דף זה מדבר על הפרבור והשלכותיו, על אופציות שונות בארץ ובחו"ל ועל פתרונות לבעיה.
ראו גם הדף האם זה מוסרי לגור בצמוד קרקע

אחד המפגעים האקולוגיים הקשים ביותר שיש הוא הפרבור - בניה של בניינים צמודי קרקע, הנסמכים על תחבורה של מכוניות.

הפרבור והמכוניות קשורים זה לזה במערבולת של פידבק חיובי. בתחילה סוללים כביש (כמו חוצה ישראל לדוגמא). לאחר מכן בונים ליד הכביש שכונות פרברים נחמדות - מחוץ לעיר העשנה (ממכוניות). במהרה מתמלא הפרבר במשפחות. האנשים בפרבר חייבים מכונית - כי בניגוד לעיר, אי אפשר להפעיל תחבורה ציבורית יעילה בפרבר. הכל שטוח ורחוק. לכן אנשים בפרבר נוסעים במכונית בין פי 3 לפי 4 יותר מאשר תושבי הערים, ובדרך כלל משפחות שהסתדרו בעיר עם מכונית אחת קונים מכונית נוספת. אז מתחיל הגלגל מחדש. העומס על הכבישים הקיימים גדל, ויש צורך בעוד כבישים חדשים. לידם נבנות עוד מסעדות ולאחר מכן קניונים ושכונות והכל חוזר על עצמו.

הדרך היחידה לצאת מהצרה הזאת היא לעבור לתחבורה שהבסיס שלה הוא רכבת. רכבת מונעת פרבור היות ולא נוח לעצור כל שניה לתחנה אחרת. רוב ערי אירופה והערים הישנות בארה"ב הן ערים כאלו. ואיכות החיים בעיר כזאת אינה בהכרח נמוכה יותר מאשר בערים כמו לוס אנגלס (שבה זיהום אוויר ופקקים ובעיות אחרות הקשורות לפרבור). להפך - החסכון במקום (בבניה של בתים בני 6- 8 קומות , לא גבוהים יותר שכן אז הבניה הופכת ליקרה מידי), מבטיח שגם בתוך העיר ניתן יהיה לבנות פארקים יפים (ברלין לדוגמא). והבניה של ערים צפופות יחסית מבטיחה שבין הערים יהיו
מרחבים פתוחים שבהם החיות יוכלו לחיות ובני האדם יוכלו לנפוש.

עוד מידע על פרבור אפשר למצוא באתר
www.bdidut.com

חיפשתי ולא מצאתי, ומוזר לי שבבאופן אין אף דף (שלא לדבר על איזכור) לנושא של רכב משותף או מתחלקים באוטו . משהו כמו שתי משפחות בית אחד. במקום להחזיק קופסה זוללת דלק ומזיקה לסביבה, פשוט לרכוש רכב יחד ו/או לחלק בין שניים או שלושה שותפים/שכנים את ימי השימוש בו, כולל טיפולים ודלק. באירופה העירונית זה סידור מוכר למדי, ולמען האמת יכול להיות מצוין גם ליישובים בפרובינציה (בתנאי שלא כולם חייבים לנסוע 5 ימים בשבוע).

אני מאוד אוהבת את הרעיון של קומה ג'.
יש כמה דפים עם שם רלוונטי, לא קראתי את תוכנם, אבל מציעה לבדקם
צרכנות אלטרנטיבית
עצות לחיסכון בכל התחומים
קהילת באופן טבעי מפגע אקולוגי

ואפשר גם לפתוח דף חדש. אולי זיהום אוויר ? או , קניה משותפת של מוצרים ? או קניה משותפת למטרות חסכון ?
@}

מרגישה שיש לי משהו לתרום לדף הזה בתגובה ל האזרח דרור,
אני גרה בברלין ואכן, העיר משופעת בפארקים, וברכבות- תחתיות ועיליות. כל האנשים שאני מכירה משתמשים בתחבורה הציבורית בלבד. איש כמעט לא מחזיק בעיר מכונית (אלא אם כן קיבל במתנה מאביו או כד"...). והזוג היחיד שאני מכירה שמחזיק במכונית מכספו- משתתף במכונית עם עוד שני זוגות.
וזה טבעי ורגיל וברור כאן. וכל כך פשוט!
בעוד שבבואי לארץ אני חייבת להתנייע ממקום למקום בפרברים בעזרת מכונית פרטית, כמספר האנשים מספר המכוניות, וזה רק הולך ומתרבה.
ובביקורי האחרון ראיתי כמה קניונים, מרכזים מסחריים נידחים נבנים, והתחבורה הציבורית מוזנחת.
אז איך עוצרים את הפירבור? ומתחילים לבנות, לחסוך ולהתיעל? לשם כך נראה שיש למנות אנשים עם חשיבה אקולוגית בתכנוני הערים.
כמו שיש כאן. ויפה שעה אחת קודם כי הגעגועים עזים...! וכרגע מכונית זה מחוץ לתקציב...

<כן, כן, אני יודעת... הולכת לקרוא שוב את מפתחות לשפע...>

נקודת השקפה שונה על הפרברים, מאחד מחלוצי הפרמקלצ'ר:
Retrofitting the Suburbs for Sustainability by David Holmgren

כשבן-זוגי הסב את תשומת לבי לכך לראשונה חוויתי אבל. אבל ממשי, על החלום הפרברי ה"טבעי". אבל היום כבר וויתרתי עליו, ויש לי חלום אחר:
לחיות בעיר מתוכננת-היטב, בבית-קומות עם גינה משותפת לכל הבניין, אולי איזה פארק קרוב, ובתקווה - חלקה חקלאית קטנה מחוץ לעיר, אליה באים בסופי השבוע, דוגמת היוזמה הממשלתית בהולנד, הצפופה לא פחות.

ראיתי את הלינק של יונת רק עכשיו.
נראה מעניין, תודה.

עוד לא סיימתי לקרוא וייקח לי קצת זמן, אבל כמה תהיות:

המאמר, אם זה לא משתנה בהמשכו, דן באוסטרליה.(שטח: 7.7 מיליון קמ"ר, אוכלוסיה 20 מיליון, צפיפות 2.6 אנשים לקמ"ר)
אנחנו בישראל (שטח: לא הרבה. יש ויכוח על מספרים מדוייקים, כי אין לנו גבולות מוסכמים. בלי רמת הגולן ויש"ע זה פחות מ-21 אלף קמ"ר. תושבים: 7.7 מיליון. צפיפות: 302 אנשים לקמ"ר.)

התנאים הם שונים, הבעיות שונות. המאמר מציע פתרונות, שבחלקם הם לא ישימים, לבעיות שבחלקן הן לא רלוונטיות.
לדוגמא: מציע לחמם בעזרת פסולת עצים שנפלה. כמות הנפולת והגזם בפרברי ישראל אפילו לא מתקרבת ללהספיק, וחלקה הגדול מנוצל כבר היום לתעשיית הגחלים ולחימום הביתי.

הבעיה בישראל אינה רק בניה בת קיימא. הבעיה העיקרית היא חשבונית נטו. אין פה את עתודות הקרקע שיש באוסטרליה. כל קרקע נוספת שנבנה עליה תהיה פיסת טבע אחת פחות לילדינו. יישוב הגליל, למשל, אומר שבעתיד לא נוכל לטייל בגליל.

אבל זה מאמר מעניין. אני אקרא אותו, ואוכל להמשיך לפנטז על החלום הפרברי - באוסטרליה.
כל עוד אני בארץ, אני נשארת בעיר.

אני מעלה כאן דברים שחשבתי עליהם די הרבה לאחרונה. אשמח אם תגיבו.
א) עיר היא המצאה שמנוגדת לטבע ב-100%. כל הווית העיר היא אנושית בלבד.
מכוניות, בתים, חנויות, משרדים ו...פארקים.
אדם שגר בעיר מנותק לגמרי מתחושות הטבע של קור וחום, ראות (אור בלילה,ערפיח),
חילופי עונות, צפרים נודדות. הוא מחובר לכל מה שהמציאה האנושות.

ב) היות והאדם הוא יצור טבעי (לא מומצא באפן מלאכותי), הניתוק מהטבע שסביבו
יוצר לו בעיה נפשית וגופנית גם אם הוא לא מודע לכך. כמו חית בר בגן חיות.

ג) בגלל שיצרנו (האנושות) את הערים, יש לנו תחושה שיש מקום על פני האדמה
למיליארדים של בע"ח מסוגינו. אנשים חיים באוויר (בתי קומות) ולא מודעים לאבסורד.
למעשה, אם היינו חוזרים לטבע, ברור שאין מקום לכ"כ הרבה בע"ח כמונו.

ד) הפרברים (שאני מכנה אותם "מדבר של בתים") הם למעשה עיר שטוחה, בנויה כולה
בבתים, מדרכות, פארקים וכמובן מכוניות. אין חיבור לטבע וגם שם האנשים מנותקים.
תסתכלו על מה שקורה מסביב לראש-העין ותבינו על מה אני מדברת.

לסיום, אין לי שום מסקנה אופרטיבית,,,,צר לי. פשוט לא נראה לי שאפשר לסובב את
הגלגל אחורה רק באמצעות רצון והבנה.
יש כבר יותר מדי אנשים בעולם ולכן צריך לגור במגדלים באוויר. אולי עד שיגיע המבול??

עוד כמה מילים מהפן האישי שלי.
אני גרה בישוב קטן, בקצה של הקצה, בתוך הטבע.
אני מארחת הרבה אנשים מהעיר.
אחרי שמסיימים להתפעל מהנוף והשקט, אני מציעה להם בשמחה לעבור לגור כאן או
בסביבה.
בדרך כלל התגובה היא: לא, זה לא מתאים לי. אני צריך להיות קרוב לעבודה, לקניות,
לסרטים ולתאטרון. זה נחמד לבוא להרגע ולא יותר....

אז אם מסתכלים על רשימות ה"צריך", רואים שהכל מחובר להוויה האנושית ולא הטבעית.

<ואף מילה על עבדי העבודה>

הפרדתי חלק מהדף ל האם זה מוסרי לגור בצמוד קרקע
אם יש למישהו בעיה אתם יכולים להחזיר את הדף למצבו הקודם

גבולית, נראה לי שמכיוון שאנחנו כבר עכשיו רבים מדי בכדי לחיות בטבע, אנחנו צריכים לקחת אחריות על צריכת המשאבים שלנו, ובכלל זה לא לגור באיזורים מרוחקים שבהם עצם קיומנו מפריע למערכות הטבעיות הרבה יותר. לגור "בתוך הטבע" אולי טוב לנשמה שלנו אבל רע מאד לטבע. גם לי אין מסקנה אופרטיבית אבל נראה לי שהמינימום זה לגור בריכוז אוכלוסיה קיים, ולנסות להשיג "טבע לנפש" באמצעים בזבזניים פחות ושיתופיים יותר מאשר חצי דונם פרטי.
>נראה לי שהגעתי למסקנה בנוגע ל האם זה מוסרי לגור בצמוד קרקע<

גבולית ואחרים, אני מסכימה עם טל. אחריותנו המוסרית כתושבים בארץ כל כך קטנה וצפופה היא להשאיר את הטבע לא מיושב עד כמה שאפשר. מעט משפחות שגרות בבתים צמודי קרקע עם חצרות גדולות חוסמות למאות אלפי משפחות את האפשרות להינות ממרחבים פתוחים. לך זה נראה מקסים לגור בטבע, אותי זה מדכא לטייל במעט השטחים הפתוחים שנשארו בישראל ולראות שהם בעצם לא פתוחים אלא מיושבים. מעבר לכך, ההתיישבות הפרוסה למרחב תורמת לזיהום אוויר, פוגעת באפשרות התנועה של החיות, לא מאפשרת למעוטי אמצעים להינות ממרחב, מזהמת מי תהום, וכיוב.

ההתיישבות הפרוסה למרחב תורמת לזיהום אוויר, פוגעת באפשרות התנועה של החיות, לא מאפשרת למעוטי אמצעים להינות ממרחב, מזהמת מי תהום, וכיוב.
ממ, קצת פחות התלהבות אולי תועיל יותר בשיחה...
אני לא יודעת מה את מדמיינת, אבל אני גרה בטבע ולא בפרבר. אין גדר מסביב לישוב, הבתים
ממש שקועים בתוך העצים (כולם הורידו פה את המינימום למשטח הבית), התנים והחזירים
מאד נהנים לבקר וכולם מוזמנים להנות מהמרחב. ואיך אפשר להשוות את הזיהום לאזורים
העירוניים? וגודל השטח הוא פי 4 ויותר מחצי דונם ובמינימום גינון, רק עצי היער. כך שאין פגיעה
בנוף.

נניח שהייתי הורסת את הבית ומחזירה למצב הטבעי... מה שהיה קורה הוא שהשכנים
היו מעלים את העיזים שלהם על השטח וכורתים את העצים להסקה.
אני לא צוחקת... כשהתיישבתי פה זה נראה בדיוק כך. היום כל האלונים, העוזררים, האלות וכו'
גדלו ומי שמגיע מבחוץ חושב שכך היה תמיד. (מהישוב שלי אפשר לראות את לבנון על הריה
הקרחים בדיוק כתוצאה מהנ"ל).

אני מסכימה עם טל אולי במובן הזה שעדיף שיותר אנשים יעדיפו את העיר בגלל שאנחנו
כבר יותר מדי בני אדם בעולם. מצד שני, רחמיי על העירונים כפי שכתבתי למעלה... אין לי
תשובה לאמביוולנטיות הזאת.

גבולית, לצערי אני בכלל לא מתלהבת, אלא ציינתי מעט מהנזקים שחיים בטבע גורמים--עסקתי בענייני איכות הסביבה שנים רבות בעבודה עיתונאית. בנוסף עלי לומר, שעם כל הכבוד לכך ששיקמתם את העצים (זהו תפקיד של המדינה ולא של אנשים פרטיים), עדיין אתם משפחה אחת שתופסת שטח עצום בגודלו במדינה כל כך כל כך צפופה. זהו דבר לא מוסרי. יש לאפשר לציבור לטייל בלי לראות בתים, גם אם הם בודדים.

אני חושבת, שלאור העובדה שהדיון המוסרי ממשיך כדאי לאחד שוב את הדפים.

מי יודע איך עושים זאת?

<התחלתי כבר לערוך דברים, ולמחוק מעט, אבל זה עוד גדול עלי>

יש לאפשר לציבור לטייל בלי לראות בתים,
ממ , אקולוגיה וטיולים זה לא היינו הך.
אני מנסה להעלות תהיות ואת מאד החלטית...
למשל, אם היית רואה תצלומי אוויר משנות ה-40, היית מגלה שהכפרים שהיו אז הם עשירית מהיום.
למה? כי רמת הקיום עלתה והאוכלוסיה גדלה (לדעתי, כמו שכתבתי למעלה, יותר מדי).
למשל, נניח היפוטתית, שכולם היו מתכנסים לעיר הגדולה. היית מטיילת אבל לא היו כפרים, מושבים, קבוצים (וכמובן שגם לא חקלאות כי יש קשר בין הרצון להיות חקלאי ואוהב טבע ובין החיים בטבע).

האם אז העולם היה נראה לך מקום יפה יותר? מוסרי יותר? הגיוני יותר? בעיניי, לא!

בואי נשמח שרוב האנשים פשוט מעדיפים לחיות בעיר ונסתפק בכך. מה דעתך?

_אני חושבת, שלאור העובדה שהדיון המוסרי ממשיך כדאי לאחד שוב את הדפים.
מי יודע איך עושים זאת?_
הרעיון היה שזה שני דיונים שונים.וכפי שאת רואה התפתח דיון בכל אחד מהם.
אבל אם את רוצה בכל זאת לאחד את שני הדפים, רק תגידי איך את רוצה (כרונולוגית קודם את זה ואח"כ את השני ובאיזה דף לאחד) ואח"כ אני יאחד אותם

בואי נשמח שרוב האנשים פשוט מעדיפים לחיות בעיר ונסתפק בכך. מה דעתך?
זה ממש לא מספיק בארצנו הקטנטונת. יותר מדי אנשים מעוניינים לגור בטבע, שהפסיק מזמן להיות טבע משום שהמדינה מאפשרת זאת. הגליל, למשל, כבר הפך ממקום קסום ופתוח, למשטח עם המוני יישובים של מעט משפחות על חשבון הציבור הרחב והאקולוגיה
בהולנד יצא לפני כשנתיים חוק האוסר בנייה צמודת קרקע. וזה עונה לשאלה שלך על יישובים בטבע. יישובים זה טוב עד גבול מסוים, שהוא מאוד ברור בישראל.
ממ , אקולוגיה וטיולים זה לא היינו הך.
מסכימה לחלוטין. על כן ציינתי את זיהום האוויר, זיהום מי התהום, פגיעה בתנועה החופשית של חיות הבר, ועוד ועוד (זה אינסופי).

היות והאדם הוא יצור טבעי (לא מומצא באפן מלאכותי)...
זהו תיאור לא מדויק של טבע האדם. בטבענו אנו יצורים שכליים (ההישרדות שלנו בטבע התאפשרה בזכות תבונתנו ולא תכונותינו הפיזיות). זה אומר שזה טבעי לנו לקבל החלטות, לבחור בין אפשרויות, להתבונן במגוון האפשרויות ולומר: בשטח בעל מאפיינים אלה רצוי לנהוג כך ולא אחרת. בניית העיר היא מאוד טבעית לנו--משום שהיא מספקת צרכים אנושיים טבעיים: מגוון (שמאפשר לייחודיות של שונים להתקיים, בניגוד ליישובים הומוגניים), חברה, קיום יותר יעיל וחסכני: אספקת מזון, חימום, קירור, בריאות, תרבות--שצריכתה היא טבעית לנו.

ההחלטיות שלי נובעת מ: 1. עיסוק רב שנים בעניין, תיאורטי ופרקטי (כולל מלחמת חורמה עם עיריית תל אביב נגד בנייה בפארק הירקון ועל הים). 2. כאב לב כן ואמיתי על איך שארצנו הקטנה מתכסה בבתים, ובכך שאין לי שום אפשרות לטייל בנוף צפוני בלי להיתקל בבית או משפחה שגרה על שטח שמשרת אותה במקום מאות אלפים.

מסכימה מאוד עם טל, שכתבה את המצוטט למטה. ובכל הכנות, נראה לי שהגרים בטבע צריכים להתמודד מוסרית עם טענותיה.
גבולית, נראה לי שמכיוון שאנחנו כבר עכשיו רבים מדי בכדי לחיות בטבע, אנחנו צריכים לקחת אחריות על צריכת המשאבים שלנו, ובכלל זה לא לגור באיזורים מרוחקים שבהם עצם קיומנו מפריע למערכות הטבעיות הרבה יותר. לגור "בתוך הטבע" אולי טוב לנשמה שלנו אבל רע מאד לטבע

ממ
א) בטבענו אנו יצורים שכליים תגידי, את רצינית? אנחנו יותר קרובים בדרך קבלת ההחלטות שלנו לקופים... קודם כל אנחנו חיות אשר נענות לאינסטינקטים שלנו (רעב, צמא, השרדות וחברה). אם נשאר זמן ומקום אז לפעמים צצות מחשבות מופשטות וכלליות יותר.

ב) שאין לי שום אפשרות לטייל בנוף צפוני בלי להיתקל בבית או משפחה שגרה על שטח שמשרת אותה
ואם את נתקלת בבית של צפור או מאורה של נחשים הם גם מפריעים לך?
אצלי מסביב לבית (שרק בעולם האנושי הוא נחשב שלי ובטבע שייך לכולם) גרים עכברים, צפורים, נחשים, עקרבים, חולדים, עכבישים, חרגולים, צרצרים, חיפושיות (להמשיך?).
חלקם גם נכנסים אלי הביתה כי הם לא קראו את ההסכם עם המינהל.
וגם החזירים מגיעים לביקור. שלא לדבר על התנים...

לסיכום, אני חוזרת על דבריי מלמעלה. את הפרברים צריך להפסיק לפתח. (ופרבר אני קוראת למקומות כמו כוכב יאיר, ראש העין, וכו'). למקומות מהסוג שאני גרה מעטים ירצו לבוא (טבעי מדי) ולכן
מרגע שיפסיקו להפוך את מרכז הארץ למרבד של גגות אדומים אני חושבת שזה יהיה כבר בדרך
הנכונה. זה לא עומד מול בניה כפרית אמיתית בדרום ובצפון. מה שכן, צריך ללמד גם את הכפרים היהודים שלעשות חומה וגדר מסביב לשטח ואח"כ לשתול דשא ולרצף ב"חלוקי נחל" זה לא טבעי ופוגע בהחלט בחי והצומח שמסביב. הנה, יש נקודת הסכמה ביננו.

הלאה הפרבור, קדימה ל story]מערות הפלדה 720[/po] . (בדיוק קראתי השבת) !!!

גבולית שלום @}
הסתקרנתי:
אבל אני גרה
איפה את גרה?
האם יש בישוב עמודי חשמל? תאורת רחוב? כבישים סלולים? תעלות ביוב? צינורות מים?

אנחנו חיות אשר נענות לאינסטינקטים שלנו (רעב, צמא, השרדות וחברה). אם נשאר זמן ומקום אז לפעמים צצות מחשבות מופשטות וכלליות יותר.
אהבתי. חברה כאינסטינקט. איך לא עליתי על זה עד עכשיו ? (תודה)

נראה לי שאין באמת סתירה עם הדברים של ממ:
בטבענו אנו יצורים שכליים (ההישרדות שלנו בטבע התאפשרה בזכות תבונתנו ולא תכונותינו הפיזיות). זה אומר שזה טבעי לנו לקבל החלטות, לבחור בין אפשרויות, להתבונן במגוון האפשרויות ולומר: בשטח בעל מאפיינים אלה רצוי לנהוג כך ולא אחרת. בניית העיר היא מאוד טבעית לנו–משום שהיא מספקת צרכים אנושיים טבעיים: מגוון (שמאפשר לייחודיות של שונים להתקיים, בניגוד ליישובים הומוגניים), חברה, קיום יותר יעיל וחסכני: אספקת מזון, חימום, קירור, בריאות, תרבות–שצריכתה היא טבעית לנו.

בניית עיר נדמית בתרבות החברתית שלנו כ"טבעית" ואפילו אינסטנקטיבית.
בדיוק שמעתי הרצאה על מהפכת העיור. ב- 1800 (משהו כזה) היו 3% מהאוכלוסיה שגרו בערים. היום זה משהו בין 40% ל- 90%
זה תפס כמו אש בשדה קוצים יבשים. אפשר לפסוע על גבי קילומטרים רבים מבלי לפגוש ולו פיסת אדמה "מקורית" אחת ויחידה בהמון מוקדים (זה כמעט אף פעם לא שיקול ובכל מקרה בוץ לא הולך טוב עם אורח חיים עירוני).

אני לא חושבת שהעיור הוא "חיובי" בכלל. אבל אם מתרבים בלי הכרה בתרבות הזאת, אין ממנו מנוס. ואולי גם עדיף על פני כיסוי כל השטח במרווחי בנייה קצרים. שימור שטחי בר (לא בנויים) גדולים ככל האפשר זה גם (ואולי הכי?) חשוב בעיני.

ואם את נתקלת בבית של צפור או מאורה של נחשים הם גם מפריעים לך?
(עוד לא ענית, אז אני לא מדברת על הישוב שלך, לגביו אין לי מושג, אלא באופן כללי).
אם לבית של הציפור יש צינורות וחוטים ועמודים שמובילים אליה וממנה כל מיני ואור מלאכותי וכביש סלול אל הבית והיא מתנייעת במכונה שגדולה ממנה פי כמה וכמה שפולטת גזים רעילים, רעשים חזקים ואור (ועוד כדומה) אז לא בטוח שזה יפריע לי אבל זה בוודאי יראה לי מוזר .

מרגע שיפסיקו להפוך את מרכז הארץ למרבד של גגות אדומים
הלוואי הלוואי הלוואי
אם לבית של הציפור יש צינורות וחוטים ועמודים שמובילים אליה וממנה כל מיני ואור מלאכותי וכביש סלול אל הבית
חמוד, מצחיק, חכם. תודה

גבולית, אני סבורה ש דליתוש ב השיבה לך. האם אני צודקת?

זה תפס כמו אש בשדה קוצים יבשים. אפשר לפסוע על גבי קילומטרים רבים מבלי לפגוש ולו פיסת אדמה "מקורית" אחת ויחידה בהמון מוקדים (זה כמעט אף פעם לא שיקול ובכל מקרה בוץ לא הולך טוב עם אורח

אני לא חושבת שהעיור הוא "חיובי" בכלל. אבל אם מתרבים בלי הכרה בתרבות הזאת, אין ממנו מנוס.

דליתוש ב , אני מצטטת כי את קולעת בול למה שאני חושבת.

_איפה את גרה?
האם יש בישוב עמודי חשמל? תאורת רחוב? כבישים סלולים? תעלות ביוב? צינורות מים?_
אני גרה במצפה בגליל. כל מה שאת מונה יש אצלנו אבל בקטן וטובע בתוך העצים (או באדמה).
בכל אופן, אני כתבתי:
_אצלי מסביב לבית (שרק בעולם האנושי הוא נחשב שלי ובטבע שייך לכולם) גרים עכברים, צפורים, נחשים, עקרבים, חולדים, עכבישים, חרגולים, צרצרים, חיפושיות (להמשיך?).
חלקם גם נכנסים אלי הביתה כי הם לא קראו את ההסכם עם המינהל._
אז אם הם גרים איתי ביחד סימן שלא כל-כך רע להם...

גבולית, הלוואי שכל הישובים היו כמו זה שאת גרה בו...
אין לי ספק שאם כבר, אז ככה. לגבי השאר נראה לי שכולנו מסכימות, לא?
@}

ובכל זאת,
בקטן וטובע
אך בכל זאת, היו צריכים לבנות בתים, למתוח חבלי חשמל, כביש (ולו הצר ביותר, אך כביש), צינורות מים, כבלים לטלפון וכיוב'. זה אולי מעודן מאוד יחסית, ועדיף על פרבר אלים, או מין מודיעין או ראש העין החדשה, אך עדיין מיותר בהחלט בארץ כה קטנה. בארץ כה קטנה גם מצפים חוסמים את מעט השטחים הפתוחים שקיימים, ולציבור עדיף בלעדיהם.
זה בהחלט לא אישי נגדך, גבולית, ואת נשמעת לי אקולוגית, אבל אני חוששת שאלה העובדות.

ממ , זו ההתיחסות האחרונה שלי בדף זה לבינתיים. נראה לי שהעניין מוצה מבחינתי.

זה בהחלט לא אישי נגדך, גבולית, ואת נשמעת לי אקולוגית, אבל אני חוששת שאלה העובדות.

תעשי לעצמך דמיון מודרך לרעיונות שלך...עולם שכולו טבע וביניהם מיתחמים ובהם מגדלים באוויר שבהם יגורו בני אדם...פנטסטי...שיערב לך...אני לא רוצה עולם כזה.
לדעתי, את קיצונית מדי ולוקחת למקום אבסולוטי ואני לא מחבבת חשיבה כזו....צר לי.

תעשי לעצמך דמיון מודרך לרעיונות שלך
חייבת להגיב על זה משום שזה ייצוג מאוד לא נכון של הרעיונות שלי.
אני לא מדברת על העולם, לא על אוסטרליה, לא על מדינות רבות בארצות הברית, אלא על ישראל החנוקה.

תשובות מסוג זה שנתת מתחמקות מהבעייתיות המוסרית שהועלתה פה באופן מעמיק ואחראי על ידי כמה אנשים.

תשובות מסוג זה שנתת מתחמקות מהבעייתיות המוסרית שהועלתה פה באופן מעמיק ואחראי על ידי כמה אנשים

ואם תהיה הכרה בבעייתיות המוסרית?
אפשר להטיף מוסר לאנשים, אבל יותר יעיל ליצור מודעות ולהשכיל אותם.
הרי כל קיומנו בעולם הזה לא מוסרי, מבחינה אקולוגית.

_ואם תהיה הכרה בבעייתיות המוסרית?
אפשר להטיף מוסר לאנשים, אבל יותר יעיל ליצור מודעות ולהשכיל אותם._

נכון נכון נכון.
עד לפני כמה שנים הייתי מאוד פעילה במאבקים נגד בנייה על חוף הים התל אביבי ועל פארק הירקון. היו לנו אפילו הצלחות. מודה שבשנים האחרונות, בעיקר מאז שילדתי, אני בעיקר מדברת.....

כתבה חשובה ב-YNET על נזקי הפרבור, הכתובה בקצרה, בבהירות ובחדות
אומרים לא לפרברים