בהמשל ל-הערות על הנהלים של משרד החינוך

קראתי חלק מהדברים, בריפרוף.
יחד עם זאת אני מעוניין להעלות נקודה שאולי פסחתי עליה...ואולי עוד כמה אנשים טובים פסחו עליה.

הנחת היסוד של כל אותם אנשים טובים שכותבים בנושא זה היא שלנגד עיניהם עומדת טובתו של בנם / טובתה של ביתם ולכן הם מעדיפים חינוך ביתי.
ומה קורה אם הורים כלשהם לא מעוניינים בחינוך תעשייתי על מנת שלא תחשף ההזנחה שהם נוקטים בילדיהם? או אף ההתעללות שסופגים ילדיהם??
אני בטוח שלא חסרים בארץ ילדים שסופגים התעללות נפשית ופיזית וקרובי משפחה קרובים ורחוקים.
האין זה פשוט לאותם משפחות להכריז על ""חינוך ביתי"" ?!
...ובאותה נשימה לכבות עוד סיגריה על הילד???
או סתם לינעול את הילד במחסן ולהכריז על """חינוך ביתי""" ?! למשך שנים...?!

• אני מביע את דעתי ותחושותי, אין מהכירותי האישית אנשים / ילדים במצב זה אם כי אני לא מופתע אם יתפרסם שמצאו כזה ילד. ראו את מקרה הילד בן השנתיים שאימו כלאה אותו בלול עם לוח עץ מסומרר אליו ואביו הציל אותו בסיוע המשטרה ומכבי-אש.

זאת אומרת שעל כולנו לשלם עבור העבריינים. חשבתי שהעיקרון הוא הפוך, שכולנו חפים מפשע עד שמוכיחים אחרת.

שאול,
החבר'ה כאן טוענים שזה עניין לרווחה ולא למשרד החינוך
אני מסכימה איתך שחשוב שיהיה מי שיוודא את רווחת הילדים
אבל...
זה לא פשוט כל כך.
לאנשים רבים, זה מאיים שיבואו לבדוק, אם המשמעות היא שיגלו דברים שאינם בחזקת מוסכמה חברתית.
יש לנו לינה משפחתית, ילדים ערומים, חינוך חופשי בבית ועוד, שהחברה הממוסדת רואה בעין עקומה.
אני זכיתי לתגובות מאוד חריפות על הנקה מאוחרת, ועד היום זוכה על הלינה המשותפת.

אתה צודק!!! צריך וחשוב לוודא שהורים מתעללים לא ינצלו את הפרצה.
אין לי מושג איך או מי.
להיכנס לנו לעצמות - זו לא דרך מתאימה.

מקווה שזה עונה לך

שאול, גם אם ילד הולך לביה"ס ההורים שלו יכולים להתעלל בו. אז נכון שבמקרים של התעללויות קשות שמשאירות סימנים צוות ביה"ס יכול לזהות ואולי למנוע את המשך ההתעללות. אבל יש הרבה דרכים להתעללות בילד שלא משאירות סימנים, וההליכה לביה"ס לא תפתור אותן.

לגבי הילד בן השנתיים שאימו כלאה אותו בלול עם לוח עץ מסומרר, הילד הזה עוד לא היה בגיל חינוך חובה.

בסיכומו של דבר, הטיעון של הזנחה או התעללות אינו קשור לחינוך ביתי דווקא. אסור להתעלל או להזניח ילדים, וזה באמת נושא למשטרה ולמשרד הרווחה לעסוק בו. חוק חינוך חובה (או כפי שהוא נקרא בחלק מסעיפי החוק "חוק לימוד חובה") עוסק בחובתה של המדינה לספק לילדים השכלה חינם בגילאים 4 עד 15 (ואולי 3 עד 16 -- היו לחוק מספר תיקונים במהלך השנים).

ואחרון חביב: לאנשים רבים יש חוויות של התעללות בהם ובאחרים בהיותם ילדים בביה"ס -- התעללות לא של הוריהם, אלא של מורים, ילדים אחרים, מנהלי בית ספר, צוות מסייע בבית הספר, ועוד. לחלק מהאנשים טענות קשות מאד למשרד החינוך ולמערכת החינוך בכללה לגבי הדרך בה היא דכאה אותם בהיותם ילדים, חסמה את התקדמותם, יצרה אצלם טראומות, ופגעה בבטחון העצמי שלהם. יש חוקרים הטוענים כי שליחת הילד למערכת החינוך היא פגיעה בילד על ידי ההורים (ראה לדוגמא תסמונת הכשל החינוכי הנרכש).

משרד חינוך פועל גם בתחום הרווחה, ובשיתוף פעולה מלא איתם.
משרד החינוך מנהל מועדוניות משני סוגים:
מועדוניות בית ספריות - שפועלות מתום יום הלימודים ועד השעה 16:00.
הילדים מקבלים: ארוחת צהרים חמה (צמחונית), עזרה בהכנת שיעורים, וחוגים.

מועדונית משפחתית שמיועדת לאותם ילדים שמגיעים מבתים קשים במיוחד.
מועדונית זו מתפקדת עד 19:00 ומהווה בית לילדים. במקרים חריגים בהם ידוע שאין אוכל בבית,
יוצאים הילדים הביתה עם כריכים לארוחת 10 למחרת ועם משהו לארוחת בוקר.

אפשר להוקיע המון דברים במשרד החינוך,
אבל יש דברים שהם עושים שהם חיוביים מאוד.
ואסור לנו להתעלם מסבלם של ילדים, שלעולם יודו למשרד החינוך

כל אחד ואחד מאיתנו, כאזרח - מחוייב להיות ער ולדווח על מקרים של הזנחת ילדים.
הימנעות מדיווח היא עבירה פלילית!!
החברה בישארל הקימה עמותות כמו אגודת אל"י, הקימה מרכזי תמיכה נפשית לילדים ונוער (ערן)
ואימצה את האמנה לזכויות הילד.
אני לא מבינה איך את יכולה לומר את הדברים הבאים:
_האם החברה/המדינה צריכה לקיים פיקוח כלשהו על הורים (ולו הרופף ביותר) כדי למנוע תופעות אלה?
אני סבורה שהתשובה המובנת מאליה איננה "לא, אלא אם כן הוכחה אשמתם",_

כיוון שכולנו מסכימים העיסוק ברווחה של הילדים היא באחריות משרד החרווחה,
אני תוהה:
האם אתם רוצים שהמדינה / החברה תהיה אדישה למה שעובר על ילדים?
האם אתם מעדיפים שהרווחה תעשה זאת? (כי הם גרועים בהרבה ממשרד החינוך)

לא ממש ברור לי הסעיף הזה (ז"א אני ממש ממש לא מבינה אותו)
יש כאן כזה קונצנזוס רחב על זכותם של ההורים העושים חינוך ביתי לעשות ככל העולה על רוחם,
כולל לפגוע, לשעבד, לנצל ולהתעלל בילדים ולמדינה אין זכות אפילו לשאול על זה
אם הבנתי לא נכון, אם לדעתכם יש קונצנזוס,
מיהו הגוף שצריך לדעתכם לקחת על זה אחריות?

נאוה,
_יש כאן כזה קונצנזוס רחב על זכותם של ההורים העושים חינוך ביתי לעשות ככל העולה על רוחם,
כולל לפגוע, לשעבד, לנצל ולהתעלל בילדים ולמדינה אין זכות אפילו לשאול על זה._
מאיפה הבאת את זה? מי חושב ככה? נהפוך הוא - מחובתה של המדינה לדאוג לביקור של איש מקצוע אחת לשנה בכל בית בו נעשה חינוך ביתי על מנת לבחון האם יש כאן הזנחה.
כאן, יש לזכור כי שמגר קובע באותו פסק דין כי נדרשים תנאים קיצוניים וחמורים במיוחד לפני שהמדינה מתערבת וכי גם כאשר הורים טועים בחינוך ילדיהם אין למדינה זכות להתערב.
ויש לשים לב למיהו אותו נציג מקצועי - כבר שמעתי על קצינת ביקור סדיר שהעירה לאמא על כך שהיה אבק על המשקופים בביתה ואיימה עליה שהיא תדווח עליה הלאה... אצלי היא היתה "עפה מכל המדרגות" בלשון עדינה. לכן, הזהרי בהאדרת המדינה ונציגיה, המיוחד שרוב מקרי ההתעללות בילדים - מינית, רגשית, פיזית מתרחשים מתחת לאף של בתי הספר - מקום שכביכול יש בו פיקוח.

צפריר - מאיפה אני מביאה את הדברים?
ממשפטים של אנשים על זה שאין למשרד החינוך שום זכות לשפוט את תנאי החיים של הילדים
מאמירות שקובעות שזה תפקיד הרווחה ולא תפקיד משרד החינוך.
מהתנגדויות שאני שומעת לרעיון שמישהו יבקר את המשפחה פעם - פעמיים בשנה.
הצעתי למשל, שהעמותה תחזיק עו"ס בתפקיד קישור בין המשפחות לבין העמותה.
מצד אחד - מבחינת משרד החינוך יהיה מי שיכול לאתר ולדווח על בעיות חמורות,
מצד שני - זה אדם שלנו, שיונחה ע"י העמותה להיות שם בעיקר כגורם מסייע ותומך.