פותחת ספר, התנ"ך שלי, קוראים לו
life
the science of biology

מתוך ערימת ספרים שאיתה אני מעמיקה ומחדשת את הידע שלי לקראת ההרצאה הקרובה.
בת ישר שואלת מה זה הספר ואני אומרת לה שזה הספר שבו מרוכזים כמעט כל לימודי הביולוגיה לתואר ראשון שלי. הכל הכול. מלא איורים והסברים.
היא קמה ומבקשת שאלמד אותה.
אנחנו פותחות באיור הראשון שיורד מדרגת כדוה"א עד למולקולות. וככה זה הולך:
כדוה"א-->קהילה (כל האורגניזמים בסביבה מסוימת, למשל שונית האלמוגים)-->אוכלוסיה(כל הפרטים במין מסוים, למשל דגים ממין שושנון)-->אורגניזם(הפרט, הדג הזה)-->אורגן, איבר (איבר המרכיב את גוף האורגניזם, למשל מוח)-->רקמה( למשל הגנגיליון)-->תא (תא עצב)--> אברון (תא חי עשוי מאברונים שונים)-->מולקולה (אברונים בנויים ממולקולות, שהן חיבורים כימיים בין כל מיני יסודות)

ומכאן כמובן הגיעה הסקרנות מה אלו יסודות. לייף זה לייף, אז כמובן שכמה דפים קדימה מצויה הטבלה המחזורית עם דגשים חיוניים לביולוגיה. בצהוב מודגשים ששת היסודות שהם 98% מהאלמנטים בגוף. אני נותנת לילדה למצוא אותם ולספור. ולנסות לקרוא את האותיות שלהן. אני מספרת לה מה כל אות מייצדת, איזה חומר זה.
היא שואלת על פס הירוקים בימין הטבלה. הגזים האצילים. אנחנו מדברות על זה קצת ועל עוד כל מיני דברים בטבלה. היא מדפדפת הלאה ומגיעה לסכמה של אטום, עם ניוטרונים ופרוטונים ואלקטרונים. שואלת אותי ואני מנסה להדגים משיכות וקצת מדברת. האיש מעיר שזה כה קטן שאפילו במיקרוסקופ הכי משוכלל שלו בעבודה אי אפשר לראות את האטומים. ואני נזכרת שהאלקטרונים, המינוסים הקטנים משתחררים די מהר והתנועה שלהם היא זרם החשמל.
אני לא יודעת מה היא קולטת בקטעים האלו אבל האנרגיה שלה מרגשת אותי ומדרבנת אותי להמשיך.
דף אחר, ציור של שלושה צירים עם הסבר על הבדלים בין תצורות שונות של מולקולות. אני סוגרת את הספר ומראה לה את הצירים של קופסת המחשב-
זה שמקביל לאדמה, זהו איקס. אני מציירת קו אחד ישר על דף לבן וכותבת לידו איקס.
עוברת באצבעי מלמטה למעלה של מארז המחשב, ככה על הפינה. זה Y. וזה, העומק מכאן לשם, זה זית.Z.
אני לוקחת את הדף ואנו מציירות מערכת צירים פשוטה. מביאה סרגל ואנו מסמנות מרחקים.
בתי לומדת לזהות את המספרים על הסרגל וגם את הקוים הקטנים בין המספרים.
אני לוקחת איזו קופסית קטנה שאני לא זוכרת מה יש בה אפילו ואנחנו מודדות אותה על מערכת הצירים ויוצרות ציר דימיוני של העומק.
אח"כ אנחנו פורשות היטלים שלה, מודדות ויוצרות דגם פרוש של הקופסא.
בשלב זה אני מגלה שלקופסא יש מגירה קטנה ואני פותחת.
בתוכה- הפלא ופלא, מתקן של קודאק לצפיה בשקופיות.
מה זה?
אני הולכת לחפש שקופיות, יש לי איזו ערמה קטנה (5-10) שמישהו פעם זרק לרחוב, תמונות משפחתיות של שנות השישים עם ילדים בשיער מבריק ושלייקעס.
אני מלמדת את בתי להשחיל אותן למסילה אחת אחת והיא מתבוננת אל האור ומתרגשת מהתמונות. ילדים משחקים בחולדות לבנות ) ספינה מעץ, נמל בחוצלארץ.
מגניב.

מדור חינוך ביתי
דף מוצנע

אתמול, אצל חברים.
הגדולה באה עם ספר שאקריא לה.
בואי תעזרי לי, חלק מהמילים את תקריאי וחלק אני? נעשה שיעור?
היא מסכימה.
אני מקריאה כמה מילים ועוצרת ומצביעה על המילה.
היא מקריאה הברה הברה, עוצרת, חושבת. ואז אומרת את המילה כולה, נפעמת מהגילוי.
קראנו ככה בערך 10 מילים עד שהיא מודיעה לי- עכשיו רק את אמא. ואני ממשיכה, ושתינו מתענגות על המילים. יש כמה מילים שהיא מזהה בלי לעבור אות-אות:
אמא, שמש, השם שלה, השם של אחיה, אבא, לא, חתול, פרה, בית, דג, ועוד כמה...

איזה מקסים לקרוא !


זו אותה הילדה בשני הפוסטים? מותר לשאול בת כמה?

זו אותה הילדה בשני הפוסטים
כן. חמש וחצי.
שמחה שקוראים.

_חתכתי ליבות תפוח בשביל להכין חומץ תפוחים. פתאום ראיתי את הכוכב המחומש שיוצרים הזרעים.
הלכתי להראות לילדים. בסדר, לא התרגשו כמוני.
אפשר לעשות מזה חותמת, אמרתי ושניהם נדלקו- תראי!
יצאנו החוצה, שמונה לפנות בוקר, בחוץ קר.
התיישבנו על רצפת המרפסת הקדמית, הבאתי דפים וגואש ומכחולים.
יצרתי הדפס מליבת התפוח ויצאנו לנסות עוד דברים.
הבן לקח ענף. כרגיל. וניסה...זה לא מוצלח כל כך.
הבת לקחה עלה וצבעה אותו בנדיבות בגואש. יצאה שלולית ורודה זרחנית. ביחד חיפשנו את הדרך להראות את נימי העלה או את צורת העלה הכי יפה.
ישובים שלושתינו על רצפה קרה מסביבנו ניירות מוכתמים, עלים וכל מיני דברים.
גילתה שכשיש ממש מעט צבע גואש על העלה, וכאשר הצד ה"לא יפה" של העלה הוא הנצבע- יוצאת חותמת ממש יפה.
קוראים לטכניקה הזו "הדפס" אני מסבירה לה. וזה הדפס הפוך- ואני מדגימה- את העלה לא צובעים, אך מחליקים צבע מסביב לשוליים. כשמרימים בזהירות- דגם העלה נשאר לבן וכל השאר צבוע.
מנסים כל מיני עלים, היא מבחינה שיש עלים שיוצאים יפה יותר בהדפס הפוך. אלו נקראים עלים משוננים. והעלים הללו- שהקצה שלהם חלק ותמים- זה נקרא עלה תמים.
מעלה תמים יפה לעשות הדפס עורקי עלים. מנסים בכל מיני גוונים, ואנחנו ביחד עושות דף מלא הדפסים שונים בגוונים סתוויים.
הבן מתענג על משיחות מכחול על דפים וקצת על הפיג'מה.
אני נזכרת בשיטת הדפס נוספת- מביאה צבע שעווה ואנחנו מתוות את צורתו שמתחת לדף.
אחר כך הולכים לטיול לספריה. בספריה הבן צובע עם טושים צביעה של דורה (הספרנית מקפידה על דפי עבודה וצביעה וטושים נפלאים וזמינים) בלי לצאת מהקווים. ככה בשקט, התיישב לו וצבע בשלווה. בן שלוש וחודשיים. מדהים.
בדרך חזרה מתחילה היא באופן טבעי למיין את העלים על צמחים-
הדס- תמים. ורדים- משוננים. אמא מה זה- זה היביסקוס סיני- היביסקוס- משונן. יסמין- תמים. וככה- כל הדרך הביתה. כל העלים בדרך נחלקו לשניים. היו שזכו לתואר נוסף- זה יפה במיוחד, את זה אני אוהבת כי הוא עדין כזה וכן הלאה._

הבוקר, על המרפסת, שולחן, צבעי מיים בגושים ומכחולי ספוג רחבים.
התנסות בצבעים, בצורות, בבהירות ובמריחה של צבע. גרפילד כל הזמן עולה ודורך לנו על הציורים, משאיר עקבות של חתול.
השכנה מציעה לעשות ציור בצבעים מהטבע. להפיק צבע מהזיתים שמשחירים את המדרכה כעת.
אולי אח"כ. הרעיון נשמר.
מחר סיור עופות מים בטירת-צבי.

שמתי אותך בפיבוריט. איזה כיף שפתחת את הדף הזה, או כל בלוג שלך אחר.

ומה במילים המודגשות בצהוב-
אתה מלמד הכי טוב, את מה שאתה בעצמך הכי צריך.

איזה יופי
קוראת.

איזה יופי.

אחרי הצהריים אמבולנס מסתובב ברחובות מודיע על התרמת דם במתנ"ס. הבן מתלהב- אמבולנס מדבר! ממש כמו המכוניות שלי!
אני מנסה להסביר על הכרוז אבל הוא לא מוותר על העונג- הוא ראה אמבולנס מדבר. ועכשיו חייבים ללכת למתנס כי האמבולנס ביקש ממנו אישית!

אז נסענו למתנ"ס לפני החוג של אחותו. היתה שם אחות חביבה ושתי תורמות מתוקות ועמדנו שם כמה זמן בעוד הילד מברר אם הן באו לתת דם בצינורות לאמבולנס המדבר. אחותו לא אהבה את הסיטואציה, ניסתה למצוא מרצפת להעלם תחתה. אותו נורא ריגשו הצינורות והמחטים והשקיות עם הדם. אותה לא. אני לא יכולה לתרום כרגע אז לא יכולתי להדגים...
אבא שלהם תרם שם אח"כ. והבן המשיך להתרגש מהאמבולנס המדבר.

היי לוטם,
תתחדשי! @}

רציתי לשתף אותך במשהו:
יש לנו הרבה אותיות פלסטיק מגנטיות בסלסלה ודריה כותבת איתם כל מיני מילים שהיא כבר מכירה (אבא, אמא, סבתא, סבא, דריה וכ"ו) והרבה מזה מילים שהיא ממציאה.
פעם היתה שואלת אותי מה היא כתבה והיום היא לפעמים מקריאה לעצמה (זה ג'יבריש, לא מילים שקימות בשפה העברית).
הצעה.

יופי של דף @}

יופי שיש לי קהל@} יותר נעים לכתוב ככה@}

משחקים בחריזה,הילד ואמא שלו.

• ילד, מה מתחרז עם תנין?
• קמין וגם ויטמין. (אמא אומרת לאבא- נחת אוצר המילים שלו! נחת!)
• ילד, מה מתחרז עם תוף?
• קוף!
• מה מתחרז עם מקרר?
• לשקר...
• וקפה?
• מתחרז עם יפה.

והילד לבד מתחיל ועונה:
קמח? צמח!

משחק מהנה לשנינו. ככה ברבע לחצות. מיהו שדיבר על סדר יום אצל ילדי חינוך ביתי?

גשם שוטף שוטף את החצרות.
מתכסים במעיל, מגפיים וכובע ויוצאים לגשם עם האוכל של הארנב.
הוא רטוב, מסכנון, ואני שולפת את הניילונים ששמרתי מסעודת הח'ליף הידועה ויחד עם הילדים מקימים מחסה מוגן מגשם לארנבון.
הילדים מוצאים מקלות, נעמדים על קרטון רטוב ומשיטים סירה דימיונית בים של גשם.
אנחנו מוצאים שבלולים גדולים, ולוקחים אותם הביתה, לתת להם ללכת על נייר בריסטול שחור להאיר עקבות מנצנצים.
השבלולים נרגעים ומציצים, אל הפלורוסנט במטבח.
מתחילים לנוע על הניירות.
אמא-אמא- הם בורחים!
הגיעו לקצה הדף.
שמים להם עוד דף.
לבן.
הם נתקעים ולא זזים. מסתובבים סביב עצמם.
בצד אנחנו מועכים תפוחי אדמה לפירה ומחליטים להוציא את השבלולים חזרה לגשם.
כשאני מפרידה אותם מהנייר אני מגלה שהם אכלו אותו והשאירו חורים. חובבי צלולוז, אלה.
נושא לפעם הבאה- לשים אותם על לוח שקוף ולראות את התנועתיות שלהם מלמטה. פעם באה.

איזו חקירה מעניינת של העולם.

נראה שיש לך הרבה ידע ויצירתיות, שיחד עם היצירתיות והפתיחות של הילדים - מביאים לגילויים נפלאים.
אשריכם.

נותנת השראה.
@}

<גם לי כבר כמה זמן נורא מתחשק לפתוח דף כזה, על הלימוד של הילדים ושלי איתם, אבל אני מתעצלת. מעניין, אולי זה הגיל הזה - חמש פלוס - שפתאום הכל נהיה מרתק כל כך?>

איזה יום מקסים של גשם

קמין וגם ויטמין. (אמא אומרת לאבא- נחת אוצר המילים שלו! נחת!)
קראת אותי. היה לי קטע דומה עם הגדול אתמול.

WOW איזה יופי על הקריאה. מאיתנו זה עוד רחווווווק.
טוב שאנחנו לא צריכים לעבור ביקורת של חינוך ביתי (-;
כיף, בלוג חדש.

@} מקסים, אני גונבת רעיונות...

מקסים, אני גונבת רעיונות...
אה, גמני הוצאתי דף והתחלתי לרשום (-;

אורז צהוב, ילד, כפית, אמא, כף.
אוכלים.
פתאום ילד אומר- אמא, כף זו כפית של מבוגרים.
אמא אומרת- כפית זו כף של ילדים?
לא, מרצין הילד. לא כך אמרתי. אמרתי שכף היא הכפית של המבוגרים.

בוקר, בחוץ אור צהבהב המעיד על שמיים מעוננים נטולי גשם.
קמים לאט, לתוך הבוקר הצופן הפתעה- מה עושים היום?
הולכים ללוח השבועי ובודקים. אה- יום שני- ניקיונות וקניות!
מהו הלוח השבועי ואיך הכנו אותו לפני חודשיים בערך?
חשבתי להכין מין טבלה של ימי השבוע, ובכל יום לרשום את הפעילות. דיברנו על הכנת הטבלה השבועית, הילדה ואני.
הילדה שאלה אם הטבלה השבועית תיהיה כמו לוח השנה שלנו, שהוא לוח עיגול עם חץ אדום מסתובב על סיכה מתפצלת ואיתו אפשר לנדוד על פני עונות השנה והחגים (מציינת לעצמי- הגיע הזמן להוסיף לו את מעגל החודשים). השנה עגולה כי כשהיא נגמרת לא נגמר הזמן. הזמן ממשיך לתוך שנה חדשה.
השבוע צריך גם הוא להיות כזה, כלומר עגול, כי כשהשבוע נגמר מתחיל מיד שבוע חדש, וכך בהמשכיות נצחית.
איך נעשה לנו לוח שבועי עגול?
מה הבעיה- אין בעיה. צריך עיגול. בריסטול, גדול.
הגדולה מצאה צלחת מרק (צלחות מרק מאוד טובות כי הן שקופות ואפשר להעתיק את צורתן לדף בדיוק) במדיח והביאה. ביחד (אני מחזיקה את הצלחת והיא מעתיקה בטוש) סימנו לנו מעגל גדול- ואז בסרגל חילקנו לשש. שישי-שבת איחדנו לכותרת אחת.
ואז התחלנו למלא את התוכניות של כל יום: וחילקנו את המעגל לבוקר ואחה"צ. קבענו בינינו שנשתדל להיות בארוחות הצהריים בבית כי ככה הכי טעים להם וגם לי כייף לחזור הנה ולחדש כוח.
כשסיימנו את הלוח השבועי חוררנו אותו במרכזו וחיברנו חץ קטן (אדום) מעל ולוח בריסטול תכול מתחת בסיכה זהובה מתפצלת.
על הלוח התכול רשמתי "השבוע שלנו". החץ האדום מסתובב וכל ערב מעבירים אותו ליום המחרת ורואים מה היה היום ומה יהיה מחר.
הימים די פתוחים לשינויים וכאשר ישתנו לנו הרבה חוגים נכתוב אותו מחדש:
יום ראשון - מארחים חברים. אחה"צ - משחקיה.
יום שני- קניות וניקיונות, יום בית .בוקר - ספריה אם מתחשק.
יום שלישי (אגב הימים כתובים באותיות ולא במילים)- אחה"צ חוג בלט. בוקר- יבנאל.
יום ד-מפגש חינוך ביתי
יום חמישי- בוקר- חוג קרמיקה. אחה"צ- חוג תפירה (שלי).
שישי-שבת- משפחה חברים וטיולים (מקפידים לטייל כל שבת נעימה. השבת היינו בציפורי בטיול הכנה).

גם לי וגם לילדים הלוח השבועי עוזר לריכוז. השאלה "מה עושים היום" שבעבר היתה נתלית באויר כמו דמעות שתכף מתגלגלות - מאורגנת היטב ביום יום שלנו.
פועל יוצא מהלוח השבועי הוא המודעות לסדר ולניקיון וכן המודעותליום בשבוע. הגדולה מודעת לאיזה יום היום, מה היה אתמול ומה נעשה מחר. זה מותיר אותה שלווה יותר וגם אותי.

נשמע מעולה.
אצלנו יעבוד רק לוח שכתוב עליו "בלילה ישנים (בד"כ)".

אצלנו יעבוד רק לוח שכתוב עליו "בלילה ישנים (בד"כ)".
מזדהה

לוטם, מקסים, ותענוג לקרוא @}

טוב, אני חייבת לתייג את זה כ-דף מומלץ.
לא נראה לי שאת משאירה ברירה אחרת.

הדף הזה פשוט יאמי.

@}
כבר שבועות אני חושבת לעשות לוח כזה...עכשו עשית לי חשק(-:

הילד שר ברקע- הנרות הללו- הנרות הללו- הנרות הללו שאנו מדליקים. ממש עכשיו.
ממש עכשיו אני רוצה לכתוב על נר ראשון של חנוכה שחגגנו היום.

שקית בתוך שקית בתוך שקית בתוך קופסת פלסטיק מתחת לשקית הבד עם 6 קילוגרם קמח הרדוף ללחם שלי. מטבח שהוא גם חדר היצירה של האוכל וגם חדר היצירה לילדים וגם הכול. מרכז הבית, מרכז החיים.
בתוך השקית האחרונה מסתתר גוש חימר שמחכה שם בערך שנה, אולי יותר. מעליו כמה שקיות שלא היו בתוך 3 שכבות והתייבשו. אני מתחילה מהסוף, מספרת לילדים שהיום נעשה יצירה מסוג שונה. היום ניצור נר שמן מחימר ובסוף החנוכה נפורר אותו, נרטיב אותו ונכין ממנו חימר בחזרה.
העיניים של הילדה נוצצות. אפשר עכשיו למחזר, אמא?
בטח שכן. זהו תהליך שאפשר להתחיל עכשיו. נצא החוצה, קחו איתכם את הגושים של החימר שהתייבש והתקשה.
בחוץ, אנחנו מנסים לפרק את הגושים לאבק. לא ממש הולך. משליכים אותם בכל הכוח והם מקפצים בגמישות מפתיעה ולא נשברים. טוב, נמחזר אותם ככה.
לוקחת דלי גינה ריק, מכניסים לתוכו את הגושים היבשים, הילד מוזג מעט מים מבקבוק וכולנו מניחים את הדלי בתוך בית הפלסטיק כדי שהגשם הצפוי לא ימלא מדי את הדלי.
זהו. תם פרק ראשון במיחזור החימר. בפרק השני נוסיף לדלי את התוצרים היבשים מהחג. בפרק השלישי נדרוך על התערובת ברגליים יחפות עד שתיהיה דיסה. בפרק הרביעי נמזוג את הדיסה לתוך סדין ישן שירפד ארגז פלסטיק ריק ונשאיר אותו לנוח עד שהמים יתאדו והדיסה תהפוך לצמיגה יותר. לבסוף נבנה גושים ונניח בשמש כדי שזה יתייבש ואחרי כמה ימים נלוש הכל בחזרה לגוש חימר רך ומענג. שלל הפרקים ימשכו, כמו שאני מכירה אותנו, לפחות חודשיים. אז מה.
חוזרים פנימה, אנחנו מכינים חוט לחיתוך חימר (הגדולה מביאה 2 חרוזי קרמיקה שהכינה ואנו קושרים לחוט דייגים) ופורסים כמה פרוסות נאות.
לשים, הילד לש גוש בגודל כפות ידיו. הילדה לשה גוש קצת יותר גדול ואמא לשה את מה שנשאר עד שהחומר רך ומזמין.
היום נר ראשון של חנוכה, אמא אומרת והילדים קופצים בשמחה. מה נכין? נכין חנוכיה? מציע הילד. נכין קישוטים, מציעה הילדה.
נכין מה שנרצה, אומרת אמא אבל קודם אני רוצה שנכין נרות שמן. ובהם נדליק נר ראשון של חנוכה- עם שמן זית ופתיל- רוצים?
כן! כן! כן!
ראינו נרות שמן במוזיאון של ציפורי- זוכרים?
איזו צורה היתה להם?
ילד: קערה קטנה-קטנה.
ילדה: עם מין מקום כזה בצד בשביל הפתיל.
אמא- אני נותנת עכשיו לכל אחד כדור חימר. בואו נכין נר שמן. צריך שלא יהיו חורים בקערית הזו, ואפשר לעשות מקום לפתיל.
שקט, כולנו עובדים. ישובים על רצפת המטבח. הילד יוצר קערה מפיתה. הילדה בונה נר מנחשי חימר. אמא עובדת בשיטה הבסיסית של שקע בכדור והרחבתו לנר.
מחליקים את התחתית באצבעות מלטפות. הנרות מוכנים.
רוצים לנסות?
כן! כן!
הולכת להביא פתיל. מביאה חתיכות של צמר 100% טבעי שפיתלתי לפתיל. מוזגים מעט שמן, פתיל. אש. פייכככככססס איזו צחנה! נשרף. לא מצליח.
אוף, מתרגזת הילדה. זה לא מצליח לנו! זה לא עובד!
רגע, אולי הפתיל שלנו לא טוב? מה דעתך שננסה פתיל של נר אמיתי?
יש שתי חבילות נרות חנוכה. האחת לחנוכה והשניה ליצירה. מפרקים נר, הילד שובר לחתיכות ויחד מחלצים פתיל ארוך. עכשיו הפתיל בתוך השמן שבתוך כלי נר החימר של הילדה. ניסוי שני- מדליקים. כבה. לא מתייאשת. שוב. ושוב. ופתאום- תופס. נדלק. היתה שם אולי חצי כפית שמן זית ופתיל באורך 2 ס"מ. דלק חצי שעה.
אוה! אומרת הילדה. אלוהים עשה לנו נס נר השמן! חצי כפית שמן דלקה המון המון זמן! אלוהים באמת עושה ניסים על נרות בחנוכה!
גם שלי! גם שלי! דורש הילד. מדליקים גם את שלו, קערה שטוחה עם דפנות מוגבהות בצורת כף ידו הקטנה. הפתיל והשמן דולק דקה בערך ונגמר (זה בטח תלוי במבנה של הנר, אני חושבת ולא אומרת כלום). עכשיו אנחנו ממקמים נרות חנוכה בשני נרות החימר וברכים הדלקת נרות אמיתית לחנוכה. אור בפנים, אור בבית. חג שמח!
עם נר מחבילת היצירה ממשיכים לשחק ולבדוק-

• מה קורה כשמטפטפים שעוות נרות לתוך קערית מים?
• מה קורה כשמצמידים שעווה שנמסה לדף נייר?
• מה קורה אם מרטיבים את הפתיל ואז מדליקים אותו?
• האם נר צף או שוקע?
• האם נר דולק יכול להשאר דולק בעודו צף בקערת המים?
• מה קורה לקיסם עץ כשהוא נשרף? מה קורה לחומר הקשה של העץ- למה זה הופך?
• ואם שורפים ענף של בזיליקום (היה) יבש - מה קורה? ואיזה ריח זה עושה?
• איזה ריח יש לאפר של בצל ירוק יבש (היה)?
• איך "חונקים" אש?
• איך מכבים נר עם כוס?
• מה קורה כשנושפים על ענף בזיליקום בוער? האם האש מתחזקת או נחלשת?
• איזה ריח יש לאפשר שנשאר על הכוס מכיבוי הנר?

באיזשהו שלב הגדולה איבדה עיניין בשאלות ובניסויים והלכה לבדוק מה קורה כששוזרים פתילי צמר אורגני 100% טבעי בתוך יצירות מחימר (יהיה מעניין במיחזור שלו זה בטוח) והילד נשאר להתלהב מהאש. צילמתי תמונה או שתיים למזכרת ומיהרתי לכתוב לפני שאשכח.
חג חנוכה שמח!

חנוכה היה ממש כייף, מסכם הילד עכשיו.
רופא בדק אותו ואת שיעול הלילה שלו וקבע שהכול תקין והילד נושא את הוירוס הכי איני כעת. הבדיקה עברה בשלום רב, כאשר הילד הודיע לרופא כי כשיגדל יהיה רופא כמוהו. הרופא מצידו נמס והציע לילד שיעור בלהיות רופא ילדים. הילד והוא חקרו ביחד את המיכשור על השולחן ועל הרופא ויחד הסכימו לבדוק קודם בזה- מה זה, אתה יודע איך קוראים לזה, שואל הרופא את הילד ועיני הילד נוצצות.
סטא-טוסקופ. עונה הילד ומתחייך בזמן שהרופא מקשיב לריאות שמתחת לחולצה.
הכל נקי, הריאות נקיות, אומר הרופא לילד. עכשיו נעשה בדיקה בגרון. תעשה אה. הילד עושה אה מחייך. יותר גדול מבקש אותו הרופא. הילד עושה אה יותר גדול. תוציא לשון הרופא מבקש. הילד סוגר את הפה ומוציא לשון.
תוציא לשון כשהפה פתוח גדול גדול.
הילד מצליח בו בעת לפתוח ולסגור פה ולהוציא ולהכניס לשון בסדר הפוך. בסוף הרופא מדגים לו ומאפשר לו להציף לתוך גרונו עם הפנס בשביל לראות. עכשיו הילד מבין ומאפשר בדיקה בגרון. קצת אדום. בסדר. וירוס.
סיכומו של דבר הרופא אמר לילד שהוא קיבל שיעור ראשון והילד אמר לרופא ששניהם עכשיו רופאי ילדים. יצאנו משם עם חיוך והרופא הצעיר הלך בחזה נפוח מגאווה וסיפר לכל מי שרצה לשמוע שעכשיו הוא רופא.

בערב הכנתי סופגניות לפי המתכון של יעלה מפורום אוכל בדה מרקר: הנה המתכון:
סופגניות מיץ / יעלה
 
170  גרם קמח רגיל
1 ביצה
חצי שקית אבקת אפיה (5 גרם)
140 גרם מיץ תפוזים
2 כפות שטוחות סוכר
כפית תמצית ווניל

אופן ההכנה:    

לערבב היטב את הבצק ולהניח לכמה דקות בצד.
בינתיים לחמם שמן לטיגון עמוק בסיר לא גדול (כי חבל על השמן(
שהשמן חם מורידים לחום בינוני.
יוצקים לשמן את הסופגניות בעזרת 2 כפיות או כפות קטנות.
מניחים להן בשמן ולא נוגעים. הן מתהפכות בעצמן אחרי שצד אחד מטוגן.
להוציא כשהן חום-בהיר כי הן נוטות להישרף די מהר.
לפזר אבקת סוכר ולהגיש עם ריבה, ממרח שוקולד או רסק תפוחים .

נר שני של חנוכה, חג שמח!
פרווה וטעים.

איי, כזה תענוג לקרוא אותך....
איזה כיף לכם !

כשאני הייתי ילדה - היינו מטפטפים מהנרות הצבעוניים של החג על דף נייר, כך שהיו מתקבלות טיפות קטנות צבעוניות, והיינו לוקחים חוט במחט, וכשטיפות השעווה הצבעוניות היו מתקשות, היינו מגרדים אותן מהנייר ומחוררים אותן במחט ומשחילים על החוט, וכך הייתה יוצאת מחרוזת צבעונית יפהפייה.
את בטח מכירה את זה, אבל אם לא - נראה לי שתאהבו.

שיהיה חג מלא אור - ואור בשביל כל השנה.

+חנוכיית בצק מלח
מתוך הבלוג קסם שימושי

מצטטת:
אז הנה המתכון:

המתכון הוא כוס מלח, שתי כוסות קמח רגיל, כף שמן, כוס מים (המרקם צריך להיות מוצק).



וההוראות:

כשהכל מוכן אופים על נייר אפייה במשך כ-20 דקות על חום בינוני (עד שהפסלים מתקשים) וכשהם מתקררים צובעים באקריליק. אם צריך להוסיף יציבות בזמן הפיסול, אפשר להכניס קיסמים לתוך הפסל בנקודות החלשות.

---

והנה התוכנית: חנוכיות/יצירה מבצק מלח.

פתאום גיליתי את הדף,
מצטרפת למתמוגגים... (-:

http://www.galitz.co.il/gallery/macro/
מצורף לינק עם מצגת נהדרת , בגלריות ישנן עוד מצגות של תמונות של דרור גליץ. בתחתית כל תמונה מופיע השם של מה שיש בה.
אנחנו מתבוננות בגלריית החרקים המוצורפת (מומלץ!) והילדה מזהה כל חרק, ומסבירה שהעיניים של הזבוב הן כמו רדיו. מדהימה.

הזמנת אז באתי וממש נהניתי לקרוא.
איזה יופי לגלות את העולם דרך העיניים שלהם!

_תובנה קטנה (ולא בטוח קשורה או רלוונטית לסיפור שלך) מחיים עם שני בנים: עם בנים אסור לבלות בבית. יש להם "ים" אנרגיה לפרוק, וכדאי להתיש אותם מחוץ לבית ולהגיע הבייתה רק לקראת ארוחה+מקלחת+שינה.
רק שבחורף זה קצת קשה לחפש בילויים מחוץ לבית על בסיס יומי._
סוף מעגל מזכירה לי איך הופכים ימים לכייף עם הילד.

במסגרת לימודינו הביתיים למדנו - אדם ואני- על צבעי הסוואה.
התבוננו ביחד בתמונות של כל מיני חרקים בסביבתם הטבעית וראינו למי יש צבעי הסוואה ולמי יש צבעי אזהרה.
בשלב מסויים אדם הסתכל סביבו ואמר: אני לובש אדום ושחור ואלו צבעי אזהרה. אבל אם אני אשכב על השטיח בסלון לא תימצאי אותי כי יש לי גם צבעי הסוואה לסלון.
ואז הוא נשכב ככה כמו שצילמתי- ו...נעלם

מעולה
(-:

איזה מתוק

בשיטוטי בMIM מצאתי את אלו
http://www.madeitmyself.com/item-detail ... emid=11944
והזמנתי את הבכורה לראות. חשבתי אפילו לקנות. ואז היא מבקשת- אמא בואי נכין כאלו!
(אבל בת, איני יודעת כיצד!)
אני בטוחה שתוכלי למצוא הוראות באינטרנט.
(גיגלתי. מצאתי סרט יוטיוב שמראה כמה זה קל ואתר הוראות ומתכונים. אחד מהם אכן התאים)
http://www.teachsoap.com/bombs.html
ועכשיו סיימנו. היתה לי רק שקית סודה לשתיה וללא תבניות, צימצמנו את הכמויות בהתאם למה שיש ויצקנו לכף מדידה בגודל של כפית זעירה...
היה כייף!

הנה הסרט ביוטיוב למי שרוצה- הכנת פצצות אמבטיה!
http://www.youtube.com/watch?v=AOY7QFOVv6A

ובכן- הנה המתכון למקרה שנרצה לשחזר את ההצלחה
פצצות אמבטיה bath bombs
1 כוס סודה לשתיה
1/4 כוס חומצת לימון
1/4 כוס מלח
1/2 כוס קורנפלור

• לערבב את כל החומרים היבשים היטב יחד ולהכין בצד את התערובת הנוזלית:

3 כפיות שמן שקדים
1 כפית שמן זית
1 כפית מים
מספר טיפות שמן ארומתי לפי העדפה/מטרה (שמתי שמן הדס שנפלא להקלה בהצטננות. כולנו)

---

לערבב במטרף את הנוזלים לתוך התערובת עד שהפירורים נהיים אחידים.
עם כפפות לערבב וללוש היטב היטב עד שכשמרימים גוש ומועכים אותו באגרוף מתעצבת צורה יציבה למדי.
לדחוס לתוך תבנית (תבניות סיליקון לא היו טובות אבל כפות מדידה מפלסטיק יצרו גבעות יציבות ומוצלחות) וליבש על צלחת.

בעת האמבטיה זורקים פצצת אמבטיה לתוכה (אפשר גם לכוס זכוכית עם מים בכדי לצפות בתופעה) ומתקבלות בועות נפלאות ואז אמבטיה ארומתרפית מפנקת.
נסו ותהנו!@}

מגניב
יש המון חומצת לימון בבית ומעט שימוש.

רק נשאר להשיג אמבטיה...

מוזמנים לאמבטיה בקומה השניה אצלנו. חמישה ילדים עם בגדי ים נכנסים בקלות!

או אמא אחת בלי

1/4 כוס חומצת לימון
מלח לימון? נכון? יבש, כן?

מלח לימון, כן , היבש הלבן שעד כה השתמשתי בו לניקוי ובני משפחתי המורחבת משתמשים בו בשביל לתת טעם לטחינה:-P

בני משפחתי המורחבת_ נהגו להשתמש _בו בשביל לתת טעם למרק.

הלכתי למקור.

borax , witch hazel - שניהם מוכרים לי מהימים שהשתעשעתי בהכנת סבונים. אבל אני לא זוכרת מה הם. גילית?

ואם המלח לימון משתכשכים באמבטיה? לא שורף? גורם לגרד אחר כך?

borax
האין זו בורית, מהמעבדה של אסתר?
את זוכרת שאי-אז הכנּו מי בורית בבישול (במים) של סיד וסודה לשתיה.

ועם המלח לימון משתכשכים באמבטיה
1 - זה מעט.
2 - חלקו נסתר בתגובה הכימית המרהיבה.

לא, זה לא.
עכשיו משונה בעיני השם מי בורית לבסיס הנ"ל. או שמא זו חומצה, אחרי שהבסיסים מחזרים את המים?
כל הראש מלא חלודה.
אוי. גם חלודה היא תחמוצת.
שיט.

לא משנה. המתכון של לוטם נטול כל אלה.

לא משנה. המתכון של לוטם נטול כל אלה.
בדיוק:-)

הי לוטם,

ניסינו את הפצצות בבית, בצנצנת מים, יען כי אמבטיה זה לא אקולוגי(בכל אופן היום זה לא יום לאמבטיה, אולי מחר, לכבוד שבת ) . היה מקסים!!!!!!! יש לך מושג איפה אפשר להשיג סוה לשתיה באריזת-ג'מבו. אנחנו צרכנים כבדים.

אהבה,

נמרה

להשיג סודה לשתיה באריזת-ג'מבו. אנחנו צרכנים כבדים.
אמרו לי שבשוק, וגפ בקואופרטיבים אורגנים. לא בדקתי עדיין. תשאלי בככר?

היה מקסים!!!!!!!
שכחתי- איזה יופי! אני שמחה!!!

איזה דף מקסים, תענוג לקרוא.

בורית = סבון.

בורקס = יסוד כימי.

יצאנו אל הכרמים והמטעים והשדות שסמוכים לבית, מרחק הליכה של חמש דקות.
היה מעונן והילדים לא רצו מעיל. לא התעקשתי. הבת חבשה מחממי אזניים והבן השתמש בקפוצ'ון של הבגד שלו כשהיה קר. הטמפרטורה- 15 מעלות.
SZ65Yl]+הבת רצה למטע השקדיות הפורחות QPJI[/po]/AAAAAAAADQo/n9YXCngYffo/s800/DSCN9819.JPG
התכנון: לשבת במטע השקדיות ולצייר בהשראת הטבע החוגג שמסביב.
הבת התחממה- היא רצה המון. ואז הגענו למטע השקדיות הרחוק יותר - אליו רצינו להגיע. היא רצה בין השקדיות לעבר הנוף המטריף.
נעצרה, הרחנו כולנו את הפרחים המרהיבים
+פרחים מרהיבים
ואז התיישבו הילדים, עם צבעי העיפרון והבריסטלים שהבאתי עימי וציירו בהשראת השקדיות:
+צבעים בטבע
אחרי זה עוד המשכנו וטיילנו, לכרם הגפנים המוגבה ולכרם הנמוך, לתאנים שהתחילו להנץ עלים ולנוף הירוק והמרנין.
אחרי שלוש שעות חזרנו הביתה, והירוק שטף אותנו בשמחה ענקית.
http://lh3.ggpht.com/_isufQein0Iw/SZ645 ... CN9810.JPG

מרהיב

תודה.
לעצמי: רעיון:
חברה מתארת את חג המשפחה

מקסים! @}
וגם יתר התמונות ששלחת במייל...

וגם יתר התמונות ששלחת במייל...

סבתא: יש לך 3 אגוזים, למי תתני?
הילדה: אחד לאבא, אחד לאמא ואחד לאח שלי.
סבתא: ועכשיו יש לך ארבעה.
הילדה: אחד לאמא, אחד לאבא, אחד לאח שלי ואחד לי.
סבתא (מקשה): ואם יש לך חמישה אגוזים?
הילדה: אתן אחד לאבא, ועכשיו אתן רבע ממה שנשאר לי לכל אחד.
סבתא: ואם היו לך רק שניים?
הילדה: אחתוך כל אגוז לשניים, ואתן לכל אחד חצי. לאבא,לאמא,לאח שלי ולי.
@}
סגורה על רבעים וחצאים, הילדה.

_סבתא: יש לך 3 אגוזים, למי תתני?
הילדה: אחד לאבא, אחד לאמא ואחד לאח שלי._

התרשמתי מזה שהיא קודם חושבת עליכם, ורק אם יש עוד אחד לוקחת לעצמה.
חוצמזה, חלוקות מעניינות בהחלט...

_התרשמתי מזה שהיא קודם חושבת עליכם, ורק אם יש עוד אחד לוקחת לעצמה.
חוצמזה, חלוקות מעניינות בהחלט.._
וגם ממבחן סבתא!!! (וממבדק הבית של אמא) גם אני גאה בילדים שלי על דברים שהם רכשו מלמידה שנעשתה בינם לבין עצמם, או בינם לביני.

אינכן יודעות כמה התאפקות דורשים ממני מבחני סבתא.

ואו, הרבה זמן לא כתבתי.
אז מה?
ימים שבהם למדתי לאהוב את החצר שלנו ולהשתמש בה.
יצאנו בוקר אחד החוצה, וחזרנו פנימה רק בצהריים כשנהיה לי חם מדי.
בין לבין הילדים שיחקו בבריכה המתנפחת, התחממו על הדשא וחוזר חלילה.
קראתי ספר
טעמתי את הקיץ
ונהנתי מהחצר.
הגדולה ביקשה משהו מתוק.
מה תרצי, שאלתי.
"מלון".
נכנסתי הביתה וחפנתי מלון בייסבול צהוב וארוך, קערה, סכין ומזלגות.
בחוץ ישבנו שלושתנו סביב שולחן הפלסטיק וטיפטפנו טיפות מלון מתוקות על הסנטר.
זה היה המלון הכי טעים.
דיברנו על פרפרים וזכינו לביקור כפול של זנב סנונית הדור ושפע ביקורים של לבנינים למיניהם. החצר המתה פרפרים וציפורים.
צופית אחת הרהיבה עוז והתישבה על חבל במרחק חצי מטר מהגדולה. ראיתי את פניה נשטפים בקסם שמח, הן הביטו זו בזו והצופית ריקדה על החבל.
ריח עץ התאנה, הגפן עמוסת האשכולות, בריכה קטנה עם מים וצל.
תודה על השפע הזה.
(ואני מתפלאת שיכולים לעבור ימים שלמים בלי שנשב בגינה האחורית. כזה אוצר יש לנו פה. רק לזכור!)

תענוג לקרוא ומעורר השראה
כזה אוצר יש לנו פה
בקרוב אצלנו, אמן.

יומן למידה אישי עם עצמי
הילד כועס, זועם, צורח.
ממעמקים אני מוצאת את המקום הרחום בתוכי, את השלווה.
שומרת על טון רגוע רגוע, הכי שליוו ואוהב שבעולם. לא נותנת לכעס שלו לעצמן אותי. שלו- שייך לו. לא שלי.
הוא רוקע ברגליים, קופץ, מאדים. אני אוהבת אותו.
הוא רוצה שאחזור על דברים שאמרתי ומעצבנים אותו, לוחצים לו על כפתורים.
אני קשובה, רכה, אוהבת ושקטה. הכעס שלו-שלו. אני רגועה.
הגדולה צורחת עליו, מתרגזת על צרחותיו.
אחר כך, כששניהם כבר רגועים, אני מספרת לה שהכעס שלו שייך לו. ולנו, השומעים, יש זכות מלאה להשאר שלווים, להרגיש טוב.
וככה כשאני מרגישה טוב אפילו באמצע התקף זעם, הוא מוצא את הטוב, ומגיע אלי בשביל לבכות לי שבעצם הוא נורא צמא.
וכוס מים "קרימקה" (=הסלנג הבייתי למים קרים כקרח) מחזירים אותו לשלווה.
מזכירה לעצמי- השלווה שלי מאפשרת לי לראות.

איזה יופי

המון זמן לא קראתי כאן, איזה כיף לחזור.
את נותנת לי השראה @}

את נותנת לי השראה
וגורמת לי עוד יותר להתגעגע
@}

אוהבת לקרוא אותך. כבר אמרתי את זה?

תובנה-
לא לשאול את הילדים "מה להכין לצהריים".
להכין לצהריים מה שנכון לי להכין.
קוראת להם לבוא לשבת, הארוחה מוכנה.
מרק עדשים, או תירס מבושל, או אורז עגול ועוף ומה שיש.
מגישה, יפה, השולחן מאורגן באופן נעים לעין, מפה, מפיות, צלחות תואמות. כוסות זכוכית עם מים קרימכקרח.
יושבת עם הילדים לאכול.
כלל חדש- עד שאני מתיישבת אפשר לבקש ממני- אמא, תביאי לי מזלג אחר, או כפית, אמא אני רוצה עוד.
ברגע שאני מתיישבת לאכול- זה הזמן שלי לאכול. אני ממעטת בדיבור, רוצה לאכול בשלווה.
הם מקבלים את זה. ונעים לי ככה, כשסוף סוף אני מאפשרת לעצמי לאכול בשקט. שלוש וחצי שנים לא איפשרתי לי להכין מה שמתאים לי ולאכול בשקט ופתאום התובנה הזו. נס.

שלוש וחצי שנים לא איפשרתי לי להכין מה שמתאים לי ולאכול בשקט ופתאום התובנה הזו. נס.

ברגע שאני מתיישבת לאכול- זה הזמן שלי לאכול. אני ממעטת בדיבור, רוצה לאכול בשלווה.
כל כך נכון.

פתאום גיליתי את הדף הזה, איזה כיף לי!
את מקסימה ונעים כלכך לקרוא אותך @}

הכנת משרוקיות נייר עם ילדים- http://whimsy-girl.blogspot.com/2009/07 ... orial.html

איך להכין יויו מבלון וגומיה- http://zakkalife.blogspot.com/2009/07/h ... loons.html
<אוספת פעילויות אפשריות עם הילדים>

סדנאות עור וקיטים שווים-
http://www.omanya.co.il/Leather/Workshop.aspx

שיר הABC http://www.fisher-price.com/us/fun/game ... efault.asp

יצירה עם ילדים- ציפור נייר - מתאים לראש השנה
http://blogs.babycenter.com/momformatio ... y-flowers/

ינשופים מנייר
http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.as ... me=shopper

גירים צבעוניים מקליפות ביצים
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.a ... Id=1116597

וואי לוטם,תודה על הקישורים הנהדרים האלו
אפשר לשים אותם גם ב אתרים מומלצים . שם יש ריכוז גדול של עוד קישורים מעניינים לילדים ובכלל ( אפשר גם ב לימוד בעזרת המחשב לילדים )

תודה