מגיע לנו מזל טוב! אנחנו בהריון!
אני מגלגלת את הלוג הזה כבר כמה חודשים בראש והנה סופסוף היום הגעתי לכתוב.

תשמעו סיפור:
הכל התחיל ב1 בדצמבר.
לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לאכול בריא בריא, לעשות ספורט ולרדת במשקל.
האמת? לא תיארתי שילך לי כל כך בקלות ההרזיה הזאת כי סחבתי את הכמה קילוגרמים האלה (אולי 10) באדישות כמעט שנה וממש לא רציתי להגיע להתמודדות איתם, אבל ברגע שהבנתי שאני רוצה להיכנס להריון הבנתי שהגיע הזמן.
וכמו שאמרתי , היה ממש לא קשה. הם נשרו ממני לאט ובטוח במשך 3 חודשים כשמול עייני עומד התאריך: פברואר. כשבועיים אחרי המחזור.

עכשיו שתבינו. אצלי הכל חייב להיות מושלם. לצאת בדיוק כמו בתכנון ואני גם בטוחה בעצמי ויודעת שמה שאני רוצה אני תמיד משיגה.

והנה התחיל הסיפור....
באיזה יום שישי מופלא בפברואר, ביום שלפי הטבלה הנאמנה שלי היה היום הכי פורה,
החלטנו לעשות ילד..
קודם כל, הברקנו את הבית, קניתי מצעים חדשים, נכנסנו להתקלח, הדלקנו 3 נרות
(אחד לתינוק...), קטורת, תנור שיהיה נעים ונכנסנו למיטה לעשות מדיטצית הזמנה לנשמה המתוקה שלנו ...
הכל היה בדיוק כמו שרצינו. היה מדהים ועוצמתי ואנרגטי ביותר.
ואתם יכולים להבין את גודל הפתעתי כששבועיים לאחר מכן קיבלתי מחזור..

לא היינו בהלם אבל קצת התאכזבנו..
הבנו שהגוף שלנו -יש לו זמנים משלו ואולי לא מספיק לו ששכבנו רק פעם אחת באזור הזמן של הביוץ.
או קיי. מיד הכנו אסטרטגיות לחודש הבא.. "ברור שהפעם זה זה" אמרתי לעצמי..
הפעם אמרתי שלא מעניינת אותי הטבלה. לא בדקתי כמעט הפרשות ודי הלכנו על בליינד
אבל בגלל שאנחנו עם העדפה לבת הבנו שבשביל זה כדאי דווקא להיכנס להריון בימים שלפני הביוץ אז ביום הביוץ עצמו-נמנענו במכוון..

נחשו מה הגיע כעבור שבועיים כמו שעון?

פה כבר התחלתי לחשוש.. מה נהייה? לא לעניין כל הקטע הזה..
אני, שרואה את עצמי ככל כך פוריה לא נקלטת חודשיים?
אמרנו שננסה עוד חודש אחד ואם לא אז ניגש להיבדק.. בתקווה שלא נצטרך.

עיינתי פה בכל הדפים על הריון (כאילו שלא חרשתי עליהם בכל השנה האחרונה) וראיתי באיזה דף שצפריר כתב שפשוט כדאי לשכב והרבה ומתוך אהבה ולא לחשוב יותר מדי
על הכניסה להריון...
והלכנו על זה..
לא אלאה אתכם כאן במספרים (תרתי משמע ) אבל איך אומרים? הבאנו באנרג'ייזריות...
היה ממש קטעים השבוע המרוכז הזה וגם לא קל בכלל לשני המינים אבל מה?
השתלם!

כבר לפני האיחור במחזור התחלתי להרגיש דברים ..
בעיקר היה קטע של התנפלות על אוכל יומיים אחרי ליל הסדר אבל חשבתי שאולי הגוף שלי התגעגע לכמויות אוכל של פעם שערב החג הזכיר לו..
דאגתי מיד לחזור לסלטים שאני לא אתפתה...
ואז אחרי שבוע כשראיתי שהחום שלי בבוקר נשאר גבוה וכמובן בהשוואה לכל הטבלאות של השנה האחרונה הבנתי שזה זה..

כמה ימים אחרי האיחור עשיתי בדיקת הריון ביתית והתרגשנו ביחד למראה 2 הקוים
היפים בחלונות של המקלון...
והנה זה התחיל.
יש לי כל כך הרבה לספר ואיזה כיף שיש את באופן..

אני בשבוע שביעי והרגע חזרתי מהרופא.
הוא בדק אותי בדיקה קצרצרה ואמר שיש שק הריון אבל עוד אין דופק ושאני אחזור עוד שבועיים ושזה הזמן הקריטי של ההריון ושאני לא אתאמץ וכו'...
קצת הלחיץ אותי שהוא אמר ש-20% מההריונות לא מחזיקים מעמד ולא מתפתח דופק.
כבר קיוויתי שלא אצטרך לבוא שוב בכמה חודשים הקרובים אבל הוא המליץ שכדאי לוודא שהכל בסדר..

בינתיים התחילו לי בחילוניות קלות אבל לא משהו רציני...
אז זהו בינתיים..
תודה שקראתם ונהיה בקשר!

אה, ומי שמזהה אותי שלא יגלה עדיין ... .

בשעה טובה!

איזה יופי

מזל טוב. איזה יופי.

מזל טוב! תאכלי בתיאבון ותשני טוב!

מזל טוב! מזכיר לי את עצמי בדיוק לפני שלוש שנים..

שלום לכל הקוראים הנחמדים.
יש גם צד גברי לסיפור הזה,כן זה אני הבעל המאושר.
אני כבר מהיום שהחלטנו על להכנס להריון,מרוגש,חושב,מעמיק מעיין מתפלסף עם עצמי.
בעיקר מוקסם מהרעיון על חיים חדשים בתוך הגוף שאני כל כך אוהב ,של האישה שאני מאוהב בה מזה כמה שנים.
אז כן יש לי תמונות בראש איך אני הולך עם התינוק במנשא,ואיך אני מנקה לו את התחת
מקקי.הכל אני אני מוכן לעשות בשבילו.(כבר עכשיו)!!
אבל קודם יש תקופה שהיא ההריון,ופה אני קצת רוצה כוחות,כי אני רוצה להיות הכי עוזר ותומך כבר בשלב הזה,שיש בחילות,עייפות,חוסר רצון לכלום ואת הכל בבת אחת,
ככה אני מרגיש שיש לה לאישתי,וואוו איזה בלאגן אני הייתי נטרף,כל הכבוד נשים
אני גאה בכן על הכוחות לעמוד מול הטבע,להיות שלמות עם גופכן. יחד עם זאת ,זה זמן נהדר בשבילי לעכל את המאורע העצום הזה שהולך ומתפתח בתוך בטנה של אהובהתי.אני מקווה לטוב ,אותי נתותונים סטטיסטים לא מפחידים ,
אני סומך על הגורל שיתן לנו הריון בריא וקל,ובעיקר פותח ומאיר,אני לפעמים לוקח ,
ככה את הזום ומסתכל מהצד אני לומד הרבה וזאת רק ההתחלה ,אני מאושר שיש לי את הזכות להביא חיים חדשים לעולם,לפחות בבית יהיה לו טוב אחר כך נראה מה יהיה.
(כי תסכימו איתי שהעולם דיי מפחיד שם בחוץ).
אני כולי צפיה לבאות ,אני מאושר שיש איפה ועם מי לחולק זאת אני אשמח לחזור ולספר לכם את אשר יתרחש בהמשך ,תודה על ההקשבה ונתראה.....

איזה אנשים מדהימים, איזה זוגות מדהימים יש באתר הזה!
מאחלת לכם הריון קסום ונפלא!

בשעה טובה לשלושתכם

תודה לכל המברכים.
היום אנחנו חוגגים את יום נישואינו השני אז בכלל השמחה מרובה...

רציתי לשאול את האמהות המנוסות פה באיזה שבוע רואים דופק של עובר?
קראתי באיזה מקום שבשבוע 12 והרופא הזמין אותי לעוד שבועיים -שבוע 9...
לא בא לי סתם להיבדק לחינם..

אאל"ט - בהריון הראשון ראינו דופק בערך בשבוע 7-8.
הפעם, בדיקת ה US הראשונה שעשינו היתה שקיפות עורפית (שבוע 10-14, אני לא זוכרת מתי אנחנו עשינו).

כן, אז המון מזל טוב לכם , אנחנו ברי מזל שיש לנו אתכם....
מאחלת לכם המון הצלחה בהריון ואח"כ גם...
מתרגשת בשבילכם, הסיפור פשוט מקסים... הלווואי על כולם כזה תהליך...
אוהבת המון
אני

היום ואתמול טפו טפו הרגשתי ממש לא רע.
קודם כל קמתי בבוקר בלי בחילה במיטה, כבר עושה חיוך על הבוקר..
הבחילות היו קלילות במשך היום ואתמול הייתי ממש עירנית עד מאוחר בלילה..
מוזר.
כנראה שיש ימים כאלה וגם כאלה..
איך אני מבינה עכשיו את כל הנשים בהריון עם התשוקות שלהם למאכלים מסוימים...
כאילו ההריון מחדד לנו את הידע הזה -לדעת בדיוק מה יעשה לנו טוב בבטן.
שבוע שעבר רציתי רק אבטיח וקרטיב לימונדה כזה עשוי בבית..
השבוע פתאום בא לי על דגים (???!!).
פתאום העקרונות שלי קצת פחות חשובים לי ואני יש לי עקרונות מפה לצפת ובחזרה..
מעניין איזה שינויים תגרור התקופה הזאת..
אולי אני צריכה להיות יותר רכה עם עצמי, לקבל שינויים...

תמיד הייתי בטוחה שאיך שאני אהיה בהריון ישר אני אשלח מחשבות חיוביות לעובר ממש מההתחלה אבל אני מוצאת שקצת קשה לי לעשות את זה בשלב כל כך מוקדם
שעוד לא ראיתי אפילו באולטראסאונד שיש תינוק..

וזהו. סבבה לי בינתיים.

ברכות להורים שבדרך!
איזה יופי שאתם נהנים מכל השלבים של המסע הזה. תבורכו ושיהיה לכם רק טוב.

הי, יש לנו אותו יום נישואין... אבל אנחנו חגגנו 8.

בשעה טובה, שיהיה בשעה טובה!
בענין שליחת מחשבות חיוביות לעובר, נאמר לי (בדיעבד )-: אם כי בתכלס לא ממש עשיתי את זה) שכדאי לחכות עם זה, כי בעצם אין הפרדה בין האם לעובר, הם די אחד במשך כל ההריון. (וזה יכול להמשיך אי אילו שנתיים שלוש אחרי הלידה - אם נותנים לזה...) אז אם את שולחת מחשבות "אליו" את בעצם יוצרת הפרדה - קודם זמנה.
את יכולה לשלוח מחשבות חיוביות לעצמך. הם כבר יגיעו גם אליו...

הימים עוברים ואני מגלה שקשה לי למצוא מה לאכול עם הבחילות האלה...
כל הדברים הבריאים שאכלתי בחודשים שלפני ההריון דוחים אותי בטירוף ובא לי דוקא
לאכול דברים "אסורים".. אתם יודעים, לחם לבן , גבינה צהובה, דברים מהסוג הזה...
אז אחרי כמה ימים שלא אכלתי כמעט כלום החלטתי שאני מאפשרת לעצמי.
לפחות בתקופה עם הבחילות אני אוכל מה שהגוף רוצה וכשהן יעברו אני אחזור לירקות והבישולים..
אני לא מצליחה להתקרב למטבח, למקרר, לכיריים..

חוץ מזה הכל טוב..
התחלתי לראות בעיני רוחי את הרחם שלי והכנסתי לשם הרבה אור...
וכיף לי..

התיאוריה שלי היא שהתאוות למאכלים מסויימים באות למלא חסרים תזונתיים. ככה שזה הגיוני מאוד שנתאווה לדברים שלא אכלנו המון זמן, כי כנראה שמשהו בהם חסר לנו.

אני חושבת כמו יונת.
לדעתי - בהריון יותר מתמיד - הגוף יודע יותר, משדר לך יותר, ואת קולטת יותר.
בתאבון!

אצלי זה היה בדיוק ככה!
לפני ההריון הייתי בדיאטת קנדידה ואכלתי סופר בריא, ובהריון כל הזמן השתוקקתי לפיצות וצ'יפס והמבורגר ושאר שטויות. הרשיתי לעצמי קצת, זה לא אסון. הרגשה של פינוק והנאה זה גם בריאות. (לא שזה כל מה שאכלתי, בואי לא נגזים).
תמשיכי ליהנות!

בשעה טובה:
בלי שום תיאוריה, חשוב לאכול.
לכן - תשכחי עכשיו מכללים. תאכלי כל מה שאת יכולה, שהבחילות מכתיבות.
כשיעברו - אפשר לחזור לתזונה בריאה. לעובר ולך חשוב שלא תהיי בחסר. זה יוצר בהריון רעלים בגוף.

נכון שתמיד מספרים (סיפורי סבתא) שאם אשה בהריון לא אוכלת מה שהיא רוצה, יהיו לילד כתמים בצורת המאכל????? זה נכון!!! אורי נולד עם כתם לידה בצורה של פול קפה...

אני מאוד מבין את הגועל מאוכל,והרצון לאכול דברים "אסורים",או מה שהגוף והבחילות מכתיבות,אני מאוד מאמין שככה זה צריך להיות,לפחות עד יעבור זעם...
אני מאוד משתדל לא,לגרות אותה בעוד מאכלים של פעם,כי באמת יהיה חבל ,אבל אם
תרצה,אסע גם למכולת בירח בשבילה.
שאתה צמחוני או יותר מזה טבעוני אתה גם ככה קשוב לגוף,ומכן הקושי של אישתי.
אני חושב שזה משבר חולף,מקווה לפחות,כי החמודה שלי לא אוכלת.

אני מתה עליכם , שניכם מקסימים , מה קורה? אתם מרגישים יותר טוב?
אנחנו סבבה...
תאכלו מה שבא לכם כרגע, אח"כ תיכנסו לשמירה..... ואתה תאכללל שמעת?
אוהבים אותכם תבואו לבקר... דברו איתנו..
ביי ביי

בר מזל יקר שלי,
אני כל כך אוהבת אותך ורציתי שוב (!) להודות לך על כל מה שאתה עושה בשבילי בזמן האחרון..
על כל התמיכה וההבנה, על העזרה עם כל הדברים ובמיוחד על זה שאתה מפתיע אותי ועושה דברים שאני לא חושבת לבקש ממך ועושים כל כך טוב..
ממי, ממש תודה רבה . אני מאוד מעריכה את זה. נשיקות.

לזאת שמחכה, איזה חמודה את שאת כותבת לי פה..
תשמעי איזה חלום חלמתי עכשיו...

כולנו (כל המשפחה הקרובה) מגיעים לטוס בכדור פורח.
אנחנו באים לשדה איפה שהכדור נמצא ומחכה לנו , אני נכנסת ראשונה לתפוס מקום טוב וכולם מסתדרים אחריי והוא ממריא.
איזה כיף חבל על הזמן!!! פשוט מדהים! אני כל כל נהנית מהאויר ומהסללומים שהבחור שמטיס אותנו עושה...
ואז אנחנו עוברים מעל איזה נהר רחב ואחד מאיתנו , לא יודעת מי, קופץ או נופל למים..
ואנחנו מצליחים לראות אותו מלמעלה ורואים שהכל בסדר איתו ואז גם אני מצטרפת אליו
בקפיצה.
ובמים- אפילו יותר כיף מבאויר! המים נעימים ונקיים, הזרם חזק ואני קצת דואגת שאולי אני אתקל באיזה סלע אבל כלום לא קורה ואנחנו פשוט נרגעים ונהנים מההיסחפות..

ובינתיים מתארגנת קבוצת הצלה ובאיזשהו שלב מוציאים אותנו החוצה..
הקטע הוא שבכלל לא פחדתי בשום שלב ורק הקטע של היציאה מהמים היה קצת קשה פיזית, למשוך את עצמי למעלה...
איזה חלום כייפי! איזו הרגשת ביטחון!

כן ממוש, איזה כיף לך שאת חולמת וגם זוכרת אני פפפפפפפ... לא זוכרת כלום מהחלומות שלי...
טוב אני שמחה שלפחות בחלום את חולמת על כדור פורח, בואי נעשה את זה פעם זה באמת כמו חלום בשבילי אני מתה לפרוח...
אוהבת המון

נשמע שאת שמחה ליפול למים סופסוף!
ושאת בהחלט מאפשרת לעצמך להיסחף עם התחושות.
איזה כייף לך!
אל תדאגי לגבי צוות ההצלה, הם יעשו מה שצריך, אבל לא יותר מזה, כי נראה לי שלא יהיה צורך.
שיהיה בהנאה ובכייף!

אתמול סופסוף הגיע הרגע שכולנו (לא) ציפינו לו...
פתאום גדל לי החזה..
אני בטוחה שנשים רבות היו מאושרות במקומי אבל אני שכבר במילא הייתי 'אשת אשכוליות' די התבעסתי...
זה כבד מאוד והחזייה "יושבת" לי בדיוק על הבחילה..
נקווה שזה לא יגדל יותר מזה.. (נא תגובות מניסיונכן)..
חוץ מזה אני מתחילה להרגיש הרבה יותר בטוחה בהריון הזה שהוא נמצא ונשאר...
אני מרגישה שהוא השתרש יפה ברחם ושהכל טפו טפו בסדר...
לילה טוב לנו..

זה עוד יגדל... חכי אחרי הלידה...
|למה אין בצ'יק צ'ק אייקון של ציצים?|
לילה טוב

אין אייקון, אבל אפשר לנסות לצייר: {{(.)(.)}}
אם כי האמת שאצל חלקנו זה כבר יותר {{(,)(,)}}
או אפילו /\/\

יונת, את ( ! )|L|( ! )

בשעה טובה יקרה, לפעמים הגודל והרגישות מפסיקים בשלב מתקדם יותר של ההריון. אותי זה הכניס לחרדה כשהרגשתי שהגדילה של הציצים נעצרה. (מה, ההריון הפסיק??). תנסי לאכול כעכים מזרחיים של עבאדי.
( . ) (-: ( . )
(הציצים והבחילה מחייכת באמצע)

בוקר טוב לכל התומכים היקרים.
אני מכיר שיש אמפטיה אצל הגבר,אתן מכירית את זה?,אבל כבר בשלב כזה,יש לי בחילות ביומיים האחרונים,אני פחות רעב,אבל אוכל לא לדאוג,סך הכל אני גבר!!!!!!!
ביום שבת בערב היינו בקונצרט,ודבר נפלא קרה לי,באמצע איזה קונצרטו לפסנתר של
סן סנס,בידי פסנתרנית צרפתיה,החלה לי צלילה עמוקה,נתתי לעיניים להעצם,והתחלתי
להתחבר לבטן של אישתי,לא רצוני ולא בדיוק מדיטציה,ראיתי את הכניסה לרחם,ואז מלא
מלא עיגולים,גדלים לאליפסה,משהו כמו מפה גאולוגית,ואז אישתי תפסה לי את היד,חשבה שנרדמתי,כמה חבל.........
אבל המשכתי את זה בלילה,כשאין מקום למחשבות,אז הן חודרות גם לשינה(עמיר לב)
גם אני חלמתי חלום מיים,חלמתי שאני בצוות בעבודה אבל תפאום נותנים לנו משימה,
אני לוקח את עצמי ופלאפון מס 7,ומתחיל ללכת באיזה שהוא שלב זה הפך לתריאטלון,
אני שם עליי חליפת צלילה,בלוניי חמצן וקדימה לתוך המיים,ואין לי מעולם רשיון צלילה,
אבל הבנתי את הנשימה,את ההרגשה של להיות עטוף במיים,שוחה כמו דג בממיי הים,
ים הרגשות העצום הזה,ים המחשבות היפות האין סופיות,המראות הציורים ותחושות הגוף בעיקר שמלוות אותי כבר כמה שבועות.
תודה לקונצרט הנפלא הזה שפתח בי דלת לים הנפלא הזה,ושיכולתי להיות לרגע בתוך הרחם של אישתי,מקווה לחזור שוב לשם.
למחרת בבוקר קמתי והרגשתי שמשהו השתנה בי,כאילו איבדתי משהו אבל קיבלתי,המון פי כמה וכמה מונים.
תודה על ההקשה.....
ולאישתי אל תדאגי אני בעד החזה הגדול שלך...( () )

יוצאת לי שן בינה.
איזה כאבים... האמת? זה קורה לי פעם בכמה זמן, נפוח ליומיים ואז נעלם הכאב.
כאילו היא יוצאת בשלבים.
מה קרה לה התעוררה פתאום?
יכול להיות שזה בגלל שאתמול התחלתי ללמוד קורס שאני מחכה לו כבר שנתיים והוא פותח בפניי מאגר ידע עצום.
מה אני יכולה לעשות כדי להקל על הכאב?
ידוע לכם אם שמן עץ התה בגרגור מותר בהריון?

היום היינו אצל הגיניקולוג, לראות דופק.
יותר נכון, לקבל תצלום שייכנס אחר כך לספר הולדת של התינוק/ת..
הרופא שאל אותי:"מה לא היית פה חודש שלם? לא היית סקרנית?"
אמרתי לו שידעתי שהכל בסדר.
אז ראינו את הפוצ'קילול/ית הקטנ/ה..
היה קטעים. היה מרגש.
קיבלתי כמה וכמה דפים של בדיקות לעשות..
בין השאר 2 בדיקות שאני לא חייבת לדבריו לעשות כי הן לא בסל הבריאות: שקיפות עורפית וסקירה מוקדמת.
שאלתי אותו כמה נשים לא עושות את הבדיקות האלה והוא אמר שמעטות מאוד ובעיקר מסיבה דתית או כלכלית.
אצלי ההתלבטות היא לא בגלל אף אחת משתיהן.
פשוט אני באמת מרגישה שהכל בסדר.
אני בת 26. בריאה בגופי ובנפשי.
אולי נעשה רק את הסקירה המוקדמת וזהו. לא יודעים עדיין.. לראות שהכל שלם ואולי גם האם זה גוזל או גוזלית שאנחנו מחכים לו/לה.

היום בעלי הפך את הבית וטוב שכך בזמן שהייתי בעבודה.
כל השינויים שעשינו ממש לפני ההריון התגלו כלא נעימים והעיקו עלינו מאוד.
אז יחסית הכל חזר לאיך שהיה לפני וההרגשה כל כך טובה!
תודה , ממי.

סיפרתי כבר על תהליך הסלידה שלי מכל דבר שמתקשר לי לתקופה של הבחילות?
המדובר על אוכל, מראות, מחשבות, אנשים שהייתי איתם בקשר רק בתקופה הזאת..
אני מקווה שזה יעבור איכשהו..
אני מקווה שאוכל אי פעם לאכול שוב סלט.. (מי שישמע על מה אני חולמת...)
הרופא הבטיח עוד שבועיים נגמרות הבחילות.
חסר לו שלא.

אם זה יעזור לך, גם אני לא עשיתי את הבדיקות הללו. בעצם, עשיתי רק את המינימום: חלבון עובריי, סוכר וסקירה רגילה וגם בדיקות דם ומדיי פעם אולטרסאונד. מינימום מבחינתי, כן?
ולא מסיבה דתית, או כלכלית. פשוט לא הרגשתי צורך, לא היו בי פחדים והעדפתי להתרכז בתחושה אנרגטית של העוברית שלי.

ורד, איזו סקירה רגילה?
באיזה שבוע?

25? משהו כזה

גם אני.
כן עשינו שקיפות ערפית, כי קינן החשש שאלה תאומים, ואז יש לה ערך רב כתחליף לחלבון עוברי.
אחריה עשינו רק סקירה מאוחרת (שבוע 22, אאל"ט).

המון זמן לא כתבתי. לא התחשק לי.
והיום פתאום טוב לי על הלב אז אני משתפת.
כיף לי מאוד להיות בהריון ואני שמחה להיות אישה ולעבור את התהליך הזה..
זה לא ייאמן ההרגשה הזו בבטן. גם הבטן התחתונה פתאום גדלה לה והיא קצת קשה
וכבר אי אפשר להיכנס פנימה עד הסוף כמו פעם וגם , נראה לי, שאני מרגישה את העובר... זה משהו מיוחד כל כך ומרגש...
השבועות עוברים כל כך מהר.
אני כבר בסוף שבוע 18 (ואין לי מושג באיזה חודש. מישהו יודע איך סופרים?).

בסוף עשינו סקירה ראשונה.
מדהים לראות את הכל בוידאו! תודה לאל הכל בסדר!... מצד אחד הבדיקה קצת "עצבנה" לי את הבטן אך מצד שני אני חושבת שלראות את זה ב live היה חשוב בשביל ההבנה שזה באמת קורה גם לפני שמרגישים ממש.

על חלבון עוברי ויתרנו כי ראיתי מין תסריט בראש של התוצאות שנקבל (הכל בסדר) וזה היה נראה מיותר.
וזהו. מתקדמים הלאה..
כבר מתחילים לראות קצת בטן, הבחילות בשעה טובה עברו חלפו להן לגמרי (מי היה מאמין???) ומקווים לטוב..
יום טוב שיהיה לכם לכולכם.

היי, אני שוב פה.
הגעתי לשביעי. איזה מהירות! פתאום שבוע שעבר קלטתי שיש לי עוד 3 חודשים והייתי בהלם.

הזמן טס.
רק בתקופה האחרונה התחילו לראות עליי את הבטן. זה מאוד כיף לי להסתובב ככה עם הגזרה החדשה.
הפעם זה ממש מבנה גוף אחר, כי אני ידועה בעליות וירידות תכופות במשקל והייתי כבר במשקל הזה אבל עכשיו זה נראה יותר מעוצב...

בחודש האחרון חזרתי לדאוג יותר לעצמי.
חזרתי ליוגה סופסוף. עכשיו אנחנו עובדות רק על דברים שקשורים להריון ויוצא לי לעשות גם בבית..
היה לי קטע בשבת האחרונה , ממש נדיר.
התעוררתי בשש בבוקר (!) , מה שלא קורה אף פעם. בד"כ אני מושכת לכיוון ה-12:00.
קמתי לפיפי ולא נרדמתי אז פתחתי טלויזיה והייתה תוכנית על צ'י קונג והתחשק לי לעשות קצת ואז כשזה נגמר התחשק לי לעשות יוגה, ככה על הבוקר.
מה אני אגיד לכם? הפתעתי את עצמי ועשיתי שעה יוגה בכיף...
וגם חזרתי ללכת ברגל כמעט כל יום . זה לא כל כך קל אחרי הפסקה ארוכה וגם הבטן קצת גדולה אבל הרגשה נהדרת. נראה לי שאני צריכה איזו חגורת בטן בהליכה כי אני מרגישה שהיא קצת "נופלת" לה מהמהירות..
וגם תודה לבעלי שמתלווה אליי להליכה. זה יותר כיף ביחד.

מה הקטע עם השלפוחית הזאת? זה לא ייאמן! כל שנייה פיפי.
נראה כאילו מי שישמע איזה כמות נאגרה בחמש דקות האחרונות מאז הביקור האחרון בשירותים ואז........... שתי טיפות.
במיוחד בלילה זה מעיק. אני מתעוררת כל שעה בערך , משתדלת להיות בשקט בשקט שאני לא אעיר את החתולים (אחרת הלך הלילה) וחוזרת לישון.

מה עוד?
התחלתי לעשות דמיון מודרך על הלידה. איך הכל מתקדם בקצב יפה , כמו איזה גל גדול מתחילת הצירים ועד הלידה. אני מרגישה שהכל יהיה בסדר.
נפגשתי עם מיילדת מקסימה וממש התחברנו. (אחרי פגישה עם מיילדת אחרת שהחלטתי בסוף לא ללדת איתה).

במקביל להתקדמות ההריון מתקדם אצלנו גם עוד תהליך גדול שאני מקווה שיושלם קצת לפני הלידה , תאחלו לי בהצלחה.
וזהו...
עדכונים בהמשך הדרך.
יום טוב לכולנו.

בהצלחה!
(בשני הענינים)