולחן האוכל לכבוד הפאזל החדש?

בשביל מה יש רצפה ש"אפשר לאכול עליה"?

תרגום חדש -- דפוס:חדר משלך

די מפתיע הדפוס הזה. אני יודעת שאני רציתי בבית חדר משלי, ועשיתי השתלטות על חדר אחד. בנזוגי קצת "נעלב", הוא גם רצה חדר, אבל לו יש משרד פרטי משלו, אז זה נראה לי הוגן שלי יהיה חדר בבית שהוא רק שלי לכל החפצים שלי. אני זוכרת בתור נערה כמה היה לי קשה שלא היה לי חדר משלי בבית ההורים, אבל בבית שבנינו לא תכננו את שיהיה חדר לכל ילד. זה נראה לי מאוד לא אקולוגי, וכן דרוש רק לתקופה קצרה בחיי המשפחה.

באיזה דף היה הדיון על מגורים משותפים, בו אורי הציע לכמה משפחות לגור יחד? האם זה מוסרי לגור בצמוד קרקע?

וכן דרוש רק לתקופה קצרה בחיי המשפחה.
למה?

אני קורא עכשיו ספר על אינטראקטיביות וטכנולוגיה, הספר עמוס בראיונות עם מעצבים (למשל זה שתיכנן את הסיסטם איקס של אפל, זה שהמציא את האי פוד ועוד ועוד) ובין השאר ראיון עם וויל רייט (ה ג א ו ן) שבו הוא מספר על התכנון והרעיונות שלו למשחק סימס, הוא מציין את כריסטופר אלכסנדר וספרו כהשפעה מכרעת על האופן שבו הוא תכנן את המשחק.

חלק קטן מהראיון איתו אפשר למצוא פה

_וכן דרוש רק לתקופה קצרה בחיי המשפחה.
למה?_

אני מתייחסת למה שקורה היום בארץ, בקרב משפחות צעירות: בדרך כלל "זוג צעיר" עובר לגור בבית או בדירה משלו אחרי שיש כבר ילדים, והבכור כבר בן מספר שנים. נניח אנחנו, עברנו לבית כשהבכורה בת 4. נניח שאני הייתי מחשבת שיהיו לי 4 ילדים, אז צריך בית עם 5 חדרי שינה (מתעלמת כרגע מזה שאלכסנדר ממליץ על שני חדרים נוספים, לבני הזוג - ואז "צריך" בית עם 7 חדרים). כרגע הילדים לא צריכים חדרים נפרדים, אז יכול היו להיות חדרים מיותרים. אני משערת, שלפי ההתבגרות של ילדים כיום, הבכורה תזדקק לחדר משלה רק עוד 6 שנים מהיום, מגיל 10. והקטנים יותר עדיין לא יצטרכו. והיא תגור בבית עד גיל 20, נניח. אז זה רק 10 שנים, אחכ החדר מתפנה. ואחרי שנתיים עוד ילד עוזב את הבית. בקיצור, נראה לי שלבנות בית גדול פי שניים בשביל תקופה של 10-15 שנים, זה בזבוז כסף, ומשאבים. ברור שילד בגיל ההתבגרות צריך את הספייס שלו, אבל הנטל הכלכלי של קניית בית גדול מספיק, הוא משמעותי. אם מתכננים רק ילד או שניים, זה שונה.
וחוץ מזה, אם לילדים נוח מאוד בבית (נגיד, חדר עם שירותים נפרדים או יחידה נפרדת), הם נשארים בבית הרבה יותר מגיל 20+. זה יכול להיות חיובי, וזה יכול גם לא
<כמו שאני רואה את זה היום, אני אשמח לקצת שקט ופרטיות עוד 20 שנה>

אם לנסח בקיצור את התשובות של אלכסנדר לזה:
דפוס:חדרי גומחה
דפוס:גומחה למיטה
דפוס:דירה להשכיר

אבל זה לא תמיד עונה היטב על הצורך.
אבל מאיפה הצורך הזה? הרי עד לפני כמאה שנים, חוץ משליטים ומעמדות ממש גבוהים, אני לא חושבת שהיה לאף אחד חדר משלו. אי פעם בהיסטוריה של האדם. אולי למנהיג השבט היתה בקתה פרטית, אבל חוץ ממנו? ובטח שלא היה צורך במקום לכל החפצים.

אני באופן אישי לא הייתי רוצה משום בחינה לבנות בית של 250 מר כדי לספק צורך עתידי של הילדים שלי לגור פה עד לחתונה, גם אם אני מבינה שזה יכול להיות נעים ונוח. פשוט אין לי רצון להשתעבד להלוואות ענקיות ולעבודת הניקיון שדורשת אחזקת בית כזה.

באופן אישי לא הייתי רוצה משום בחינה לבנות בית של 250 מר כדי לספק צורך עתידי של הילדים שלי לגור פה עד לחתונה
למה 250?
גם אני מתכננת חדר לכל ילד. אבל יש רק 2. אם היו יותר ילדים, היינו עושים משהו אחר. לא יודעת מה.
מתכננת בית של 126 (המדרגות מוסיפות).
אני זוכרת כמה היה קשה לי לחלוק חדר עם אחותי.
אולי מהזוית שלנו המבוגרים, "מהן 10-15 שנים".
מהזוית של הילדים, אלה המון שנים, שנים חשובות, מעצבות.
לפני כמאה שנה גם החיים היו אחרים. ראשית, היו הרבה בחוץ. ושנית, עבדו ממש קשה. כלומר, לא היה פנאי. בכלל. לאף אחד.
לכן, רק למעמדות הפנאי היו חדרים משלהם. כל השאר, הגיעו רק למיטה שלהם בלילה לישון, וקמו ממנה עם שחר. עבדו מגיל 7 עד המוות.
מה זה קשור לחיים שלנו היום?

מה זה קשור לחיים שלנו היום?
דווקא ממך לשמוע משפט כזה

גם ביאקונה לא נראה לי שיש חדר פרטי לכל אחד. ובטח לא כשחיו במערות או לא יודעת מה. בגלל זה אני תוהה מאין הצורך החזק הזה?

כמו שאמרתי, כשיש ילד אחד או שניים זו לא בעיה, אבל אם יש ארבעה ילדים, הנטל הכלכלי של חדר לכל ילד משמעותי, וזה בא על חשבון דברים אחרים. נניח יכולת לחסוך לפנסיה או דברים אחרים. ומלבד זאת, אם אני חיה בפשטות גם ילדי יכולים לעשות זאת, וחלק מזה זה שלא יהיה חדר לכל ילד.

ובעיני זה נפלא. אני מאד חולמת שילדי יקימו את משפחותיהם בצמוד אלינו בבוא העת, אם כי זה בהחלט יחייב להגדיל את הבית).
צמוד זה לא כמו בתוך. זה גם לא כזה אידילי כמו שזה נראה. האם את תרצי לממן את הרחבת הבית בעצמך? אני מרגישה שארצה בבוא היום להפחית את ההוצאות על הילדים ולהתחיל להוציא עלי ועל בן זוגי, ולא להמשיך לפרנס את ילדי, אם הגיעו לגיל שהם כבר יכולים לפרנס את עצמם.

ממה שאני רואה סביבי (הילדים של השכנים, והאחים שלי שצעירים ממני בהרבה) - הילדים ממש לא עוזבים בגיל 20. זתומרת, הם עוזבים, וחוזרים, ונוסעים, וחוזרים, ולפחות עד גיל בערך 30 הם גרים תקופות ממש ארוכות בבית, אם כי לא ברציפות.
אני מסתכלת על עצמי, ולא רואה איך היינו יכולים היום לממן בנייה של בית יותר גדול, מבלי שאני אצטרך לצאת לעבוד במשרה מלאה, וזה דורש להשאיר את הילדים ליום ארוך בגן, וכו וכו. כשילדים גדולים יותר ממשיכים לחיות בבית ההורים, זה בעיקר מסיבות כלכליות. הם חוסכים - ובעצם ההורים משלמים על זה. האמא גם ממשיכה לטפל בילדים הבוגרים, בכביסות, אוכל, נקיון. הילדים בעצם מאריכים את גיל הילדות, וההורים עושים את זה כי בתמורה הם מקבלים את קרבת הילדים. אנחנו התחלנו עם ההורות בגיל מבוגר יותר, וכשהילדים שלנו יהיו בגילאים 20-30, אנחנו נהיה מבוגרים יותר ממה שההורים שלנו. ונצטרך לטפל גם בהורים שלנו.

גם ביקואנה לא נראה לי שיש חדר פרטי לכל אחד. ובטח לא כשחיו במערות או לא יודעת מה. בגלל זה אני תוהה מאין הצורך החזק הזה?
עניתי על זה:
הם חיו חיים אחרים.
למשל, היקואנה: כל הג'ונגל הוא הבית שלהם. טוב, אני מגזימה, אבל יש להם כפר ומסביבו "טבע" שהוא חלק מהחיים שלהם. אין רבי קומות, אין לחצים של חברה מודרנית, יש מרחב גדול בכפר ומסביבו, יש שבט (משהו שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין את משמעותו). לפי התיאורים של לידלוף, כל אדם בשבט יודע ומסוגל למצוא לעצמו פינה פרטית כשהוא רוצה, ולהיות ביחד כשהוא רוצה. היה להם איזון בזה. בין החוץ לפנים, בין בתוך הבקתה למחוץ לבקתה, בין עם כולם לבין ללכת הצידה.
זה לא דומה בשום צורה ואופן לחיים שבהם כל אחד מבודד בתוך היחידה הפיזית המשפחתית הקטנה שנקראת "בית", שבמקרה הטוב היא יחידה עם קצת מרחב כמו למשל גינה, אבל במקרה הפחות טוב היא מוגבלת מאוד מאוד בשטחה, ומה שמסביב - לא שלך. לא "בית". לא חלק ממך, אלא "חיצוני" או של מישהו אחר ומלא חוקים והגבלות.

עוד דבר:
בילדותי, עוד היו בתל אביב מגרשים ריקים. היו שדות עם פרחי בר ונחשים. אפשר היה ללכת או לרכב על אופניים לכל מקום. היה חופש. היתה עצמאות.
לא היה נורא שאין מרחב בבית, כי היה "חוץ" מאוד חזק.
היום, אין חוץ. מכל מיני סיבות, ואחת מהן היא החיים העכשוויים שבהם אנחנו קוראים את הכתובת על הקיר ולא מעזים לאפשר לילדים שלנו מה שהיה בטוח למדי בילדותנו. או לפחות נתפס כבטוח.
כשהייתי ילדה היו בישראל פחות משלושה מיליון ישראלים. היום יש שישה.
כשהייתי ילדה, כמה מכוניות כבר היו? יכולנו לשחק בכדור ברחוב במרכז ת"א ולא עברה מכונית המון זמן. ברחוב הקטן הזה עוברת היום מכונית כל דקה.
כשהייתי ילדה, לא היו בתודעה אנסים וחוטפי ילדים.
כשהייתי ילדה, לא היו פיגועי התאבדות.

יונת,
תודה רבה על עבודת התרגום הבלתי-נילאת! @}
הדף הזה פתח לי את הדרך (בהמשך לדפוס שבילים? ) והכיר לי את הדפוסים של אלכסנדר. כשתכננו את הבית שלנו, כלכך הרבה למדנו מהדפוסים שקראנו. המשמעות והחשיבות שלהם לתהליך שעברנו הם עצומים.
קראנו את הדפוסים באנגלית מתוך האתר...אני אשמח מאד להחזיק את הספר המתורגם השלם בבוא היום....

יונת, שלום
אולי את מכירה אדריכלים/מעצבי פנים שמכירים את העקרונות של כריסטופר אלכסנדר ויכולים לעזור לנו לתכנן שיפוץ פנימי בבית ישן לאור העקרונות האלו?

בארץ הרבה מכירים את כריסטופר אלכסנדר, אבל לא תמיד קל ללכת לפיו (בגלל מגבלות של תקנות ואילוצים עסקיים). השמות שאני מכירה זה נילי פורטוגלי ויודן רופא, אבל בטח יש עוד -- תשאלי את האדריכלים ישירות. בכל מקרה, כדאי לכם לקרוא בעצמכם את הדפוסים -- זה לא משהו מסובך.

מהמעט שאני יודעת - נילי פורטוגלי עובדת על מבנים גדולים ויקרים, יודן רופא יותר "ידידותי למשתמש הביתי".
אני מקווה שאיני חוטאת למציאות.
את שניהם מצאנו דרך גוגל. יודן מלמד בבאר שבע, אפשר לשאול אותו על תלמידים שלו.

בגלל שיש להגיש תכניות לפני שמתחילים לחפור את המגרש, יש עבודה כולה של תכנון "בשביל אישור" ואח"ר תכנון "לפי כ"א". עבודת התכנון הכפולה, במקרה הגרוע, משמעותה עשרות בודדות של אלפי שקלים. סכום סביר יחסית לעלות (וההשקעה האנרגטית) בבנית בית פרטי.

דברי כפירה:
אני משערת (לא. אני בטוחה.) שיש ארכיטקטים ש"יש להם את זה" והם יוצרים בית/סביבה שמזמין להיות בו מתוך חוש/כשרון.
אין לי מושג איך מוצאים אותם. אולי בלשאול מי תכנן מקומות שנעים לכם להיות שם.

שמח לראות שהפרוייקט עדיין חי ונושם. מקווה לתרום לו עוד בעיקר לאותם דפוסים שעוסקים בתכנון שכונות ויישובים

אוסף נפלא של תמונות עם דוגמאות ליישום דפוסים של אלכסנדר בבתי בוץ -- מומלץ!

עוד תמונות יפות: לוח פינטרסט של דפוסים

והנה אוסף של לוחות פינטרסט לדפוסים שונים

שלום.
מזמינה אתכם לצפות בפרוייקט הגמר שלי בבצלאל, הגרסה הדיגיטלית לספר "A Pattern Language" של האדריכל כריסטופר אלכסנדר.
בפרוייקט סרטון הדמיה לקריאה בספר דיגיטלי לטאבלט ובו מוצגים 10 דפוסים מתוך הספר.
תהנו!
לפרוייקט: https://vimeo.com/100578647

איזה יופי!