_מה הבעיה? יש כל מני מישורים ואספקטים. למשל, שאנשים מייחסים פחות מדי חשיבות לחברה אנושית, וזה כולל גם חסר במגע פיזי (בא לי לצעוק את המשפט האחרון, שיישמע בכל בית ובית מפה ועד אליכן). שילדים נמצאים במצב של תת-מגע מגיל צעיר מאוד. גם אם ההורים שלהם היו חבקנים ונשקנים, יחסית לנורמה. שאין לנו "ישיבות סירוק הדדי" כמו אצל שימפנזים, ושאנחנו משלמים כסף על מגע ומחפשים מין כתחליף עלוב.
שאנשים מחונכים מגיל צעיר לראיית עולם כוחנית וחוקי משחק של "lose-win situation". שמישהו בכלל הכניס לשפה העברית את המילה "פראייר", ורק בגלל זה מגיעות לו מלקות. שאנשים מתעלמים מהעובדה הפשוטה שתמיכה הדדית היא הדבר הבסיסי ביותר ליצירת תחושת רווחה. שיחסי אנוש טובים חשובים כמעט יותר מכל דבר אחר בעולם.
שאי אפשר כיום ללמד ילדים נדיבות, כי בסיטואציה של מחסור אדיר במבוגרים, איך אפשר לדרוש מהילדים לוותר על כבשת הרש?_
כל מילה תמרוש! ברגע זה, היום, מסיבות אישיות לגמרי, זה מחזק אותי בצורה בלתי רגילה.
בשבילי, זו בעצם המשימה הכי קשה. להושיט יד, להתיישב עם מישהו על שפת המדרכה, להביט בעיניים, להגיד מילים טובות,לעזור, לתת אמון,להתיידד.


ומשהו שבשמת נגעה בו - שואות ואסונות קורים כל הזמן.
האנשים שנפגעו בצונאמי לא יטרידו את עצמם במשבר הנפט.
בשביל האנשים אחרי רעידת האדמה באפגניסטן אין משמעות לפיצוץ אוכלוסין עם מקורות המזון והחמצן המתדלדלים
באושוויץ העולם, היקום, הכל - נגמר.
או ברואנדה. או בסברה ושתילה או בפיגועים.
ורעב באפריקה כתוצאה מבצורות שהולכות ומתמשכות. ומוות יום יומי ממלריה - כולם כבר כאן.
מצעד האסונות לא עוצר ולא מחכה בכלל לאיזה משבר ע ו ל מ י חד פעמי וסופי שאנחנו, הניצולים ברי המזל, מחשבים בו את קיצנו.

<דגניתוש (-; >

הי דגנית, ברוכה הבאה @}

מצעד האסונות לא עוצר ולא מחכה
אני מודעת לכך, באמת, תאמיני לי וגם לשאר הדברים הנכונים מאוד גם בעיני, שכתבת.

אבל (וזה אבל גדול, כמו שאבא שלי היה אומר):
לדעתי וזו באמת רק השערה, רעידת אדמה (או כל אסון אחר מולו עמדו בני אדם עד כמה שאני מכירה) מול משבר הנפט , בקנה מידה גלובלי, זה כמו סטירה בינונית לעומת אונס קבוצתי אלים אכזרי ומתמשך.
לא בשביל להפחיד או להכניס לפאניקה, חלילה, פשוט כך אני חושבת, ללא מעורבות רגשית, מהמידע שיש ברשותי.
מעולם בהיסטוריה האנושית הידועה לי, לא עמדו כל-כך הרבה בני אדם מול משבר כל-כך גדול. והאמת, אני גם חושבת שאם נמשיך (אנחנו, אלה יושבים ליד המחשב, מתלבטים אם לעשות חינוך ביתי, איזה ירקות לקנות ושאם חושבים על זה יש לנו בבית מספיק אוכל לכמה ימים לפחות, באופן קבוע, בניגוד לקורבנות האסונות שתארת, מהם אני לא מבקשת דבר וחצי דבר) להתעלם מגודל הבעיה, זה למעשה יקרה ברגע היסטורי אחד משהו כמו שנה בהערכות אופטימיות שלי. זה בדיוק
משבר ע ו ל מ י חד פעמי וסופי
מעולם לא היו אנשים כה רבים תלויים באופן כה טוטאלי במוצר אחד. כשהמוצר הזה (נפט זול ) יפסיק להיות זמין ולו בקצת מהיום, אנחנו נחשב את סופנו לאחור במהירות מסחררת.
זו רק דעתי, אני מצליחה לכתוב את זה ושהדופק שלי לא יעלה המון ומצליחה להבין את התסריט כעובדה בלתי נמנעת, כרגע .
אני בהחלט פתוחה לשמוע שכנועים שאני טועה. אני רק מבקשת להביא טיעונים מבוססים ולא דעות או השקפות.
לדגומא:
מה הצפי הריאלי לכך שיהיו חלופות אנרגטיות לנפט, שיאפשרו המשך רמת ואורח חיים "מתקבלים על הדעת" (כלומר, כזה שימנעו משבר איום ונורא).
במידה ואתם מכירות מחקרים בנושא, אנא בדקו מה היא יכולת השימשיות הריאלית למרבית האוכלוסיה. כלומר, כמה אנשים יוכלו ( ריאלית ) להנות משימוש בתחליף (גז, סולרי, רוח, מים וכו' וכו') בעוד נניח 10 שנים מהיום. או תוך כמה זמן התחליף הזה יהיה שמיש עבור רוב האוכלוסיה. מה יקרה לשאר האוכלוסיה? זו שלא תהיה לה גישה למקורות אנרגיה חלופיים. בין אם כי לא יהיה איך להעביר את התחליפים, או לא יהיה איך לייצר אותם או שהם פשוט יהיו יקרים מדי.
האם באמת בתחום הנידון ישנם להערכתכם או להערכת מומחים, תחליפים ריאלים לכשנפט זול יהיה לא זמין עבור רוב האוכלוסיה ולו גם בחלק מהמוצרים היומיומים עליהם כולנו סומכים (בעיניים עצומות, מי יותר, מי פחות) יומיום?

או אז אני אשתכנע. וארגע


בכל מקרה אחר, מן הראוי שאלו מאיתנו שמסוגלים לכך, נפנה מבט ישיר ואמיץ אל הדרך מולנו.

אגב. רוחניים תלויות בנפט זול כמו כולם.

או קיי דליתוש - אני בפאניקה!
התחלתי לקרוא את הקישורים. מעט מידי כי המחשב נתקע.
אבל אמשיך כי אכן ידיעה עוזרת.
את צודקת ויש כאן משהו אחר מאד. וזה לא נראה טוב.
מסתובבות לי בראש הרבה מחשבות על מה ואיך ומי בכלל...

לדעתי הרוחניות יכולה לספק כלים להתמודדות במצבי מצוקה. אני לא רוחנית במיוחד אז אולי אני לא יודעת על מה אני מדברת.

לדעתי הרוחניות יכולה לספק כלים להתמודדות במצבי מצוקה
גם לדעתי. אני גם חושבת שהיא יכולה לעזור במניעת מצבי מצוקה וגם בהפחתת עוצמתם. ולא רק רוחניות, יש משאבים רבים העומדים לרשותינו. אני חושבת שבכוחות משותפים נוכל לזהות אותם ולהשתמש בהם בחוכמה...

דברים מרגיעים...
מאמרים זה עוזר?
ב"ירוק נושך" של NRG (שאת בטח מכירה יותר ממני) במיוחד בתת-מדור "אנרגיה" יש לדעתי מקום לתקוה:
למשל בכתובת הבאה:
http://discover.com/issues/feb-06/featu ... er/?page=1
ואחד בשם "ההשלכות הן אדירות" על טכנולוגיה להטמנת פחמן ש"דוחף נפט" מבארות ישנות ומחייה אותן.
כל מיני רעיונות בכל מיני מדינות.
מה אגיד לך? במאמר למעלה אומר המרואיין Amory Lovins

When I give talks about energy, the audience already knows about the problems. That's not what they've come to hear. So I don't talk about problems, only solutions. But after a while, during the question period, someone in the back will get up and give a long riff about all the bad things that are happening—most of which are basically true. There's only one way I've found to deal with that. After this person calms down, I gently ask whether feeling that way makes him more effective.

As Rene Dubos, the famous biologist, once said
"Despair is a sin"


בתקווה שכל הבלגן הזה יעזור ולא יתחרבש בהוספה
שבת שלום

טוב - תמיד ידעתי שצרפתית זו שפה פרימיטיבית...
צ"ל ...As Rene Dubos, the famous

מדור אקולוגיה | מדור משברים גלובליים

דף מומלץ

הנפט

הנפט הוא המוצר הגולמי השימושי ביותר בעולם המערבי ונספחיו (שאר העולם). אנחנו סומכים על נפט ומוצריו למרבית פעולותינו היומיומיות מהפשוטות עד המורכבות. אין ולו מוצר אחד שאנו משתמשים בו שלא נעשה בייצורו/הפעלתו/שינועו/מכירתו שימוש בנפט או במוצריו. כרגע. (מוצרי גומי ופלסטיק כגון צינורות, שסתומים, ניילונים וכו', מיוצרים ישירות מנפט)
ניתן ללמוד עוד על נפט ומוצריו באתר בתי הזיקוק

משבר

ייצור הנפט (או ליתר דיוק, שאיבתו), עוקב אחר עקומת פעמון. הדבר נכון לגבי שדה נפט יחיד, סך השדות במדינה נתונה, או לגבי כדור הארץ בשלמותו. הנפט זמין יותר ויותר במעלה העקומה, אך נדיר ויקר מצידה השני, בירידה. כלומר, בשלב מסוים (שיא התפוקה) שאיבת הנפט נעשית קשה יותר ויותר ועקב כך, מתייקרת.
שיא תפוקת הנפט חופף את הנקודה בה, באופן גס, נשאבה כמחצית מן הכמות הקבורה תחת פני הקרקע. מרגע שנקודה זו נחצתה, תפוקת הנפט מתחילה לרדת, והמחירים – להאמיר.
כפי הנראה, עברנו את שיא התפוקה לפני מספר שנים (מספרים מדוייקים לגבי מדינות ושדות יש בקישורים).
הדרישה לנפט, בניגוד לתפוקה, ממשיכה לעלות, עם גידול האוכלוסיה האנושית, התקדמות הטכנולוגיה, פיתוח תעשיות ברחבי העולם (ובמיוחד בסין ובהודו).
ללא שינוי בתפיסות הקיימות, בסדרי העדיפויות הגלובלים ובפעולות היומיומיות, כשיגיע היום בו לא יהיה משתלם כלכלית לשאוב, לשנע ולהשתמש בנפט, העולם, התרבות והחיים שלנו ישתנו ללא היכר.

מקורות מידע:
האתר הישראלי על שיא תפוקת הנפט
Twilight]מסמך PDF הזה (אנגלית) of Modern World[/po].pdf על השלבים (התיאורטים כרגע) במשבר.
energy]מאמר משנת 1974 (אנגלית) ecology economics odum ht 1973[/po].htm
ובעוד קישורים שיצורפו בהמשך הדיון ע"י משתתפים נוספות.

ישנה שאלה בלתי פתורה (כרגע), לגבי זמינות התחליפים הקיימים לנפט. נדון בזה בהמשך, כל מידע יתקבל בברכה.


ואנחנו

אנחנו לא כאן, בדף, בשביל להתבכיין, לגלגל עיניים, להתמקד בשלילי, להתמקד בחיובי, להכנס ולהכניס לפאניקה, להתיימר לדעת את כל התשובות.

אנחנו כן נחשוב יחד על משמעות המצב, הפעולות האפשריות, תפיסות שונות על התרבות והשפעותיהן האפשריות על העתיד של בני התרבות שלנו ושל כל החי איתנו.

בדף זה תשמר תרבות דיון שתאפשר דיון עמוק, אמיתי ומעצים.
הקפידו לכתוב מהם מקורות המידע שלכם. זה חשוב להבנת דבריכם (דעה, מאמר (בצירוף קישור, או פרטים מזהים), אמונה, תקווה, עובדות (עם הוכחות מבוססות) וכו').

טוב, יש פה הנחה ששיא תפוקת הנפט כבר מאחורינו (או שאנחנו נמצאים בו עכשיו) שזה, מין הסתם, נושא לויכוח. 10 שנים יותר או פחות יכולים להיות קריטיים, בייחוד אם לוקחים בחשבון את הצהרתו האחרונה של ג'ורג' בוש (ואני מקווה שמחירי הנפט יישארו גבוהים למשך מספיק זמן כדי שהוא לא יחזור בו). מהכתבה בעברית קשה מאוד להבין איך בדיוק הגיעו למסקנות, בקרוב אני מקווה לקרוא את המאמר באנגלית ולקבל קצת יותר פרטים.
קראתי לפני כמה חודשים כתבה גדולה ב-National Geographic על נפט והתמונה שם היתה הרבה פחות שחורה (תלוי איך מסתכלים על זה...) אבל אני לא מוצא את הגליון הזה עכשיו. בכל מקרה, בקנדה יש כמות עצומה של סלעים שמהם ניתן להפיק נפט (מה שיגרום לנזק סביבתי עצום) וגם במדינות אחרות יש עוד כמות שתספיק ללא מעט שנים.
סתם בקטע של פסיכולוגית מנהיגים: לבאג המגוחך של שנת 2000 התחילו להתכונן 10-15 שנה מראש, ולמשבר בסדר גודל כזה שאמור לפקוד אותנו כבר בתוך שנה שנתיים עוד לא התחילו? האנשים שיושבים בוושינגטון דווקא מבינים בנפט הרבה יותר מאשר במחשבים... אולי בגלל זה

הנה הכתבה ב-National Geographic. במפה mp]הזאת download[/po].5.2.pdf מראים כמה נפט נשאר לעומת הצריכה השנתית מהמאגרים של המדינה (לפי 2002). לא ניתן להבין מהמפה הזאת איפה אנחנו ביחס לפסגה, כי מראים רק את מה שנשאר ולא את מה שהיה בהתחלה.

ייצור הנפט (או ליתר דיוק, שאיבתו), עוקב אחר עקומת פעמון. הדבר נכון לגבי שדה נפט יחיד, סך השדות במדינה נתונה, או לגבי כדור הארץ בשלמותו. הנפט זמין יותר ויותר במעלה העקומה, אך נדיר ויקר מצידה השני, בירידה. כלומר, בשלב מסוים (שיא התפוקה) שאיבת הנפט נעשית קשה יותר ויותר ועקב כך, מתייקרת.
אני לא לגמרי מבין את זה. כלומר, אפשר לטעון את זה לגבי שדה נפט יחיד (כי בטח הצטבר נסיון לגבי רמת הקושי של שאיבת הנפט), אבל לעשות אקסטרפולציה (איך אומרים את זה בעברית לא פלצנית?) לגבי מדינה ובטח לגבי העולם נראה לי קצת בעייתי. ההנחה שגם מחירי נפט במדינה ובעולם עוקבים אחרי אותה התנהגות היא נכונה אם מניחים שכל שדות הנפט בעולם מנוצלים באותו קצב (כלומר כולם מגיעים לשיא השאיבה בערך באותו זמן) אבל לא בהכרח נכונה אחרת. המצב האמיתי הוא שיש שדות שניצלו אותם הרבה, ויש כאלו שעדיין לא נצלו אותם. לכן הייתי מצפה למגמה כללית של עלייה, אבל לאו דווקא למשבר היסטרי לפתע פתאום כשנגיע לשיא.

ועוד עניין: את עליית המחירים האחרונה שנמשכת כבר קרוב לשנתיים אם אני זוכר נכון הסבירו בשלל הסברים שאינם קשורים למחסור אמיתי בנפט, למשל: המלחמה בעירק, מעצר של הבעלים של חברת הנפט הגדולה ביותר ברוסיה, החלפת הנשיא בונצואלה ולאחרונה הבעיות עם האירנים. היו עוד כמה סיבות בדרך, אני פשוט לא זוכר אותן כרגע.

הכנסתי את המספרים שבמפה של National Geographic לאקסל, וסכמתי אותם. לפי המספרים האלה, התפוקה השנתית העולמית ב-2002 היתה 22693 מליון חביות נפט, ואילו הערכת כמות הנפט שנשארה באדמה היא 1025247 מליון חביות. לפי זה יש עוד נפט באדמה ל-45 שנים, בהנחה שכריית הנפט ממשיכה בקצב של 2002. לפי המספרים שאני מכיר, ב-2005 הצריכה העולמית עמדה על 88 מליון חביות ליום, שזה 32120 מליון חביות בשנה, כלומר פי 1.5 מהכמות שהיתה ב-2002 על פי המספרים של National Geographic. ייתכן שאני טועה במספר שאני זוכר, אבל בכל מקרה מדובר על כמה עשרות שנים של נפט ותו לא. וכמובן, יש לשער שככל שהשנים יעברו, הפקת הנפט תלך ותעשה קשה ויקרה יותר, מה שיגרום למחיר הנפט לעלות. (אגב, הנפט בסלעים של קנדה מכסה עוד 7 וחצי שנות צריכה בסה"כ).

המסקנה שלי מזה היא שמשבר הנפט לא יקרה ברגע היסטורי אחד משהו כמו שנה, אלא יותר סביר שלאורך העשור עד שניים הקרובים מחיר הנפט ימשיך להיות במגמת עליה, והוא יעבור בסופו של דבר את המחיר של 200$ לחבית (היום הוא 65$). מה יקרה כשהמחיר של חבית נפט יעלה פי שלוש ממה שהיום? יש להניח שזה יגרום לשינויים מרחיקי לכת בשימוש ברכב, בהובלה של סחורות, בתעופה, בשימוש בחשמל, בייצור של מוצרי פלסטיק/ניילון/גומי. כנראה שהדברים שכמעט לא ייפגעו יהיו טלקומוניקציה ומחשבים, כי אלה צורכים יחסית מעט אנרגיה ומביאים ערך גבוה. אבל כל השאר, ובעיקר מזון ורפואה יפגעו קשה.

והכי מפחידות הן ההשלכות על הסדר הציבורי. בהעדר אנרגיה זולה, למדינה קשה יהיה לשנע כוחות צבא ומשטרה, וזה אומר שהסדר הציבורי כנראה יתרופף: תופעות של בריונות, חבורות רחוב וצבאות מקומיים, פיראטיות, וכמובן: כיבוש שטחים מרוחקים על ידי מדינות שכנות עוינות (לדוגמא: רמת הגולן והגליל על ידי סוריה).

וכמובן: כיבוש שטחים מרוחקים על ידי מדינות שכנות עוינות (לדוגמא: רמת הגולן והגליל על ידי סוריה).

לפי ידיעתי אנו כבשנו את השטח הנ"ל מסוריה.

לא העליתי טענה היסטורית, אלא טענה עתידית: משבר הנפט עלול לגרום לכיבוש שטחים מרוחקים ממרכז הארץ על ידי מדינות עוינות. אני לא מתייחס להיבט המוסרי של זה, אלא רק להיבט המעשי: אם אתה גר באזורים כאלה, זה עלול להיות רלוונטי עבורך.

המסקנה שלי מזה היא שמשבר הנפט לא יקרה ברגע היסטורי אחד משהו כמו שנה, אלא יותר סביר שלאורך העשור עד שניים הקרובים מחיר הנפט ימשיך להיות במגמת עליה, והוא יעבור בסופו של דבר את המחיר של 200$ לחבית (היום הוא 65$). מה יקרה כשהמחיר של חבית נפט יעלה פי שלוש ממה שהיום?
אבל אתה מתעלם מפיתוח של חלופות! עשור או שניים יכול להיות זמן מספיק בשביל התבגרות של טכנולוגיות חלופיות שהיום נמצאות בחיתוליהן (ביודיזל?), בטח אם בוש יעמוד מאחורי מה שהוא מבטיח. אגב, ראיתי נתונים בקשר למקורות האנרגיה בעולם (אני אחפש אותם...) ומהם עולה שלמרות שכמות האנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים (שמש, רוח וכו) היא עדיין קטנה, הגידול בשימוש במקורות אלו הוא עצום (עשרות רבות של אחוזים בשנה לעומת אחוז או שניים במקורות כמו נפט וגז). אני מניח שהמגמה הזאת תשמר, ואולי אפילו תואץ, בשנים הקרובות.

יש פה הנחה ששיא תפוקת הנפט כבר מאחורינו (או שאנחנו נמצאים בו עכשיו) שזה, מין הסתם, נושא לויכוח.
לגבי הויכוחים על הנתונים, אני ממליצה על המאמר הזה שהתפרסם לפני כמה ימים באינדפנדנט הבריטי: What they don't want you to know about the coming oil crisis

אם לוקחים בחשבון את הצהרתו האחרונה של ג'ורג' בוש (ואני מקווה שמחירי הנפט יישארו גבוהים למשך מספיק זמן כדי שהוא לא יחזור בו).
שר האנרגיה שלו כבר חזר בו...

סתם בקטע של פסיכולוגית מנהיגים: לבאג המגוחך של שנת 2000 התחילו להתכונן 10-15 שנה מראש, ולמשבר בסדר גודל כזה שאמור לפקוד אותנו כבר בתוך שנה שנתיים עוד לא התחילו?
יש אינטרסים חזקים מאוד להשאיר אותנו תלויים בנפט, מצד אלה שמתפרנסים ממנו (כולל הנשיא בוש שממומן ע"י כספי נפט).

לגבי שיא התפוקה:
אפשר לטעון את זה לגבי שדה נפט יחיד (כי בטח הצטבר נסיון לגבי רמת הקושי של שאיבת הנפט), אבל לעשות אקסטרפולציה לגבי מדינה ובטח לגבי העולם נראה לי קצת בעייתי.
דווקא לא -- מסיקים את זה גם על סמך קצב הגילויים של שדות נפט חדשים. עוד מידע: http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Peak Oil[/po]

לאו דווקא למשבר היסטרי לפתע פתאום כשנגיע לשיא.
עליית מחירים פרועה קורית כשההצע לא מצליח להדביק את הביקוש. בשביל זה לא צריך ירידה חדה בהצע (תפוקת הנפט) אלא מספיקה ירידה קלה, או אפילו רמה קבועה בזמן שהביקוש עולה. אם נוסיף על זה תנודות אקראיות שקורות מסיבות טבעיות (הוריקנים, משברים פוליטיים וכו') אז מספיק מצב שבו קשה להגדיל את ההצע בשביל לגרום לקפיצות מחירים בלתי צפויות. ואת זה הרי כבר ראינו... (מישהו בכלל זוכר שלפני שנתיים מחירי הנפט היו 40$ לחבית ולא 65$ כמו היום? וששנתיים קודם הם היו 20$ לחבית?)

את עליית המחירים האחרונה שנמשכת כבר קרוב לשנתיים אם אני זוכר נכון הסבירו בשלל הסברים שאינם קשורים למחסור אמיתי בנפט, למשל: המלחמה בעירק, מעצר של הבעלים של חברת הנפט הגדולה ביותר ברוסיה, החלפת הנשיא בונצואלה ולאחרונה הבעיות עם האירנים.
אבל המלחמה בעירק כן נובעת מהמחסור בנפט: מבחינת עתודות הנפט, עירק היא מס' 2 בעולם (אחרי סעודיה). וגם ליוזמה של האירנים למכור נפט ביורו במקום בדולרים לא היה הרבה סיכוי אם כוח המיקוח שלהם היה קטן יותר.

עשור או שניים יכול להיות זמן מספיק בשביל התבגרות של טכנולוגיות חלופיות שהיום נמצאות בחיתוליהן
בהחלט. אבל שנה או שנתיים? זה יספיק רק אם נשקיע בזה את כל המרץ עכשיו ומיד.
בתור התחלה, נראה לי שכדאי להשקיע ב-ביו דיזל ובביזור הפקת החשמל (כי זו תשתית פגיעה ביותר מבחינה בטחונית, לא עלינו).

למרות שכמות האנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים (שמש, רוח וכו) היא עדיין קטנה, הגידול בשימוש במקורות אלו הוא עצום (עשרות רבות של אחוזים בשנה לעומת אחוז או שניים במקורות כמו נפט וגז).
בארץ??? אני חושבת שאתה מדבר על אירופה, סין ודרום אמריקה. אולי גם קנדה. בארה"ב הגידול הוא צנוע יותר (וגם התמיכה הממשלתית) ובארץ אני לא בטוחה שבכלל עושים משהו בכיוון. אני יודעת, למשל, שאמנם יש חברה ישראלית שעוסקת בייצור ביו דיזל מאצות שגדלות במדבר על מים מלוחים, אבל היא פועלת בארה"ב -- כאן בארץ אין בכלל אפשרות חוקית למכור ביודיזל.

אבל אתה מתעלם מפיתוח של חלופות! עשור או שניים יכול להיות זמן מספיק בשביל התבגרות של טכנולוגיות חלופיות שהיום נמצאות בחיתוליהן
אני בהחלט מקווה כך. אבל נסיון העבר (באג 2000 excluded) מראה שזה בדיוק סוג הדברים שהתכוננות מסיבית אליהם תקרה רק לאחר שיהיה כבר משבר.


למרות שכמות האנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים (שמש, רוח וכו) היא עדיין קטנה, הגידול בשימוש במקורות אלו הוא עצום (עשרות רבות של אחוזים בשנה לעומת אחוז או שניים במקורות כמו נפט וגז)
דווקא בגלל שכמות האנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים (שמש, רוח וכו) היא עדיין קטנה הגידול באחוזים הוא עצום. קל לגדול באחוזים רבים מכמות קטנה. אבל במונחים אבסולוטיים, הגידול בטל בשישים ביחס לצריכה העולמית של אנרגיה.

טוב, אין לי עכשיו הרבה זמן אבל אני מקווה לבדוק את מה שנתתם לי בהמשך הערב.
רק כמה הערות קטנות:

יש אינטרסים חזקים מאוד להשאיר אותנו תלויים בנפט, מצד אלה שמתפרנסים ממנו (כולל הנשיא בוש שממומן ע"י כספי נפט).
זה טיעון סביר כל עוד אנחנו באמת סתם תלויים בנפט ולא נופלים כתוצאה מזה שהוא מפסיק להיות זמין. לבוש לא מזיז בכלל שכדה"א מתחמם כתוצאה מפליטת גזי חממה, אבל זה שהצרכן האמריקאי יצטרך לשלם עוד עשרים סנט על גלון דלק זה כבר בלתי נסבל (לא כל שכן הקטסטרופות המדוברות כאן).

בארץ??? אני חושבת שאתה מדבר על אירופה, סין ודרום אמריקה.
נכון, לא דיברתי על הארץ. בארץ מקימים (או רוצים להקים) עכשיו שתי חוות של טורבינת רוח (סד"ג של 100 מגוואט שתיהן, מעט מאוד עדיין). אגב, איזה אחוז מהחשמל בארץ מיוצר מגז? למיטב ידיעתי יש לנו כמות משמעותית שהתגלתה. בעולם כולו הגידול החד ביותר בצריכה של דלקים לא מתחדשים הוא של גז טבעי.

דווקא בגלל שכמות האנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים (שמש, רוח וכו) היא עדיין קטנה הגידול באחוזים הוא עצום. קל לגדול באחוזים רבים מכמות קטנה. אבל במונחים אבסולוטיים, הגידול בטל בשישים ביחס לצריכה העולמית של אנרגיה.
בוודאי! אבל העובדה היא שמדובר בטכנולוגיות שקיימות וצומחות. הנתונים שיש לי מתוך ספר של הארגון הזה (WORLDWATCH, צ'יק צ'ק עושה לי בעיות עם גרשיים של שמות באנגלית...) הם שבשנת 2002 יוצרו כ-31 ג'יגהוואט חשמל מטורבינות רוח, ומריל לינץ' צופים שעד שנת 2020 לערך תגדל הכמות פי 15 (כלומר בערך 470 ג'גהוואט). אין להם השוואה של אנרגיה שמופקת מדלקים לעומת אנרגיה שמופקת ע"י רוח (הנתונים ביחידות שונות לכל סוג) כך שאי אפשר להשוות. אני אנסה לחפש מקורות אחרים.

דבר אחד שלא הוזכר כאן והוא, כנראה, הגורם העיקרי לעליה במחירי הנפט: סין והודו מגדילות את צריכת האנרגיה שלהן משמעותית בשנים האחרונות. למשל, בשנת 2002 הגדילה סין את צריכת הנפט שלה בקרוב ל-5%, הרבה יותר ממדינות אירופה (שם היתה ירידה בצריכת הנפט) או ארה"ב (עלייה קטנטנה). ממקורות יודעי דבר נמסר לי שלא מדובר רק בנפט, אלא גם במתכות ועוד משאבים שמחיריהם עלו מאוד בשנתיים האחרונות.

זכרון מעומעם מהעבר אומר לי שארה"ב אחראית על 30% מצריכת האנרגיה העולמית, על אף שהיא מהווה רק 4% מהאוכלוסיה בכדור הארץ. זה אומר שארה"ב היא לב הבעיה.

זה פחות או יותר הסד"ג, אבל כרגע לא ארה"ב היא זאת ש"מנדנדת את הסירה" (אם מתעלמים לרגע מנושא ה-peak oil ומסתכלים רק על הצריכה).

בכל מקרה - כולם יודעים עכשיו באיזה סוג של מניות כדאי להשקיע?

קראתי חלק (אפסי בטח יחסית למה שיש ברשת).
איך אתם מתכוננים? למה אתם מתכוננים/מתכננים?
איך מעבירים הלאה? מה?
הכי קשה לי החרדה - שלי, של משפחתי, של כולם.
של השרדות.
והמחשבה שהתרבות הזו, אורח החיים - סידרתי היום תמונות באלבום - אין להם המשך.

שני מאמרים מעניינים שכבר הספקתי לקרוא:

המאמר הזה הוא, כנראה, מאמר קלאסי בתחום כי מצאתי אותו ביותר מאתר אחד שמתעסק בנושא. הוא גם קריא וגם מאיר עיניים, ויש לו את היתרון שהוא נכתב לפני 8 שנים ולכן אפשר להשוות את הניבויים שלו עם המציאות (בקרוב אני מקווה לעשות את זה...).

המאמר הזה שופך קצת אור על הפוליטיקה של שוק הנפט.

הכי קשה לי החרדה.
מזדהה, זה קשה.

והמחשבה שהתרבות הזו, אורח החיים - סידרתי היום תמונות באלבום - אין להם המשך.
יש המשך, פשוט שונה ממה שהכרנו...

לפי זה יש עוד נפט באדמה ל-45 שנים.
חשוב להדגיש שהמושג "שיא תפוקת הנפט" לא מתייחס לרגע שבו נכלה את כל משאבי הנפט בעולם, אלא לרגע שבו נגיע לשיא תפוקתו. מנקודה זו ואילך הנפט יהפוך לנדיר יותר ויקר הרבה יותר, מה שעלול להביא להתדרדרות מהירה באורח החיים, ביחסים בין מדינות וכיוצ"ב. על פי ההערכות שאני מכירה מדובר על כך שנגיע לשיא התפוקה תוך 5-12 שנים בקצב הצריכה נוכחי (או מהר יותר בצריכה מוגברת).

סין והודו מגדילות את צריכת האנרגיה שלהן משמעותית.
מאד נוח להפנות את האשמה להודו וסין, אבל חשוב לזכור שהפיתוח המואץ שהן חוות כרגע הוא תוצאה של חדירה אגרסיבית של המערב לתוכן. זה אנחנו (טוב, בעיקר האמריקאים, אבל גם אנחנו) שהראנו להם מהי רמת החיים שאפשר להגיע אליה (ואני לא מדברת על איכות חיים, כי בזה יכולנו ללמוד מהם...), וכעת מתפלאים שגם הם רוצים את אותו הדבר.

_איזה אחוז מהחשמל בארץ מיוצר מגז? למיטב ידיעתי יש לנו כמות
משמעותית שהתגלתה._
גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה, והכמות שלו מזערית לעומת נפט. אנחנו מתקדמים גם לעבר שיא תפוקת הגז, שלא נשלה את עצמנו.

החלופות האמיתיות היחידות הן, כפי שכבר צויין, משאבים בלתי מתכלים, כמו שמש ורוח. ומלבד זה יש לנו גם הבחירה לצרוך פחות נפט ומוצריו (ומוטב שעה אחת קודם, לא?)

שבוע מצויין.

מאד נוח להפנות את האשמה להודו וסין.
לא נראה לי שזו היתה אצבע מאשימה. זו עובדה שסין והודו מתפתחות בקצב מאוד מהיר והעלו את צריכת הנפט העולמית, בלי לשפוט את זה מוסרית.

ומלבד זה יש לנו גם הבחירה לצרוך פחות נפט ומוצריו.
אני מסכימה מאוד שהפחתה בשימוש היא דרך טובה למנוע היווצרות של משבר קשה, כיוון שככל שנפחית את התלות בנפט, כך המשבר יהיה מינורי יותר.

יש שני ערוצים שאני רואה:

1. עולמי/לאומי - פיתוח אנרגיות חלופיות, שיפור היעילות שלהן ואימוץ שלהן על ידי מדינות.
2. אישי-קהילתי - הפחתת התלות שלי ושל הקהילה שלי בנפט

הערוץ השני מאפשר לנו לא רק לדון בעניין, אלא גם לעשות כמה וכמה צעדים לשיפור מצב התלות שלנו, כמו:

• ייצור ביודיזל
• קירוב ייצור המזון הביתה - רכישת מזון ממקורות קרובים וגידול מזון קרוב לבית
• מערכות לאגירת מי גשם ומיחזור מים
• הגדלת השימוש בתרופות שלא דורשות שינוע (למשל, מצמחים מקומיים)

מישהי יודע/ת מה החלק של ייצור הפלסטיק בשימוש בנפט? עד כמה יש משמעות להפחתת השימוש בפלסטיק מבחינת הפחתת ניצול הנפט? או שמא פלסטיק מיוצר רק מתוצרי הלוואי בייצור הדלקים?

מאד נוח להפנות את האשמה להודו וסין.
זה לא עניין של אשמה, העובדה היא שעיקר הגידול בצריכה בנפט בא מהן. זו עובדה שכדאי לזכור כשמנסים להבין לאן נושבת הרוח.

גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה, והכמות שלו מזערית לעומת נפט.
זה נכון שגם הגז הוא משאב מתכלה, אבל אם לישראל יש הרבה ממנו (כמה יש?) אז זה משפר את מצבנו.


על פי ההערכות שאני מכירה מדובר על כך שנגיע לשיא התפוקה תוך 5-12 שנים בקצב הצריכה נוכחי (או מהר יותר בצריכה מוגברת).
נו, זה הרבה יותר טוב ממה שיש בראש הדף... ההבדל בין 0, 5 או 12 שנה יכול להיות עצום מבחינת עצמת המשבר שאליו ייקלע העולם.

ועוד דבר:
גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה, והכמות שלו מזערית לעומת נפט.
לא כ"כ מזערית. בשנת 2002 (אלו הנתונים שיש לי) צרך העולם כמות של 3.5 מיליארד טון נפט וכמות גז ששווה ל-2.2 מיליארד טון נפט. צריכת הגז עולה כל שנה בצורה תלולה יותר מאשר נפט.

כאן אפשר למצוא נתונים לגבי הגז הטבעי בישראל. הם מציירים תמונה די אופטימית לפיה כבר כיום כ-30% מהחשמל בארץ מיוצר בעזרת גז טבעי, שהוא מזהם הרבה פחות, ויקר הרבה פחות. הצפי הוא שהשימוש בגז טבעי ליצור חשמל יילך ויתרחב בשנים הקרובות.

כאן ניתן למצוא נתונים כלליים על משק החשמל בארץ.
יבוא הנפט לישראל יורד בשנים האחרונות: בשנת 2005 ייבאה המדינה כ-8000 (טון?) נפט גולמי, לעומת 9300 ב-2004, 10500 ב-2003, 9600 ב-2002 ו-9800 ב-2001.

איך אתם מתכוננים? למה אתם מתכוננים/מתכננים?
זו באמת שאלה קשה ומפחידה -- מה אפשר לעשות באופן אישי.
אני רוצה להוסיף לרשימה של ליאת בניה אקלימית (או שיפוץ אקלימי).

ותהיה: מה לגבי הבחירות? יש מפלגות שמתייחסות לנושא בכלל?

איפה אנשי אבא עשיר בכפר ובעיר ?
ללא ספק אחד הדברים שצריך לעשות בקנה מידה אישי אם זיהינו שנוי בסדר גודל כזה כמה שנים קדימה
הוא להשקיע במניות הרלווטיות.
השאלה אם במניות נפט מסורתיות - כי הנפט נהיה מוצר יקר ולכן מחירו יעלה ורווחי החברות גם
או במניות אנרגייה חלופית
<הולך לקרוא לבועז>

מישהי יודע/ת מה החלק של ייצור הפלסטיק בשימוש בנפט?
בראיון במוסף G של גלובס מהשבוע שעבר, המעצב פיליפ סטארק דיבר על זה שאחת הסכנות הגדולות ביותר של משבר הנפט, בעיניו, הוא העובדה שייצור הפלסטיק יהפוך ליקר, מה שיגביר שימוש במשאבים טבעיים כמו עץ ומתכת, מה שמצד אחד יהיה מפגע אקולוגי, ומצד שני ייקר משמעותית מוצרים רבים ויהפוך אותם לבלתי ניתנים להשגה לשכבות רבות.
בהנחה שהוא יודע על מה הוא מדבר, כנראה שהנפט חשוב לייצור הפלסטיק.

להשקיע במניות הרלווטיות
אם המיתון (שבטח יהיה) יהפוך למפולת של ממש, אז שום השקעה בניירות אינה בטוחה, כי גופים כלכליים עלולים לפשוט את הרגל ולהשאיר אותנו עם הניירות אבל בלי הכסף. אם כבר להשקיע, נראה לי שעדיף להשקיע בדברים שלא עלולים להתנדף (bricks and mortar).

יש לי שאלות לגבי התחליפים:
רוח - להבנתי דרושות תחנות רוח. במה כרוך הייצור שלהן? השינוע? ההקמה? האחזקה? מה אורך החיים של תחנה כזו?
האם זה פתרון בר קיימא לטווח הארוך? (הטווח הארוך. גם עוד 100 שנה. עוד 500 עוד 1000 עוד 5000)
ממה הן עשויות? לאיזה מרחק ניתן להעביר את האנרגיה? באלו אמצעים? במה כרוך הייצור של אמצעים אלו (כלכלית, חומרי ייצור, איכות סביבה)? השינוע? ההקמה? האחזקה? מה אורח החיים של אמצעים אלו?
בכמה איזורים (בארץ ובעולם) יש מספיק רוח להצדקת השקעת כל האנרגיה הזו?

מים - להבנתי דרושים סכרים או אמצעים אחרים לשם כך. במקרה של סכרים, במה כרוך הייצור וכו'? מה ההשפעה הסביבתית לטווח הארוך?
האם הרווח מצדיק את המחיר? (כלומר, האם הרווח גדול מהמחיר, כך שנוכל להתמיד בדרך זו לטווח הארוך ).

סולרי - דרושים לוחות וקולטנים. אותן שאלות.

אנרגיה אטומית - צריך כורים אטומים, לא?

גז - שמעתי הרצאה ברדיו שעוד חמש שנים יגיע פיק הגז. כך שעוד 5 שנים יפתח דף משבר הגז ואנחנו ונצטרך למצוא עוד תחליף במילא.


האם אנחנו רוצים לתכנן לטווח הארוך או הקצר? או גם וגם?
איזו תרבות אנחנו רוצים? במה/מי זה תלוי באופן מעשי?

יש לי שאלות לגבי התחליפים.
סביר שגוגל ייתן לך תשובות יותר מדוייקות ממה שאנחנו יכולים, בכל מקרה אם תמצאי משהו מעניין אני אשמח לקרוא

אנרגיה אטומית - צריך כורים אטומים, לא?
כן, וזה לא עניין של מעכשיו לעכשיו. כלומר - אם מחליטים עכשיו על בניית כור אטומי זה ייקח לא מעט זמן עד שהוא יהיה מוכן (לא יודע בדיוק כמה אבל בטח לא פחות משנה...). חוץ מזה זה פתרון גרוע מבחינה סביבתית.

גז - שמעתי הרצאה ברדיו שעוד חמש שנים יגיע פיק הגז. כך שעוד 5 שנים יפתח דף משבר הגז ואנחנו? ונצטרך למצוא עוד תחליף במילא.
אולי, אבל נרויח 5 שנים... בנוסף - פיק הגז כמו גם פיק הנפט סביר שיפגע פחות במדינות שיש להן את המשאבים

דליתוש ב
כאן
http://prdupl02.ynet.co.il/[po]ForumFiles 2[/po]/14841694.pdf
מפרסמים סדרת (חלקן כבר התקיימו )הרצאות על אנרגיה בישראל שתתקיים לאורך השנה באוניברסיטת חיפה וללא תשלום.
אבל את באילת נכון? אולי ההרצאות תפורסמנה.

<ואני בטנזניה. כאן הבצורת נמשכת. יש הפסקות חשמל יזומות ארוכות ביותר.
אין מים - אין חשמל>

יש כמה נקודות השייכות לשולי הדיון ולדעתי הם מהותיות:

1. נא לזכור את מאלטוס. בלי להיכנס לוויכוחי "ישמעאל", ברור כיום שתחזיתו לא התקיימה, לפחות לא בסדר הגדול שהוא צפה. אולי גם במקרה הנפט התחזיות משרתות צרכים כלכלים ופוליטים וכלל אינן נכונות.
2. את צריכת הנפט יש להפריד לשתי צריכות נפרדות: צריכה אישית וצריכה תעשיתית. בצריכה האישית ארה"ב מובילה, ובגדול, על כל העולם. בעבר רוב התעשיה התבצעה בארה"ב, ולכן הם הובילו בגדול גם בצריכה התעשיתית, כיום הצריכה התעשיתית נדדה להודו וסין מסיבות כלכליות, ולכן הם צורכים הרבה, אבל כל התעשיה שלהם מופנית למערב, ולכן את הצריכה הזו יש לשייך לארה"ב ואירופה, ולא להודו סין.
3. לא לדאוג ממשבר: א. אין יאוש בעולם. ב. כרגע הכוח המניע את העולם הוא הכלכלה, ולכן אם תהיה בעיה, מי שיחוש בכך הם היצרנים הגדולים, והם יפתרו את הבעייה לפני שהיא תגיע ל "אזרח הקטן".

רועי, לא קראתי את כל הדף לראות אם מישהו כבר ענה לך, אבל אם לנו יהיה קשה לשנע את הצבא שלנו לרמת הגולן, אז גם לסורים זה יהיה קשה. כנ"ל לגבי המצרים, ובטח לגבי האיראנים. הגיוני, לא?

עומר,
נא לזכור את מאלטוס. תזכיר לי

אולי גם במקרה הנפט התחזיות משרתות צרכים כלכלים ופוליטים וכלל אינן נכונות.
כלומר, אולי נפט הוא לא חומר מתכלה שבשנים האחרונות נהיה יותר ויותר קשה למצוא אותו ולשאוב אותו?
לדעתי דווקא התחזיות האופטימיות משרתות צרכים כלכליים ופוליטים. בעיקר כאלו לטווח הקצר.

ולכן אם תהיה בעיה, מי שיחוש בכך הם היצרנים הגדולים, והם יפתרו את הבעייה לפני שהיא תגיע ל "אזרח הקטן".
כבר יש בעיה. הם חשים בכך כמו כולנו. הם פותרים את הבעיה - מעלים מחירים.
אני לא מצפה מהם ליותר מזה. ובכל מקרה, איזו בעיה היצרנים הגדולים אי פעם פתרו בזמן? לעניות דעתי היצרנים הגדולים יוצרים בעיות כרגע, ובמידה ותהיה יוזמה של פתרון כלשהיא, אני לא בטוחה שהאינטרסים של כולנו יהיו שותפים לה. בטח לא בזמן P-:

נא לזכור את מאלטוס. תזכיר לי.
אולי נפט הוא לא חומר מתכלה שבשנים האחרונות נהיה יותר ויותר קשה למצוא אותו ולשאוב אותו?
תומס מאלתוס טען באופן כללי שהאוכלוסיה גדלה בטור הנדסי, והמזון בטור חשבוני, ולכן בכמה עשרות שנים ישרור רעב כבד בעולם. תחזיתו נתבדתה עקב שיפור הייצור של המזון (דשן וכד').
הנפט אוזל, אבל בהחלט ייתכן ויימצאו מאגרים גדולים חדשים (כולל בכוכבים אחרים), או שימצאו שיטות להשתמש / להפיק / לזקק אותו בצורה יעילה הרבה יותר, וכל תהליך המשבר ידחה במאות שנים.

כבר יש בעיה. הם חשים בכך כמו כולנו. הם פותרים את הבעיה - מעלים מחירים.
במיקרו זה נכון, במקרו זה לא נכון. אם הוצאות השינוע והתעשיה יהיו גבוהות מידי, יימצא פתרון אחר, כלשהו.

אם לנו יהיה קשה לשנע את הצבא שלנו לרמת הגולן, אז גם לסורים זה יהיה קשה. כנ"ל לגבי המצרים, ובטח לגבי האיראנים
לצערנו, אירן ועירק יושבות על עתודות ענקיות של נפט בקרקע. השניות בגודלן אחרי ערב הסעודית. ושתיהן לא כל כך רחוקות. ולפחות אירן לא כל כך אוהדת אותנו.

מה שיגביר שימוש במשאבים טבעיים כמו עץ ומתכת, מה שמצד אחד יהיה מפגע אקולוגי, ומצד שני ייקר משמעותית מוצרים רבים ויהפוך אותם לבלתי ניתנים להשגה לשכבות רבות
פלסטיק הוא חומר גלם כל כך זול היום, שהוא הכניס את האפשרות שלא היתה קיימת בעבר - מוצר חד פעמי. אני מאמינה, אבל אמונתי לא מבוססת דיה על עובדות, שאם נמזער את השימוש הלא חיוני בפלסטיק (שקיות, כלי אוכל, אריזות...) למינימום, יהיה די נפט לייצר פלסטיק למוצרים שאין לו תחליף והם חיוניים באמת.

עומר ס מזדהה עם שכתבת!
לא לדאוג ממשבר: א. אין יאוש בעולם. ב. כרגע הכוח המניע את העולם הוא הכלכלה, ולכן אם תהיה בעיה, מי שיחוש בכך הם היצרנים הגדולים, והם יפתרו את הבעייה לפני שהיא תגיע ל "אזרח הקטן".
וגם הקריאות "זאב, זאב" של התקופה האחרונה לא שינו כלום בכלכלה העולמית (בגדול) רק אנחנו שלמנו חודש שלם דלק במחיר כפול ומי הרויח?
באופן אישי אני מתכננת (רוחנית) להכין ביודיזל ולעבור אליו ברגע הראשון שזה יתאפשר

כרגע הכוח המניע את העולם הוא הכלכלה
כן והכוח המניע את הכלכלה הוא הנפט. או באופן כללי השימוש המסיבי בארגיה מתכלה לצורך מוצרים שונים (כולל מזון ומים).
בהחלט ייתכן ויימצאו מאגרים גדולים חדשים (כולל בכוכבים אחרים),
עומר, אתה רציני לגבי הכוכבים? יש איזה קישור על זה? כיום, אנחנו צורכים ביום יותר ממה שמוצאים (על פני כדור הארץ). מה גורם לך להאמין שהמצב יכול להתהפך? קידוחים בשמורת טבע באלסקה? (שואלת ברצינות).

יימצא פתרון אחר, כלשהו.
במילים אחרות: "תשנו תשנו יהיה בסדר, התאגידים יטפלו בהכל"?

<שיהיה לילה טוב או P-:, לבחירתך>

יש לי שאלות לגבי התחליפים.
לגבי אנרגית רוח, מים, גלים, שמש, ועוד רעיונות דומים -- אין פתרון יחיד שהוא הטוב ביותר, אלא כנראה שיהיה צריך שילוב של פתרונות שונים בהתאם לתנאים במקומות שונים. המשותף לכל אלה הוא שהם מתאימים לייצור חשמל מבוזר יותר מאשר לייצור מרכזי, ושאף אחד מהם לא פותר את בעיית הדלק לתחבורה.

לגבי אנרגיה גרעינית: גם דלק גרעיני הוא משאב מתכלה, וגם הוא מגיע ממדינות בעייתיות מבחינה פוליטית. לבנות כור גרעיני לוקח בערך 10 שנים. בקיצור: לא מעשי כרגע.

נא לזכור את מאלטוס. בלי להיכנס לוויכוחי "ישמעאל", ברור כיום שתחזיתו לא התקיימה.
נהפוכו: תחזיתו התקיימה כמה וכמה פעמים, ובכל פעם הייתה התמוטטות של ארגון חברתי קיים ובמקומו קמו ארגונים חברתיים\חקלאיים שונים (או שלא -- חלק התמוטטו וזהו). ממליצה על ספריו של מרווין האריס בהקשר זה, וגם על ספרו האחרון של ג'ארד דאימונד (לא יודעת אם תורגם) Crash.
וזה כנראה גם העתיד שצפוי לנו: או שנמצא דרך שונה מהותית לחיות, או שתהיה התמוטטות.

כרגע הכוח המניע את העולם הוא הכלכלה, ולכן אם תהיה בעיה, מי שיחוש בכך הם היצרנים הגדולים, והם יפתרו את הבעייה לפני שהיא תגיע ל "אזרח הקטן".
היצרנים הגדולים הם איטיים. אם היו לנו עוד 10 שנים, הייתי חושבת שבאמת יש סיכוי שהם יספיקו לפתור לנו את הבעיות. אבל אם יש רק שנה או שנתיים או פחות, אני לא מאמינה שהם יספיקו בזמן. אני חושבת שבמקרה הזה לא מספיק לסמוך על היד הנעלמה של השוק, אלא צריך לצרף אליה גם פעילות מלמטה (שלנו, כל אחד באופן אישי) וגם פעילות מלמעלה (של הממשלה).

בהחלט ייתכן ויימצאו מאגרים גדולים חדשים (כולל בכוכבים אחרים)
בשנים הקרובות? לא מציאותי.
מה שסביר יותר זה שיחרשו את קנדה ויכסחו את אלסקה. זה יתן לנו עוד קצת זמן, אם כי לא כל כך הרבה.

נראה שהתחליף הכי קל הוא ביודיזל. זה עובד במנועי דיזל רגילים כמעט ללא התאמה, די קל לייצר מכוניות ומשאיות שמשתמשות במנועי דיזל (זה כבר קיים היום), היצרנים הגדולים כבר מחזיקים קווי יצור כאלה כך שאין כאן זמן הכנה ארוך. וכמובן, הפקת הביו-דיזל די פשוטה, ולא יקר ולא מורכב להקים מפעלים ם להפקה שלו. (אה, וקל גם להכין ביו-דיזל בבית!)

הבעיה המרכזית היא מפעלים שמשתמשים באנרגיה ממקורות אחרים כמו נפט ופחם, וכמובן תחנות כוח לחשמל. את אלה ייקח יותר זמן להתאים.

נראה שהתחליף הכי קל הוא ביודיזל
וגם לו יש חסרונות. הביו זה צמחים, שצריך לגדל בשטח גדול (אם אנחנו בונים על זה כתחליף נפוץ). בגידול צמחים היום מסתמכים לרוב על מוצרי נפט (שינוע זרעים, מיכון, דשנים, צינורות השקייה, שינוע תוצרת).
וכמובן כמויות מים גדולות.
לגבי מכוניות ומשאיות הצרה היא לא השינוע בהכרח, אלא היצור. שסתומים, צינורות, חלקי פלסטיק. בהיעדר נפט יהיה צורך לבנות מכוניות אחרת. יש כבר? לא שמעתי על משהו כזה.

בארץ הרבה תחליפים הם קשים מאוד. רוח- מעט אזורים עם רוח מספיקה, ביודיזל-צריך שטחים פתוחים, מים (הרבה).
סולרי- בקיץ יופי, בחורף בעיה. גז- צריך מחצבי גז.

אולי באירופה ובארה"ב אפשר לסמוך על תחליפים. פה נצטרך פשוט למצוא שיטת מחייה אחרת, שלא מסתמכת על תחליפי אנרגיה.

לגבי מכוניות ומשאיות הצרה היא לא השינוע בהכרח, אלא היצור. שסתומים, צינורות, חלקי פלסטיק. בהיעדר נפט יהיה צורך לבנות מכוניות אחרת.
יהיה נפט, רק שהוא יהיה יותר יקר. אם ביודיזל מחליף את הנפט אז המחיר של הנפט יירד (או לא יעלה כמו שצופים).

סולרי- בקיץ יופי, בחורף בעיה.
בנגב יש גם בחורף וגם בקיץ שמש.

גז- צריך מחצבי גז.
יש לנו ולשכנינו, לפחות לשנים הקרובות

מכוניות היברידיות הן דוגמא לטכנולוגיה שיכולה להשפיע על עקומות צריכת הנפט. מכוניות היברידיות יכולות לחסוך לא מעט דלק (כ-40% בהשוואה שעשיתי בין טויוטה קורולה לטויוטה פריוס, למשל) ובניגוד לביודיזל זו טכנולוגיה מסחרית שהפופלריות שלה גדלה.

האתנול (פופולרי מאוד בברזיל) הוא אופציה נוספת, בוש מתכנן לקדם את האתנול כתחליף דלק בארה"ב. אני לא בטוח שצריך לגדל משהו במיוחד בשבילו (וגם בשביל הביודיזל), אפשר אולי להשתמש פשוט בשיירים של גידולים חקלאיים אחרים?... למרות שאולי זה לא מספיק.

הביו זה צמחים, שצריך לגדל בשטח גדול
לא כל כך גדול מסתבר. צריך צמחים שאפשר לייצר מהם שמן. כנראה שהצמח הכי מתאים לזה הוא סוג מסויים של אצות שמפיק 25 גרם שמן למ"ר גידול ליום (בערך פי 10 שמן מסויה). האצות האלה גדלות על מים מלוחים.
לפי החשבון שלי צריך ריבוע שצלעו 840 ק"מ על מנת לספק 88 מליון חביות ביודיזל ביום (זוהי הכמות של חביות נפט גולמי שנצרכת ביום בכל העולם). ריבוע כזה יכול להכנס די בקלות בסהרה. בכל מקרה, על מנת לספק את כל הצריכה של ישראל נדרש שטח קטן בהרבה, שממש אין בעיה לעבד בנגב (עם מי התהום המליחים שיש שם).

כל שאר הדברים -- שסתומים, צינורות, חלקי פלסטיק -- בטלים בשישים לעומת הנפט כדלק. אני לא מדבר על מכוניות שבייצורן לא משתמשים בנפט, אלא בהקטנת השימוש בנפט רק לדברים הכרחיים.

אצות? אי אפשר לגדלותן בים?

כרגע האזור שבו מקדמים את התחום של אצות לביודיזל הוא Salt Lake ביוטה, אז נראה לי שאצלנו אפשר יהיה לעשות את זה באזור ים המלח.
לגבי אתנול: בברזיל מייצרים אותו בעיקר מקני סוכר שגדלים שם בשפע, אבל אצלנו לא מציאותי לגדל דברים כאלה.

תראו מה החליטה השרה לפיתוח בר קיימא בשוודיה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... mNo=680384

חבל שהשר לפיתוח אזורי שלנו לא נצבע בירוק לעת זיקנה.

ותהיה: מה לגבי הבחירות? יש מפלגות שמתייחסות לנושא בכלל?

ממה שאני קראתי: http://www.kadima.co.il/-aeia/ioo-ioiau-aeia.html

הירוקים מן הסתם נותנים לנושא מקום של כבוד, גם תחת סעיף כלכלה וגם תחת סעיף איכות הסביבה. מדברים על פיתוח נושא האנרגיה הסולרית ואפילו יש שם איזה מדיד- 10% מרווחי חברת החשמל שיועברו לפיתוח מתקני אנרגיה סולרית (ממש מעשר לעניים).

עלה ירוק מבטיחה לעודד מעבר כלי רכב לגז או למימן.

למרץ-יחד, יש סעיף הנקרא "מהפכה באנרגיה" שמבטיח להפוך את המו"פ החשמל הסולרי למשימה לאומית ואפילו רשום שם -סגירה מידית של רידינג .

לא כל כך הצלחתי למצוא את המצע של קדימה מלבד דף אחד שרשום בו על הסדר מדיני ותו לא (ואין כבוד..)

מפלגת העבודה כותבת איזה סעיף מעומעם על איכות סביבה, אבל לא רשום בו שום דבר מעשי ובסעיפים אחרים היא מבטיחה למלא את הארץ רכבות ו...כבישים. הממ...

הליכוד רושם משהו על פיתוח מקורות אנרגיה חדשניים ולא מפרט בסעיף הכלכלה, אבל בסעיף איכות הסביבה רושם -שימוש בדלק דל גופרית בתחנות הכוח תוך מעבר לשימוש בגז טבעי.

האיחוד הלאומי מבטיח להמשיך בחקיקת חוק יסוד איכות הסביבה וחוק פיתוח סביבתי, אין פירוט לגבי מהות החוקים.

גם למפדל יש איזה סעיף איכות סביבה קצר ועמום, אין בו התייחסות ספציפית לנושא האנרגיה.

בקיצור, שוודיה זה עוד לא, אבל נראה לי כמו סוג של התקדמות, לא?
לדעתי האישית, בחירה בירוקים בהחלט יכולה לשלוח מסר לכל המפלגות באשר הן שהנושא נהיה חם גם בעיני הבוחרים.

איך מכינים ביו דיזל בבית והאם זה משתלם?

פעם פעם, לפני הרבה שנים
(בין 1850-1900)
בארץ רחוקה רחוקה
ושמה אנגליה
קמה קבוצת מדענים מאוניברסיטה מאד מכובדת אז והיום
ועשתה מחקר מובנה המבוסס על ידע מעמיק של פרופסורים במתמטיקה, מדעי החיים ונפש האדם
והגיעה למסקנה חד משמעית
היות ואמצעי התעבורה העיקרי של אותם הימים הינו כרכרה רתומה לסוסים
לונדון תכוסה בתוצרי המזון של סוסים לאחר עיכולם על ידי הסוסים עד לסוף המאה 20

או כפי שאמר אחד מידידי (בעל כיפה וזקן) כאשר שאלתי אותו, נו, מה אתה אומר על סוף העולם הבא עלינו לטובה בשנת 2012
(התאריך הבא המחושב על ידי הנביאים הנוכחיים)
תשובתו היתה - יבוא הקץ על מחשבי הקיצין

לדעתי הפיתוחים הטכנולוגיים משיגים את יכולת ניצול היתר האנושי
ובניגוד לתחזיות
פצצות אטום לא חיסלו את כדור הארץ
גם לא פצצות המימן.
נכון להיום הקולקטיב האנושי ייצר פתרונות אשר לא ניתן היה לחזותם בברור בראשית המאה
פתרונות כגון פלסטיק, לייזר, טלפון סולולרי ואינטרנט
יש האומרים שאלו פתרונות המובילים לחורבן
אני אינני חושב כך

איך מכינים ביו דיזל בבית והאם זה משתלם?
http://ootips.org/living/biodiesel.htm

תודה רבה על הדף המעניין.

מדהים שנושא משמעותי כל כך כמעט שלא עולה לדיון בתקשורת הישראלית ובמצעי המפלגות.

האם לא ייתכן שאחרי שיהיה מאד רע, יהיה טוב?
אני מתכוונת לכך, שהמשבר, אם יתרחש, יגרום לכך שבני האדם ייאלצו, כנגד רצונם אמנם, לחיות בצורה טבעיות יותר, להשתמש במקורות אנרגיה חלופיים בלתי מתכלים ואולי גם בלתי מזהמים.

פתאם נושאי איכות הסביבה ומשאבי כדור הארץ יעלו לדיון בצורה מאד אינטנסיבית, ואנשים יצאו מהאדישות ששרויים בה כיום.

כך שאולי, האדם ייאלץ ליצור את הכל מחדש, אך הפעם בצורה נכונה יותר? טבעית יותר?
רק מלקרוא את הרעיונות פה נעשה לי טוב -

• אנרגיית שמש, מים, רוח, אנרגיה ממקור של צמחים מקני סוכר.
• מגורים בקרבה למקום העבודה
• גידול צרכי המזון בקרבת מקום המגורים

(אופטימית חסרת תקנה?)

תראו מה החליטה השרה לפיתוח בר קיימא בשוודיה:
לקרוא ולקנא.
דווקא ניתן היה לצפות ממדינת ישראל - כמדינה דלה במשאבי טבע ועשירה באויבים עשירים במשאבי טבע - שתלך בעקבות שוודיה..

רני, בשביל שהתפיתוחים הטכנולוגיים ישיגו את ניצול היתר האנושי אנחנו חייבים להזדרז ולהחליף את הטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן.

ליונת
אני חייב להודות שקראתי את המשך הדף רק לאחר שכתבתי
פשוט לפי הכותרת וההתחלה חשבתי שזה עוד דף של קץ העולם
וישר עברתי לעמדת ירי
ההמשך בהחלט אופרטיבי ומעניין

הפלסטיק יהפוך ליקר, מה שיגביר שימוש במשאבים טבעיים כמו עץ ומתכת, מה שמצד אחד יהיה מפגע אקולוגי, ומצד שני ייקר משמעותית מוצרים רבים ויהפוך אותם לבלתי ניתנים להשגה לשכבות רבות

ישנו כיום גידול הגידולים מהירי צמיחה לצרכים שונים כגון עצים לתעשית הריהוט ותורצי ביו למניהם כתחליפי דלק
ובמקביל שיפור היכולות הטכנולוגיות מאפשר עלויות נמוכות של עיבוד העץ וניצולת גבוה של דלקים אורגניים
כך שלהערכתי האיום המחסור בפלסטיק הינו נמוך מהמקובל לחשוב
וגם המפגע האקולוגי נמוך בהרבה מתעשית הפלסטיק

לגבי אנרגיות אקולוגיות כגון סולריות, מים, גאו רוח
אינני חושב שמצאו פטרון אופטימלי,
ישנו החיסרון של חוסר יכולת לאגור את האנרגיה
ופתרונות האגירה הקיימים הינם בעלי ניצולת נמוכה והשפעה אקולוגית שלילית

והוא יעבור בסופו של דבר את המחיר של 200$ לחבית (היום הוא 65$).
להערכתי חלק נכבד מעלית המחירים הינו בשל מניפולציות של בעלי עניין
סה"כ רוב הגורמים בשוק מעוניינים כיום בעלית מחירים.
יתכן שהמודעות האקולוגית הגוברת בשילוב של רמה טכנולוגית בעליה ישנו את המאזן ויפחיתו את הצורך בצריכת דלקים
מעניין אותי האם ישנם נתונים לגבי צריכת פחם ועצים מראשית המאה ולעשות אנלוגיה למצב הנוכחי

_להערכתי חלק נכבד מעלית המחירים הינו בשל מניפולציות של בעלי עניין
סה"כ רוב הגורמים בשוק מעוניינים כיום בעלית מחירים._
יכול להיות, אבל תזכור שלמדינות OPEC ולשאר המדינות שכלכלתן מבוססת על ייצוא נפט יש אינטרס לשמור את המחיר לא גבוה מדי, כדי שלאף אחד לא יהיה אינטרס כלכלי לפתח חלופות (פה יש עוד קצת על הפוליטיקה של הנפט). המחיר עכשיו הוא מספיק גבוה כדי שנשיא ארה"ב, שלפעמים אני נוטה להאמין שנפט זורם בעורקיו ולא דם, יכריז על פיתוח דלקים חליפיים כמטרה אסטרטגית של ארה"ב. מבחינת מדינות הנפט זה אומר עוד כמה שנים של חגיגה, וגמרנו. כך שיש מצב שהמחיר הנוכחי פשוט יצא משליטתם.

יתכן שהמודעות האקולוגית הגוברת בשילוב של רמה טכנולוגית בעליה ישנו את המאזן ויפחיתו את הצורך בצריכת דלקים.
לא מודעות אקולוגית, לדעתי, אלא רק מחירים גבוהים. בוש לא שם על אקולוגיה, וארה"ב היא המפגע העיקרי. אגב - כמות רבה של נפט יכולה להחסך ע"י אימוץ טכנולוגיות קיימות בארה"ב ולא טכנולוגיות ירוקות חדשניות (למשל: מכוניות קטנות יותר במקום רכבי שטח שמקובלים בארה"ב, וזה בלי להזכיר מכוניות היברידיות, אתנול, ביודיזל וכו).

שלום חברים,
ברשותי עותק של הסרט "סוף עידן הפרברים" המתאר את משבר הנפט והשלכותיו הצפויות.
אתם מוזמנים להשאיל אותו ממני (או להוריד אותו ב emule. שם הסרט באנגלית: the end of suburbia)
אני גר ב עמק הטל מרכז קהילתי אקולוגי, שבין היתר עוסק בפתרונות קהילתיים למשבר האנרגיה.

סער, אשמח לשאול את העותק. אתה יכול בבקשה "לכתוב אלי" [email protected] כדי שנוכל לתאם?

בוש לא שם על אקולוגיה, וארה"ב היא המפגע העיקרי.
דבריך לגבי בוש וארה"ב נכונים ברובם אולם בניגוד למקובל לחשוב
ארה"ב משקיעה סכומים אדירים ישירות ובעקיפין בטכנולוגיות ירוקות דרך קרנות כגון DARPA, SBIR, ATP

בנוסף לכך, בוש איננו היחיד בארה"ב והמודעות למוצרים אקולוגיים במגמת עלייה ניכרת בקרב כלל האוכלוסיה בארה"ב
ישנן הטבות למוצרים אקולוגיים וקנסות לכאלו שאינם
ברוב ארה"ב ישנם קנסות לכאלו אשר אינם זורקים זבל בפחים יעודיים וכו'

סער,
גם אני מעוניינת.

אכן, משבר הנפט מהווה בעיה חמורה.
אמנם יש טוענים כי משאב אחר, חשוב עוד יותר, נמצא במחסור מסוכן – המים המתוקים. כבר היום סובלים מיליארדי אנשים ברחבי העולם מחוסר במים נקיים, ורבים אחרים מבזבזים את כספם על "מים מינרליים", כי אינם סומכים על איכות המים בברזים. והמצב מחמיר.
אבל נחזור לנושא הנפט.
נפט משמש בעיקר לאנרגיה, וכן גם לתעשיה כימית, במיוחד לתעשיית "חומרים פלסטיים" או פולימרים תעשייתיים.
בתעשיה הכימית אין לצפות לתחליפים סבירים (ואולי כן?) לנפט, ואם נצליח לעצור את הבזבוז של הנפט לייצור אנרגיה, הרי לתעשיה הוא יספיק עוד לשנים רבות.
איך אפשר לצמצם שימוש בנפט? מוחות רבים עוסקים בכך, נמצאו דרכים רבות, אולם אף אחת מהן טרם פתרה חלק ניכר מן הבעיה.
דרך חשובה אחת היא חסכון באנרגיה, כגון מכוניות פחות בזבזניות, ונמצא כי אפשר לחסוך חלק נכבד מהצריכה בלי לסבול ירידה חמורה ברמת החיים.
יתר הדרכים עוסקות באמצעים חלופיים לייצור אנרגיה.
פרט לנפט יש עוד "דלקים פוסיליים" (מאובנים, היינו בלתי-מתחדשים), כגון גז טבעי ופחם, וכן ביטומן, שמפיקים ממנו נפט. לאלה יש כנראה מאגרים קצת יותר גדולים בעולם, אך לכל אלה, כמו לנפט עצמו, יש 2 מגרעות יסודיות:

1. כמותם מוגבלת, ואין הם מתחדשים. כל מה שנבזבז (או נצרוך) – לא יחזור, ויחסר מהמלאי לעתיד.
2. הם משנים לרעה את מאזן הגזים באטמוספירה, פולטים תחמוצות פחמן (גזי חממה) וצורכים חמצן, ולכך תוצאות בריאותיות ואקלימיות חמורות.

מה יכול להחליף חלק מן הנפט בייצור אנרגיה?

אנרגיית רוח
מנוצלת מזה שנים רבות לטחנות-קמח. ניצולה נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים בארצות רבות לייצור חשמל, אך הבעיות עודן רבות, וטרם נמצאה פריצת-דרך. בארץ פועלת חווה של 10 טורבינות בהר בני-רסן בגולן, והיא עשויה להפיק עד 2.5 מגה-ווט (מתוך 10,000 מגה-ווט כושר הייצור של חברת החשמל בישראל, רבע פרומיל), אך למעשה היא מפיקה רק 1.37 מגה-ווט בממוצע שנתי. בשלבי ניסוי נמצאות תחנות-רוח נוספות לייצור חשמל בארץ.

אנרגיית שמש
מנוצלת בארץ היטב לחימום מים לצרכים ביתיים, אך טרם נמצאה דרך מעשית לייצור נרחב של חשמל. כאשר תושג פריצת-דרך – יש החולמים על ייצור חשמל מחוץ לכדור-הארץ, בלוויינים, ושיגורו מהם אלינו, לשם חסכון בקרקע והימנעות ממטרדי עננות.

מפלי-מים
אפשרי, ואכן מנוצל היטב בעולם במקומות שיש בהם גם הרבה מים זורמים וגם הפרשי-גובה (בנורבגיה חשמל המיוצר בכוח נפילת מים הוא סחורת יצוא). בארץ יש מתקן אחד בירדן ("כפר הנשיא"), המפיק עד 2.5 מגה-ווט, אך למעשה בממוצע שנתי רק 1.7 מגה-ווט. מתקן נוסף, ותיק מעט יותר, מייצר חשמל מהפלת מי דן לתוך נחל שניר (חצבני), ותפוקתו 1.5 מגה-ווט.
הפקת חשמל ממים נופלים מתחרה ביופיים של מפלים חופשיים כערך תרבותי ותיירותי, וכיום עשויה התיירות להתחרות באנרגיה גם במונחים כלכליים קרים.

ניצול מקורות גיאותרמיים
מנוצל כבר הרבה. עתים גם מקור זה מתחרה בתיירות. האפשרות לשימוש בו מוגבלת כמובן למקומות שקיימת בהם תופעה של מים חמים הבוקעים מהקרקע.

מגדלי-רוח
שיטה מקורית ונועזת הנמצאת בארץ בשלבי פיתוח. טרם נצבר כל נסיון מעשי וטרם הוכחה אפשרות לביצוע.

ניצול אנרגיית גלי הים
מתבקש, שיטות שונות נמצאות בשלבי ניסוי, אך טרם נמצאה דרך טובה.

ניצול כוח הגאות והשפל
מתבקש, שיטות שונות נמצאות בשלבי ניסוי, אך טרם נמצאה דרך טובה.

הפקת ביו-גז ממצבורי אשפה
מתבצעת פה ושם, נצבר נסיון מעשי וכלכלי, אך עדיין לא מתבצע בקנה-מידה נרחב. גם כאשר ינוצל מלוא הפוטנציאל יישאר היקפה מוגבל. זו אולי השיטה היחידה שאיש מה"ירוקים" אינו מתנגד לה...

הפקת דלק (אתנול) מגידולים חקלאיים
זה דלק מתחדש, לא פוסילי, המתאים להנעת מכוניות, ולכן חשוב ביותר. בארצות אחדות (ברזיל) זו כבר שיטה נפוצה בהיקף משמעותי, ומובעת תמיהה מדוע אין שיטה זו נפוצה עוד יותר, ומי מעכב את המשך ניצולה. אולם יש החוששים כי הרחבת שטחי הגידול הכרוכה בכך תביא לכריתת יערות, והשכר הסביבתי יצא בהפסד.

כורי-כוח גרעיניים
שיטה חשובה, המנוצלת באורח נרחב בצרפת, רוסיה ועוד. יש לה כידוע מגרעות קשות, ובגלל זה, עד כמה שידוע לי, לא הוקמו כורים גרעיניים חדשים לייצור חשמל מזה עשרות שנים.

היתוך גרעיני
שיטה של הפקת אנרגיה גרעינית, העשויה להתגבר על חלק מהמגרעות והסכנות שבכורים גרעיניים של היום. אולם שיטה זו טרם הומצאה, והיא בבחינת תקוה בלתי-מוכחת, ומומחים חוששים כי יעברו שנים רבות עד שאפשר יהיה לנצלה, אם בכלל.

לסיכום ייאמר, כי לכל אחת מהדרכים הנ"ל יש מעלות ויש מגרעות, יש מחיר סביבתי ויש מחיר חברתי וכלכלי. באורח מוזר מסתבר כי לעתים קרובות דוקא ה"ירוקים", החולמים על "אנרגיות חלופיות", מביעים (ובצדק!) התנגדות לרבות מהתכניות המסויימות לניצול אנרגיות חלופיות, כגון הרוח או המים. בין היתר דורשת כל דרך כזאת משאבי-קרקע, שגם זה משאב מוגבל ביותר בישראל.

הבעיה עם אנרגיות חלופיות כגון רוח, מים, הינה לא רק משאבי קרקע אלא גם בעיתיות באמצעי אגירת אנרגיה
אמצעים כגון מצברים אשר הנזק המצטבר שלהם על הסביבה הינו גבוה לא פחות מהאמצעים הקונבנציונאלים

...switch its focus to rising demand for energy as well as the difficulty of securing reliable supplies of oil and gas from regions often prone to instability
http://www.theepochtimes.com/news/6-2-11/38039.html

ב-BBC WORLD היום בשעה 22:10 שעון טנזניה שזה אולי שעה קודם בישראל, בקיצור, הערב, יום א'
תכנית בשם What price oil?

ושוב ב"ירוק נושך" NRG (מעריב און-ליין)

1. כתבה על שימוש במצנחים להנעת אוניות משא (מכולות)
2. חברה הולנדית מקימה מפעלים להפיכת פלסטיק לדלק -- פחות מזהם אפילו.

ומה עם טורבינות רוח מונעות על ידי עפיפונים שם? מדליק!

http://www.bbc.co.uk/pressoffice/pressr ... 006/[po]01 january[/po]/25/energy.shtml
מסתבר שהשבוע 11.2 עד 18.2 ב-BBC מוקדש בדיוק לנושא הנ"ל.
וכאן תכנית השידורים שלהם.

מדהים!
חייבים להקליט את הכל. אין לי וידאו. מישהו יכול?

וחובה להכנס ל %D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA[/u]%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98]שיא תפוקת הנפט באתר חברה

עדכון על מצב עתודות הנפט במזרח התיכון מאת מומחה של חברת הנפט האירנית. מדכא לראות את הפערים בין ההערכות הרשמיות לבין ההערכות שלו, שקרובות יותר להערכות של קולין קמבל ("נביא הזעם" של משבר הנפט).

ביום שישי (24/2) סוכל ניסיון לפוצץ בתי זיקוק בסעודיה

מתוך הכתבה (הקצרה מאוד) בויינט:
"ארגון אל-קאעידה סימן בעבר את מתקני הטרור במפרץ הפרסי כאחד היעדים המועדפים עליו לפעילות. פגיעה בבתי זיקוק עלולה לגרום לפגיעה מהותית בכלכלה המערבית, כמו גם במדינות המפיקות נפט, ובראשן סעודיה."

אולי לא נצטרך לחכות לשפל בעתודות כדי לדעת מה קורה כשאין נפט ואין מקור אנרגיה חליפי...

ידיעה ב"הארץ" על התוכנית הנורבגית להקים בורסה למסחר בנפט ביורו במקום בדולר
הסוף של הידיעה מעניין במיוחד:

"מעבר של שוקי הנפט העולמיים ממחירים הנקובים בדולר למחירים ביורו עשוי ליצור דינמיקה חדשה בשוק הנפט העולמי, המגלגל שלושה טריליון דולר בשנה, שעשויה להשפיע גם על שוקי המט"ח העולמיים. שכן, נפילה בביקוש לפטרו-דולרים עשויה להביא לאורך זמן לשחיקה בערך המטבע האמריקאי.

כמה מומחים מעריכים כי ההסלמה שחלה באחרונה ביחסי ארה"ב ואיראן [שעומדת לפתוח בעצמה בורסת נפט ביורו] נובעת בין השאר מהחשש כי פתיחתה של בורסת הנפט של טהרן תוביל למיצוב היורו כחלופה לדולר בשוקי הנפט. המדינה היחידה עד כה שעברה לתמחור מבוסס יורו של יצוא נפט היתה עיראק, תחת הנהגתו של סדאם חוסיין, אלא שלאחר כיבוש עיראק על ידי ארה"ב שבו מכירות הנפט העיראקי בשווקים הבינלאומיים להיות נקובות במחירים דולריים.

מדינה נוספת ששקלה מהלך דומה היתה ונצואלה. ב-2001 העלתה ונצואלה בראשונה את האפשרות להתחיל לדרוש תשלומים ביורו עבור הנפט הנמכר על ידה. בתוך שנה התבצע ניסיון הפיכה נגד הנשיא הוגו צ'אווס. ארה"ב מיהרה להכיר בשלטון החדש, שכמה מראשיו נפגשו זמן קצר לפני ההפיכה עם נציגי הממשל האמריקאי, אולם רק קומץ מדינות הלך בעקבות ארה"ב, ונאמניו של צ'אווס הצליחו כעבור זמן להשיב את השלטון לידיו."

הפעם לא נראה לי שהאמריקאים יצליחו למצוא תירוץ טוב לפלוש לנורבגיה...

ואיראן [שעומדת לפתוח בעצמה בורסת נפט ביורו]

לנורבגיה לא, לאירן כן.

מעבר של שוקי הנפט העולמיים ממחירים הנקובים בדולר למחירים ביורו עשוי ליצור דינמיקה חדשה בשוק הנפט העולמי
כרגיל, מנסים לפגוע באמריקאים ופוגעים בכולנו. שני שערים שונים לנפט יביאו לעליית מחירים, ולכך שהשוק יהיה פחות נשלט (שזו שאלה אם זה טוב או לא)

טור מערכת בניו-יורק טיימס על סוף הנפט -- המיינסטרים שבמיינסטרים.

ניתן לראות באתר הבא את ההשקעה של ארה"ב בשליטה במקורות הנפט

Cost of War in iraq
http://nationalpriorities.org/index.php?option=[po]com wrapper[/po]&Itemid=182

$245,065,358,974

השלב הבא שכבר מתוכנן שיווקית הוא המלחמה באירן, כתבות בעיתונים ובטלוויזיה פעילויות באו"מ וכו'

כמו כן לגבי הכתבה בניו יורק טיימס ישנו גם איננטרס של העלאת מחירי הנפט כך שהכתבה מיצגת אינטרסים מסויימים לאו דווקא של איכות הסביבה ואזהרה בפני אסון מתקרב

והוא יעבור בסופו של דבר את המחיר של 200$ לחבית (היום הוא 65$).
האם הניתוח שלכם נראה לכם הגיוני. יש אנשים שמשקיעים מיליונים ועשרות מיליונים בנפט. יש קרנות פנסיה וכדומה שמשקיעות מליארדים. האם הם לא קוראות את כל האתרים והדיונים האלה על הנפט?! אני בטוח שיש להם את כל המומחים לכך. אם אכן אתם צודקים הם יכולים להכפיל את הונם עשרות מונים ע"י מינוף כספם וקניית נפט. מכך שעדיין הנפט נשמר על רמה כזו, זה סימן שהם חושבים שזה לא נכון. ואם כל הכבוד לניתוחים שלכם אני בטוח שיש להם מומחים יותר טובים ויותר חכמים ממכם (אם כל הכבוד לכם, אבל יש אנשים שזה המקצוע שלהם, וכן, הם כן קוראים באינטרנט)

כן, המחיר לפני ארבע שנים היה בסביבות 24$ לחבית. אותם אנשים שמשקיעים מיליונים ועשרות מיליונים בנפט_ וגם _קרנות פנסיה וכדומה שמשקיעות מליארדים קראו את התמונה היטב, והשקיעו כבר אז בנפט, ותראה איזה רווחים הם עשו.

נכון, אבל אז לא היו ניתוחים שצפו עליה לרמות מחירים כאלו. אתם מציגים את זה כאילו כל מי שרק אקרא את מה שאתם כותבים ובאתר המוזכר למעלה מיד אשתכנע, כנראה שזה לא כל כך פשוט. ואם יהיה הזרמה של ביקושים בסדר גודל כזה, המחיר יעלה מהר מאוד לפחות ל - 100$ לחבית וימשיך למעלה
ואם אתם בטוחים כל כך בזה אז לכו להשקיע למשל באיזי פורקס: easy-forex.co.il

דווקא היו אז ניתוחים כאלה בדיוק (אני זוכר שדיברנו אצלנו בבית על הנושא הזה כבר בשנת 2000 בעקבות כתבות על הנושא הזה).

ולמה אתה חושב שאנחנו לא משקיעים?

ואם כל הכבוד לניתוחים שלכם אני בטוח שיש להם מומחים יותר טובים ויותר חכמים ממכם
ועל זה נאמר: עם כל הכבוד (ואין כבוד)

נכון, אבל אז לא היו ניתוחים שצפו עליה לרמות מחירים כאלו
אם תקרא חלק מהלינקים למעלה תראה שחלק מהתחזיות ניתנו עוד בשנות ה-90. היו בהחלט ניתוחים שצפו עלייה, אפילו כאלו שציינו את 2005 כשנה שבה תתחלנה העליות (שמתי לינק למעלה איפהשהו). תסכים אתי שדי קשה לתת תחזית מדוייקת כמו "65 דולר לחבית במרץ 2006".

יש אנשים שמשקיעים מיליונים ועשרות מיליונים בנפט. יש קרנות פנסיה וכדומה שמשקיעות מליארדים. האם הם לא קוראות את כל האתרים והדיונים האלה על הנפט?!
לפני התפוצצות בועת האינטרנט ב-2001 כולם רצו להשקיע במניות אינטרנט, למרות שלפי כל פרמטר כלכלי כל העניין היה מופרך מייסודו. אז מה? זה הפריע לכל מיני משקיעים פרטיים ומוסדיים להשקיע הון בכל מיני חברות דוט קום מופרכות? החוק של "אם כולם אומרים אז כנראה שזה נכון" (או במקרה שלנו "אם כולם לא אומרים אז כנראה שזה לא נכון") פשוט לא תמיד עובד. אילו אתה מנהל קרן פנסיה שחושב על התחת שלו, על מה אתה מהמר? מה יותר קל להצדיק, שבסך הכל עשית מה שכולם עשו והמרת על עלייה לצורך ירידה של מחירי הנפט, או שהלכת נגד כל חברות הנפט והמרת שיש בעיה אמיתית?

אתם מציגים את זה כאילו כל מי שרק אקרא את מה שאתם כותבים ובאתר המוזכר למעלה מיד אשתכנע, כנראה שזה לא כל כך פשוט.
אף אחד לא מציג שום דבר כדי לשכנע אף אחד אחר. הדיון נראה לך מעניין? אתה מוזמן להצטרף. נראה לך מופרך? פשוט סגור את הבראוזר שלך וגלוש לדף אחר קצת פחות מופרך...

יוני, אני שמעתי על הנושא הזה לראשונה ב-1998 במאמר שהתפרסם ב-Scientific American (עיתון רציני לכל הדעות) מאת מתיו סימונס שהיה מומחה בחברת של -- אדם שזה המקצוע שלו, כפי שאתה מכנה זאת. כיום כבר יש מומחים רבים נוספים שאומרים זאת, כפי שתוכל לראות מחיפוש גוגל פשוט בנושא או מקריאת הקישורים בדף זה.

ואם יהיה הזרמה של ביקושים בסדר גודל כזה, המחיר יעלה מהר מאוד לפחות ל - 100$ לחבית וימשיך למעלה.
זה אכן מה שקורה היום -- ראה החוזים החדשים שחותמת סין, במחירים גבוהים הרבה יותר ממחירי השוק כרגע.

הנה מה שמדאיג את פוטין בתפקידו החדש ביו"ר ה-G8. הדגש הוא לא על איכות הסביבה (רחמנא ליצלן) אלא על אספקת האנרגיה עצמה.

oil]והנה עצומה לנשיא בוש addiction[/po]/ להטיל מגבלות על צריכת הנפט בארצות הברית

והנה האלטרנטיבה לדאגות שלכם: המאמר הזה מהמגזין טיים מדבר על ההתחממות העולמית שכבר נמצאת כאן. לקרוא את זה ולקוות שהנפט ייגמר כבר, ויפה שעה אחת קודם. אפשר לקרוא את המאמר בחינם אם צופים באיזה פרסומת, לקח לי כמה פעמים אבל בסוף זה עבד.

היתה פעם תוכנית בישראל שנקראה "תעלת הימים". תעלה בין הים התיכון לים המלח שהיו לה שתי מטרות:

1. ייצור חשמל ע"י הפרשי הגובה.
2. הצלת ים המלח הגוסס.

למיטב זכרוני התוכנית נגנזה מסיבות פוליטיות וכלכליות.
תחנת הכוח הראשונה בארץ היתה בנהריים והיוזם היה פנחס רוטנברג. התחנה התבססה על הפרשי גובה של זרימת המים וסיפקה חשמל לכל הישוב היהודי באותה תקופה. אינני זוכרת בדיוק באיזו שנה זה היה - צריך לבדוק ב - ויקיפדיה.
במלחמת העצמאות נפלה התחנה בידי הירדנים וגם כאשר חזרה אלינו לא חודשה פעילותה.

אכן בקנדה יש מאגר נפט עצום בסלעים וכורים אותו אבל הם גם מטפלים בנזק האקולוגי - מכסים באדמה ונוטעים עצים. היה סרט על כך בערוץ 8.

אני זוכרת עוד תקופה שחברת החשמל נלחמה בדודי השמש אבל אח"כ "נפל האסימון" והיום עפ"י חוק - כל בית חדש שניבנה חייב להתקין מערכת סולרית לחימום ביתי של המים. גם הצורה יותר אסתטית - רק הקולטים בחוץ והדודים בתוך הבית.

כל אלה פרטים קטנים אבל הם דוגמה שאפשר למצוא פתרונות אם רוצים..

כל אלה פרטים קטנים אבל הם דוגמה שאפשר למצוא פתרונות אם רוצים..
אז זהו, שכנראה שלא. גם בנוגע לנפט, אבל בעיקר בנוגע להתחממות כדה"א. אם יימסו הקטבים יעלו פני הים בכ-70 מטר, ולפי תחזיות שונות זה אמור לקרות עוד לפני סוף המאה הזאת. כלומר - ילדינו ונכדנו ובמידה מסויימת גם אנחנו נצטרך להתמודד עם הבעיה הזאת. בניגוד לנפט, המסת הקרחונים היא לא בעיה שתפתר תוך שנים ואולי גם לא תוך עשרות שנים, גם כאשר יינקטו כל הצעדים הנחוצים.
שלא לדבר על זה שאין רצון...

אכן בקנדה יש מאגר נפט עצום בסלעים וכורים אותו אבל הם גם מטפלים בנזק האקולוגי - מכסים באדמה ונוטעים עצים.
זה פתרון רע! לאדם אין אפשרות לשחזר את הטבע, לכן לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם אלא אולי למזער אותו. איזה מינים יחיו באותם מקומות שנהרסו ושוקמו? אותם אלו שהאדם יחליט עליהם. עם כל הכוונות הטובות, פשוט אי אפשר לשחזר את מה שהיה.

זה פתרון רע! לאדם אין אפשרות לשחזר את הטבע, לכן לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם אלא אולי למזער אותו.
האדם הוא יצור יצירתי ולכן אם יש רצון יהיו גם פתרונות. הרצון זו ===הבעייה===.
זה גם מה שכתבת :
שלא לדבר על זה שאין רצון...

האדם הוא יצור יצירתי.
יופי, ועדיין לשחזר גנים של מינים שנכחדו (וחלקם כלל לא ידועים) אי אפשר.

בקנדה יש מאגר נפט עצום בסלעים.
לא כל כך עצום. בערך 7 וחצי שנות צריכה במונחים עולמיים.