מה עושים עם תינוק

אמא_טריה*
הודעות: 67
הצטרפות: 18 דצמבר 2003, 00:20

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי אמא_טריה* »

הוא בן חודשיים. אושר צרוף.
אני מתבוננת בו, מחבקת אותו, צוחקת אליו, מנפנפת מולו צעצוע, שוב מחבקת אותו, ואז... מה עושים בשאר הזמן?
מה עושים עם תינוק?
אני מנסה ליישם את שיטת הרצף, אבל הגב שלי כואב ואני לא יכולה עם מנשא.
יש לי אלף דברים לעשות בבית. אם אני עושה למשל כביסה, בישולים, סדר וכל זה, אני מעבירה את הפוף שלו לחדר שבו אני עושה את זה, ושמה אותו עליו. אז יופי, הוא אתי באותו חדר. אבל מה הוא עושה? שוכב על הפוף שלו ומסתכל על התקרה? רואה את הגב שלי כשאני עסוקה? זרוק על הרצפה כמו חבילה בלי שהוא יודע להזיז את הראש אפילו?
וגם אם אני נמצאת לידו אבל בא לי לקרוא עיתון או לדבר בטלפון, למשל. אז גם אני מרגישה שאני מזניחה אותו, לא מתרכזת בו, לא ערה לצרכיו.
ומצד שני להיות אתו לגמרי כל הזמן שהוא ער גם לא נראה לי הגיוני. הרי הילד נולד לתוך חיים שוטפים, מה יישאר ממני וממנו אם אעצור אותם לגמרי.
כל כך חיכיתי לו שיגיע, ופתאום מבולבל לי
ילדת_טבע*
הודעות: 2042
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:35

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי ילדת_טבע* »

שלום אמא טריה. אני אמא טריה לילד שני. בילד ראשון זו באמת בעיה. גם אני שאלתי את אותה השאלה לא מעט. הבכורה לא אהבה להיות במנשא כמעט ואם כן אז רק לישון, לשכב לא על הידיים היא די סרבה והתנוחה האהובה עליה היתה שרועה על הבטן על כדור הפזיו או בהנקה, לא משהו אם כי עשה נפלאות לשרירים שלה. אז קודם כל את חייבת להרגע ולנשום, התינוק לא עוצר את החיים ולא צריך לעשות דברים "בשבילו" גם אם הוא ישכב לידך בזמן שאת עושה את עבודות הבית הוא עדיין יצא נשכר (אם הוא לא צורח באומללות ורוצה שתשאי אותו עליך אז אני לא רואה בעיה בכך שלא כל היום הוא במנשא שלא תשכחי שלהן שם בשבטים יש שבט שלם וש נשיאה על הגב אוטנטית יותר ). הצעה חמה שלי-צאי איתו כמה שיותר. תעשי את מה שאת חייבת בבית כדי שתרגישי בנוחיות בסיסית ותצאי איתו, טיילו, צאו לטבע, לדשא, לאויר הצח. תפגשו אמהות אחרות. זה יעשה לשניכם רק טוב. הזדמנות מצויינת להפציע במפגשים באיזור מגוריכם ולהכיר את הקהילה.
דבר אחד שמעט מדאיג אותי שאת מציינת שם זה העובדה שהוא רובץ על הגב בלי יכולת להזיז את הראש... מקווה שזה רק אופן ביטוי לחוסר אונים של תינוק ולא המצב באמת כי בגיל חודשיים הוא אמור להזיז את הראש וכן לשכב מעט על הבטן. במידה והוא עדיין לא עושה את הדברים האלו אז אולי כן צריך לשאת אותו בטן לבטן (מחזק) לגוון תנוחות נשיאה ושכיבה ולעשות קצת התעמלות לחיזוק. אם את באיזור פר"ח אנחנו נשמח להפגש.
תזמורת_הים*
הודעות: 2900
הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי תזמורת_הים* »

הגב שלי כואב ואני לא יכולה עם מנשא.
זה אומר שאין לך מנשא טוב.
לא להתפשר על המנשא הראשון שקנית/קבלת במתנה ולא משנה כמה המליצו לך עליו. עם מנשא טוב לא צריך לכאוב הגב.
מוזמנת ל מדור מנשאים.
או_רורה*
הודעות: 1336
הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי או_רורה* »

למה לא לצאת החוצה? גם בעגלה זה בסדר, לא חובה מנשא, יש כאלה שפשוט לא נוח להן עם זה, זה גם תלוי במשקל התינוק.
החוצה, לשמש, יעשה לך ולו רק טוב.
אמא_טריה*
הודעות: 67
הצטרפות: 18 דצמבר 2003, 00:20

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי אמא_טריה* »

תודה על התגובות
לגבי המנשא, אין קשר לסוג שלו. הבעיה היא בגב.
ודאי שאנחנו יוצאים החוצה, אבל השאלה נותרת בעינה - עד כמה התינוק זקוק לתשומת לב פעילה שלי (בבית או בחוץ, היינו הך), ועד כמה די לו בעצם הנוכחות שלי לידו, גם אם אני עושה דברים אחרים?
שוב תודה
טליה_אלמתן*
הודעות: 3831
הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי טליה_אלמתן* »

אולי כבר הבחנת בכך שכשלתינוק שלך לא טוב, הוא יודע להביע זאת היטב, כך שלא תוכלי לפספס (ואם הוא מוצלח כמו התינוקות שלי, אז גם שאר השכונה).
עד כמה די לו בעצם הנוכחות שלך? אם הוא שקט - לא נוגעים! זה הכלל שלי ;-)
ניק_לס*
הודעות: 78
הצטרפות: 05 דצמבר 2007, 10:03

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי ניק_לס* »

א. מה שטליה אמרה

ב. שוכב על הפוף שלו ומסתכל על התקרה זה הרבה מאד. זה מה שהם עושים בגיל הזה - מתבוננים.
כשזה ישעמם אותו - הוא כבר יודיע לך.

ממליצה לך על הספר יומנו של תינוק מאת דניאל שטרן, שמתאר את חווית העולם מנקודת מבטו של תינוק בגיל הזה (ועד גיל שנה, נדמה לי), ביחד עם הסברים מלומדים.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

מה אפשר לעשות עם תינוק:
  • שיהיה יותר על הבטן מאשר על הגב, כאשר הוא ער, ושלים לו תמונות או משהו מעניין להסתכל עליו.
  • לקחת אותו עלי במנשא או על הידיים גם לפרקי זמן קצרים ולהביט מהחלון, או לטיול קצר בחוץ (לזרוק את הזבל ולחזור).
  • לבנות לך איזשהו סדר יום שבו תחליטי על פרקי זמן שבהם את משחקת אתו, שרה לו (בכל גיל תינוקות אוהבים לשמוע את הקול של אמא). זה הזמן ללמוד עוד ועוד שירי משחק ואצבעות. תוך זמן קצר את תראי שהתינוק שלך מזהה שירים ששרת לו כבר כמה פעמים.
  • כשאת שרה לו שירים להניע את הידיים והרגליים שלו בהתאם, או לערסל אותו בזרועותייך לפי הקצב והמילים. דוגמא: השיר "אניה" כששרים "היא מנדנדת עולה יורדת" אז אפשר לנדנד את התינוק בהתאם למוזיקה. ליצור קשר עין אתו כשאת שרה לו.
  • לרקוד עם התינוק כשאתם שומעים מוזיקה ביחד.
  • לשיר או לספר לו מה אתם עושים "אנחנו נ-כ-נ-ס-י-ם ל-א-ו-ט-ו ", "הנה נכניס כביסה למכונה", אפשר גם לפי מנגינות של שירים ידועים.
  • לשים לו על היד גומיה (לא הדוקה) צבעונית, הוא יבחין בה כשיזיז את ידיו.
  • לצאת החוצה להפגש עם אנשים. יהיה לו מעניין לשמוע אותך מדברת עם אחרים, מתרגשת, נהנת, חושבת בקול רם.
ממליצה על הספר תינוק חכם יותר
רוית*
הודעות: 136
הצטרפות: 10 אוקטובר 2002, 00:31

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי רוית* »

שוכב על הפוף שלו ומסתכל על התקרה
צרות של עשירים.
תהני מזה. גמני אמא טריה.
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

בנימה אישית לחלוטין:
אני לא עושה אתו כלום :-D

טוב לא בדיוק....
התינוק שלי בן ששה שבועות.
אני לא עושה אתו כלום. אני עושה אתו מה שצריך. אני עושה מה שאני רוצה לעשות - במידת האפשר.

"לעשות מה שצריך":
אני מניקה אותו. זאת הפונקציה הכי חשובה שהוא זקוק לה.
אני נמצאת לידו רוב הזמן, והוא חש את נוכחותי, גם אם אנחנו לא במגע ישיר. גם זאת פונקציה חשובה מאוד, בעיני.
בהתחלה הייתי אתו במגע רציף כל הזמן, לא הנחתי אותו מהידיים איזה שבועיים. זה מה שהרגיש לי נכון, לא רק לצרכים שלו אלא גם לשלי, אז זה מה שעשיתי. לאט לאט גיליתי את הצורך והרצון להניח אותו מדי פעם (בעיקר אצל אבא שלו), וכך עשיתי. והערב, למשל, הוא ישן במיטה שלנו, ואני על המחשב בחדר השני. כך יצא וכך טוב לעכשיו, לכרגע.
אני נושאת אותו כשיש לי סיבה טובה (גם לי יש מנשא, בד ארוך, וגם אני לא מרוצה ממנו, אז אני משתמשת בו רק לפרקי זמן מוגבלים). למשל, אם הוא ער ולא רוצה להיות על הפוף, ואני פשוט חייבת להכין לי משהו לאכול.
אני גם נותנת לאבא שלו לשאת אותו - וזה מצוין. שניהם אוהבים את זה מאוד. לדעתי לא צריך לצבור שעות של נשיאה - הידיעה שלו שאני קרובה ונגישה חשובה דיה, הוא לא חייב להיות פיזית עלי 24/7.
אני נענית לצרכיו. אם הוא בוכה אני מרגיעה אותו. אם הוא עשה, עושה או יעשה קקי אני מחליפה חיתול / מפשפשת אותו. אם הוא ישן אני לא מעירה אותו :-D. אני דואגת שיהיה לו חמים ונעים ונקי - אם כי בעניין הניקיון אני קצת מתרשלת :-P.
אם הוא רוצה להיות גבוה - והוא רוצה, ומבקש לפעמים, ונרגע רק כשהוא בתנוחה זקופה מטר ומעלה מהקרקע - אני משתדלת לספק לו את זה, במידת האפשר, ובהשתלב עם מה שאני רוצה לעשות באותו רגע.
וכולי.

"לעשות מה שאני רוצה"
בדיוק כמוך, גם לי יש אלף דברים לעשות בבית. ואת חלקם אני אפילו רוצה לעשות ;-). אז אני עושה אותם, כל פעם שהוא והכוחות שלי מאפשרים לי (כי השלמת שעות שינה, למשל, קודמת לבית בסדר העדיפויות). אז הוא שוכב על הגב ומסתכל על התקרה? יופי! כל עוד הוא בטווח שמיעה וראייה שלי ומרוצה מזה. או הוא ישן? אידיאלי! שישן איפה שזה לא יהיה, כל עוד אני מספיק קרובה אליו בשביל לחוש נוח - שזה מרחק שמאוד משתנה במהלך השבועות. פעם זה היה מקסימום 20 ס"מ, עכשיו זה יכול להיות מרחק שמיעה, כשהוא בחדר אחר. לפעמים.
בהתחלה מאוד אהבתי להשתמש בעריסה, כי יכולתי לקחת אותה אתי לכל מקום. למטבח - ואז הוא התבונן בי מבשלת. או לאמבטיה - ואז הוא התבונן בכל החלקים המבריקים. או שהוא בסלון, ליד הדלת של המרפסת, ואז הוא אוהב להתבונן החוצה. בזמן האחרון הוא פחות מתלהב מהעריסה, אז הוא כבר כמעט לא מבלה שם.

לרוב, כשאני אתו אני גם רוצה לקרוא. אז אני קוראת. ומניחה את הספר ונענית לצרכיו כשהוא מבקש משהו ספציפי. או לדבר בטלפון, או להיות עם חברים. העיסוק המרכזי שלי בשבועות האלה הוא להיות בחברה. אז באים אלי, או שאני הולכת לחברים, או לקבוצות תמיכה לאמהות, והוא בא אתנו. ומשתלב בפעילות ככל יכולתו. רוצה - ישן, רוצה - ער, מתבונן ומקשיב. להתבונן ולהקשיב זה כלב בעינייך? זו פעילות משמעותית בשבילו! עובדה שהוא עושה אותה לפרקי זמן ממושכים בלי להתלונן.

ולפעמים אני רוצה לישון. אז אני משכיבה אותו לידי והולכת לישון. האם הוא ישן או ער בזמן הזה? אין לי מושג, זו לא הבעיה שלי. אם הוא יצטרך משהו (ציצי, קקי, כאב בטן וכל דבר אחר) - הוא כבר יודיע לי. עד אז - אני ישנה!

אולי יש אנשים שיקראו לגישה הזאת "אי מרכוז הילד", ויפתחו סביבה תיאוריה התפתחותית שלמה. אני לא יודעת. מאז שהוא נולד אזלו לי כל התיאוריות. אני יודעת רק דבר אחד: להסתכל על הילד, ולנסות להבין מה הוא רוצה. בהתחלה אין להם כל כך תגובות "חיוביות", רק שליליות - הם לא מחייכים, לא אומרים תודה, לא משבחים אותך על משהו מוצלח במיוחד, אבל הם כן יודיעו לך בקולי קולות אם משהו לא מוצא חן בעיניהם. אז כל עוד הוא לא מביא תגובה שלילית סימן שטוב לו, וכל עוד טוב לו אני עושה מה שאני רוצה, מה שאני צריכה, מה שבא לי, ומחשיבה את זה כהתנהגות אמהית טובה. כי

<הולכת, אחזור אחר כך>
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי חגית_ל* »

ולפעמים אני רוצה לישון. אז אני משכיבה אותו לידי והולכת לישון. האם הוא ישן או ער בזמן הזה? אין לי מושג, זו לא הבעיה שלי. אם הוא יצטרך משהו (ציצי, קקי, כאב בטן וכל דבר אחר) - הוא כבר יודיע לי. עד אז - אני ישנה!

יו, תמרוש, איזה שאנטי! אני כולי קנאה! אני לא מעזה לנשום ולישון וכו' :-)
עכשיו בגיל כמעט 8 חודשים, עם השלישית, אני סוף סוף מעזה קצת לנמנם, אבל היא כל הזמן צריכה לעשות משהו שממש אי-אפשר כלום.
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

<חזרתי. עכשיו הוא עלי. כותבת ביד שמאל>

בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה שאני הולכת אחרי הילד.

בהתחלה "עשיתי" אתו מעט מאוד. נעניתי לצרכיו הבסיסיים, ובעיקר הייתי עסוקה בלטפל בעצמי - החלמה אחרי לידה זה לא הולך ברגל. לפעמים כמעט ולא דיברתי אתו. לפעמים לפעמים אפילו לא יצרתי אתו קשר עין. בשביל מה? ממילא גם הוא כמעט ולא. אבל עכשיו - הוא יותר ויותר מתבונן, יותר ויותר מודע לנוכחותי, וגם הרצונות שלו מתרבים ונעשים מגוונים יותר ומובעים יותר, אז באופן טבעי גם אני יותר מודעת לנוחכותו, כאדם. ומתקשרת אתו באופן מגוון יותר. פתאום אני מוצאת את עצמי, ספונטנית, שמדברת ומתלוצצת אתו.
בהתחלה, היו ימים שהוא היה בעיני לא יותר מאשר מכרסם, שרק רוצה לינוק ולינוק. ובשלב הזה, אמרתי לבעלי יום אחד, שגם אמא-קופה או אמא-זאבה היו מספקות לו את הצרכים שלו לא פחות טוב ממני. למעט השוני בהרכב החלב :-). עכשיו הוא מתחיל להיות יותר בנאדם, אז גם התפקיד שלי מתרחב באופן טבעי, ואני הרבה יותר מדברת אליו.
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

אבל מה הוא עושה? שוכב על הפוף שלו ומסתכל על התקרה? רואה את הגב שלי כשאני עסוקה? זרוק על הרצפה כמו חבילה בלי שהוא יודע להזיז את הראש אפילו?

כמה תגובות יש לי למשפט הזה, שחבל על הזמן...
אז:
  1. מה הוא עושה? הוא גדל! הוא מתפתח בקצב מזעזע ממש, והוא עסוק נורא בלנסות להבין את העולם שסביבו. הוא מתבונן. הוא מקשיב. זה המון המון עשייה, גם אם היא לא נראית ככה מבחוץ.
  2. בלי שהוא יודע להזיז את הראש - כמו שכתבו לך פה, תינוק בן חודשיים שבאמת לא מזיז את הראש זה מאוד אוד לא תקין. אז או שיש פה בעיה אמיתית של התינוק, או ש:
  3. את במלכוד הקלאסי של "אני בתפקיד! אז אני צריכה לעשות משהו!!!!
אהה.
טעות.
את לא צריכה "לעשות". את צריכה להיות.
אבל, אולי את כל כך שקועה בניסיון להגדיר ולהבין את התפקיד שלך, בניסיון לעשות ולבצע אותו כל הזמן
(אני מתבוננת בו! מחבקת אותו! צוחקת אליו! מנפנפת מולו צעצוע! שוב מחבקת אותו!)
שאת שוכחת להתבונן בתינוק, ולשים לב מה הוא עושה. ומה הוא רוצה. אולי הוא בכלל לא צריך את כל העשייה הזאת שלך, וטוב לו גם בלעדיה? אולי הוא ישמח גם בחצי ממנה? מה הוא אומר לך? מה הוא מבטא? נכון ש"אוצר המילים" שלו (=היכולת לתקשר) מאוד מאוד מוגבל, אבל גם מהסימנים המועטים והעדינים שיש לו כרגע אפשר להבין הרבה. מה הוא אומר? מה הוא משדר? מה הוא עושה?
האם הוא אוהב להיות על הגב או על הבטן? מה מושך את תשומת לבו? על מה הוא מתמקשד הכי הרבה? האם הוא אוהב אור? האם הוא יסתכל יותר על האור של המנורה או של החלון? על החלון או עלייך?

כל עוד את עסוקה כל כך ב"דיבור", בעשייה, לא יהיה לך פנאי להקשבה. ואז נדמה לך שהוא זרוק כמו חבילה, כי את מפספסת את כל המון הדברים שהוא כן עושה והווה, ואת ההעדפות שכבר יש לו.
תני לעצמך את הזמן הזה... פשוט לשבת ולהתבונן בו, בלי לנסות לעשות משהו בכלל.
רק להקשיב.
וגם - תני לעצמך לא להקשיב. ולא לעשות. לכי לקרוא. תרחצי כלים. יש לכם עתיד של שעות וימים ושבועות ביחד, ומה שלא תלמדי ממנו או תעשי אתו היום - יוכל להגיע מחר, או עוד שבוע, או עוד שנה. כל דבר בזמנו.
ויש לך ה מ ו ן ה מ ו ן זמן........ :-):-)
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

  1. רואה את הגב שלי כשאני עסוקה?
הנה הזדמנות להתבוננות: האם הוא רואה רק את הגב שלך כל הזמן? האם הוא לא רואה אותך גם בפרופיל מדי פעם? ומהחזית? האם הוא רואה את הידיים שלך? את הדברים והאביזרים והחפצים שאת עוסקת בהם? ומה הוא רואה חוץ מהגב שלך? מה יש בחדר? מאיזה זוית הוא רואה את זה? ומה הוא יראה מזוית אחרת? ומכמה זויות יוצא לו להתבונן בחדר, או בך? ומה הוא יראה אם הוא יפנה את ראשו ב- 20 מעלות ימינה? או למעלה? כל תזוזה של הראש, כל שינוי בנקודת המבט - זה עולם אחר, חדר אחר. רק בעינינו זה אותו חדר, כי אנחנו כבר מכירים אותו. ויש לנו תמונ מנטלית של החדר השלם. אבל לא בשביל תינוק טרי, שעוד לא גיבש שום תפיסה חזותית.
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

<נשבר לי הגב, לילה טוב. את המשך הדיון אני אקרא, במקרה הטוב, עוד יומיים>
|לב|
אמא_טריה*
הודעות: 67
הצטרפות: 18 דצמבר 2003, 00:20

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי אמא_טריה* »

וואו, כמה נכתב. המון תודה!

על הדרך אספתי המון רעיונות למה לעשות עם התינוק, איזה כיף :-) למרות שבמקור בכלל לא התכוונתי, איזה יופי שבאו
אני חושבת שמה שהתכוונתי בשאלה שלי זה האם זה בסדר להניח לתינוק לא לעשות כלום. תבורכי תמרוש על התשובה המושקעת!
פשוט, גם כשהוא שקט ונינוח, כל הזמן אני חושדת בו שהוא צריך משהו ולא יודע איך לומר לי
וגם - בדיוק לאחרונה הוא התחיל כל כך להגיב ולחייך ולהתרגש, שבכל רגע שאני לא מתרכזת בו עולה לי בראש 'עכשיו הוא יכול היה לחייך ולהיות מבסוט, אבל הוא סתם בוהה לו'.

זה התינוק השני שלי. אהובי הבכור היה כל כך רגיש וסוער כתינוק, שבכל שעות ערותו נדרשה לו תשומת לבי המלאה. (גם היום :-P)
וזה - שקט שכזה. אני לא יודעת אם הוא באמת זקוק לפחות התעסקות, או שהוא כן זקוק אבל לא יודע לבקש.

(ויש גם חשיבה טכנית: עם הגדול נזקקתי לעזרה בבית, כי הוא ממש לא הניח לי לזוז ממנו. אם הקטן באמת פחות רגיש, אשמח לדלג על ההוצאה הנלווית ולעשות לבית בעצמי).
אמא_טריה*
הודעות: 67
הצטרפות: 18 דצמבר 2003, 00:20

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי אמא_טריה* »

אה, ולגבי לא להזיז את הראש - על הפוף הוא באמת לא מזיז כמעט. נו, גם אני על הפוף בקושי יכולה לזוז... בכל מצב אחר הוא מזיז יופי. תודה על הדאגה {@
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תמרוש רוש -- ממש גנבת לי את האישיות :-)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

(זאת הייתי אני במבי ק)
אוד_ליה*
הודעות: 930
הצטרפות: 01 ספטמבר 2007, 19:58

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי אוד_ליה* »

זה התינוק השני שלי. אהובי הבכור היה כל כך רגיש וסוער כתינוק, שבכל שעות ערותו נדרשה לו תשומת לבי המלאה. (גם היום )

גם אצלנו זה היה ככה. אולי זה קטע של ילד שני? ממש לא שמעתי אותו. הייתי הולכת איתו לקורסים והוא היה ישן או שוכב בשקט בסל-קל... (גם עם הגדול הייתי הולכת אבל הגדול היה שקט רק במנשא והקטן לעומת זאת ממש לא היה שקט בידיים רק רצה שנניח אותו לנפשו... אז הנחנו)

הקטן שלי עכשיו בן 10 חודשים, והתקופה ההיא עברה. אז במילים אחרות: תהני :-) כי עוד כמה חודשים כשהוא ילמד לזחול ולחטוף משחקים מהיד של הגדול את תהיי יותר עסוקה :-) סתם אצלנו אני יותר "איתם" כי פשוט מדהים אותי לראות את מערכת היחסים שמתפתחת ביניהם ואני צופה מרותקת מהצד למרות שיש לי מטלות בבית...
אוד_ליה*
הודעות: 930
הצטרפות: 01 ספטמבר 2007, 19:58

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי אוד_ליה* »

אהה ומצד שני הגדול קצת "נרגע" ולמד להעסיק את עצמו... הכל מגיע לאיזון בסופו של דבר.
מקווה שיצאתי מובנת בשעה זו של הלילה. עכשיו למיטה. :-)
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי חגית_ל* »

אני השתדלתי לעשות את המינימום שהיה המקסימום שאני יכולה בהתאוששות הזאת.
4 חודשים ראשונים הם סיוט!!!!!
בעיקר השקעתי זמן בלנחש מתי פיפי ומתי קקי ובלהעיף סמרטוטים ולהחליף מיכנסיים :-) ולהחזיק אותה עלי לכל מקום. עכשיו היא עוד מעט 8 חודשים וזו כבר פעילות אחרת לגמרי, אוכל, אמבטיה, לנקות ולנקות ולנקות ולקחת לשים כביסה ולקפל כביסה וטיול בחוץ ונדנדה ושירי אצבעות והרבה הרבה לנשוך כל מה שאפשר מסביב :-)
שביל_בצד*
הודעות: 287
הצטרפות: 27 אוגוסט 2007, 12:17

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי שביל_בצד* »

יש לי מעין תיאוריה, ואשמח אם תביעו את דעתכן לגביה:
יש מעין איזון בין כמות שעות העירות לבין היכולת של התנוק להעסיק את עצמו, וכך כשהוא קטן הוא ער מעט, ומסוגל לבדר את עצמו מעט, לאט לאט סקרנותו גוברת וכך גם השעות בהן הוא ער.
מדי פעם האיזון הזה מתערער (אני הרגשתי עם שתי התינוקות בסביבות גיל 8-9 חודשים וגם עם ביטול שנ"צ בסביבות גיל 3) והילד ער יותר ממה שמסוגל להתעסק לבד ואלו תקופות קשות להורה שדורשות ממנו יצירתיות ו"להפעיל ולבדר" את הילד.
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי חגית_ל* »

לא אצלינו :-) אצלי הן ערות ערות ערות ובקושי ישנות. באמת עכשיו אנחנו ב-8 חודשים והיא כל הזמן מנסה להזיז את הגוף שלה ושמחה כ"כ שהיא כבר מרימה את הטוסיק, נשענת על הבירכיים אבל מה שהכי מעסיק אותה זה שנשב לאכול שוב :-)
תמרוש_רוש*
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי תמרוש_רוש* »

כל הזמן אני חושדת בו שהוא צריך משהו ולא יודע איך לומר לי
קשה לי להאמין שמצב כזה קיים אצל תינוק נורמלי.
אצל ילדים יותר גדולים - כן. אצל תינוק שעבר הזנחה או התעללות - כן. אצל תינוק שבאופן משמעותי ומתמשך לא נענו לצרכיו עד שהוא התייאש מלבקש - כן. אבל אצל התינוק שלך? פחחחח... :-)
תסמכי עליו. רמת הצרכים שלו פשוט שונה משל אחיו.
(())
נועה_מנוע*
הודעות: 10
הצטרפות: 27 מרץ 2007, 16:47

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי נועה_מנוע* »

המחשבה שאני לא עושה מספיק או עושה יותר מידי עם התינוק שלי ( 5 חודשים) הרפתה ממני רק היום
סוף סוף באמת הבנו שהוא לומד לבד ומחפש לעצמו התנסויות אם אני משחררת את המחשבה שמשעמם לו ואני צריכה להיות פעילה איתו 1 או סביבו אז קודם כל אני יותר משוחררת ויותר כיף לו להיות איתי
שנית כל אם אני מאפשרת לו להיות אז הוא מאוד נהנה מלהתבונן בוילון שמתנופף ברוח או לשחק עם הגרבים ו הרגלים שלו כשנמאס לו ( רעב עיף חיתול) הוא מודיע פתאום התפנה לי המון זמן
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52

מה עושים עם תינוק

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

סוף סוף באמת הבנו שהוא לומד לבד ומחפש לעצמו התנסויות
נועה מנוע |L|
שליחת תגובה

חזור אל “דפים למיון”