אולי בכלל הייתי צריכה לכתוב ב פשטות מרצון, אולי אם הייתי מתאמצת ממש הייתי מוצאת דף מתאים במקום לפתוח עוד אחד. אז אם את מוצאת, עורכת יקרה, דף שאפשר להעביר אליו אחר כבוד את דברי הלא-חשובים-בכלל-לאנושות, אשמח לעשות זאת.

ולאחר פתיחה מתישה זו, אגש לעניין עצמו.
לפני שבוע וחצי בערך התקלקל לי המקרר. אצתי רצתי לשכנים מלמעלה וקיבלתי טלפון של טכנאי מקררים (היה לזה שם מקצועי יותר, אבל שכחתי). אבל אז... נזכרתי שבעצם אני מנסה להיפטר ממוצרי חשמל עודפים בחיי.
למעשה, החלטתי שמלבד הבלנדר ותנור האפייה (רק ללחם ולעוגיות) אני נפטרת ממוצרי חשמל.
הופ! הזדמנות!
אז זהו. המקרר באיוורור, בקרוב, כשיהיה לי אומץ, גם יצא ויפנה לי שטח מחייה (מקרר משפחתי מפלצתי). אבל איך חיים בלי???

הנה כמה דברים שכבר נתקלתי בהם:

1. החמסין. עוד שניה קיץ והחמסין האחרון לימד אותי ששאננות ולהשאיר את החומוס מהבוקר עד הערב בלי קירור עולים ביוקר. לירקות-פירות אני מתכוונת לקנות כלי חרס גדולים, לעטוף בבד ולהרטיב מידי פעם, כך שישארו קרירים. אבל האם לא ניתן לשמור חומוס למשך יממה בלי מקרר?
2. האם יש איזה-שהוא פיתרון חלופי לאסידופילוס, לזרעי פשתן, לשמרים יבשים? האם די להם בקרירות, או שבלי מקרר זה לא עובד?
3. ושאור? כל כך רציתי להתחיל להכין שאור... האם יש תקנה לשאור ללא מקרר?

1 - חומוס, בקיץ - עם יותר טחינה (=שמן - משמר), ועם המון שום (אנטיבקטריאלי קטלני), הייתי מחזיקה בכלי חרס לח כמו שתיארת.
2 - נדמה לי ששמרים יבשים יכולים להיות בלי מקרר. מוכרים אותם (בואקום) לא מקוררים. כך או כך - אולי עדיף לקנות חבילת שמרים בשותף עם מישהו.
3 - שאור? מקרר? מה הקשר? אני משערת שכשחם התהליכים מהירים יותר, אבל אני מאמינה שניתן למצוא שו"מ חדש. פיתות דרוזיות (לימדה אותי השבוע זוטא לבנה) אופים בלי שמרים. גם זה פתרון. (גם בלי תנור...)

(אגב, גם לבנה שומרים בשמן בלי קירור)
אם יש לך כח - אשמח אם תשתפי בהמשך. נשמע לי מענין מאוד.

פיתות דרוזיות.
יש לך מתכון?

מוכרים אותם (בואקום) לא מקוררים.
כן, אבל כתוב שצריך לשמור בקירור לאחר הפתיחה.
לקנות במשותף זה פתרון מעולה. תודה.

ליאת,
איך תביאי מים קרים מחר לטיול?

<במיינסטרים לא מסוגלים בלי מקרר>

פעם היו מוכרי קרח עוברים ברחובות עם בלוקים ענקיים של קרח ומוכרים חתיכות קרח למי שצריך. אולי תוכלי להתחיל טרנד חדש כזה?

לדעתי יש מאכלים רבים שאנחנו רגילים אליהם היום שנולדו בעצם כשיטות שימור ללא מקרר. למשל ריבות, בשרים מיובשים/נקניקים וכדומה. אולי אפילו הקמח עצמו הוא תוצאה של נסיון לשמור את החיטה גם לעונה שהיא לא צומחת.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה, וגם אני אשמח אם תשתפי בהמשך. נשמע לי מענין מאוד.

---

הנה כמה דברים שמצאתי בשבילך בגוגל:
http://www.newmediaexplorer.org/chris/2 ... 4/[po]cool fridge without using electricity[/po].htm
http://www.madsci.org/posts/archives/no ... .Sh.r.html

ויש עוד הרבה.

ליאת, אם יורשה לי לשאול - למה את לא קונה מקרר קטן וזול (מהמשופצים שמוכרים בתחנה המרכזית הישנה בגרושים)? כך תוכלי ליהנות משני העולמות - גם לא להוציא הרבה כסף על מקרר וגם שלא ייקח הרבה מקום, ובכל זאת לא לקנות כל יום מחדש את כל מוצרי החלב, הממרחים והשתיה הקרה. אם בכל זאת את מעדיפה כך, אוליי תארגני לך קופסא כמו של מוכרי גלידה בים, עם קרח יבש, שתוכלי לשמור בה דברים קטנים וחשובים. (אין לי מושג איך משיגים קרח יבש אבל בטח מישהו אחר פה באתר יידע).
בהצלחה!

שיטות שימור ללא מקרר.
מלח, סוכר, שמן, ייבוש ועישון -- כולם אמצעי שימור. המקרר, גם זה שפועל על קרח, הוא המצאה חדשה יחסית (בשמת ודאי תוכל לגלות לנו ממתי). לפני כן היו כובשים ירקות, ממליחים מייבשים ומעשנים בשר ודגים, מבשלים פירות למרקחות, מייבשים פירות, ירקות ותבלינים ומתסיסים פירות ליין. גרעיני דגנים וקטניות נשמרים זמן רב בלי קירור. הקמח איננו אמצעי לשמור חיטה. להפך. קמח מתקלקל הרבה יותר מהר מגרעיני החיטה. לכן לא טחנו מראש את כל הגרעינים.

תודה על ההרחבה והתיקונים.

כשאני חושבת על זה,
הקושי העיקרי בחיים בלי מקרר אינו מה-נאכל (אחרי הכל, מוצרי חלב הם לא שיא הבריאות, חומוס אפשר לבשל בדיוק כמה שתאכלי היום, ואף אחד לא אמר שחייבים לטחון אותו לממרח וכו'), אלא - מבחינת אוכל - ההרגל של לאכול קר, לשתות קר כשנוחתים בבית אחרי שהיינו בחוץ החם וכו'
כלומר, הקושי העיקרי הוא ההרגל להעזר במכשירי חשמל כדי לחיות באקלים נוח, מה שמאפשר לנו (לגופנו) להתחמק מהצורך להתאקלם לקיץ.
זוכרים שבילדותנו לא היו בכלל מזגנים בתבי הספר?
זוכירם את ההרגשה של חום, בלי המחשבה "נו, עוד דקה אני חוזרת למקום ממוזג"?
זה.

אבל אז... נזכרתי שבעצם אני מנסה להיפטר ממוצרי חשמל עודפים בחיי
ליאת, כל הכבוד לך!
כשראיתי את שם הדף חשבתי, על מה עוד יחשבו הבאופנים האלה, מילא בלי טלוויזיה (אני לא יכולה לדמיין מצב כזה) אבל לחיות בלי מקרר?! וואו, אני לא יכולה לחשוב על זה בכלל.

עודד - תודה על הקישורים!

למה את לא קונה מקרר קטן וזול (מהמשופצים שמוכרים בתחנה המרכזית הישנה בגרושים)?
כי יש לי עניין להפסיק את התלות שלי במוצרי חשמל. כפי שכתבתי למעלה, יש שני מכשירים שאני עדיין לא מנסה להיפטר מהם - בלנדר (כי איך אני אכין את החומוס???) ותנור אפייה (לפחות עד שתהיה לי חצר גדולה דיה לאכלס תנור שמש). חשמל זו אנרגיה יקרה, מלכלכת והשליטה עליה בידי גורמים כוחניים מאוד, שמעכבים את השימוש באנרגיות חלופיות. אני רוצה עצמאות וזה חלק מתהליך ההיפרדות שלי מתלות בגורמים חיצוניים מסוג זה.

ובכל זאת לא לקנות כל יום מחדש את כל מוצרי החלב, הממרחים והשתיה הקרה.
זו לא הבעיה. מוצרי חלב אני לא אוכלת, ממרחים אני מכינה לבד ואני לא שותה שתיה קרה, רק מהברז. היחידה שמתלוננת זו בתי, שאוהבת למצוץ קרח. אז נקנה קרטיבים במכולת השנה ולא נכין לבד, ניחא.

הקושי מתחלק לשניים - כמה דברים שאני צורכת שזקוקים לקירור (כמו אסידופילוס, בעיקר בקיץ, כי אני נוטה לבעיות מעיים), זרעי פשתן (שבינתיים הבנתי שיישמרו לזמן מה שלמים בלי קירור - כך שאפשר לקנות מעט כל פעם). החלק השני הוא להכין כל יום את האוכל של אותו יום בלי יכולת לשמור. מכיוון שאנחנו טבעוניות ישנה תלות בבישול קטניות, לפחות פעם ביום. יחד עם זה אני עובדת ולומדת ומגדלת ילדה, לכן אני מחפשת דרך לשמור בכל זאת מעט מזון מיום אחד למשנהו.

לגבי השאור, קראתי שוב את המתכונים ובכולם כתוב שיש לשמור אותו בקירור...

האמת יש לי רגשות מעורבים.
מצד אחד :כל הכבוד לך! והרהור על כך שבירושליים יש בתים עם קירות עבים מאד ששומרים על קרירות בקיץ.
מצד שני: הרעלות מזון הנן משהו לא נעים בהחלט ועלול להיות אף מסוכן. מקרר ופריזר עוזרים לנו לחסוך ולשמור אוכל לימים אחרים (בין היתר לימים בהם איננו יכולים לדאוג לאוכל כי אנחנו לא מרגישים טוב למשל)
דווקא לחם אפשר לאפות בטבון למשל אם יש לך גינה (לי אין....). מקרר נראה לי חשוב, ולו מסיבה תברואתית. כדי שאוכל ישמר ללא קירור (בעיקר חומוס!) יש להוסיף הרבה מלח\חומרים משמרים\סוכר - תלוי במזון ובעיני זה מתנגש עם דברים חשובים יותר.

ההורים של גיא גדלו בהודו ולא היה להם מקרר בבית. הם בישלו כל יום אוכל טרי, מלבד בשבת.
הנה כמה שיטות לשמור על אוכל שלא יתקלקל:

1. להוסיף חומץ בעת הבישול, למשל לכוס אורז מוסיפים 1 כף חומץ.
2. תבלינים: פפריקה חריפה, פלפל שחור וכורכום.
3. ארון שסגור רק עם רשת - מגן מפני זבובים אך אינו צובר חום. הארון ממוקם ליד דלת או חלון.

חשמל זו אנרגיה יקרה, מלכלכת והשליטה עליה בידי גורמים כוחניים מאוד, שמעכבים את השימוש באנרגיות חלופיות. אני רוצה עצמאות וזה חלק מתהליך ההיפרדות שלי מתלות בגורמים חיצוניים מסוג זה.
ראוי להערצה מישהי שלא רק חושבת אלא גם עושה. אני מוריד את הכובע!

כי איך אני אכין את החומוס???
כשהחומוס רך לא נראה לי שצריכה להיות בעיה לטחון אותו ביד (למשל במכתש ועלי). הרי עשו חומוס גם לפני המצאת הבלנדר החשמלי.

חשמל זו אנרגיה יקרה, מלכלכת והשליטה עליה בידי גורמים כוחניים מאוד, שמעכבים את השימוש באנרגיות חלופיות. אני רוצה עצמאות וזה חלק מתהליך ההיפרדות שלי מתלות בגורמים חיצוניים מסוג זה.

כל הכבוד לך.
וגם אני אשמח אם תשתפי בהמשך. נשמע לי מענין מאוד

זוכרים את הפרק מסיינפלד שקרמר החליט לחיות בלי מקרר ?

<דקל חייבת להכניס את המיינסטרים לכל חור>

נשמע מרתק.

יש משהו מפתה בלהכין כל יום אוכל מחדש...
מצדשני, כאשר אני מחליטה לבשל כל יום (ככה חייתי ברוב השנה שעברה) יצא שבשלתי רק דברים פשוטים, כי כל דבר שלקח לי מעל חצי שעה הרגיש לי כמו השקעה גדולה מידי (לעבוד שעתיים, לאכול חצי שעה, ונגמר?)...
וגם- נדמה לי שהשיטה של מזון טרי כל יום רלוונטית בעיקר למי שחי/ה בקבוצה גדולה... (כשאמא שלי היתה ילדה חיו- בשיא- 12 נפשות בבית... כולם אכלו פחות או יותר אותו הדבר. אוכל אף פעם לא נשאר למחר... בבית שלי אנחנו ארבעה, ולכל אחד העדפות שונות ומשונות... לבשל כל יום מחדש....). מה גם שאז מלאכת הבישול יכולה להתחלק בין יותר אנשים...

נדמה לי שהשיטה של מזון טרי כל יום רלוונטית בעיקר למי שחי/ה בקבוצה גדולה...
ואללה.
מחזיר שוב ללהתחלק, ולקהילה.

נדמה לי שהשיטה של מזון טרי כל יום רלוונטית בעיקר למי שחי/ה בקבוצה גדולה...
יש בזה הרבה.
זו גם דרך ללמוד לבשל מעט, מה שהוא זר לחלוטין למנטליות הפולנית שגדלתי עליה. בבית אמי יש שני מקררים ודיפ-פריז. חבר פעם אמר לי שיש אצלה בערב שבת יותר אוכל מאשר אצלם בליל הסדר... חלק מהעניין זה להוריד ממני את הצורך לאגור ולצבור ולהכין אוכל שיספיק לגדוד.
מעבר לזה, עודפי בישול זו סיבה טובה להזמין חברים לעזור ולחסל. רב החברים שלי הם ללא ילדים עדיין ומאוד שמחים לקבל אוכל איכותי ומבושל ללא מאמץ (למעשה גם כמה מחבריי בעלי הילדים שמחים...).

יצא שבשלתי רק דברים פשוטים
ממילא אני בעניין של בישולים פשוטים ביותר. אני משרה את רב הדגנים והקטניות מראש, או אפילו מנביטה, כדי לקצר זמני בישול. בכלל, עכשיו זה הזמן לעבור לאכול הרבה יותר אוכל חי ופחות מבושל. פירות וירקות יכולים, אני מקווה, להחזיק שבוע בקירור של כלי חרס. ייבדק לאחר פסח ואדווח.

הרעלות מזון הנן משהו לא נעים בהחלט ועלול להיות אף מסוכן
נקודה למחשבה, בהחלט.
למרות שרב האנשים שאני מכירה, שסבלו מהרעלת מזון שלא מאוכל מחוץ לבית, דווקא חיים עם מקרר.
בואי ננסה להפוך את הבעיה לפתרון - לא לאגור מזון, שמאבד את ערכיו התזונתיים ונהרס בקירור, אלא לאכול כמה שיותר טרי.
בין היתר לימים בהם איננו יכולים לדאוג לאוכל כי אנחנו לא מרגישים טוב למשל
עוד סיבה לחיות בקהילה.

יוחננית,
תודה על הטיפים, הם בטח עובדים על כל סוגי הדגנים. אנסה ואספר לך אם זה עובד גם בארץ הקודש.

אני מוריד את הכובע!
חבל, אם יהיה לך חם, אין לי אפילו כוס מים קרים להציע
אין כאן עניין של כבוד או של הערכה, אני נפטרת מעול, לא מוסיפה כזה, ורק מחפשת את הדרך הטובה לעשות זאת.

מעניין לקרוא. תמיד חשבתי שדווקא מקרר הוא אחד המכשירים החשמליים שצורכים הכי פחות חשמל (הבנתי שהזללנים הם מכונת כביסה, ייבוש, מדיח כלים וכו').
באנגליה הסטנדרט הוא מקרר קטן (אני מדברת על פצפון, פחות מחצי של מקרר ישראלי ממוצע). בהתחלה חשבתי שזה סוף העולם ואי אפשר לחיות בלי מקרר ענק. אחר כך הבנתי שהכל עניין של תפיסה - המקרר הקטן יכול בהחלט להספיק, אם משנים אם הגישה הכללית (ועושים הרבה קניות קטנות). מה גם שצריך לקרר כאן פחות דברים, בגלל מזג האוויר. כך שאני בטוחה שאפשר גם בלי מקרר בכלל. אבל נראה לי שהעניין עם קופסת הקרח היבש יכול להיות פתרון נחמד, לא?

לגבי השאור, קראתי שוב את המתכונים ובכולם כתוב שיש לשמור אותו בקירור...
זה מעורר אצלי סימני שאלה.
בזמנים העתיקים, כאשר לא היו מקררים, היו אופים לחם משאור או ללא התפחה, כמו פיתה דרוזית.
ברור שאז לא שמרו את השאור בקירור. אז איך כן שמרו אותו?
או שהשם "שאור" משמש היום למשהו אחר מאשר אז?
אם הבנתי נכון, שאור הוא חתיכת בצק שתפח, והוא משמש להתפיח בצק חדש. זה נכון?

בזמנים העתיקים, כאשר לא היו מקררים, היו אופים לחם משאור או ללא התפחה, כמו פיתה דרוזית.
זה מה שאני אומרת.
בטוח-בטוח אפשר להסתדר עם שאור בלי מקרר, ויותר מזה - כמו שארמת, ליאת - להפוך את החסרול ליתרון - צריך יהיה להשתמש בפחות שאור ולהתפיח פחות זמן.
נסי, מה יכול להיות?

שאור הוא חתיכת בצק שתפח, והוא משמש להתפיח בצק חדש
נדמה לי שלא בצק, אלא רק שמרים (מהאוויר, נדמה לי - או משאור "התחלתי" כלשהו), מים, וסוכר.

בזמנים העתיקים, כאשר לא היו מקררים, היו אופים לחם משאור או ללא התפחה, כמו פיתה דרוזית.

אני חושבת, ולא בטוחה, שהעניין עם השאור הוא כזה: כשהוא מחוץ למקרר הוא מהר מאוד מתרבה עד כדי כך, שהוא ממלא את הכלי. בגלל זה שמים במקרר - כדי להאט את ההתרבות הטבעית. כשאופים לחם שאור (ואת זה אני יודעת!) כדאי להוציא את השאור יום-יומיים לפני מהמקרר כדי להאכיל אותו כל יום ולהפוך אותו ל"עצבני" יותר (חמוץ יותר, עובד יותר, טעים יותר).

לדעתי, אם כל יום תקפידי להוציא נניח חצי מהכמות, ותוסיפי מים וקמח חדשים, זה יהיה בסדר גמור. אבל אז זה נהיה כבר קטע קצת כלכלי (די הרבה קמח).

צריך לברר את זה, אבל שאור בחוץ לא אמור להתקלקל עד כמה שהבנתי.

אומרים להאכיל שאור פעם בשבוע - זה ממש מעט מדי! אם רוצים לחם אמיתי כזה, חמוץ, ושאור שעובד טוב, הכי כדאי להאכיל כל יום או לפחות פעם ביומיים...

אם את רוצה שאור ואין לך מאיפה, אז לאחי יש. ואנחנו מגיעים לפעמים לירושלים.

אני, מטעמי קנאות דתית לחומוס, אוכל חומוס רק טרי טרי. חומוס שעמד מבוקר עד ערב הוא מבחינתי חומוס לקומפוסט. אבל כאמור, אני קנאי.
מה עם האפשרות של קירור בתוך האדמה? האם זה יכול לעכב התרבות של שאור?

מעניין שאני נתקלת בדף הזה, בדיוק עכשיו שהחלטנו לקנות מקרר. כרגע יש לנו מקרר קטן (משרדי).
אנחנו באמת לא שומרים אוכל, אבל עם קטנטנים בבית לפעמים זה נחמד שאפשר להכין אוכל לכמה ימים ולא לבשל כל יום ששני קטנטנים תלויים עלי.
אנחנו אוכלי בשר. והבנים במשפחתי (שהם הרוב D-: ) אוכלים בשר. הרבה בשר.

טוב עכשיו ששיתפתי בהירהורים שלי, אספר שחיינו חודשיים באיטליה בלי מקרר. היה חורף והטמפ' בחוץ לא עלתה על 5 מעלות. אז המרפסת היתה המקרר. הירקות נשמרו טריים בצורה מדהימה.
נשארנו רק עם בעיה הגדרתית. שהילד יצא למרפסת. לא ידענו מה לומר תצא מהמקרר או תכנס מהמקרר כי קר ...

האם יש איזה-שהוא פיתרון חלופי לאסידופילוס, לזרעי פשתן,
היום משווקים סוגים שונים של אסידופולוס שלא דורשים קירור (בכמוסות). או הסוג של סאנריידר שמצופה בפקטין תפוחים ובא בשקיות אטומות קטנות (כשפותחים חייבים לגמור הכל וזה לרוב לא נורא).
זרעי פשתן לא טחונים אפשר להחזיק בכלי אטום הרבה הרבה ימים ואף יותר... ובכל מקרה אחרי שטוחנים אותם הם טובים רק 4 ימים, אז כדאי פשוט לטחון לכל יום.
נשמע מרתק! בהצלחה

אני פה יושב וקורא ובפנים אני נסער ונרגש, רעיון לתוכנית ההתנתקות מחברת החשמל הוא פשוט מדהים. אינני יכול שלא לשים לב לרשימת הפריטים החשמליים שאת מונה שנשארו בדירתך: בלנדר ותנור (רק ללחם ולעוגיות) -
אם כן, כיצד רשמת שורות אלה? איך תגיבי להודעות פה? הרי יש לך גם מחשב צורך חשמל - וחמור לא פחות: את מחוברת לרשת האינטרנט הגדולה והמשחיתה.
אבל אני בהחלט מסיר את הכובע בפני הרעיון....

הרי יש לך גם מחשב צורך חשמל - וחמור לא פחות: את מחוברת לרשת האינטרנט הגדולה והמשחיתה
מחשבים ואינטרנט יש בספריות ציבוריות וכד'.
למה אינטרנט משחיתה?

לא ידענו מה לומר תצא מהמקרר או תכנס מהמקרר כי קר ...

אם כן, כיצד רשמת שורות אלה? איך תגיבי להודעות פה? הרי יש לך גם מחשב צורך חשמל -
המחשב של ליאת עובד על דלק ביו-דיזל, אנרגיה סולרית וקסמי פיות.

למה לא תנור גז? יש כאלה שגם החלק של האפיה הוא על גז, והאוכל יוצא הרבה יותר טעים (כן, מניסיון).
לגבי הבלנדר - צדק מי שאמר לגבי מכתש ועלי, ככה עושים בחומוסיות "השוות". אפשר גם לטחון במטחנת בשר ידנית, כמו של פעם. בטח יש לך.

ומה עם מכונת כביסה? יש לך?

<שואלת ברצינות>

רגע!!!
אני מחוברת לחשמל, נקודה.
זה שאני נפטרת מהמקרר, זה רק צעד קטן בדרך להנתקות. לעומת שרון, תסלחו לי על עירוב הפוליטיקה המכוערת, יש לי יעד סופי מאוד ברור והוא - הנתקות מוחלטת. אבל זה עוד רחוק.
בעיקרון, אם פאנלים סולאריים היום זולים יותר, יכולתי לעבור לאנרגיית השמש, אך לא כך הוא. זו אנרגיה סופר-יקרה ועוד לא מספיק יעילה, מכיוון שצריך שטח גג די גדול לספק תצרוכת ביתית ואני, מה לעשות, גרה בעיר הקודש הצפופה.

אז כן,
יש לי מנורות חשמל (למרות שיש מנורות שלא זקוקות לפאנלים סולאריים ויכולות לעבוד במהלך היום בלבד על אנרגיית שמש - לא ללילה), יש לי מחשב מחובר לחשמל (אבל עובד בעיקר על קסמי פיות ומכשפות) ויש לי מכונת כביסה.

כפי שכתבתי, לרב הדברים אני מצליחה לחשוב על פתרונות כאלו ואחרים. ראיתי מכונת כביסה מגניבה אצל טליה שניידר ויום אחד, כשתהיה לי חצר גדולה או בית גדול יותר, אאמץ את הרעיון. מישהו לקח תוף של מ. כביסה והרכיב אותו על אופניים ובפידול מסובבים את התוף.
לגבי תנור - עלו הרעיונות הבאים: תנור גז (עדיין מחובר לרשת אנרגיה בבעלות פרטית), טאבון (מי שהציעה לא יודעת איך נראית החצר המאוד עירונית פיצפונית שלי) ותנור שמש (שוב, דורש קצת יותר חצר). כל אלו פתרונות פרקטיים, השניים האחרונים טובים בעיני, רק שכרגע לא ישימים. חוצמזה, אני מחפשת פתרונות-מודל. לא משהו שרק אני, עם השגעונות שלי, אוכל ליישם, אלא שיהיה ישים למס' גדול של א/נשים. טאבון ותנור שמש דורשים חצר, או לפחות מרפסת גדולה בכיוון הנכון וזה לא ישים לרב הא/נשים בעיר. עוד רעיונות יתקבלו בברכה.

בלנדר: בדיוק אתמול חשבנו (אני וקרוב המשפחה היחיד שיש לי בירושלים) על מטחנת בשר. הוא, קרוב המשפחה, מוכן לקנות לי אחת חדשה, אם אתן לו את הבלנדר בתמורה . מכתש ועלי זה נחמד, יש לי, אני משתמשת בו לכמויות קטנות של כתישה, אבל זה ה-מ-ו-ן עבודה בכמויות גדולות. כאמור, אני מנסה להיות יעילה ולא ליצור מצב שבו אני מכלה חצי יום בהכנת אוכל.

תודה על המחשבות שלכן/ם!
איזה כיף לקבל פה ליווי.
תמשיכו, בבקשה.

אפרופו ביו דיזל,
היכולת הטכנית שלי, לצערי הרב, ירודה מאוד. אי לכך, אני מחכה לכמה חבר'ה שעובדים על בניית מתקן ייצור ביו-דיזל כבר הרבה זמן. כהם יסיימו, אהיה הראשונה לרכוש אותו (לא לבית, לגינה הקהילתית) ולהתחיל ליישם. לא למחשב, אבל כן לרכב ולהסקה.

לגבי מחשב -
אכן מחובר לרשת (החשמל והאינטרנט). לגבי חשמל - הפתרון בסוף יהיה סולארי (כשמישהו - אנחנו למשל - נצליח לשבור את המונופול של ח. החשמל ולגרום לכך שאפשר יהיה "להחזיר חשמל" למערכת ולקבל החזר על החשמל המוחזר). לגבי רשת האינטרנט - אין לי פתרון יותר טוב לזרימת מידע חופשית, עם כל הזבל שזורם בה.

טוב, אז דיברתי עם אחשלי שהוא גם טבח. אין בעיה להשאיר את השאור בחוץ, כל זמן שמאכילים אותו כל יום. לא צריך לזרוק חצי כמו שאמרתי קודם, אלא אפילו פחות משליש. אני חושבת ששתי כפות קמח ליום יעשו את העבודה. אם את אופה לחמים קטנים (או לחמניות) כמעט כל יום, אז זה משתלם לגמרי. אם לא - אז תצטרכי לזרוק חלק בכל זאת.

השורה התחתונה - שאור לא מתקלקל מחוץ למקרר.

לגבי קירור - יש גם את השיטה עם חיתולי טטרה רטובים. בעיקר עם הרוח הירושלמית. אפשר לשים על אדן החלון כלי חרס ולכסות בחיתול רטוב. או ממש לעשות וילון מחיתול רטוב (עם אטבי כביסה למשל) שדרכו עובר האוויר פנימה ומתקרר.

אנחנו חיינו חודש על אי בודד (כמעט) באיי אנדמן. זה היה רק בישול טרי. קניית מצרכים מתושבי האי (ביצים, קצת ירקות, דגים) ופעם בשבוע נסיעה על סירה לקניית מצרכים בעיר הגדולה באי אחר. זה היה ממש כיף, מצד שני היה לנו המון זמן וכבר בבוקר היינו מתכננים מה נבשל בערב. כל היום היינו עסוקים בזה. האוכל והבישול הפך כמעט לדבר המרכזי, בלי מקרר, בלי תנור, בלי כלום - רק מדורה, סיר, מחבת ופינג'ן. ומים מהמעיין.

מה רע בגז? זה נחשב לאנרגיה נקיה יחסית (או אפילו נקיה ממש)?
ולא חייבים להיות מחוברים לספק, אפשר בבלונים.
יש גם מכונות כביסה שעובדות על גז, רק לידיעתך.

מאוד מאוד מעניין הדף הזה.

מה רע בגז?
אני לא חושב שהיא התכוונה שהגז עצמו רע אלא שזו רשת אנרגיה בבעלות פרטית

אפשר לשים על אדן החלון כלי חרס ולכסות בחיתול רטוב.
בילדותי, כשעדיין לא היו מים זורמים בחדרי החברים בקיבוצי, עמדה בחדר הורַי ג'ארה מחרס מלאה מים, מכוסה בחתיכת בד שתפורים אליה צדפים כמשקולות. המים היו תמיד קרירים, גם כשהמים בברזים (בבית הילדים, למשל) היו חמים מחום האויר.
בטיול בסיני לפני שנים, כשבדהב היו רק סככות צל ומקלחות בחוץ, ולנו היו מים רק במיכלי פלסטיק ועל צידניות עדיין לא שמענו, הרטבנו מגבות ועטפנו בהן את המיכלים. הן קיררו את המים לטמפרטורת שתייה.
לעשות וילון מחיתול רטוב (עם אטבי כביסה למשל) שדרכו עובר האוויר פנימה ומתקרר.
כשבני היה תינוק, ובבית הילדים לא היה מזגן, קיררנו את חדר התינוקות בעזרת וילונות רטובים ושלולית מים על הרצפה.

מה רע בגז?
שהוא עדיין יוצר תלות משמעותית בגורמים כוחניים בעלי אינטרסים כלכליים.
חוצמזה, אולי הגז עצמו לא מזהם, אבל ההובלה שלו ממקום למקום מזהמת בהחלט.
וכשיגמר הנפט? הוא לא יבוא.

אגב, גם חשמל הוא לא רע לכשעצמו, אם מפיקים אותו בדרכים נקיות, כמו בעזרת פאנלים סולאריים.

השורה התחתונה - שאור לא מתקלקל מחוץ למקרר.
יש!!!! תודה.

ממש לעשות וילון מחיתול רטוב.
את שיטת הוילונות הרטובים הכרתי לפני כמה וכמה שנים בחצבה, כשגרתי בחדר עם דזרט-קולר, המצאה מבריקה וחסכונית לעומת מזגן. הוא עובד על אותו עיקרון של וילון רטוב (על חשמל, כמובן).
באילת גם ראיתי מקום שיש בו ממש טפטוף קבוע של מים בחלונות.
כשבתי נולדה היה מאוד חם ויבש, אבל לא רציתי לייבש אותה ואותי במזגן, אז ניסיתי את השיטה והיא עבדה מצויין, כולל השלוליות.
פעם, ככה מספרים ותיקי אילת, רצו לקרר את כל העיר עם מסכי מים כאלו. לקראת ביקור רה"מ (בן גוריון) הכינו מסגרות ענק עם מתזים תלויים עליהם ובדקו אם זה עובד. זה עבד. אלא שעם הרוח הראשונה הרבה אילתי נרטבו והפתרון החינני נגנז. אני לא חותמת על זה שהסיפור אמיתי.

נצליח לשבור את המונופול של ח. החשמל.
אני שואלת באמת כי לא הבנתי - האם הכוונה שלך היא להפריט את חברת החשמל?

שלום לך,
בהצלחה, וכל כל כל הכבוד.
רק לספר שגם אני מנסה להקטין את התלות במוצרי חשמל, ולמעשה תקופות ארוכות בחיי לא היה לנו כלום חוץ ממנורות.
אבל בחום של הקיץ (גרנו אז בבקתה לוהטת בעמק) הילדים סבלו כל הזמן מבעיות קיבה, וגם אני.
מניחה שיכולתי להתארגן טוב יותר, ובכל אופן אחרי סשן ארוך ומבהיל במיוחד של מחלות התחלתי להעזר במקרר של השכנים...
מאחלת לך שתצליחי טוב ממני

מאמר על הפסקת החשמל הגדולה בארה"ב באוגוסט 2003, והרהורים על חיוניות החשמל בעקבותיה.
http://www.heschelcenter.org/[po]text files[/po]/blackout.html

נראה לי שהייצור של פאנלים סולריים הוא מאוד מזהם.
מה רע באנרגיית הרוח ?

נראה לי שקשה להתייחס לאמירה כזו שזרוקה באויר.
מה רע בלתת איזה מראה מקום?

מה רע באנרגיית הרוח ?
לא בכל מקום יש מספיק רוח. לא בכל מקום אפשר להעמיד שבשבת ענקית, גבוהה ומרעישה. פאנלים סולריים, לעומת זאת, מתאימים בכל מקום בארץ, ולא מפריעים לאף אחד.

נראה לי שהייצור של פאנלים סולריים הוא מאוד מזהם.
אני אשמח לדעת יותר, אם יש לך מידע על כך.

וכשיגמר הנפט? הוא לא יבוא.
גז טבעי (זה שמתמשים בו לבישול אחרי שמוסיפים לו ריח) לא מיוצר מנפט. יש בארות שמוצאים בהן גז ושואבים אותו בנפרד, כשהוא יגמר, הוא פשוט יגמר. (סתם פריקית של פרטים, רציתי לתקן טעות)

התכוונתי לומר שכשיגמר הנפט אי אפשר יהיה להוביל את הגז. לא היתה טעות.

אהה! פשוט לא הבנתי אותך.

לגבי האין-מקרר: עלי והצליחי, ואל תשכחי לחזור לספר לנו איך הולך.
לגבי הפקת חשמל ירוקה: הרעיון שלי היה ליצור מצבר חשמלי שנטען מתנועה (אנרגיה קינטית) ולחבר אותו לילדים כשהם משחקים. כנראה שלא אצליח לעשות כך את המיליונים, כי מסתבר שיש איזושהי חברה באוסטרליה שפיתחה את זה כבר: http://www.worldchanging.com/archives/002323.html.

וואלה יונת
האמת היא שתמיד חשבתי שבטוח אפשר לעשות את אותו הדבר בחדר כושר. כלומר, למה לא לחבר מצבר כזה לסטפרים ולשאר מכשירי העינויים סטייל ימי הביניים, ולהאיר עם זה את המקום (או להפעיל את המזגן)? אני לא מבינה בזה כלום, אבל נראה לי שזה מצבור אנרגיה מבוזבז.

שכשיגמר הנפט אי אפשר יהיה להוביל את הגז
יובילו את הגז על ידי משאיות הממונעות בעזרת גז.

בזמנים עברו התנאים היו שונים. האוכל גדל בחצר בחוץ, והיתה פרה לחלוב אותה, היתה באר והחיטה היתה מיובשת ומאוחסנת בשקים במקומות מוצלים. כאשר הכינו כמות גדולה הכינו רק מדברים שאפשר לשמר אותם כמו פירות מיובשים, בשר מיובש, בשר ודגים מעושנים מהעשן של הארובה. כל יום בישלו כמות שהספיקה לאותו היום. לא היה כזה דבר לשים אוכל מבושל בשביל 'מחר' אז רוב התזונה התבססה על ירקות ופירות חיים, חלב פרה חי , בשר טרי, והשאר יובש ועושן.. כל בוקר היו אופים פיתות או לחמים או בשיטה הישנה של שאור..

אם אין את כל התנאים האלו, אין מנוס ממקרר אם רוצים תזונה מגווונת

אפשרות אחרת היא לגור קרוב לשוק ולקנות כמויות קטנות, בשילוב אמצעי קירור אלטרנטיבים. הזמנים בהם לא היו מקררים לא כל כך רחוקים. נראה לי ש'במקום' מקרר (ומכונת כביסה) היתה 'משרה' של עקרת בית, או עובדי משק בית, שהכינו, קנו, שימרו, בשלו.

ראיתי פעם ב"הארץ" על איזו המצאה שדומה למה שיונת הזכירה. נדמה לי שזה היה קשור לנדנדה. אחפש את גזיר העיתון.

ראיתי פעם ב"הארץ" על איזו המצאה שדומה למה שיונת הזכירה

נדמה לי שזה היה על באר בדרום אפריקה, שהמשאבה שלה מחוברת לנדנדה או קרוסלה של ילדים.
זה היה במקום שאין בו חשמל.

לא, לא זה.
זה היה בכתבה של סיכום שנה, 20 ההמצאות הטובות, או משהו כזה.

אפשרות אחרת היא לגור קרוב לשוק ולקנות כמויות קטנות.
אפשר גם כל יום להזמין משהו אחר: פיצה, הודית, תיאלנדית, פלאפל, סושי...
הם אפילו מביאים שתיה קרה

<עודד רעב!!>

לא חשבתי על זה, אבל הסבירות לכך גבוהה, כשאין מקרר.

<מרי אנטואנט>

להורי לא היה מקרר בצעירותם. היה ארגז קרח שלפעמים דלף ולפעמים לא, ואיש עם אופניים וארגז שמכר קרח פעם בכמה ימים. הגיע היום והם חבקו בת, ובאותו זמן לא נהוג היה להניק למרחקים ארוכים, ובטח שלא להשבית עבודה בשביל זה. נפלו בין הכסאות. בבוקר הגיע החלבן עם הבקבוקים שלו, ועד הערב הספיק החלב להתקלקל בארון הקרח המתעתע. הילדה חטפה הרעלה, הרופא נזף והפחיד את הורי העניים, ואלו לקחו הלוואת ענק וקנו מקרר.

ומה, מעניין כמה היו מחזיקים בלי אם הילדה היתה יונקת יותר (:<

ועד הערב הספיק החלב להתקלקל כי זה היה חלב מפוסטר. אם זה היה חלב חי, זה היה מחמיץ ונהיה לבן

שמעתי על מישהי שיש לה בבית מכונת כביסה שמחוברת לאפניים ומופעלת על ידי דיווש. יש איש אחד שממציא דברים כאלה, אני אחפש את הטלפון שלו.

אם זו טליה שניידר ודרור צחורי, אז אנחנו כתבנו על אותם א/נשים.

כן, אלה הם (-:

שמעתי על מישהי שיש לה בבית מכונת כביסה שמחוברת לאפניים ומופעלת על ידי דיווש.
הרעיון זכור לי מילדותי, מחוברת ישנה של MotherEarth. לא מצאתי את הכתבה, אבל מצאתי שלל כתבות מעניינות אחרות

1976]מכונת כביסה מונעת על ידי רוח January February[/po]/A Simple Wind Powered Washing Machine That You Can Build

מיחזור:
1981]הפיכת תוף לאדנית July August[/po]/Awash in Washing Machines
1981]שימוש במכונת כביסה ישנה כשולחן עבודה July August[/po]/A Washing Machine Workbench
1992]כיצד לחסוך בכיבוס October November[/po]/Taking Yourself To The Cleaner s

יצירתיות:
1980]הפיכת מכונת כביסה לאבניים July August[/po]/Mom s Washing Machine Potter Wheel
1980]הפיכת מכונת כביסה למערבל בטון September October[/po]/Build a Low Budget Cement Mixer
1982]שימוש במכונת כביסה למים חמים למקלחת למי שאין דוד July August[/po]/The Great Maytag Shower
1982]הפיכת מכונת כביסה למסחטת מיצים ענקית September October[/po]/The Maytag Cider Press

ברונית ב קרעת אותי מצחוק!
איזה להיט אני חייב כזה!

קיבלתי שאור מאחשלי, אם את רוצה אני יכולה "לגדל" אותו קצת ולהפריש לך.

עפרה, תודה!
מתי את מגיעה לירושלים?

<ליאת מהצפון הרחוק>

רק עכשיו גיליתי את הדף המעניין הזה.
יש לי שכן שחי שנתיים בלי מקרר. פשוט פעם התקלקל ולא היה לו כסף לתקן. בתחילה הוא חשב שיהיה קשה להסתדר, אבל עם הזמן הוא גילה שאפשר די בקלות. מסתבר שביצים ולבנה, ירקות ופירות וכו' ניתן לשמור גם מחוץ למקרר. לעומת זאת, המקרר המקולקל ממש טוב בתור ארון! יש כבר מדפים והכל.

מתי את מגיעה לירושלים?

בשבוע הבא מתישהו. אעדכן אותך. גם אנחנו נוסעים לכמה ימים.

לגבי הפקת חשמל ירוקה: הרעיון שלי היה ליצור מצבר חשמלי שנטען מתנועה (אנרגיה קינטית) ולחבר אותו לילדים כשהם משחקים.
מצאתי את גזיר העיתון!
אני מצטטת קצת "ראג' פנדיאן, פרופ' להנדסה ומדעי המחשב, הביט בילדים משחקים ולא שאל "מאיפה יש להם כל כך הרבה אנרגיה?", אלא "כיצד אוכל להפוך את האנרגיה הזו לכוח?"
הוא הדגים נדנדת קרש הבנויה מחומרים זמינים בכל חנות חומרי בניין, בה היו צילינדרים פניאומטיים מתחת למושבים, שהיו מחוברים למיכלים קטנים. הילדים התנדנדו מעלה מטה, והצילינדרים מפיחים אוויר למיכלים. מפוח ממיר את האוויר הדחוס במיכלים לאנרגיה חשמלית הנאגרת במצברים.
שני ילדים המתנדנדים חצי שעה מייצרים מספיק חשמל כדי להפעיל מחשב נייד 20-40 דקות. הוא הגיש פטנט לייצור נרחב שיאפשר התקנה בגני שעשועים וגנים בנדנדות וקרוסלות, בהם אפשר יהיה להשתמש בחשמל לתאורה או כל דבר אחר. "זאת בעצם אנרגיה חופשית. כל זמן שישנם ילדים שירצו לשחק, האספקה היא בלתי נדלית."

אני חושבת שכדאי לך לא להפטר מהמקרר הישן אלא להשתמש בו בתור ארון לאוכל
כי נראה לי שבגלל שיש לו איטום מאוד חזק גם כשהאוכל יהיה בתוכו בלי קירור הוא ישאר טוב
וגם בגלל שהחום מבחוץ לא יוכל לחדור פנימה.
אבל אני לא יודעת את מה שאני כותבת אני רק מרגישה אתזה
אולי פשוט קשה לי לדמיין פיזית מטבח בלי מקרר .
בהצלחה אנא ממך עדכני איך הולך

איילה,
האיטום הוא רע, בחוסר אויר טרי גדלות פטריות ועובש ואני לא יודע מה
תלכי לחנות למקררים, פתחי דלת של מקרר שמעולם לא ראה לכלוך, תריחי.

לגבי חשמל - הפתרון בסוף יהיה סולארי (כשמישהו - אנחנו למשל - נצליח לשבור את המונופול של ח. החשמל ולגרום לכך שאפשר יהיה "להחזיר חשמל" למערכת ולקבל החזר על החשמל המוחזר).

זה מה שעושים כמה יישובים בגולן, מייצרים חשמל מרוח, ח. החשמל חייבת לקנות אותו מהם (על פי חוק), ואז הם קונים ממנה חשמל במחיר מוזל.

<או שאני מתבלבלת עם משהו אחר?>

הי, איך הולך עם ה"בלי"?

לא שכחתי את השאור. הוא מטופל. אתמול בפעם הראשונה שמתי אותו להתפחה ללחם שאני עומדת לאפות היום, לראות שהוא בסדר (פתאום לא הייתי בטוחה שהאכלתי אותו מספיק). עושה רושם שהוא מתפיח מצויין (אני אופה לקראת הערב).

אני אהיה בירושלים (עין כרם) ב 21.5 בטוח (אולי גם לפני, אבל לא בטוח). אז נהיה בקשר לקראת.

חזרתי מחופשה של כמה ימים ישר לתוך תסריטי האימים של בשמת...

זהו. מהיום מתחיל הניסוי. עד עכשיו סתם חיינו בלי מקרר והתפללתי שהאוכל יחזיק מעמד. מהיום יש מע' קירור חלופית.

הייתי בחופשה בצפון וקפצתי לרמה (הכפר רמה, לא רחוק מכרמיאל). קניתי שלושה מיכלי חרס (יעני, עציצים). לאחר מבט חטוף על המבחר ביקשתי עזרה מהבחורה הנחמדה שעובדת שם. בהתלהבותי הסברתי לה מה אני מחפשת ולמה. היא צחקה במבוכה ואמרה שעל זה עוד לא שמעה אפעם...
קניתי שלושה עציצים גדולים. אחד עמוק יחסית (אני חושבת שהוא פחות מתאים לי, אבל רציתי לנסות מגוון צורות. מקסימום הוא ימלא את יעודו המקורי ויהפוך לעציץ) ושניים צרים למטה ורחבים למעלה (מעין קערות, לא עמוקות במיוחד). השניים האחרונים לא שווים בגודלם - אחד גדול מהשני.
והצ'ופר - ג'ארה למים.

כל הכלים הגיעו בשלום לחלקה המערבי של בירת הנצח, נשטפו בחצר והוכנסו אחר כבוד למטבח.
העמוק שביניהם הונח על המדף שמול חלון המטבח (החלון פונה לתוך מחסן, אבל כמעט תמיד נושבת ממנו רוח קרירה), כוסה במגבת רטובה, שטבולה בקצה אחד שלה בצנצנת מים. זה הקירור העמוק. בינתיים מצטנן שם ממרח עדשים (דווקא הפעם יצא לי ממש טעים ובטח נחסל אותו לפני שיעבור די זמן כדי לבדוק את מידת השימור שלו בעציץ).

את הקערות שיכללתי קצת בהשראת אחד הקישורים שעודד מצא בתחילת הדף: http://www.newmediaexplorer.org/chris/2 ... 4/[po]cool fridge without using electricity[/po].htm
הנחתי צלחת עמוקה וגדולה, עליה הנחתי את הקערה הגדולה (שיש לה חור באמצע, כי היא בכלל עציץ). לתוך החור של הקערה הגדולה דחפתי קצה של מגבת (מגבת רחצה גדולה) וביתר המגבת ריפדתי את דפנות הקערה. הספגתי אותה במים והנחתי מעליה את הקערה הקטנה יותר. מילאתי במים גם את הצלחת העמוקה שבתחתית. הרעיון הוא שהמגבת תישאר רטובה, תבודד ותקרר את האוכל שבקערה הקטנה יותר. בתוך הקערה הקטנה שמתי ירקות וכיסיתי במגבת רטובה טבולה בצנצנת מים בקצהה.

זהו. נראה אם יש שיפור בשימור האוכל בימים הקרובים. מה שבטוח - המטבח נראה הרבה יותר טוב עם כל כלי החרס האלו.
את המקרר אני מתכוונת לתקן ולמכור.
אני מתה כבר לפנות אותו. כל כך הרבה תכניות יש לי על המקום שהוא תופס עכשיו.

עברו כמעט 24 שעות.
הירקות נראים קצת מסכנים, אבל כך הם נראו כשהכנסתי אותם.
מסקנה: מע' הקירור שלי לא גורמת לירקות שנראים מסכנים מראש להיראות יותר טוב.

בעציץ העמוק שמול החלון לא נותר דבר, מלבד קופסת סחוג שמחזיקה מעמד יפה מאוד המון זמן בלי קירור.

מחר אני מתכוונת לקנות מד חום ולערוך מדידות. אין לי סבלנות לחכות עד שהאוכל יגיד את דברו. רוצה תוצאות מיידיות.

<ליאת בהתקף ילדותי של סיפוק מהיר...>

עוקבת בעניין ובמתח @}

שאור זה כמו טמגוצ'י אבל באופן טבעי.

אני קוראת את הדף ולא מאמינה, חשבתי שאני נמצאת בדף שיכול להיקרא "מעבר לכל דמיון".
תגידו אתם רציניים?

לא. עבדתי על כולכם בעיניים. בעצם אני פריקית של מוצרי חשמל. זה נשמע לך נורמאלי?

תגידו אתם רציניים? מי זה אתם? למה להשמיץ את כולם, לי דווקא יש מקרר....
ליאת, את יכולה לשים את הבשר למנגל של שבת אצלי במקרר, אם את רוצה.
(נו זאת אני עם השלושה ילדים, שמחביאה את הממתקים כשאת באה).

אני לא טענתי שכולכם חיים בלי מקרר פשוט נראה שלקחתם את כל העניין הזה יותר מדי ברצינות.
רבאק מה כל ההתקפה הזאת עליי. פשוט זה נראה לי מוזר כל העניין הזה של לחשוב אפילו לחיות בלי מקרר.

הפלונית הנ"ל זאת אני

לא, את מבינה, כל האינטלגנטים פה באתר מחפשים דרכים איך להיות עוד יותר קיצוניים, ולכן לוקחים עניינים ברצינות.
נראה לך מוזר לחשוב על לחיות בלי מקרר? מה דעתך על לכתוב בלי נימוס?
נראה לי לא פחות מוזר.

אני לא טענתי שכולכם חיים בלי מקרר.
פשוט זה נראה לי מוזר כל העניין הזה של לחשוב אפילו לחיות בלי מקרר
אמא לשלושה, סליחה. ברור שלא טענת שכולם חיים בלי מקרר... ובטח שלא התכוונתי להתקיף.
רק הצחיקה אותי קצת התדהמה שלך... עם הזמן תתרגלי שהאתר כאן מלא אנשים שעושים דברים "מוזרים"... @}

<אני זאת הפלוני אלמוני מלמעלה...>

תראו אני מבינה שקןראים לאתר "באופן טבעי" אני ממש אבל ממש לא חיה באופן טבעי, אבל מה אני אוהבת את האתר, את האנשים שכותבים פה ובכלל
את הרוח כאן. אולי אני לא כל כך מתאימה להלך הרוחות והדעות כאן, אבל זאת לא סיבה לא להיות סובלנים אלי, אני מקווה שאין לכם תנאי קבלה ואם יש פה באתר אנשים שלא חיים באופן טבעי אז אתם לא מקבלים אותם.

אבל זאת לא סיבה לא להיות סובלנים אלי,
כשאת כותבת דברים כמו:
_אני קוראת את הדף ולא מאמינה, חשבתי שאני נמצאת בדף שיכול להיקרא "מעבר לכל דמיון".
תגידו אתם רציניים?_

פשוט נראה שלקחתם את כל העניין הזה יותר מדי ברצינות.

פשוט זה נראה לי מוזר כל העניין הזה של לחשוב אפילו לחיות בלי מקרר.

זה נראה לי כמו חוסר סובלנות מצדך.אם יש לך תהיות ספציפיות תעלי אותם.
מה כל כך "מעבר לכל דמיון" ב-לחיות בלי מקרר? עד לא לפני הרבה שנים כולם עשו את זה. זה אולי יותר קשה ומסובך, אבל אפשרי.